לא רק שהעדר חופש הפולחן בהר הבית כמעט ולא מוזכר בתקשורת, היום סיפר עיתון 'הארץ' לקהל קוראיו בחו"ל, שיהודים בכלל מורשים להתפלל בהר - טענה שגויה ההפוכה לחלוטין מהמציאות.
 |
| איש וואקף נצמד ליהודים בהר הבית |
אחד מהנושאים שזוכים לחשיפה תקשורתית נמוכה ביותר – וכפועל יוצא, הוא כמעט בלתי מוכר לציבור הישראלי ובטח לציבור הלא-ישראלי – הוא הסטטוס קוו הקיים בהר הבית שבירושלים, לפיו רק למוסלמים מותר להתפלל על ההר. מדובר באחד הפרדוקסים הישראליים המושתקים ביותר בתקשורת הישראלית והבינלאומית המיינסטרימית, או לסירוגין, כזה שפשוט לא מעניין את מרבית העיתונאים.
ומהו הפרדוקס? שבמדינה היהודית, המקיימת חופש פולחן מוחלט לכל הדתות, ישנו רק מקום אחד בו חופש זה אינו קיים, והמקום הזה הוא, במקרה, המקום הקדוש ביותר ליהודים, והיהודים הם אלה האסורים שם בפולחן (יחד עם שאר הלא-מוסלמים). במקום המדובר – הר הבית – הכניסה לכל מי שאינו מוסלמי מוגבלת בימים ובשעות, תשמישי קדושה לא מוסלמיים כגון תנ"ך, ברית חדשה, מגן דוד או צלב אסורים להעלאה על גבי ההר, ומי שנתפס אף ממלמל בשפתיו תפילה לא מוסלמית מורד בכוח מההר. מוסלמים, לעומת זאת, רשאים להיכנס לשטח ההר 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, ומותר להם לעשות כמעט ככל העולה על רוחם בהר, כולל לשחק כדורגל ולערוך פיקניקים.
אפילו במערת המכפלה בחברון, הזוכה ליחסי ציבור לא תמיד חיוביים בתקשורת, יש חלוקה מאד ברורה בין אזורים בהם התפילה מותרת ליהודים ואזורים בהם התפילה מותרת למוסלמים. כמו כן, ישנם עשרה ימים בשנה בהם המתחם כולו פתוח רק ליהודים, ועשרה ימים בשנה בהם המתחם כולו פתוח רק למוסלמים. בהר הבית אפילו חלוקה שכזו לא קיימת. המוסלמים הם היחידים בעלי חופש פולחן מוחלט לאורך כל ימות השנה, ובעלי דתות אחרות לא זוכים אף ליום אחד בשנה בו מותר להם לממש את זכות חופש הפולחן שלהם.
על רקע זה, מתסכלת במיוחד טעות התרגום של 'הארץ' באנגלית בכתבה של ברק רביד "שגריר ישראל בירדן זומן לשיחת נזיפה קשה על רקע העימותים בהר הבית" (8.5.13). כך מסביר רביד את הרקע לעימותים שפרצו בהר הבית ביום ירושלים האחרון:
אתמול בבוקר אישרה המשטרה לכ-200 מתפללים יהודים לעלות להר הבית לרגל יום ירושלים. במקביל מנעו השוטרים מכמה עשרות מוסלמים, שלטענת המשטרה חברים בקבוצות קיצוניות, להיכנס להר. תוך זמן קצר התפרסמו בתקשורת הפלסטינית דיווחים על כך שמתנחלים קיצונים השתלטו על מסגד אל-אקצה ובמקביל, פרסומים על כך שהמשטרה מונעת ממוסלמים לעלות להר הבית.
כך תורגם לאנגלית המשפט הראשון בפסקה הנ"ל:
תרגום:
העימותים החלו ביום שלישי לאחר שהמשטרה אישרה לכ-200 יהודים לעלות להר הבית בכדי להתפלל לרגל יום ירושלים.
תרגום המשפט הוא לקוי - המשטרה לא אישרה ליהודים להתפלל בהר הבית, אלא רק לעלות להר הבית, וההבדל הוא משמעותי. המשפט למעשה סותר את המציאות. לא קיימת כלל אפשרות שהמשטרה אישרה ליהודים לעלות להר הבית על מנת "להתפלל", מכיוון שהמשטרה היא זו המונעת מיהודים להתפלל במקום.
מעבר לטעות בתרגום כדאי גם להוסיף כי לקראת סוף הכתבה היתה לרביד הזדמנות להסביר לקוראיו מהי המשמעות של הסטטוס קוו, אולם הוא לא עשה כן (האנגלית במקרה זה זהה לעברית):
במקביל למתיחות הרבה בהר הבית התקיים היום דיון בוועדת הפנים של הכנסת בסוגיית תפילת יהודים בהר הבית. נציגת משרד החוץ שהשתתפה בדיון התריעה בדיון כי כל שינוי בסטאטוס קוו בהר הבית יגרור מתקפה בינלאומית חריפה על ישראל.
רביד לא מסביר לקוראיו מהי "סוגיית תפילת יהודים בהר הבית" ומהו אותו סטטוס קוו לגביו התריעה נציגת משרד החוץ שכל שינוי שלו יגרור מתקפה בינלאומית על ישראל. העדר הסבר נהיר לגבי מהות הסטטוס קוו, בתוספת משפט המדווח כי מתפללים יהודים הורשו לעלות להר על מנת להתפלל, יוצר מצב בו קוראי 'הארץ', במיוחד דוברי האנגלית, קיבלו מידע מעוות שאינו משקף את המציאות. לא רק שאין להם מושג מהו הססטוס קוו, הם בכלל חושבים שליהודים מותר להתפלל על ההר.
העיתון, במקרה הזה, מבצע בדיוק את ההיפך מתפקידו המוגדר. מי יגן על קוראי 'הארץ'?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה