'שלא לבזבז זמן על לימוד כשיבנה המקדש'

מיזם 'המעמדות' מחלק את הארץ ל-24 חלקים מהם יוקצו מתנדבים שיתענו, יתפללו וילמדו את דיני המקדש. פרופ' הלל וייס מספר על המיזם.

 

מאת: שמעון כהן / ערוץ 7

 

להיערך. פרופ' וייס

פלאש 90

בימים אלה מקודם מיזם חלוקת הארץ ל-24 מעמדות כבימי המקדש במגמה לחדש ולעורר את

ההליך המחשבתי תרבותי סביב דרישת המקדש. בראש המיזם עומד פרופ' הלל וייס עמו שוחחנו ביומן ערוץ 7 על המהלך.

"מדובר במהלך ארגוני רוחני שמתכוון להעמיד 24 משמרות שכוללים בתוכם מעמדות שעיקר עניינם הוא ישראלים, לעמוד על גבי קרבן ציבור שכל ישראל צריכים לעמוד על גביו. המעמדות היו בתקופת שמאל הנביא והחלו כבר בימי משה רבנו ופסקו כי ככל הנראה הם "פישלו". הם היו אחראים למהלך התקין ולקדושה של המקדש".

הרעיון מאחורי המעמדות בעבר היה לשלוח מכל אזור בישראל כהנים לוויים וישראלים, פעמיים בשנה לשבוע ימים "כאשר הכהנים והלוויים עושים את עבודתם". הרעיון לחידוש המעמדות בימים אלה הוא למקד את עבודת כל מעמד ומעמד בעיקר בהכנה רוחנית ומעשית ליום בו ייבנה בית המקדש.

"אנחנו נמצאים במציאות ביניים שבה יש לנו ריבונות בהר הבית ובמקום המקדש, על אף כל הקשיים, ומציאות הביניים הזו מחייבת היערכות שונה מאשר לימוד בלבד", אומר וייס המזכיר את תרגול קורבן פסח שבוצע לפני חג הפסח האחרון, אירוע שהתקיים בשכונת שמואל הנביא בירושלים וזכה להתעניינות רבה בקרב הציבור החרדי. כאלפיים איש הגיעו למקום, "הגיעו לבית הכנסת כאלפיים חרדים ושמעו את השיעורים של המזרוחניקים...", אומר וייס. "העניין העלה את כל נושא התרגולים".

לדבריו יש לזכור כי כל ההיכרות המעמיקה של מסכת תמיד ולימוד מעשי של המצוי בה מצריך שנים של לימוד ותרגול, וכאשר ייבנה בית המקדש יהיה צורך לחכות תקופה ארוכה מאוד של לימוד. את התקופה הזו מתכוונים יוזמי המעמדות לחסוך.

לשם כך חילק וייס את הארץ ל-24 חלקים כאשר המשימה שיועדה לכל משתתף בתורו לקיים תפילות, תענית, קריאת פסוקים של מעשה בראשית, "חלק עולים להר הבית וחלק חוזרים לעריהם. זה יוצר עולם חדש, תרבות חדשה והתעוררות", אומר וייס.

בין השאר דנים המארגנים בסוגיות הלכתיות שונות לקראת יישום בפועל של עבודות המקדש. עם זאת הוא מוסיף ומציין כי היקף הפעילות ישתנה על פי הכמות של המתעניינים והמעוניינים לקחת חלק בפעילות.

בדבריו מזכיר פרופ' וייס כי שוחח עם רבנים שונים כדוגמת הרב יובל שרלו הרב פלאי והרב דודקביץ' וזכה להתייחסות חמה ואוהדת לרעיון. "ברור שאנחנו רוצים שאנשים יעלו למקומות המותרים בהר הבית ושיאמרו את הדברים שניתן לומר לא כאדם פרטי ומסכן שעולה להר אלא במעמד מסודר, וכך המונח 'להיראות ולהשתחוות' יקבל תוכן של נציגות ציבור העומד על גב קורבן".

עוד מוסיף וייס ומציין כי המונח 'נשלמה פרים שפתינו', המבטא תפילה במקום קורבן, מקבל תפיסה שונה לחלוטין כשהוא מתרחש בארץ ישראל בתקופת הגאולה לעומת אותה תפילה שנאמרה באיזו עיירה בגולה. על מנת לבטא את גודל ההבדל העלה וייס בפני הרב אריאל את הצורך להציב לכל מעמד ומעמד כבש מפלסטיק לתרגול ולימוד, וכך גם מזבח תרגול שעליו יוכלו להיערך ולהתכונן. זאת לבד מדיר כבשים אמיתי שיהיה מוכן ומיועד לעבודת המקדש. כך גם צריכים להיערך מבחינת השירה, "שיהיו ללוויים תווים, שידעו מה לשיר ואיך לשיר".

"התפלאתי שהרבנות הראשית לא הכריזה בעקבות צרת איראן וצרות אחרות על תענית. זהו תפקידן של המעמדות", אומר פרופ' וייס המזכיר כי הרעיון בתחילתו החל כיוזמה של יהודה עציון וברוך בן יוסף כבר לפני 13 שנים, אך כעת לרעיון שלהם הוא מוסיף את מעמד הישראלים.

ובאשר לתגובות שהוא מקבל אומר וייס כי לא רק בעולם התורני הוא זוכה לתמיכה, אלא גם בעולם האקדמי, שם כלשונו "יש הרבה צדיקים". עם זאת הוא מספר ש"הם התרגלו אלי באקדמיה. חלק מכבדים וחלק לא מכבדים. זה דרך העולם. אני לא מזייף והם לא מזייפים".

להאזנה לראיון