אושר למורחקים לעלות להר הבית

בעקבות הפרסום בקול היהודי: אושר למורחקים לעלות להר הבית

בשבוע שעבר פורסם בקול היהודי אודות האיסור הגורף שהטילה המשטרה על עליית מורחקים מנהליים להר הבית באופן שרירותי. למחרת הפרסום הודיעה המשטרה לעו"ד בם: "אין מניעה לעליית מרשך להר הבית"

מאת: מערכת הקול היהודי

 מורחק מנהלי בהר הבית (הקול היהודי)

יום לאחר פניית

הקול היהודי למשטרה, ופרסום הכתבה בנושא, אישרה המשטרה את עלייתם של המורחקים המנהליים להר הבית,.

בשבוע שעבר, פורסם בקול היהודי סיפורם של אליעזר טרספולסקי ודוב מורל, שניהם מורחקים מנהליים משטחי יהודה ושומרון, שבקשו לעלות בטהרה להר הבית. כשהגיעו לשערי ההר, מנעה מהם המשטרה את הכניסה בטענה שהם "מורחקים מנהליים מיו"ש", זאת על אף ששטח הר הבית כלל לא גובל בשטחי יו"ש.

בתגובה שלח עו"ד איציק בם מכתבם ליועץ המשפטי של משטרת ירושלים בדרישה להבין את פשר העניין, בו קבל על כך שאין זה מן הצדק הטבעי למנוע עלייתם להר.

לאחר שחלף כחודש וחצי, ומכתבו של עו"ד בם נותר ללא מענה, פנינו בשבוע שעבר למשטרה, לברר מה פשר ההרחקה התמוהה וההתעלמות ממכתבו של עו"ד בם. במשטרה ענו כי "עו"ד בם נפגש עם נציגי משטרת ירושלים ומענה יינתן בהקדם", פגישה עליה לא שמע בם מעולם… 

אולם פחות מיממה מאז פרסום הכתבה, קיבל עו"ד בם תשובה ממשטרת ירושלים. במכתב עליו חתום קצין הימ"ק (היחידה למקומות קדושים), סנ"צ אבי ביטון נכתב, כי אכן אין כל קשר בין הרחקה מנהלית מיו"ש לעלייה להר הבית וכי מניעת עלייתם של שני המורחקים המנהליים "התקבלה אד-הוק" ו"אין מניעה עקרונית לעליית מרשיך".

שני מורחקים טריים ששמעו על תשובת המשטרה החליטו לבדוק כיצד היא מיושמת בשטח, ופנו לסנ"צ ביטון, שאישר כי יוכלו להגיע ביום המחרת להר הבית. 

כשהגיעו השניים להר, מנע מהם בתחילה השוטר המוצב במקום את הכניסה, אולם בבירור נוסף שערך אפשר להם להיכנס, אך זאת רק בליווי מיוחד.

"אמרו לנו שאנחנו יכולים לעלות מבלי להמתין לקבוצה, כפי שנערכות העליות בדרך כלל, כי אנחנו צריכים השגחה מיוחדת", סיפר לקול היהודי, אחד המורחקים. "הוא אמר לנו: "אתם לבד עם השגחה אישית של שוטר ואיש וואקף"".

המורחקים מספרים כי השוטר היה מאוד לחוץ לאורך הסיור. "אחרי שהזהירו אותנו ש'הדבר הכי קטן שתעשו לא תראו יותר את הר הבית', אמר לנו השוטר שהשגיח עלינו בתוך ההר ש'ליד המסגד תעברו מהר', והוא חזר על המשפט הזה כמה פעמים, כאילו שאם נסתכל עליו יישרף לו השטיח…".

לסיום מביעים המורחקים את תקוותם לזכות עוד השנה לעלות להר הבית ולהקריב במקום את קרבן הפסח. "בעז"ה, בימים ההם בזמן הזה, יהפך הכל מששון לשמחה ובזכות יהודים עקשניים נקים פה מדינה יהודית. ועוד לפני שנבנה את בית המקדש נוכל לעלות להר הבית ולהקריב קרבן פסח כראוי, ולא להיות "אנוסים" כבכל שנה".