ישיבת ועדת משנה של ועדת הפנים בהר הבית - הקול הנשי

ישיבה של ועדת משנה של ועדת הפנים של הכנסת בנושא בדיקת השמירה של הסטטוס קוו בהר הבית

צפו בדברי הרבנית רבקה שמעון בועדת המשנה:

מאת: רחל סלע

"קשר מסוכן – דינאמיקת ההתעצמות של תנועות המקדש" כך נקראת חוברת שקיבלתי היום בכנסת, מנציגת "עיר עמים" שהשתתפה בדיון. לדבריה הם עוקבים ביסודיות אחרי תנועות המקדש כבר זמן ארוך ויש להם שלל ראיות מפלילות וציטוטים המגלים את מה שאנו מנסים להחביא.

היא לא מוכנה לדון על זכויות האדם שלנו בהר הבית (שירותים, תפילה, אי-אפליה, הליכה חופשית וכו') כי מתחת למסווה הדרישה לזכויות אדם מסתתרת המזימה האמיתית שלנו - לבנות את בית המקדש השלישי על הר הבית. בסיכום החוברת היא קוראת לועדת הכנסת לדון בפעילויות המסוכנות של תנועות המקדש ולמנוע אותן.

אחרי הדיון הפומבי עדכנתי אותה שאת המזימות הסמויות האלו אומרים כל היהודים בתפילה כבר אלפי שנים, כמה פעמים בכל יום, אלא שאנו מתכוונים באמת למה שאנו מתפללים וגם מנסים בפועל לקדם את מימוש התפילות, ועדיין כאשת אמת ראוי לה להילחם עבור שוויון זכויות גם לנו בהר, ושגם אם אנו שואפים למקדש והיא חולקת עלינו (וזה לגיטימי ואשמח לדיון איתה) אני מצפה שהיא תיאבק על שירותים ותפילה ושעות ביקור ויחס הוגן גם ליהודים בהר הבית. היא יודעת.

אבל לא זה היה העיקר היום בדיון.

ועדה שהכנסת הקימה לבחון את שמירת הסטטוס קוו בהר הבית זימנה את כל מי שרוצה לומר משהו בנושא – לבוא ולהשמיע. ישבנו שם שעתיים וכל אחד דיבר, כולם הקשיבו ורשמו נקודות, והדיון הוסרט.

עצם זה - זה כבר אירוע מרגש ומשמעותי!!!

תנועות המקדש מוזמנות לכנסת ואומרות את דברן. היינו שם כעשרים איש, נציגי תנועות המקדש. זה היה מרשים! ופעם ראשונה בהסטוריה שזה קורה...

לא, לצערי כנראה הם לא ימליצו לכנסת להכריז על הקמת המקדש לאלתר.

גבולות הגיזרה של הוועדה הזו מאד מצומצמים: לבדוק האם הסטטוס קוו נשמר. כלומר האם היהודים מקבלים את שעות הביקור שלהם, האם היהודים מקפידים לא להתפלל, וכד'.

בראש הנקודות שאני רשמתי לעצמי לומר היה שאנו מבקשים דיון על הקרבת קרבן פסח ואחרי החג התחלת מהלכים לבניין המקדש. רציתי שיירשם בפרוטוקול הכנסת שביקשנו. ובעיקר שיירשם בפרוטוקול בשמיים.

בסוף לא אמרתי את זה כי לא רציתי שהדיון יוּסט, כי חשבתי שמהדיון הממוקד והמצומצם אולי תצמחנה תועלות מעשיות מיידיות, ששווה להרוויח אותן.

עלו כל הנקודות המעשיות הכאובות של העליה להר הבית: התור הארוך, העיכוב בחוץ זמן רב בלי תנאים, ההשפלה בבידוק, הבדיקה של כל דף בתיקים, הצעקות של השוטרים עלינו, שלא נותנים לשבת, לעמוד, להסביר אלא מזרזים כל הזמן ומאיצים דווקא ללכת כך ולא אחרת, קבוצות ההתנפלות הערביות, התנהגות אנשי הוואקף, וכו' וכו'.

יהודה גליק הכין מצגת מושקעת שמראה את המציאות בהר הבית היום, ואסף פריד הכין מצגת שמראה את הכרסום הרב בסטטוס קוו לאורך השנים.

רבקה ואני ייצגנו את "נשים למען המקדש" והוספנו גם את המימד הנשי – ההשקעה הרבה של אשה כדי לעלות להר, ואז באים וההר סגור, חוסר הצניעות של הוואקף המעיר על הלבוש והתפילה, ועוד.

ועלו גם דברים יותר רחבים על משמעות העליה להר וכו'. סטודנטית לא דתית מאוניברסיטת ירושלים אמרה שהיא עולה חדשה מצרפת והיא עלתה ארצה לא בשביל תל אביב אלא בשביל הר הבית. זה היה מרגש עד דמעות...

בהחלט היה דיון רחב, מכובד, מעניין, שהעלה צדדים רבים.

אני מקווה שיהיו לו גם תוצאות מעשיות שיצמחו ממנו לשיפור המצב. אפילו מעט, אבל כל מעט הוא משהו.

העיקר - עצם הדיון הזה היה חשוב, טיפה ועוד טיפה במודעות הציבורית, צעד ועוד צעד בהיבטים המעשיים, כל דבר כזה הוא התקדמות, ואיננו יודעים מהי הטיפה שתפרוץ את הסכר, ומהו הצעד שיכריע את הכף.

לשנה הבאה בירושלים הבנויה!