המקום שבו עוצרים ילד בכיתה ד'

משטרת ישראל הכניסה את עצמה בהר הבית לסחרור מסוכן. הגורם האמור להיות אמון על שלטון החוק הופך להיות המפר השיטתי שלו, בהתנהלות שנראית פשוט היסטרית

מאת: ארנון סגל / nrg

הר הבית
יש ילדים שנאסרים על תפילה, ויש שמשחקים ברחבה כדורגל.

הר הבית ממשיך לשבור את כל השיאים. בערב החג כמעט נעצר בהר ילד בן עשר באשמת השתחוויה. השוטר כבר נטל אותו בידו לכיוון תחנת המשטרה הסמוכה להר (לכתבה בעניין >>), אך למרבה המזל אם הילד, עורכת דין, הצליחה להרתיע את השוטר מכוונתו, ובסופו של דבר הבן הושב לאמו. 

מיותר לומר שמעצר או עיכוב של ילד בן עשר הוא דבר לגמרי לא חוקי במדינה דמוקרטית. מיותר גם לומר שאין בחוק הישראלי איסור על השתטחות של יהודים על הרצפה, בהר הבית או בכל מקום אחר, מסיבות פולחניות או מכל סיבה אחרת. אני מנחש שאין מדינה בעולם שבה קיים חוק כזה.

למראה סרטון האירוע תהיתי לעצמי אם השוטר שנטל  את הילד בידו כדי לעצור אותו או לעכב אותו לחקירה או השד יודע מה, שאל את עצמו לרגע אם העניין עומד בסטנדרט משפטי כלשהו. נעזוב רגע את חוסר המוסריות: מה חלף במוחו של בעל המדים כשהחליט לקחת עמו ילד לתחנת המשטרה? כמה היסטרי צריך שוטר ישראלי להיות כדי להיות מסוגל לחולל צעד שאופייני בימים כתיקונם למשטר טוטליטרי?

אבל ההרגל עושה את שלו. ומשטרה שמתרגלת לעצור יהודים מבוגרים בהר הבית בעוונות מגוחכים של מילמול פסוקים, כריעה או קריעה, או נענוע הגוף בתפילה, נסחפת בהיסטריה של עצמה, ובסופו של דבר הופכת לעבריינית הכי גדולה בסביבה.

בואו נזכיר נשכחות. האיסור המקודש כל כך על תפילת יהודים בהר הבית לא נקבע מעולם בחוק ואף לא בהחלטת ממשלה או בהכרעת בג"ץ. אדרבה, בדיוק להפך. חוק המקומות הקדושים קובע באופן חד משמעי: "העושה דבר העלול לפגוע בחופש הגישה של בני הדתות אל המקומות המקודשים להם או ברגשותיהם כלפי אותם מקומות, דינו מאסר חמש שנים". בג"ץ קבע בערך 16 פעמים מאז שנת 93' שזכות היהודים להתפלל בהר הבית – המקום המקודש ביותר מבחינתם – איננה מוטלת בספק. הוא רק הסמיך את המשטרה לקבוע מתי ואיך תותר תפילת היהודים בהר. ואולם המשטרה לא מצאה במשך 47 שנים שעה אחת ויחידה שראויה לתפילת יהודים במתחם היקר ביותר בעיניהם.

בין התנהלותן השערורייתית של הרשויות בהר – מה שקרוי על ידיהן 'סטטוס קוו' (שלמעשה הוא סיפוח איסלמי זוחל) – ובין החוק הישראלי אין דבר וחצי דבר. בעצם, יש קשר. מה שהמשטרה עושה הוא עבירה מפורשת על החוק הישראלי, מהסוג שצוטט לעיל, שגורר עמו חמש שנות מאסר.

האם מישהו ייתן את הדין על ניסיון עיכובו של הילד בן העשר? האם מישהו מכחולי המדים ייתן פעם את הדין על מעצרים שרירותיים לא פחות של מבוגרים יהודים חובשי כיפה? עד שזה יקרה, מותר לנחש, נחזה על ההר במחזות הזויים יותר ויותר. סוריאליסטיים יותר ויותר. המשטרה תוסיף ותסתבך עוד ועוד בתסריט שהיא עצמה יצרה, ובתפקיד הראשי שבו היא בחרה להציב את עצמה. היא רק תתקשה להבין איך במקום לענוד את סרטי ההצטיינות על תקן 'שומרת שלום המזרח התיכון' היא הפכה לגורם אינטרסנטי-פוליטי שפועל בלי רחמים נגד החוק ונגד בני עמו שלו.