ראש מכון המקדש טוען שהרב צבי יהודה לא התנגד לעלייה להר הבית ותוקף את הטוענים אחרת, "בעניין הזה, הם סאטמר".
מאת: שלמה פיוטרקובסקי / ערוץ 7
הרב ישראל אריאל ראש מכון המקדש, אומר לקראת יום ירושלים, כי תלמידי מרכז הרב
"הרב צבי יהודה, מורי ורבי זצ"ל, לא מינה אף אחד להיות הדובר שלו, גם אני לא הדובר שלו וזאת ההזדמנות למחות כלפי אלה שמציגים את עצמם כדובריו", מציין הרב אריאל.
לדבריו הרב צבי יהודה הגדיר את העלייה להר הבית בתום מלחמת ששת הימים, כמצוות כיבוש, "זו הייתה חוייה אדירה התרגשות גדולה. הרב יחד עם הרב הנזיר זצ"ל והרבנים הראשיים הקפידו להיכנס באותו יום ברגל להר הבית. ליוויתי אותם, הם גם שאלו אותי איך הולכים בהר, זאת מציאות שאף אחד לא יכול להכחיש. לאחר שהרב חזר הביתה חיכו לו תלמידים ושאלו אותו מה היה, הרב אמר להם שנכנסנו להר הבית מטעם כיבוש, את אותו המשפט בדיוק אמר הרב הנזיר. אם יש היום תלמידים במרכז שחושבים שהרב לא ידע לאן הוא ניכנס, אז אפשר רק להתבייש בהם".
הרב אריאל מביא את עדותו של הרב מרדכי בר יוסף מבני ברק, "הרב בר יוסף עלה להר הבית בתשעה באב ואמר קינות, איש הוואקף סילק אותו מההר. הוא הגיע לרב צבי יהודה שהבטיח לשוחח עם הרב גורן כדי לראות איך עושים שם סדר, זאת הייתה התפיסה שלו".
לטענת הרב אריאל אסור לפסוק הלכות על בסיס מעשיות, "הרב חנן פורת ביקש ללמד בישיבה את הלכות בית הבחירה, הרב אמר לו שעדיף ללמוד הלכות מלכים כי יהיו עוד מלחמות, זה סיפור, זה לא בירור הלכתי. האם ניתן ללמוד מכאן שהרב התנגד לעלייה על הר הבית. להפוך סיפור חסידי להוראה לכלל ישראל, זה לא מכבד את הרב צבי יהודה אלא משפיל אותו".
הרב אריאל כועס על תלמידי מרכז שבוחרים להתעלם מתשובות מפורשות של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, "על פי הרב קוק בתשובה צ"ד במשפט כהן ניתן להבין שהרב תמך מפורשות בבנית בית המקדש, הוא כותב שאין עיכוב בדבר ולא צריך לחכות לביאת המשיח. תלמידי מרכז הרב לא מזכירים את התשובה הזאת. אני קורא להם להפסיק להשתמש בסיפורים כדי לפסוק הלכה. הם החליטו שבענייני ארץ ישראל הם ציונים, ובענייני בית המקדש הם סאטמר".
השבמחקוכן כותב הרבי מסאטמאר, בספר "ויואל משה" (מאמר שלוש שבועות, סימן ס"ב), וז"ל: "...אפשר לומר דאף שיבנו קודם ביהמ"ק מ"מ כשיבאו אח"כ תיכף לשם הבית הבנוי המשוכלל מאומנותו של הקב"ה, יתבטל בתוכו הבנין הבנוי בידי אדם, כביטול הנר בתוך האבוקה, ולא יהיה עוד במציאות אלא הנבנה ע"י הקב"ה הוא ולא אחר, ולא ישתמשו כלל בבית הבנוי ע"י אדם, כי יבוא לשם תיכף בנינו של הקב"ה... ומה שיצטרכו ישראל לבנותו אפשר שהוא בשביל לזכות את ישראל במצות בנין ביהמ"ק, כי עכ"פ אם עשו את שלהם קיימו המצוה, או אפשר שצריך להיות התערותא דלתתא, או יש טעמים אחרים שלא נתגלה לנו...".
וכן מעיד בעל ה"אם הבנים שמחה", ר' ישכר שלמה טייכטל הי"ד, ששמע מפיו של האדמו"ר ר' יעקב מראדזין, שאמר לו בזה"ל: "ודאי נבנה תבנית בית שני ומדתו, אכן, בעת התיקון הגמור, היינו בביאת המשיח, יבנה מאליו מהשמים בנין יחזקאל" (עיין בספר "אם הבנים שמחה", פרק שלישי, פ"ה).