תפילות שבת על הר הבית

הגיע הזמן לנסות שוב || תפילות בהר הבית

זו ידיעה שפורסמה בעיתון 'מעריב' בתאריך 14.8.67, ערב תשעה באב תשכ"ז, צום החורבן הראשון לאחר שיחרור מקום המקדש. התפילה ההמונית שעליה מדובר בכתבה לא נערכה לבסוף, בשל החלטת הממשלה מס' 761 הידועה שהתקבלה בהמשך אותו שבוע, שהכריעה ברוב קולות לא לאפשר לרב גורן ולאנשיו להתפלל בהר וגרסה: 'כאשר יעלו יהודים להתפלל בהר הבית תפנה אותם המשטרה לכותל המערבי'. לימים התקבלה פרשנות מוטעית כאילו מדובר בהחלטת ממשלה גורפת ומחייבת לדורות. זאת בעוד כוונתה המפורשת של הממשלה היתה לקבל החלטה הנוגעת לאותה השבת בלבד, שבת נחמו שבה תכנן הרב גורן לייסד את המניין ההמוני בהר. גם זאת עשתה הממשלה תוך היסוס והסתפקות בנוסח מעורפל ולא באופן האוסר באורח חד משמעי תפילת יהודים במקום. כך או אחרת, מלבד תפילה בודדת ביום הכיפורים תשכ"ח במתחם סגור בהר, לא התאפשרה עוד תפילת יהודים במקום המקודש בעולם – כרצונו של הרב גורן – מאז ועד עתה, זה 47 שנים. חזונו של הרב לייסד בהר בית כנסת שיכיל אלפי מתפללים – טרם התממש.

↓ עוד לא מאוחר

תפילת שבת ראשונה בציבור תיערך על הר הבית בשבת הקרובה – שבת נחמו – בראשותו של הרב הראשי לצה"ל, האלוף שלמה גורן, ובהשתתפות אנשי סגל הרבנות הצבאית ואזרחים אשר יקבלו על עצמם חליצת נעליהם וטבילה לפני עלותם למקום הקדוש. 

כפי שנודע מתנגד הרב גורן לזניחת הר הבית כמקום תפילה קבוע והשארת ההחזקה בו בידי אנשי ההקדש הערביים [...] ונגד העובדה שכיום הם המעניקים 'זכות' ליהודים לעלות להר הבית תמורת תשלום של שתי לירות ישראליות. בדעת הרב גורן לקיים את התפילה על ההר מדי שבת, וביום כיפור הקרוב אף תיאמר ה'עבודה' – קטע מתפילת מוסף המתאר את הקרבת קרבנות היום בידי הכהן הגדול – על ההר שבו עמד בית המקדש. 

בניגוד לדעה המוטעית המשומרת אצל רבים, העלה מחקר מקיף שערך הרב גורן בימים אלה כי יהודים נהגו להתפלל על הר הבית. הרדב"ז (הרב דוד בן זמרא) שהיה רבה של ירושלים במאה ה-15, כותב במפורש שהתיר לעלות ולהתפלל על אותו חלק מהר הבית שבו לא עמד בית המקדש והעזרה (ספק התעורר לגבי מקום הגזוזטראות). לפי מחקרו קובע הרב גורן כי מרביתו של השטח של הר הבית [...] מותר בעליה בתנאי של נעילת נעלי גומי, טבילת רגליים וכו', שהרי בית המקדש השתרע רק על שטח של 187 אמה אורך (כמאה מטרים), ו-135 אמה רוחב (כ-70 מטרים). לפי פרטים המובאים בתלמוד ניתן לאתר – פחות או יותר – את מקומו המדוייק של בית המקדש וזה יסומן כנראה (בתוספת שטח מסויים להוצאת כל ספק), כדי שלא יעלו עליו. [...] 

מסתבר איפה כי דווקא במצב הנוכחי, שלפיו לא הונהגה עליה ותפילה על הר הבית בתנאים האמורים, נגרם חילול הקודש שכן העולים כיום על ההר בתשלום אינם מקפידים כלל על איסור נעילת הנעליים ועל הצורך בלבוש צנוע, שהם משנה מפורשת, ואף עוברים את ההר לכל אורכו ורוחבו כולל מקום קודש הקדשים שעליו אסור לדרוך בתכלית. לטווח ארוך, סבור הרב גורן, יש להקים בית כנסת על הר הבית שיכיל אלפי מקומות. מסתבר שבזמן שהתפללו על ההר, במאה ה-15 וה-16, לא התפללו ליד הכותל המערבי.