תקציר הלכות למקריבי הפסח ואוכליו

כך זה ייראה || הרב איתי אליצור

תקציר דיני הפסח האמיתי, זה שאמור להתקיים בין חומות ירושלים כשקרבן במרכז שולחן הסדר * לגזור ולשמור לעת רצון

↓ קיצור שולחן עורך 

הפסח חייב לבוא דווקא מהצאן, כבשים ועזים, וחייב להיות זכר שנולד אחרי ט"ו בניסן בשנה שעברה ולפני ח' בניסן השנה, תמים וללא מום • כל אדם חייב להימנות על הפסח מראש, כלומר: להיות חבר בחבורה שבבעלותה שה והיא מיועדת להקריבו ולאכלו. עד השחיטה ניתן להימנות על הפסח, או לפרוש מהחבורה ולהימנות על שה אחר בחבורה אחרת • יש לדאוג לכמות מנויים מתאימה, כך שבכל קרבן יהיה די בשר לכל אחד כפי אוכלו, ובכל מקרה כל אחד מהמנויים יאכל לפחות כזית • לקראת הפסח יש להכין, מלבד השה לקרבן ואת רשימת המנויים, גם סכין לשחיטה, תנור לצלות בו את הפסח, שפוד מעץ רימון לשפד עליו את הפסח ומקום בירושלים שיוקצה לחבורה לאכול את הקרבן • על התנור להיות גדול מספיק בכדי שהפסח המשופד יעמוד בו באוויר ולא ייגע בדפנות או בקרקע • מקריבי הפסח צריכים לטבול כבר ביום חמישי י"ג בניסן, ולשמור עצמם בטהרה עד אחרי החג. אוכלי הפסח צריכים לטבול בערב הפסח עוד לפני שקיעת החמה • שחיטת הפסח נעשית אך ורק בתוך תחומי העזרה בהר הבית. יש להקפיד שלא יצא הפסח או מקצתו מתחום השטח המקודש עד שייזרק הדם על המזבח ויוצאו מהקרבן האברים הפנימיים • שחיטת הפסח נעשית ביום י"ד בניסן אחר חצות היום, ולא יאוחר מהשקיעה. הכהנים, בנוסף לטבילה ביום י"ג בניסן, יטבלו שוב עם בואם לעבודה ביום י"ד, ויקדשו ידיהם ורגליהם במי הכיור שבמקדש • גם אדם שאיננו כהן רשאי לשחוט את הפסח. ואולם דווקא כהן יקבל את הדם בכלי, יוליך אותו למזבח ויזרוק אותו על קיר המזבח  • לכל אורך השחיטה שרים הלויים את ההלל. אם גמרו את ההלל ועדיין לא נגמרה השחיטה, יאמרו את ההלל שוב ושוב עד תום השחיטה וההקרבה • בזמן ההלל תוקעים בחצוצרות • הכהן מניח את המִזרק [כלי לקבלת הדם] תחת צוואר הבהמה ומקבל את דמה • יש להוציא מהקרבן את החלב, את שתי הכליות והחלב שעליהן ואת יותרת הכבד. אם הקרבן הוא כבש, יש ליטול גם את האליה. הכהן יניח את האברים הללו בכלי קדוש המיועד לכך, יפזר עליהם מלח ויקטיר אותם על גבי המזבח • הכהנים צריכים ללבוש בגדי כהונה ולקדש ידיהם ורגליהם במי הכיור • בשעת העבודה לא ילבש הכהן בגדים נוספים מלבד בגדי הכהונה. כל העבודות הללו נעשות דווקא בעמידה וביד ימין • אסור שתהיה חציצה כלשהי בין רגליו של הכהן לבין הרצפה, או בין ידו לבין הכלי • לאחר שיוצאים מהר הבית יש לצלות את הפסח. השנה, כיון שיום החג הראשון חל בשבת, לא ניתן להחזיר לתנור את הקרבן אחרי כניסת השבת במקרה שלא היה צלוי דיו. מצד שני, ניתן להשאיר את הקרבן בתנור גם אל תוך השבת עד שייצלה כראוי • יש להיזהר שלא להוציא את הפסח מהשטח המקודש של ירושלים. אם יצא חלק מהפסח – החלק שיצא נפסל ונאסר באכילה. במקרה כזה יש לחתוך את החלק שיצא מבלי לשבור עצם • ובכלל: עצמות הפסח צריכות להישאר שלמות. לכן יש לחתוך את הבשר בסכין דווקא בין עצם לעצם • אין לבשל את הפסח, אלא לצלותו בלבד. לכל פסח יש להכין תנור משלו • הפסח צריך להיצלות מחום האש בלבד, לא מחום חפץ אחר שהתחמם באש. מטעם זה, אין לשפד את הפסח על שפוד של מתכת, שכן המתכת מתחממת וצולה את הפסח • אם נגע חלק מהפסח בחפץ חם שיכול לצלות אותו, כגון בדופן התנור, יש לקלף את השיכבה החיצונה שנגעה בחפץ ואין לאוכלה • יש להקפיד שהפסח יהיה צלוי כראוי. אם הוא עדיין נא אסור לאכול אותו • יש להכניס את הקצה הצר יותר של השפוד (זה שהיה רחוק מגזע העץ) לתוך פי הקרבן, ולשפד עליו את הקרבן לכל אורכו, עד ליציאת השפוד מהצד השני. את כרעיו ומעיו של הפסח תולים חוצה לו • יש להניח את הפסח בתנור כשפיו כלפי מטה והאש דולקת מלמטה • לכל חבורה יוגדר שטח מסומן שבו היא בלבד אוכלת. אין להוציא את הפסח מהשטח שהוגדר מראש. אם הוצא, אין לאוכלו עוד • אין לאכול מבשר הקרבן לפני צאת הכוכבים •  יש סבורים שאפילו אם אחד מבני החבורה נרדם, איננו רשאי לשוב ולאכול. לכן חשוב לשמור על ערנות מתחילת הסעודה ועד תומה • אחרי חצות (00:42 בשנה זו), הפסח נאסר באכילה, וכל הכלים שאכלו בהם את הפסח טעונים אז הגעלה (שאותה, כמובן, אפשר לעשות רק אחרי צאת יום טוב). לכן מומלץ לאכול את הפסח בכלים חד פעמיים, ולהקפיד לפנות מהשולחן כלים שאינם נחוצים בשעה שמביאים את הפסח. מומלץ לפרוש מפה חד פעמית על השולחן, ובסיום אכילת הפסח לפנות אותה עם כל הכלים החד-פעמיים • ביום הראשון של חול המועד יש לשרוף את כל מה שנותר מהפסח, בכלל זה את הכלים החד פעמיים שאכלו בהם את הקרבן • במקום זרוע, כנהוג כיום, יש להניח בקערת הסדר חתיכה מבשר הפסח. גם אותה כדאי לעטוף בעטיפות חד פעמיות אטומות הרמטית בכדי שלא יהיה צורך להכשיר את הקערה כולה • הפסח נאכל על השובע, ולכן יש לאכול מנה ראשונה כמעט-משביעה ורק אחר כך להביא את הפסח. אין להגזים במנה הראשונה. עקרונית די בכך שאוכלים לפני הפסח את המצה והמרור בכדי שזו תיחשב אכילה על השובע • נוסח ארבע הקושיות יחזור להיות כפי שהיה בזמן הבית, ותתווסף הקושיה: "שבכל הלילות אנו אוכלים בשר צלי, שלוק ומבושל, הלילה הזה כולו צלי" • חסל סדר אפיקומן: אין לאכול דבר אחרי אכילת הפסח. מצת ה'אפיקומן' הנאכלת זכר לפסח תיעלם מסדר ההגדה מרגע שישוב הפסח, וודאי שאסור לאכלה אחרי בשר הפסח