הר הבית - בית המקדש: מסורבי עליה להר הבית

‏הצגת רשומות עם תוויות מסורבי עליה להר הבית. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 11 בפברואר 2016

עליית המסורבים ביום ראשון

מסורבי העלייה להר הבית || רוצים לעלות להר הבית

ביום ראשון הקרוב בשעה 7:30 יגיעו לשער המוגרבים מסורבי העליה להר הבית. הם יבקשו לעלות להר הבית לפחות כמו יהודים אחרים, אם לא כמו מוסלמים.

לפרטים נוספים: 052-8401166

לדף הפייסבוק >>

↓ עליית המסורבים - הפרטים המלאים

יום שני, 6 באפריל 2015

מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב: על עולי הרגל בפסח

מגיעים להר הבית ומנסים לעלות לרגל || הצלחת - הרווחת, לא הצלחת - שכרך הרבה מאוד

עולי רגל התרגול הנפת העומר

חלק מעולי הרגל שצבאו על שערי הר הבית בחג המצות, זכו להצצה חטופה פנימה וחלקם נותרו לגמרי בחוץ. נראה שמשטרת ישראל עושה ככל יכולתה להרחיק יהודים מהר הבית ולהמאיס עליה את השהייה במקום ואת ההמתנה. (ר' קישורים: צפו: הגזענות המשטרתית בפעולה >> ו-צפו: עוד יום של רפיסות משטרתית בהר הבית >>).

↓ נטהרים ומנסים לעלות להר הבית. גם אם לא הצלחת, נטלת שכר

רבני הר הבית קוראים לכל יהודי להגיע לשערי הר הבית ולנסות לקיים את מצוות העליה לרגל. ככל שהלחץ יגבר, כך יקרב היום שנוכל לקיים את מצוות החג כהלכתן. רבני הר הבית מציינים ששכרו של יהודי שטיהר עצמו ברגל והגיע להר הבית בשעות הפתיחה ולא עלה בידו לעלות להר, אינו נופל מיהודי שהצליח לעלות להר.

אתמול נערך בעיר העתיקה, תרגול הנפת העומר במקדש. ראש ישיבת עתניאל ורב הישוב, הרב רא"ם הכהן שליט"א האריך בחשיבות התשוקה והחשיבה התמידית על בית המקדש.

הרב הזכיר את הפסוק המדבר על שמואל הנביא: "וַיְהִי בַּיּוֹם הַהוּא, וְעֵלִי שֹׁכֵב בִּמְקֹמוֹ, וְעֵינָיו הֵחֵלּוּ כֵהוֹת, לֹא יוּכַל לִרְאוֹת. וְנֵר אֱלֹהִים טֶרֶם יִכְבֶּה וּשְׁמוּאֵל שֹׁכֵב בְּהֵיכַל ה' אֲשֶׁר שָׁם אֲרוֹן אֱלֹהִים" (שמואל א ג). והביא את תמיהת המפרשים, הרי לא יתכן לומר שהיכל ה' אשר שם ארון א-להים ישמש כחדר שינה ועוד עבור מי שאינו כהן, אלא לוי.

הרב הביא את פירוש המלבי"ם, אשר נראה שנוגע במיוחד לאנשים כמו רחל סלע וחברותיה, אשר המתינו שעתיים וחצי בתור הכניסה להר הבית והושבו ריקם וכך כותב המלבי"ם:

"...אי אפשר לפרש ש(שמואל) שכב בהיכל ממש כי אסור לשכב שם, וגם הלא מקום בן לוי היה מבחוץ... ורצה לומר שכיבה מחשביית, רצה לומר רעיוניו היו שוכבים ומעיינים בהיכל ה' אשר שם ארון אלהים, מחשב בעניני ההיכל והארון ורוחניותם אשר ה' בם בקדש הפך מעלי שאמר עליו ששכב במקומו אשר הוא שם כנ"ל, ומסבת שש הכנות אלה בקע אור ה' ויאר אל שמואל."

הרב הכהן הסביר שלעצם העיסוק בענייני היכל ה' אשר שם ארון א-להים, יש חשיבות לעין שיעור וכי בזכות אנשים יראי ה' במחכים באמת בבנין אריאל, נזכה לחזות בקרוב בשוב ה' ציון.

לאור הדברים, מעניין לקרוא את דבריה מלאי האמונה והתקוה של אחת מנשות המקדש הצדקניות, אשר מתמסרות במסירות אין קץ למען הֵיכַל ה' אֲשֶׁר שָׁם אֲרוֹן אֱלֹהִים.

↓ רחל סלע מספרת

בע"ה , ט"ז בניסן תשע"ה, "יום הינף"

לסיכום ט"ז בניסן תשע"ה - יום הנף

8.15 בבוקר, מורדות הר ציון בירושלם. בדרך נס ממש גלוי אני מוצאת חניה, ורצה לעמוד בתור לעליה להר הבית. יעל קביליו מארגנת עליית משפחות וילדים, ואני חוברת אליה לעזור בהדרכה ובכל מה שנדרש.

הפרסום השנה מינימלי, אחר שברגלים קודמים לא איפשרו לעלות. בכל זאת מתקבצות כמה משפחות עם הרבה ילדים ב"ה. אנחנו מחכים. מנצלים את הזמן להסברים למבוגרים, לילדים, לנוער, סיפורי מקדש, חידון מקדש, "שיר המעלות" ביחד.

הגויים חולפים מימיננו במהירות באלפים, נכנסים בחופשיות להר הקודש. לילדה ששואלת למה הם באים, אני אומרת שזה לקיום דברי ישעיהו "ונהרו אליו כל הגויים", שהם יבואו כמו נהר של גויים אל המקדש. אנחנו מחכים. בערך כל חצי שעה מכניסים 10 יהודים דתיים. עשרה זה כולל בספירה זו גם ילדים קטנים ואפילו תינוקות במנשא. סבלנות. יש לנו. אנחנו ממש עושים מזה אידיאל, המְתנה זה מַתָנה וכו'.

גם התיירים מקשיבים להסברים, שאנו מדברות במיקרופון ושומע כל מי שבסביבה. ברוך ה' הרבה יהודים עולים לרגל בפסח. כל חצי שעה 10 זה אומר לחכות הרבה. כבר שעתיים אנחנו מסבירות מקדש, מתחיל להדאיג שאיננו נכנסים. חופש התנועה, חופש הדת והמצפון, חופש הביקור במקומות הקדושים – כל מיני עקרונות יסוד מתחילים לזמזם לי צליל צורמני באוזניים. ב-6.45 התנעתי את האוטו, השעה 10.30 ואנחנו בחוץ. הכבוד לזמן שלי רמוס כבר מזמן עד שכמעט התרגל שזה מצבו הנורמלי.

או, השוטר מזמין את 10 הבאים. זה אנחנו. אבל אנחנו פי שניים. השוטר היום לא נוהם עלינו בזעם עצבני, סבר פניו נעים ומשדר אמינות כשהוא אומר שהיה רוצה להכניס את כולנו אך אינו יכול. גם אינו רשאי להכניס את כולנו ביחד. נותנים קדימות ליעל קביליו עם כל אלו שזו להם העלייה הראשונה להר. בלי תיקים, בלי אוכל. רק מים מותר. גזירה חדשה מעכשיו.

אני עם הקבוצה שאיתי עדיין בחוץ, יהודים נוספים מצטרפים לחכות עימנו ליד עמדת הבידוק.

אנחנו מתחננים להיכנס, השוטר פרחי מבטיח שכולם ייכנסו. אבל רק בקבוצות של עשרה. למרות שזה כבר לא הגיוני – אנחנו עדיין מאמינים.

מנחים את עצמנו להתנהלות של דקות בודדות בהר הבית – כשנהיה בהר לא נסביר ולא נגיד אף מילה, כל אחד יחשוב על 2-3 דברים עיקריים שהוא רוצה להתפלל עליהם, על עצמו ומשפחתו, על הישוב שלו, על עם ישראל, על בניין המקדש וכו' ומרגע שניכנס להר – הוא יתרכז בתפילה מרוכזת על הדברים האלו.

10.56 מכניסים אותנו, עשרה. עוד כ-15 נשארים בחוץ.

עד שהוא גומר להורות לנו את עשרת הלאווים – לא לשיר, לא לרקוד, לא להתפלל, לא להשתחוות וגו' מודיעים לו בקשר שסגרו את השער להר.

אנחנו יוצאים כלעומת שבאנו.

את ההשתדלות שלנו עשינו...

בדרך החוצה אני אומרת לכולם כמה העיקר ההשתדלות וה' רואה אותה ובע"ה נבוא שוב ושוב ובפסח הבא נעלה בחופשיות ברבבות, וטוב שבכל זאת עלו כ-80 יהודים דתיים להר הבוקר, גם אם אנחנו לא זכינו, וכו'. הכל אמת ויציב ונכון.

והצליל הצורמני הקטן לוחש לי באוזן זמזומים חסרי נחת של "מדינה הזויה שאיבדה את המצפן והמצפון, איבדה את הזיכרון למה היא קמה ועל מה מתפללים אנו כבר אלפי שנים".

אני לא נותנת לו לנצח את החיוך החגיגי.

ממהרים לגן הגיתית לתרגול העומר. עדיין ט"ז בניסן ואם נסתייע עוד נוכל להפוך את התרגול הזה למציאות קודש של הנפת העומר למרגלות המזבח.

כל כך מרגש, כמעט אלפיים שנה לא נעשו הדברים האלו באופן ממשי, והנה אנחנו באפס תקציב ובאמצעים פשוטים – מחדשים תהליך שלם של כל שלבי הכנת העומר.

עבודה מאומצת עד הפרט האחרון ניכרת בכל דבר, שמאחוריה אנשים מסורים שטרחו בלי חשבון, וזה בולט – הכל מסודר ומתוקתק, אבוב לקליית השעורים, מטחנה, מיקרופונים, שולחנות, נפות מכל הסוגים, ניילון לפרוש, השירותים פתוחים, מפה על השולחן, כיסאות, קרטיבים ועוד ועוד. בוצר מנעים בשירה מרגשת, דברי תורה מעניינים וחשובים, הסברים על כל שלבי התהליך כדי שכולם יבינו מה הם עושים ורואים, ריקודי שמחה, כהנים בבגדי כהונה, מפגשי פעילים, שילוב דורות משמח של שלושה דורות כוספי מקדש –

הכל מרומם ומרגש ונותן תקווה שהנה אנו עוד צעד קדימה!

שיתוף הפעולה של כל תנועות המקדש נותן את פירותיו המבורכים שוב ושוב.

אין מילים להעריך את התודה שחייבים כולנו לר' הלל ווייס, לר' שמשון אלבוים, לרב יקי ולצביה סביר, לרב עזריה אריאל, ליעל קביליו, ולכל הפעילים והפעילות הנוספים (מצטערת שאיני יודעת את כולם, כי לא הייתי בין הפועלים בחבורה המסורה לעניין הזה) שהביאו לקיומו המעולה של האירוע החשוב הזה.

לא נשארתי עד הסוף, אילוצים משפחתיים קראו לי לעזוב באמצע. אבל מה שהייתי – השאיר בי שמחה גדולה!

אשרינו אשרינו שזוכים אנו להיות חלק ממהלך מופלא כזה של התקדמות אל הקודש והמקדש!!!

רוב פעילי המקדש ונשים למען המקדש - באו עם עוד בני משפחה שהם שותפים פעילים או/ו מתעניינים – בני זוג, ילדים, הורים, חתנים ועוד. מראה מלבב במיוחד!

מועדים לשמחה, חגים וזמנים לששון, לשנה הבאה בירושלים הבנויה, לא 80 יהודים דתיים יעלו להר הבית אלא 8 מליון, לא תרגול העומר בגן הגיתית אלא הנפת העומר בעזרה, בשירה ובריקודים בחצרות בית ה' בתוככי ירושלים הללויה!

שמחתי לשתף,

בברכה,

רחל סלע

יום שישי, 15 בנובמבר 2013

יהודה גליק חוזר להר הבית

מפקד מחוז ירושלים התקשר ליו"ר הקרן למורשת הר הבית ובישר לו כי יוכל לעלות להר. "רוצים שתפסיק את שביתת הרעב".

מאת: עדו בן פורת/ ערוץ 7

"הר הבית זקוק לנו". יהודה גליק

בתום שביתת רעב של 12 ימים אישרה משטרת ירושלים ליהודה גליק לעלות להר הבית.

גליק, מנהל מיזם הליב"ה לחופש יהודי בהר הבית ויו"ר הקרן למורשת ההר, עולה בתדירות גבוהה להר הבית ומביא לשם קבוצות רבות של יהודים. לפני כחודש וחצי הודיעה המשטרה כי גליק לא יוכל לעלות עוד להר וסירבה לפרט את העומד מאחורי ההחלטה.

מפקד מחוז ירושלים, ניצב יוסי פריינטה, התקשר אתמול לגליק ובישר לו על ביטול ההגבלה. אנחנו מאוד רוצים שתפסיק את שביתת הרעב. החלטנו לאחר הערכה מחודשת לאפשר לך לעלות שוב להר הבית", אמר פריינטה.

"כשהגעתי לפגישה עם תנ"צ אבי ביטון, מפקד העיר העתיקה של ירושלים, מצאתי אדם שהקרין 'מנוצח' וניסיתי להסביר לו שהמאבק שלי איננו נגדו ואיננו נגד המשטרה המאבק (שונא את המילה הזאת) שלנו הוא בעד - כבוד זכויות האדם", סיפר גליק בפייסבוק, הצעתי לו שהמשטרה תפסיק להתייחס אלינו - פעילי הר הבית - כאילו אנחנו האויב ואנחנו הבעיה של הר הבית".

גליק שמח על החזרה ל"מקור חייו" והזמין את כולם לעלות איתו להר הבית ביום שלישי הקרוב, באמצעות מיזם ליב"ה מאחוריו הוא עומד. "הר הבית זקוק לנו ואנו זקוקים לו. ההר קורא לנו 'בנים שובו אל הקן'. ככל שהנוכחות היהודית תהיה חלק מהנוף הטבעי בהר הבית כך יפחתו הפגיעות ההזויות בזכויות האדם בהר, וכך תפחת רמת העויינות בהר! בואו להר הבית".

יום רביעי, 26 ביוני 2013

פייגלין וחברים מגיעים מחר להר הבית

ביום חמישי, י"ט לחודש, תתקיים עליית הזדהות עם ח"כ משה פייגלין ויהודים נוספים המסורבים לעלות להר הבית.

בתוכנית:
תפילת שחרית ברחבת המנורה בשעה 7:00.

לאחר התפילה נשמע דברים מפי ח"כ משה פייגלין בכניסה להר הבית.

בשעה 8:00 עליית הזדהות להר הבית בראשות הרב ברוך כהנא.

כל יהודי מוזמן להשתתף בתפילה ובעליה להר הבית.

מסורבי העלייה מוזמנים להגיע ולדבר בכינוס.

יום שלישי, 12 בפברואר 2013

אושר למורחקים לעלות להר הבית

בעקבות הפרסום בקול היהודי: אושר למורחקים לעלות להר הבית

בשבוע שעבר פורסם בקול היהודי אודות האיסור הגורף שהטילה המשטרה על עליית מורחקים מנהליים להר הבית באופן שרירותי. למחרת הפרסום הודיעה המשטרה לעו"ד בם: "אין מניעה לעליית מרשך להר הבית"

מאת: מערכת הקול היהודי

מורחק מנהלי בהר הבית (הקול היהודי)

יום לאחר פניית

הקול היהודי למשטרה, ופרסום הכתבה בנושא, אישרה המשטרה את עלייתם של המורחקים המנהליים להר הבית,.

בשבוע שעבר, פורסם בקול היהודי סיפורם של אליעזר טרספולסקי ודוב מורל, שניהם מורחקים מנהליים משטחי יהודה ושומרון, שבקשו לעלות בטהרה להר הבית. כשהגיעו לשערי ההר, מנעה מהם המשטרה את הכניסה בטענה שהם "מורחקים מנהליים מיו"ש", זאת על אף ששטח הר הבית כלל לא גובל בשטחי יו"ש.

בתגובה שלח עו"ד איציק בם מכתבם ליועץ המשפטי של משטרת ירושלים בדרישה להבין את פשר העניין, בו קבל על כך שאין זה מן הצדק הטבעי למנוע עלייתם להר.

לאחר שחלף כחודש וחצי, ומכתבו של עו"ד בם נותר ללא מענה, פנינו בשבוע שעבר למשטרה, לברר מה פשר ההרחקה התמוהה וההתעלמות ממכתבו של עו"ד בם. במשטרה ענו כי "עו"ד בם נפגש עם נציגי משטרת ירושלים ומענה יינתן בהקדם", פגישה עליה לא שמע בם מעולם…

אולם פחות מיממה מאז פרסום הכתבה, קיבל עו"ד בם תשובה ממשטרת ירושלים. במכתב עליו חתום קצין הימ"ק (היחידה למקומות קדושים), סנ"צ אבי ביטון נכתב, כי אכן אין כל קשר בין הרחקה מנהלית מיו"ש לעלייה להר הבית וכי מניעת עלייתם של שני המורחקים המנהליים "התקבלה אד-הוק" ו"אין מניעה עקרונית לעליית מרשיך".

שני מורחקים טריים ששמעו על תשובת המשטרה החליטו לבדוק כיצד היא מיושמת בשטח, ופנו לסנ"צ ביטון, שאישר כי יוכלו להגיע ביום המחרת להר הבית.

כשהגיעו השניים להר, מנע מהם בתחילה השוטר המוצב במקום את הכניסה, אולם בבירור נוסף שערך אפשר להם להיכנס, אך זאת רק בליווי מיוחד.

"אמרו לנו שאנחנו יכולים לעלות מבלי להמתין לקבוצה, כפי שנערכות העליות בדרך כלל, כי אנחנו צריכים השגחה מיוחדת", סיפר לקול היהודי, אחד המורחקים. "הוא אמר לנו: "אתם לבד עם השגחה אישית של שוטר ואיש וואקף"".

המורחקים מספרים כי השוטר היה מאוד לחוץ לאורך הסיור. "אחרי שהזהירו אותנו ש'הדבר הכי קטן שתעשו לא תראו יותר את הר הבית', אמר לנו השוטר שהשגיח עלינו בתוך ההר ש'ליד המסגד תעברו מהר', והוא חזר על המשפט הזה כמה פעמים, כאילו שאם נסתכל עליו יישרף לו השטיח…".

לסיום מביעים המורחקים את תקוותם לזכות עוד השנה לעלות להר הבית ולהקריב במקום את קרבן הפסח. "בעז"ה, בימים ההם בזמן הזה, יהפך הכל מששון לשמחה ובזכות יהודים עקשניים נקים פה מדינה יהודית. ועוד לפני שנבנה את בית המקדש נוכל לעלות להר הבית ולהקריב קרבן פסח כראוי, ולא להיות "אנוסים" כבכל שנה".

יום חמישי, 13 בדצמבר 2012

"התנהלות שרירותית ושערורייתית של המשטרה"

עו"ד יצחק בם שייצג את יצחק דבירה (צוויג) בתביעה נגד המשטרה מברך על החלטת בית המשפט החושף את התנהלות המשטרה.

מאת: שלמה פיוטרקובסקי / ערוץ 7

עו"ד יצחק בם

עו"ד יצחק בם שייצג את יצחק דבירה (צוויג) בתביעה נגד המשטרה מברך על החלטת בית המשפט, אשר פסק פיצוי למרשו בגין האיסור שהוטל עליו לעלות להר הבית.

לדבריו, "מפסק הדין עולה התנהלות שרירותית ושערורייתית של המשטרה, בה יד ימין אינה יודעת מה יד שמאל עושה וההחלטות מתקבלות בניגוד לכללים יסודיים של המשפט המנהלי בישראל".

בם מציין, כי "למרבה הצער, במקום להבטיח את חופש הגישה וחופש הפולחן בהר הבית, מדינת ישראל מגבילה את זכויות היסוד של היהודים במקום הקדוש להם ביותר, פורסת חסות על הרס העתיקות בידי הוואקף, ומתנכלת ליהודים העולים להר הבית בכל דרך".

עו"ד בם מוסיף, כי "היום קיבלנו קביעה של בית המשפט, כי גם את ההתנכלויות המשטרה צריכה לעשות לפי כללי המשפט המנהלי הישראלי ואם לא תעשה כן, המשטרה תשלם מחיר".

"פסק דין זה אינו סוף פסוק, אלא רק צעד קטן במאבק לכינון שלטון החוק והגנה על חירויות היסוד של האזרח בהר הבית. זהו שביב קטן של אור במציאות חשוכה מאוד. שביב זה שבא בחג החנוכה צריך לעודד יהודים רבים נוספים לתבוע את זכויותם בהר הבית", מוסיף בם.

פיצוי ליהודי שהמשטרה מנעה עלייתו להר הבית

למרות שחתם על טופס התחייבות מיוחד בעקבות עבירות קודמות על כללי ההתנהגות במקום, במשך חמישה חודשים מנעה המשטרה מיצחק צויג לעלות להר הבית. השופט מתח עליה ביקורת וקבע שצויג יפוצה ב-7,000 שקל

האכיאולוג צחי צויג (מימין) והעיתונאי ארנון סגל

מאת: אביאל מגנזי / YNET

בית המשפט קבע השבוע כי המשטרה פעלה ברשלנות כשמנעה מהפעיל יצחק צויג לעלות להר הבית במשך חמישה חודשים על רקע כמה אירועים שבהם לא קיים את כללי ההתנהגות במקום, ופסקה לו פיצויים בסך 7,000 שקל. השופטת הסבירה כי המשטרה שינתה את עמדתה "מקצה לקצה" ללא סיבה נראית לעין.

צויג הוא פעיל מוכר בקרב גורמים הדורשים לאפשר עלייה של יהודים להר הבית. הוא ארכיאולוג העוסק בחקר המקום ומדריך סיורים שם, ובעבר היה מעורב בשלושה אירועים שבהם עבר לטענת המשטרה על כללי ההתנהגות במקום. האירוע הראשון התרחש בשנת 2006, והאחרון במרס 2010. בין האירועים האלה, וגם אחריהם, התירה המשטרה לצויג להמשיך ולבקר בהר הבית, אולם בעקבות התקרית הבעייתית האחרונה הותנתה עלייתו במילוי הוראות השוטרים במקום.

צויג הסכים לתנאי וחתם על טופס התחייבות. למרות הסיכום, כשהוא הגיע להר הבית כמה דקות לאחר מכן מנע ממנו קצין משטרה אחר להיכנס. הקצין לקח ממנו את טופס ההתחייבות, ואסר במקום את עלייתו להר הבית - ללא הגבלת זמן. כשצויג ביקש הסבר, השיב לו הקצין: "אני אסביר לך בבית המשפט".

במשך תקופה ביקש צויג הסברים מגורמים שונים במשטרה, אולם לא נענה. לאחר כמה חודשים הוא הגיש תביעה שבה דרש לפצות אותו על הנזקים שנגרמו לו בשל האיסור, ורק אז זומן לפגישה עם סגן-ניצב אבי ביטון, מפקד היחידה האמונה על המקומות הקדושים. לאחר שחתם שוב על התחייבות שלפיה יכבד את הכללים הותרה כניסתו - והוא ביקר בהר הבית מדי פעם ללא הפרעה.

בינתיים נמשכו הליכי המשפט והם הגיעו לבית משפט השלום בבית-שמש, שם ייצג את צויג עו"ד איציק בם. צויג טען בבית המשפט כי ההחלטה התקבלה באופן שרירותי, שלא כדין ותוך סטייה מהנהלים, ומבלי שניתנה לו האפשרות להשמיע את טענותיו. מנגד טענה המשטרה כי ההחלטה התקבלה כדין נוכח מסוכנותו של צויג, על סמך אירועי העבר ועל רקע המצב הרגיש בהר הבית.

השופט דוד גדעוני סקר בפסק הדין שניתן שלשום את המקרים שבהם הפר צויג את הנהלים: באחד דחף שומר ווקף לאחר שהודיעו לו שהכניסה משער הווקף נאסרה, בשני התיישב באזור מסוים בהר למשך מספר דקות אף שהתבקש לעזוב יחד עם קבוצתו, ובשלישי הודיע צויג לשוטרים בכניסה למתחם כי בכוונתו לשבת בהר ולא לסייר בו, בניגוד לנהלים. השופט ציין כי אין ספק שהמקרה הראשון היה חמור, אך המשטרה לא קבעה אחריו או לאחר שני מהמקרים הנוספים כי נשקפת מצויג סכנה המצדיקה לאסור את כניסתו להר הבית. הוא ציין כי המשטרה אף התירה לו להיכנס למתחם בכפוף להוראות המשמעת.

בעקבות הדברים קבע השופט כי ההחלטה לאסור את כניסתו של צויג ואופן קבלתה "לוקים בהתרשלות ובחוסר מידתיות". לדבריו, "קודם התיר קצין משטרה אחד את עליית התובע להר בכפוף לחתימה על התחייבות, ודקות לאחר מכן, לפתע, בלי כל סיבה נראית לעין, אסר קצין משטרה אחר שנכנס במקרה למקום את עליית

התובע". השופט הוסיף כי "התנהלות המשטרה מעלה סימני שאלה. טעם לשינוי העמדה מהקצה אל הקצה - אין". הוא קבע פיצויים לזכות צויג בסך 7,000 שקל עבור הפסד הכנסות בגין סיורים, עוגמת נפש והוצאות משפט.

צויג הביע תקווה בשיחה עם ynet כי פסק הדין "ירסן את התנהלותה השרירותית של המשטרה בכל הנוגע ליחסה למבקרים היהודים ולארכיאולוגים המגיעים למקום לעומת התיירים. המגבלות והתנאים מהווים פגיעה חמורה בזכויות היסוד ובחופש התנועה". עורך דינו איציק בם הוסיף כי מפסק הדין "עולה התנהלות שרירותית ושערורייתית של המשטרה, הרומסת את זכויותיהם של יהודים בהר הבית. יש לקוות כי בעקבותיו יבואו רבים אחרים שיפלסו את הדרך לחופש הגישה והפולחן במקום המקודש ביותר לעם היהודי".

יום שישי, 26 באוקטובר 2012

פרסום ראשון: הקלטה מביכה, שוב משטרת ישראל משקרת!

ההקלטה מוכיחה: המשטרה החתימה את מנועי הכניסה להר הבית על מסמכי הגבלה וסירבה לתת להם העתק

בהקלטה שהגיעה לידי 'מקור ראשון' נשמע סגן מפקד יחידת המקומות הקדושים כשאינו מאפשר למסורב כניסה להתייעץ עם עורך דינו ולקבל את טופס ההגבלות לידיו ■ לטענת כחולי המדים, ההליך עבר אישור של היועץ המשפטי למשטרה

מאת: ארנון סגל/ מקור ראשון

לפני שבועיים, כזכור, חשף 'מקור ראשון' מסמך שהמשטרה התכחשה עד כה לקיומו, טופס התחייבות שהמשטרה מחתימה עליו יהודים שנחשדו בקיום טקסי פולחן יהודיים בהר הבית. בטופס נדרשים החותמים לשלל התחייבויות, בין השאר שלא לשבת במהלך ביקור בהר, לא לשאת בו דגל, לא ליזום ביקור קבוצות בו, להתחייב להימנע מפירסומים שונים אודות קיום פעולות פולחניות בו ובכלל – "לא להתבלט בהר בכל דבר ועניין". בכתבה הובאו עדויותיהם של ארבעה ממנוּעי-הכניסה היהודים להר שנדרשו לחתום על הטופס, שטענו שהמשטרה סירבה לספק להם העתק מהמסמך שעליו חתמו, או אפילו לאפשר להם לרשום לעצמם תזכיר מהתחייבויותיהם בו.

בכתבה הובאו דבריו של, פרופ' אריאל בנדור מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן שהתבטא בחריפות ביחס למסמך: "לא מוכר לי מקור סמכות של המשטרה להחתים אזרחים על התחייבות בנוסח שהועבר לי. בעייתיים במיוחד הם סעיפים שתוכנם אינו חוקי, כגון התחייבות לא לפרסם פרסומים בדבר פעולות שיש בהן כדי להוות הפרה של כללי הביקור המותווים במסמך, לרבות פירסום אודות פעולות בעלות סממנים פולחניים או הפגנתיים, וכו'. התחייבות זאת, שהפרתה עשויה, כאמור במסמך, להוביל למניעת כניסה להר הבית, פוגעת ללא בסיס בחופש הביטוי".

בתגובתה הראשונה ל'מקור ראשון' לפני כחצי שנה, כאמור, התכחשה המשטרה לקיום המסמך וטענה אז ש"המשטרה לא מחתימה על כל מסמך כנטען". בתגובתה לפני כשבועיים, לעומת זאת, היא שינתה את גירסתה והפעם השיבה לנו: "...המשטרה לא מחתימה מבקרים בהר הבית, למעט אנשים שכבר הפרו את כללי ההתנהגות במקום ואת הסדר הציבורי בעברם. עוד נמסר מהמשטרה כי העתקים אכן נמסרים לחותמים".

ואולם בימים האחרונים הגיעה לידי 'מקור ראשון' הקלטה שבוצעה במשרדי הימ"ק (יחידת המקומות הקדושים) ומפריכה גם את הודעת המשטרה הזו. מדובר בהקלטה שנעשתה לפני למעלה משנה, בידי יהודי דתי, מסורב-כניסה להר הבית שזומן להגיע לפגישה בתחנת המשטרה של הימ"ק על מנת לחתום על הטופס הנ"ל. הוא פגש מולו את סגן מפקד ימ"ק, ארז תבור, מכיוון שמפקד ימ"ק עצמו, סנ"צ אבי ביטון, היה באותה עת בחופשה.

הרי עיקרי השיחה שהוקלטה, לאחר שתבור הניח לפני האדם שמולו את נוסח ההתחייבות:

מנוּע הכניסה: בוא נעשה כזה דבר, שכן שלי עורך דין, אני מראה לו את זה ושואל אם זה בסדר, ומחזיר את זה מחר.

תבור: אני יכול לתת לך העתק רק אחרי שחתמת על זה, או שאתה רוצה ללכת אליו ולשאול [כבר כעת, ללא העתק. א"ס]. העתק אני לא אתן לך להראות לו.

מנוע הכניסה: יש בעיה חוקית להראות לעורך דין מסמך לפני שאני חותם עליו?

תבור: אין עם זה בעיה חוקית, אבל זה מה שאנחנו עושים במשטרה. דרך אגב, זה עבר את היועץ המשפטי למשטרה, זה עבר את הכל, זה לא משהו שאנחנו עושים לבד.

הדיון בעניין עוד נמשך. תבור לא מניח למנוע הכניסה להתקשר לעו"ד בעודו מול הטופס.

מנוע הכניסה: מה כל כך כואב לך לתת לי את זה? אני מבין שיש פה משהו לא חוקי.

[...] תבור מקריא מהמסמך: "הנני מתחייב שלא לבצע בהר כל פעולה דתית בעלת סממנים חיצוניים או מופגנים".

מנוע הכניסה: ציצית מותר להכניס?

תבור: 'כל פעולה דתית' כתוב כאן. אנחנו מדברים על פעולה.

מנוע הכניסה: ותפילין?

תבור: אתה רוצה לשאול אותי מה מותר ומה אסור?

מנוע הכניסה: כן.

תבור: הבנתי, אז ברגע זה אני מפסיק את המריחה. אתה מכיר את הנהלים, מה מותר ומה אסור. את השאלות האלו שאלת כשעלית להר הבית? ...כנראה שאתה לא מבין את הכללים. עוד פעם אני אומר, זה מה שמותר ואסור ועל זה אתה חותם. דרך אגב, זה כדי לשמור עליך מהפרות סדר.

מנוע הכניסה: גם הערבים חותמים על כאלו דפים כשהם זורקים אבנים?

תבור: אנחנו פשוט לא נותנים להם להיכנס.

מנוע הכניסה: כל אחד צריך להראות תעודה לפני שהוא נכנס ביום-יום?

תבור: בטח, אנחנו בודקים אותם גם כן.

מנוע הכניסה: אני עומד כל יום בשער הכותנה ולא רואה את זה.

תבור: אני מבין שאתה בא לבקר אותנו על העבודה שאנחנו עושים.

מנוע הכניסה: לא, פשוט שיקרת, אז העמדתי אותך על הטעות.

תבור: לא, אנחנו לא בודקים כל אחד, אבל אנשים חשודים אנחנו בודקים. יש ערבים שהם מורחקים, שעושים הפרות סדר, ואנחנו לא נותנים להם להיכנס.

מנוע הכניסה: לא בודקים להם תעודות.

תבור: הם מורחקים, הם לא נכנסים בכלל. ומוסלמים שנכנסים לתוך ההר – יש כאלו שבודקים ויש כאלו שלא, סלקטיבית, אותו הדבר כמו יהודים. אבל זה מה שבאנו לדון, בהסדרי הכניסה למוסלמים?

מנוע הכניסה: באנו לדון למה אני צריך לחתום על זה. למה אני לא יכול עכשיו לעלות.

[...]

מנוע הכניסה: אני רוצה לחתום על ההתחייבות. תביא לי את זה, אני אחזיר לך את זה. אני אחתום בנוכחותך.

תבור: אתה רוצה להתקשר לעורך דין? אז לך תתקשר.

מנוע הכניסה: עצם זה שאתה לא מביא לי את זה [את הטופס. א"ס], זה לא חוקי.

תבור: אז לך תתלונן עלי, תצא בבקשה מהמשרד, תודה רבה.

מנוע הכניסה: אתה יכול בבקשה לתת לי את זה [את הטופס. א"ס]?

תבור: לא, אני לא רוצה לתת.

איפול בהוראה מגבוה

מה אפשר ללמוד מכאן? ראשית, שבמלחמת הגירסאות שבין המשטרה לבין אלו שהחתימה על טופסי ההתחייבות – רק האחרונים דוברי אמת. המשטרה, חד-משמעית, איננה מוכנה לאפשר את הוצאת המסמך הזה משערי תחנותיה. ואין לטעות, בניגוד להתחייבותו של תבור בהקלטה, העתק המסמך לא סופק למסורב-הכניסה מההקלטה שלפנינו גם לאחר שנאלץ לבסוף לחתום על המסמך ללא נוכחות עורך דין, ממש כשם שלא ניתן העתק לאף אחד מהחותמים האחרים על ההתחייבות.

אבל זה לא הכל. אפשר שוב לראות את המאמץ המשטרתי שלא להותיר עקבות כתובים של נהלים הנוגעים ליחס ליהודים בהר הבית. תבור מעט מסתבך בעניין הזה כשמנוע-הכניסה מתחקר אותו על מהות ההגבלות וטעמיהן, כמו גם על ההבדלים שבין בידוק היהודים בכניסה לבין בידוק הערבים, אבל מיד מתעשת, חוזר למדיניות השוּ-שוּ בעניין וטוען ש"אתה מכיר כבר את הנהלים".

תבור טוען בהקלטה ש"זה לא מאיתנו", דהיינו שכל ההגבלות נעשות על סמך אישורו של היועץ המשפטי למחוז ירושלים במשטרה. אין סיבה לפקפק בנכונות הטענה הזו. קשה להניח ששוטרי ימ"ק היו מנפיקים מסמך משפטי כזה לבדם.

ממלא מקום היועץ המשפטי של מחוז ירושלים במשטרה כיום [היועץ המשפטי עצמו הלך לעולמו לפני כחצי שנה] הוא מיכאל פרנקנבורג, יהודי חובש כיפה, תושב ראש צורים ובוגר ישיבת ההסדר בירוחם. גורמים שמעורים בנושא הר הבית והמדיניות המשטרתית בעניינו מציינים שפרנקנבורג הוא נציג פרקליטות המשטרה בכל דיון משפטי או מדיני המתקיים בשנים האחרונות בעניין היחס ליהודים בהר הבית.

בתשובה לפנייה חוזרת שלנו לפרופ' בנדור מאונ' בר אילן בשאלה בעניין העובדה שהמשטרה מסרבת לאפשר לעורכי הדין לחזות בטופס המדובר וכן מסרבת לספק העתק ממנו, הוא השיב: "כפי שכבר כתבתי, לא מוכר לי מקור סמכות להחתמה על התחייבות כזאת, שיש בה גם הוראות שעל-פניהן אינן נראות חוקיות. מכל מקום, מאחר שמדובר במסמך הנחזה כהתחייבות משפטית, מן הדין לאפשר להיוועץ בעורך-דין לפני החתימה עליו, לרבות מתן אפשרות לעורך-הדין לעיין במסמך – עיון ההכרחי למתן יעוץ מקצועי ראוי לשמו. ככלל, גורמי הרשות המבצעת מחוייבים לפעול בהתאם לייעוץ המשפטי שהן מקבלות ממנגנון הייעוץ הפנימי של המדינה, בראשותו של היועץ המשפטי של הממשלה. מהחומר שנמסר לי לא עולה אם ייעוץ כזה אכן ניתן, ואם פעלו על פיו".

מההקלטה שלפנינו נראה שאפילו להפך. לאור הדברים הללו, לא מופרך להניח שמדיניות הסתרת הנהלים הכתובים בנושא הזה, ההתכחשות המשטרתית לקיום המסמך בתחילה וגם הסירוב לספק העתק מהטופס לחותמים עליו – כל אלו מגיעים גם הם מגבוה, בהוראה ישירה של היועץ המשפטי של משטרת המחוז. כלומר, ביתר בהירות, נראה שהגורמים המשפטיים שמודעים לחוק האוסר על קיום טופס התחייבות כזה, במקום לציית לחוק ולוותר על השימוש בו, הורו להסתיר אותו מרשויות החוק האחרות ומגורמים שהיו מסוגלים לדווח עליו לבית המשפט. האם רק נדמה שהממונים על אכיפת החוק מתודרכים כיצד לעקוף אותו?

ממשטרת ירושלים נמסר בתגובה: "מזה כמה חודשים, מבקר החותם על המסמך ומבקש העתק, אכן מקבלו".

אנחנו מודים לעיתון מקור ראשון על הסכמתו לפרסום ועל דבקותו בחשיפת האמת ללא בושה.

יום חמישי, 20 בספטמבר 2012

המשטרה משנה כיוון: התירה ל"מסורבי העליה" לעלות להר הבית

מאת: ארנון סגל

הרב ישראל אריאל והרב יוסף אלבום בהר הבית

בשבוע שעבר שינתה לפתע המשטרה את מדיניותה, והחליטה להתיר את עלייתם להר של כמה מפעילי המקדש שעד כה נמנעה מהם הכניסה אליו * מפקד יחידת המקומות הקדושים סנ"צ אבי ביטון, זימן לפגישה את בכירי אנשי ההר, הרבנים ישראל אריאל ויוסף אלבוים, ובישר להם שיוּתר להם מעתה לשוב ולבקר במקום הקדוש * נראה שהמשטרה נאלצה לנהוג כך בעקבות פניית השניים למבקר המדינה לאחרונה, וכן בשל לחץ מצד הוועדה לביקורת המדינה בכנסת שעומדת לדון בעניין * סוף פסוק? כנראה שלא

לפני שלושה חודשים הזמירות היו שונות לגמרי. 'מקור ראשון' ביקש אז מהמשטרה לנמק את איסור הכניסה להר הבית שהוטל ימים קודם לכן על הרב ישראל אריאל, ממשחררי המקום במלחמת ששת הימים ומי שהופקד אז לשמור בפתח כיפת הסלע. ממשטרת ירושלים נמסר אז בתגובה: "הרב ישראל אריאל הפר את החוק במהלך ביקורו בהר הבית ונפתחו נגדו הליכים פלילים". בקשתנו מהמשטרה לפרט את החוק שעליו עבר הרב אריאל – לא נענתה. הרב אריאל אכן זומן לכמה חקירות משטרתיות, אך כפי שניתן היה להעריך מראש, לא הוגש נגדו כל כתב אישום. זאת כנראה מפני שהסיבה האמיתית להרחקת הרב אריאל מההר היא ניהול תפילה פומבית במקום ביום ירושלים האחרון, מה שאיננו נחשב לעבירה על חוק כלשהו.

הרב אריאל מעריך שלחץ פנימי במשטרה הוא ככל הנראה זה שהוביל שם למסקנה שהתעקשות משטרתית בעניין ה'מסורבים' תצטייר בעיני המבקר כצעד בלתי חוקי. הרב ישראל אריאל הוא רק אחד מכעשרים יהודים שומרי מצוות שהמשטרה מונעת מהם באופן קבוע את הכניסה להר. הרב יוסף אלבוים (59), למשל, ותיק פעילי המקדש, היה אסור כמעט שנתיים בעלייה להר. העילה: קריאה בערוץ 7 להקמת 'כולל' בהר. 'מסורבים' נוספים, בין השאר, הם יהודה עציון, יהודה גליק, ירעם נתניהו ויוסף רבין.

במהלך הפגישה, שני הרבנים השיבו לביטון שיתקשו לשוב ולעלות להר בעוד שומרי מצוות אחרים ממשיכים להיות אסורים בכניסה אליו. ביטון השיב להם שבכוונת המשטרה לאפשר בהדרגה גם לשאר המורחקים היהודים ולשוב ולפקוד את ההר. בנוסף לכך ביטון ביקש מהשניים לשמור על הנהלים במהלך ביקורם בהר. הרב ישראל אריאל השיב לו שיכבד את הנהלים, אך דרש ממנו להראות לו נהלים כתובים בעניין. ביטון סירב לכך. ואכן, ככל הנראה אין בנמצא נהלים מפורשים בנוגע לפעולות פולחן יהודי הננקטות בהר, מלבד נהלים בעל-פה.

עם זאת, ביטון הוסיף שכל עוד מדובר בנשיאת תפילה יהודית באופן אישי ולא מניינים משותפים, מבחינת המשטרה אין מניעה בכך. בעקבות הפגישה הורה ביטון לפקודיו להקפיד גם על הרחקת אנשי הוואקף מהקבוצות היהודיות המסיירות בהר.

ואכן, ביום ראשון השבוע, ערב ראש השנה ולאחר הפסקה ארוכה, שבו הרבנים אלבוים ואריאל להר. באופן יוצא דופן אלבוים אף הותר להעלות עמו את ספרו של הרב אריאל 'בית המקדש בירושלים'. כמותם הותר להיכנס גם מורחק נוסף, אליעזר ברוייאר מקרית ארבע. ואולם ברוייאר לא זכה לדקות רבות של שהיה במקום הקדוש, מפני שבאמצע הסיור עוכב בידי המשטרה ונלקח לתחנת הקישלה, שם הושאר בהמתנה למשך כארבע שעות בערב החג. כששוחרר לבסוף נמסר לו על הרחקתו מההר לשבועיים נוספים.

אליעזר ברויער הכהן בהר הבית

מניסיונו, נראה לברוייאר שגם הפעם זה לא ייגמר בשבועיים, וייתכן שלמעשה ההר שב ונסגר בפניו. לברוייאר נאמר שעילת עיכובו היא העובדה שמילמל פסוקי תפילה במקום. לתהייתם של כמה מפעילי ההר היהודים באוזני מפקד הימ"ק אבי ביטון על הטיעון הזה, לאחר שהבהיר בפגישה המקדימה שתפילה יהודית אישית מותרת במקום, טען ביטון שברוייאר התפלל בקול רם ובפרץ רגשות. מבקר אחר, שעמד בצמוד לברוייאר כל משך שהייתו בהר, מכחיש זאת מכל וכל: "ברוייאר לא עשה דבר. להערכתי מתנכלים לו בכוונה כדי להמשיך את הרחקתו מהמקום".

ממשטרת ירושלים נמסר כי מר ברוייאר עוכב לחקירה לאחר שקרא בקריאות רמות פסוקי תפילה ברחבת הר הבית, ובסיומה הוא שוחרר בתנאים מגבילים. במשטרה מציינים שאין זו הפעם הראשונה שמר ברוייאר מפר את כללי הביקור בהר הבית. בעבר, הפר בצורה קשה ובוטה את כללי הביקור ונמנע כניסתו להר הבית לתקופה ארוכה. מצער מאוד שגם בביקורו הראשון מזה תקופה ארוכה, חזר על מעשיו האסורים. במשטרה מוסיפים שהתפילה בהר הבית אסורה גם ליחיד, וכקביעת בג"צ, מותרת התפילה בין אדם לבוראו, קרי תפילה שבלב.

במשטרה מדגישים שכל מי שיפר את כללי ההתנהגות מכל צד שהוא, יוצא מרחבת הר הבית ותפתח נגדו חקירה פלילית.

הרב אריאל והרב אלבום בהר הבית בערב ראש השנה תשע"ג

יום רביעי, 19 בספטמבר 2012

לקראת יום הדין בהר הבית: דיווח, תגובות, תמונות וסרטונים

הר הבית: הרב יוסף אלבוים שליט"א (מימין) עם הרב ישראל אריאל שליט"א

המשטרה חזרה בה ושלושה מתוך עשרות מסורבי הכניסה להר הבית הותרו ועלו היום להר הבית יחד עם עשרות יהודים שבאו להתפלל על השנה חדשה

הרב ישראל אריאל, ראש מכון המקדש, שגורש מהר הבית לפני למעלה מארבעה חודשים, עלה כעת שוב להתפלל במקום, לאחר שהמשטרה חזרה בה מהחלטתה למנוע ממנו את כניסתו למקום. יחד עימו שב להתפלל בהר גם הרב יוסף אלבום מהתנועה לכינון המקדש.

ביום-ירושלים השנה, עלה הרב אריאל להר הבית בראשות קבוצת יהודים גדולה יחד עם חברי הכנסת אורי אריאל ומיכאל בן ארי. והשתחווה מלוא קומתו במקום כדרכו כבר ארבעים שנה מאז שהוא לקח חלק בשחרור המקום במלחמת ששת הימים, השתטח על אבני המקום הקדוש, התפלל ובירך את הברכה על הנס שנעשה לו במקום הזה ואף הדריך את העולים בטהרה לברך זאת. ח"כ אורי אריאל הכהן בירך ברכת-כהנים ורבים השחתוו לנוכח קודש הקדשים. כתב טלויזיה שנכח במקום והסריט את האירועים, הביא לשידורם בטלויזיה במהדורה המרכזית, ובעקבות כך החלה משטרת המקום להתנכל לכמה ממשתתפי האירוע המצולם. לפחות מארבעה מהם החליטה המשטרה למנוע את הכניסה למתחם ההר.

בתגובת המשטרה על התפילה המאורגנת של הרב אריאל, נאמר כי משטרת ההר החליטה לאסור לצמיתות את כניסתו של הרב אריאל להר הבית, ואף תגיש נגדו תביעה משפטית פלילית.

אולם ביום שישי האחרון, ללא כל נימוק, ביצעה המשטרה תפנית בפרשה, והזמינה את הרב אריאל לפגישה עם מפקד יחידת המקומות הקדושים נצ"מ אבי ביטון, וזה הודיע לרב כי המשטרה החליטה לאפשר לו שוב להכנס להר. ביטון אף הבהיר לרב אריאל שהמשטרה מתירה תפילת יחיד בהר הבית, ואוסרת רק תפילת ציבור.

הרב יוסף אלבוים שהיה מסורב עליה להר כבר כמעט שנתיים, לאחר שקרא בחנוכה אשתקד להקים "כולל" לימודים בהר הבית, כתגובה לקבוצות ההתנפלות המוסלמיות שהתארגנו ברחבי ההר תחת מעטה של לימודי קוראן, זומן אף הוא לפגישה עם נצ"מ אבי ביטון, וגם הוא התבשר שהמשטרה חוזרת בה מההחלטה למנוע ממנו את הכניסה להר הבית.

הבוקר, מיד עם פתיחת ההר שהיה סגור ליהודים ביומיים האחרונים, הגיעו הרבנים ועלו להתפלל יחדיו בהר שנותקו ממנו בכח.

מסורב עליה שלישי שהותר לו להכנס היום הוא אליעזר ברויאר הכהן, לאחר שהמשטרה מנעה ממנו את העליה להר הבית כבר יותר משנה.

תגובת מטה אירגוני המקדש

במטה אירגוני המקדש מעודדים מהעובדה שהמשטרה החלה לחזור בתשובה על מעשיה הבלתי חוקיים בהר הבית. גם אם התשובה היא חלקית ביותר היא נותנת תקוות טובות של התחלה לתיקון דרכיה הרעים של משטרת המקום, ולביטול אפליותיה נגד מתפללים יהודים.

מלבד השלושה ששערי ההר נפתחו בפניהם, יש עוד למעלה מעשרה יהודים שהמשטרה גירשה מההר ובינתיים ממשיכה למנוע את כניסתם למקום באופן בלתי חוקי, ללא שום עוול בכפם, וללא שום עילה חוקית. אך ורק בגלל תפילתם במקום. ביניהם הרבנים צבי ואהרן עידן, הרב יהודה גליק יהודה עציון ועוד יותר מעשרה פעילי מקדש ידועים.

על המשטרה להתנער כליל ממדיניות הפחד מאיומי הוואקף האיסלמי, ולהתפקח מהתחזיות האפוקליפטיות המוגזמות ומתבדות לנגד עיניה, כאשר השקט נשמר למרות שתפילות יהודים הנערכות במקום מצולמות ומשודרות ברחבי העולם.

חובה על המשטרה לממש את ההבטחה-בכתב של ראש הממשלה לאפשר תפילת יהודים בהר הבית, ואת הצעות הביניים לחלוקת ההר בין יהודים למוסלמים בדומה להסדר הקיים במערת המכפלה.

התמונות והסרטונים להלן צולמו על ידי העולים ועל ידי קרן אלאקצא: