כך מתנהגת ממשלה יהודית ליהודים || תמונת מצב בהר הבית
סטודנטים למען הר הבית ערכו דו"ח מקיף ומסכם על המצב העגום בהר הבית. הדו"ח בא לאחר איסוף נתונים דקדקני של נתונים מהתקופה האחרונה וניתוחם.
הדו"ח היה אמור להמסר לועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, אולם התנהגותם הבריונית של חברי הכנסת הערבים וכניעתו של יו"ר הועדה לבריונות הערבית וביטול הדיון, מנעו את הגשת הדו"ח חברי הכנסת.
תחת זאת מוגש הדו"ח לציבור הרחב. יראה הציבור וישפוט ואולי גם יצטרף למאבק לשינוי המצב.
והצעה לסיכום:
אל תאמינו לאף מילה!
אל תאמינו לדברים המובאים להלן!
אל תאמינו לדברי ראש הממשלה על חופש פולחן לבני כל הדתות!
עלו בטהרה להר הבית ובדקו את המצב בעצמכם!
זה לא נעים, זה עצוב, אבל זה הרבה פחות מסוכן מלחצות את הכביש.
אתם חייבים את זה לעצמכם, אתם חייבים את זה לעמכם ובעיקר למי ששיכן שמו במקום הקדוש והמחולל הזה.
↓ הדו"ח המלא של סטודנטים למען הר הבית
לסרטון, ראיון מקיף וכתבה על הדו"ח לחץ כאן >>
סיון
תשע"ה, 14.6.15
דו"ח מצב הר הבית, סיון תשע"ה (יוני 2015)
הקדמה:
אלפי שנים ציפה העם היהודי לשיבה לארצו ולבירתו
הנצחית, ציון. אלפי שנים חיכה, וזכה לשוב לארצו ולאדמתו. הר הבית, מקום קודשו וערש
קיומו של העם היהודי, מצוי כעת בלבו של סכסוך לאומי-דתי עמוק עם הצד המוסלמי,
הרואה בהר הבית מקום מוסלמי בלבד ומתנגד לחיבור הנצחי והבלתי ניתן להכחשה של העם
היהודי להר המוריה.
בדו'ח זה נסקור את פעילות המשטרה והרשויות בכל
הנוגע להר הבית, הגורמת לפגיעה מתמשכת ולכרסום אפילו בסטטוס-קוו הפסול הנוכחי.
הסטטוס-קוו, שמקורו בשנת 67', עובר הרעה מתמשכת. הר הבית פתוח כיום לכניסת יהודים בצורה
מוגבלת, תוך הטלת איסורים רבים שמקורם אינו בחוק ותוך השפלות, מעצרים עוגמת נפש – ובכל
זאת אנו רואים הידרדרות ממשית ביחסה של המשטרה אל הנהלים בהר הבית וכן ביחסה כלפי
המבקרים בהר, הנתקלים ביחס עוין במקרה הטוב, ובאיומים ומעצרי-שווא במקרה הרע. לצערנו, הטרור וביזוי המקום הקדוש לשלוש הדתות
על-ידי מתן אפשרות לאלימות חסרת-גבולות, מתן לגיטימציה לקריאות אנטישמיות ולשנאת
יהודים, הפכו לדבר שבשגרה למבקרים בהר הבית. כל זאת כשלבסוף דווקא היהודים העולים
להר הבית נענשים וחווים הרעה במגבלות הבלתי-אפשריות הקיימות כלפיהם בלאו הכי.
ראשי פרקים:
·
הנפת
דגלי אויב וסיסמאות טרור ואנטישמיות בלב הר הבית, וביזוי המקום הקדוש.
·
אי-בידוק
מוסלמים בכניסתם להר הבית, ובידוק-יתר כלפי יהודים.
·
מעצרי-שווא,
הרחקות ומשפטי-שווא ליהודים העולים להר הבית.
·
הגבלת כניסת
יהודים להר הבית במהלך שעות הפתיחה.
·
הגבלת
תנועת והתנהלות היהודים בתוך הר הבית, בצורה לא חוקית.
·
הסתה
ותקיפות כלפי יהודים בהר הבית.
·
חוסר-אכיפה
כלפי אלימות וכוונות אלימות ברורות של מתפרעים בהר הבית, ואיבוד הריבונות.
·
הווקף,
המראבטון והמראבטאת בהר הבית.
·
סגירת
הר הבית בפני מבקרים יהודים ותיירים למרות שמקור ההתפרעות בפורעים מוסלמים.
·
הפקרת
יהודים בהר הבית במהלך ביקורם בהר הבית.
·
סגירת
הר הבית ליהודים במהלך חגים ומועדים מוסלמים.
·
מגבלות
וקשיים נוספים בעלייה להר הבית.
·
העדפת
תיירים ואפלייה קשה בכניסה להר הבית.
·
איומים
על חייהם של פעילי הר הבית ללא תגובת המשטרה.
·
הטרדות
מיניות והתנהגות משפילה כלפי נשים בהר הבית.
1.
הנפת דגלי אויב וסיסמאות טרור ואנטישמיות בלב הר
הבית:
כוחות משטרת ישראל בהר הבית פועלים בצורה
משמעותית מאוד הכוללת מעצרים, כתבי אישום והרחקות לטווח ארוך מהר הבית נגד יהודים
המניפים, או השואפים להניף את דגל ישראל במתחם הר הבית.
לעומת זאת, מנהלת המשטרה מדיניות של
"הכלה" והתעלמות לנוכח הנפת דגלי אש'ף, חמאס ואף דאע"ש במתחם הר
הבית. זאת ניתן לראות בנספחים
1, א'-ג', כדוגמאות מייצגות. חשוב לציין כי בחלק גדול מהמקרים מועבר
מידע מקדים למשטרת ישראל על קיום ההפגנה, ולמרות זאת ישנה בחירה מודעת להתעלם מכך.
אין בידינו עדויות למעצרים המתבצעים כלפי הנפת דגלים אלו (למרות שמדובר בפעולה לא
חוקית), ויותר חמור מכך – פעולות אלו מתבצעות ללא הפרעה וללא פיזורן או הפסקתן.
בנושא זה התבטא בתחילת אוקטובר 2014 נצ"מ
אבי ביטון, ממ"ר דוד, בראיון שהתקיים עם העיתונאי ארנון סגל, טען כי "ההתלבטות היא בין טיפול בהנפת דגל שאחרי עשר דקות יקופל,
ועצם הטיפול עלול לגרור נפגעים בנפש, לבין הבלגה." (ראו נספח 1 ד'). לעתים
ולמרות שמדובר בהנפת דגלי הטרור בצורה פרטנית הניתנת לסיכול מיידי ולא במהלך
תהלוכות המוניות שפיזורן עלול לגרום לפגיעות בנפש, עדיין נמנעת המשטרה מהפסקת
המקרים הללו. לצד הנפת הדגלים, משחקי כדורגל בלב המקום הקדוש עדיין מקבלים מקום
ואינם נמנעים על-ידי משטרת ישראל חרף הוראת השר לביטחון פנים. (ראו נספח 1 ה').
על משטרת
ישראל לדאוג ולאכוף את ריבונותה בהר הבית ולוודא שדגלי הסתה, טרור ואנטישמיות לא
יונפו במתחם הר הבית, כמו בכל מקום אחר במדינת ישראל, לפי החוק הישראלי.
2.
אי-בידוק מוסלמים בכניסתם להר הבית, ובידוק-יתר
כלפי יהודים:
רוב מוחלט של פעולות הטרור והאלימות המפורטות
בדו'ח זה מקורו בחוסר אכיפה וריבונות, והיעדר ביצוע פעילות מודיעין, בידוק ומניעה
מראש. כך, בעוד משטרת ישראל נוהגת כלפי יהודים בבידוק קפדני בשער המוגרבים הכולל
חיפוש גופני ולעתים אף הפשטה כוללת (אף אם מדובר בקטינים), מוסלמים הנכנסים להר
הבית באחד משעריו אינם עוברים בידוק כלל, אפילו לא למטרת גילוי חומרי נפץ, זיקוקים
או מתכות אחרות, דבר שהיה יכול למנוע את מירב מקרי ההתפרעויות האלימות בהר הבית
בצורה ודאית, שכן כל מוסלמי שנכנס למתחם הר הבית עובר בנקודת מעבר של משטרת ישראל.
מפקד מרחב דוד עצמו העיד בעבר שהבידוק כלפי
יהודים ומוסלמים שונה בכניסות להר הבית. (ראו נספח 2 א'). יש לציין כי בידוק המשטרה כלפי
יהודים נעשה בניגוד לחוק ובצורה בוטה, הכוללת הפשטה של קטינים ונשים (ראו נספח 2 ב'), והחרמת חפצים שונים החל
מחולצה בעלת סממן יהודי, ישראלי או לאומי, ספרי תנ"ך או סידור ואפילו מחזיק
מפתחות עם תפילת הדרך אסור להכניס למתחם הר הבית.
על משטרת
ישראל לחדול לאלתר מביצוע פעולות המנוגדות לחוק הישראלי כגון ביצוע הפשטות למטרות
חיפושים ובמיוחד כשמדובר בקטינים, וכן להשוות את תנאי הבידוק כלפי מוסלמים
ויהודים, ולהתחיל ולבצע בידוק כלפי מוסלמים על-מנת למנוע הכנסת אמל"ח וציוד
תקיפה אחר המשמש לתקיפת כוחות המשטרה והמבקרים בהר הבית, יהודים ותיירים כאחד.
בעבר – עלתה
כוונה להציב עמדות בידוק בכלל שערי הר הבית, אך הדבר מעולם לא קרה.
3.
מעצרי-שווא, הרחקות ומשפטים ליהודים העולים להר
הבית:
במהלך השנים וביתר-שאת בתקופה האחרונה, נוהגת
משטרת ישראל במדיניות של רדיפה והפחדה כלפי יהודים המקפידים לעלות להר הבית. כך,
יהודים העולים להר הבית עלולים למצוא עצמם במעצר ואף בתנאי כליאה ללא שהוכחה אשמתם
בדבר. מספר רב של פעמים יהודים נעצרים בהר הבית בגין "סכנה לשלום
הציבור", בעוד שמעשיהם כוללים דברים חוקיים לחלוטין במדינת ישראל. הדבר מגיע
לרמת אבסורד נגלית לעין, כשאחת הדוגמאות עולה מדבריו של נצ"מ אבי ביטון,
ממ"ר דוד, שהתבטא באוקטובר 2014 בעניין וטען כי "נטילת עפר היא התנהגות שעלולה להפר את שלום
הציבור". (ראו נספח 9 א').
בעקבות פעולה זו ורבות אחרות
(מלמול שפתיים, עמידה ממושכת במקום, חבישת כיפה, הנפת דגל ישראל ועוד), נעצרים על-ידי המשטרה בברוטליות וללא אבחנה
יהודים רבים, כולל קטינים רבים, בתואנה של "הפרת הסדר
הציבורי". יש לציין כי למרות פניות חוזרות ונשנות למשטרת ישראל, זו מסרבת
בתוקף למסור מסמך נהלים מסודר לעולים היהודים להר הבית.
יש להורות
על הפסקת מעצרים אלה באופן מיידי, ובאופן כללי – להפסיק לעצור ולאיים על אנשים על
פעולות שמותרות לפי חוק ולפי פסיקות בג"צ. כך כתב השופט אהרון ברק בשבתו בדיון בג"צ
בנושא: "נקודת המוצא, המוסכמת על הצדדים, היא כי לכל יהודי
עומדת הזכות לעלות להר הבית, ולהתפלל בו. זהו חלק מחופש הפולחן הדתי ומחופש הביטוי. (ראו נספח 9 ב')
לאחרונה נחשף ברבים (כפי שניתן לראות בנספח 9
ג') מסמך לא-חוקי שמשטרת ישראל דורשת מיהודים רבים לחתום עליו טרם עלייתם
להר הבית. יש לציין שמסמך זה לא עובר את מבחן חוק מדינת ישראל. משטרת ישראל דווקא
הצהירה בעבר בדיונים בכנסת כי היא אינה משתמשת במסמכים מסוג זה. (ראו נספח 9 ד'). אך
מילים לחוד ומעשים לחוד. בפועל, ממשיכה משטרת ישראל להחתים אזרחים יהודים בלבד על
מסמך מסוג זה שאינו חוקי, ואוסרת את כניסת המסרבים לחתום.
בשנה שעברה הביעה את דעתה ועדת המשנה בראשות
ח"כ דוד צור (התנועה), במסגרת ועדת הפנים של הכנסת כי על המשטרה להפסיק להחתים יהודים שנחשדו על ידה בהפרת
הכללים בהר, על מסמך התחייבויות מיוחד. לדברי הוועדה מדובר ב"מסמכים שאין להם
כל נפקות משפטית".
אנו תומכים
בהמלצה זו וקוראים לישומה באופן מיידי וברור ולהורות על הפסקת פעילות הרדיפה
וההפחדה של משטרת ישראל כלפי המבקרים בהר הבית.
4.
הגבלת כניסת יהודים להר הבית במהלך שעות הפתיחה:
כאמור, מתחם הר הבית פתוח בפני יהודים רק כ- 4
וחצי שעות ביום, ורק במהלך חמישה ימים בשבוע (לעומת כניסה חופשית למוסלמים מכל
השערים, בכל ימות ושעות השבוע), והכניסה מתאפשרת רק משער אחד (שער המוגרבים) למרות
העובדה שלהר הבית כ- 10 כניסות שונות.
למרות-זאת, אפילו במהלך חלונות הזמנים המוגבלים הללו,
נוהגת המשטרה להגביל את כניסת היהודים למתחם הר הבית, בתואנות שונות של מגבלות
בכוח-אדם (וזאת למרות שליווי קבוצת עולים להר הבית דורשת רק שני שוטרים),
ובתירוצים שונים ומשונים. כיום, מאפשרת משטרת ישראל רק לקבוצה אחת של יהודים
לשהות בהר בו-זמנית, ועם הגבלה של 10 איש בקבוצה לכל-היותר.
חשוב לציין כי יהודים הנחשבים
"חילונים" בעיני השוטרים בעמדת הבידוק בכניסה להר הבית, נכנסים בצורה
חופשית ויכולים להסתובב באופן חופשי ברחבי ההר, בעוד יהודים בעלי "סממנים
דתיים" נשארים בחוץ ומעוכבים.
את העובדות העגומות אישר נצ"מ אבי ביטון,
ממ"ר דוד, בעצמו, בראיון שקיים בתחילת אוקטובר 2014: " ישנם ימים שבהם הרגישות גבוהה ומערך האבטחה העומד
לרשותי מספיק רק בכדי להעלות קבוצת יהודים אחת או שתיים, ואילו השאר נותרים בחוץ.
זה לא המצב האידיאלי, אבל זה המצב וצריך להתמודד איתו בהיבט המבצעי". (ראו נספח 8 א').
בשל מדיניות זו של המשטרה, גם בחלונות הזמנים המוגבלים העומדים לרשות
היהודים המבקשים לעלות להר
הבית, רבים מהם נותרים בחוץ למרות שהגיעו במיוחד כדי לקיים את מצוות העלייה להר
הבית, והעולים עצמם מזורזים ולעתים אף נדחפים על-ידי השוטרים כדי לקיים את עלייתם
בצורה מהירה ככל-הניתן ולמנוע את הישארותם במתחם ההר לאורך זמן.
על משטרת
ישראל לאפשר ליהודים לבקר בהר הבית בזמנם החופשי האפשרי (בזמני הביקורים המצומצמים
ממילא) וללא דחיקתם או זירוזם בשל חוסר יכולתה להתמודד עם הפרעות בהר הבית. לכל
מבקר בהר הבית הזכות החוקית לשהות במתחם בשעות הפתיחה, ועל המשטרה להיערך לכך
בהתאם מבעוד מועד.
להלן
טבלה מחול המועד פסח תשע"ה, המסכמת את עליות היהודים להר הבית. הר הבית
באותם הימים היה אמור להיפתח בשעות 07:30 – 11:00, ו- 13:30 – 14:30.
שעת התחלת כניסת יהודים
|
כניסה חופשית לסיור ברחבי ההר
|
מספר קבוצות שעלו לסיבוב מלא
|
מספר עולים בכל קבוצה
|
קבוצות שעלו לגיחה של כחצי דקה בהר ויציאה מידית משער השלשלת
|
ביקורים שקטים ללא הפרעות ערבים בהר
|
יהודים שלא הצליחו להיכנס
|
שעת סגירת השער ליהודים
|
|
ראשון בוקר
|
7:30
|
0
|
4
|
10-14
|
6
|
0
|
20
|
11:00
|
ראשון צהרים
|
13:35
|
0
|
0
|
10-13
|
4
|
0
|
4
|
14:30
|
שני בוקר
|
7:48
|
0
|
0
|
6-10
|
7
|
0
|
5
|
10:55
|
שני צהרים
|
13:40
|
0
|
0
|
עד 10
|
3
|
0
|
17
|
14:20
|
שלישי בוקר
|
7:50
|
0
|
4
|
10
|
4
|
0
|
-
|
11:00
|
שלישי צהרים
|
13:35
|
0
|
0
|
עד 11
|
4
|
0
|
20
|
14:30
|
רביעי בוקר
|
7:45
|
0
|
3
|
10
|
3
|
0
|
30
|
10:30
|
רביעי צהרים
|
13:38
|
0
|
0
|
10
|
5
|
0
|
5
|
14:30
|
חמישי בוקר
|
7:30
|
0
|
4
|
10
|
7
|
0
|
30
|
11:00
|
חמישי צהרים
|
13:35
|
0
|
0
|
10
|
5
|
0
|
-
|
14:30
|
סה"כ
|
86 דקות נגזלו בפתיחה
|
0
|
15
|
48
|
0
|
131
|
35 דק' נגזלו
|
ביום העצמאות תשע"ה:
במהלך יום העצמאות תשע"ה זכו 77 יהודים
לעלות להר הבית. מתוכם רק 27 זכו לעלות לסיבוב המלא, והשאר הוצאו מיידית משער
השלשלת. כל הקבוצות למעט שתי הראשונות מנו עד עשרה יהודים.
5 יהודים לא זכו לעלות (בטענה כי הזמן נגמר,
אף על פי שהגיעו לפני שעת הסגירה). המשטרה אסרה על יהודי נוסף לעלות על אף שאין צו
כלשהו המונע ממנו לעלות להר. בבוקר, רק ב- 07:50 עלתה קבוצת היהודים הראשונה, בזמן
שתיירים החלו לעלות כבר ב- 07:30.
ביום ירושלים תשע"ה:
בכל שעות החג אפשרה המשטרה רק לקבוצת יהודים אחת
לשהות בשטח ההר. בהוראתה אף מנתה כל קבוצה עד 15 יהודים. לדברי המשטרה היא לא
מצליחה לאבטח יותר יהודים בהר הבית בבת אחת.
בתוך ההר הריצה המשטרה את היהודים, בלי אפשרות
עמידה. בנימוק שהיא נאלצת לעשות זאת כדי לאפשר את כניסתם של יהודים נוספים. גם
ביציאה מההר המשטרה לא אפשרה ליהודים להתעכב מחוץ לשערי ההר, עקב התקבצותם במקום
של מספר מוסלמים שגידפו את היהודים היוצאים מהר הבית. כ- 60 יהודים הורשו לעשות
סיבוב שלם (בלי עצירות להדרכות והסברים). כ- 180 יהודים זכו לביקור הצצה מהיר
בלבד, ויציאה מידית מהשלשלת.
25 יהודים לא נכנסו להר לאחר המתנה רבה, בטענה
כי: "תמו שעות הביקור", עוד לפני שעות סיומן לפי חו.. בנוסף, יהודים
רבים התייאשו לאחר המתנה ארוכה ועזבו את המקום בגלל אורך התור. 4 מתפללים יהודים
נעצרו. התפרעויות המוסלמים התקיימו נגד כל יהודי שעלה להר. יהודים רבים לא זכו כלל
להיכנס להר למרות שהמתינו שעות רבות.
באסרו חג שבועות תשע"ה:
מעל 100 יהודים עלו במהלך היום להר הבית. רק לכ-
30 מהיהודים אפשרה המשטרה להיכנס למתחם ההר פנימה. שאר היהודים זכו לביקור הצצה
בלבד. גידופים ונאצות היו גם היום מנת חלקם של כל היהודים שעלו להר הבית.
המשטרה פיצלה וריכזה את היהודים ל 8 קבוצות, רק 2 מתוכן הורשו לבקר בהר הבית באופן רגיל. גם היום אפשרה המשטרה רק לקבוצה אחת לשהות בשטח ההר. גויים ומוסלמים זרמו פנימה ללא הגבלה.
המשטרה פיצלה וריכזה את היהודים ל 8 קבוצות, רק 2 מתוכן הורשו לבקר בהר הבית באופן רגיל. גם היום אפשרה המשטרה רק לקבוצה אחת לשהות בשטח ההר. גויים ומוסלמים זרמו פנימה ללא הגבלה.
הקבוצות מנו בין 5 ל15 יהודים, כולל פעוטות
ותינוקות. 11 יהודים התייאשו וחזרו על עקבותיהם בלי לעלות להר. יהודי אחד לא הספיק
להיכנס בטענה שנגמר זמן העלייה ליהודים.
יהודי אחד לא הורשה להיכנס. 5 יהודים עוכבו ושוחררו לאחר כמה דקות. (חלקם ללא שום עילה וללא חקירה). עוד 3 יהודים נעצרו, 2 בכניסה להר. 6 פורעים ערבים נעצרו מתוך עשרות שהתפרעו.
יהודי אחד לא הורשה להיכנס. 5 יהודים עוכבו ושוחררו לאחר כמה דקות. (חלקם ללא שום עילה וללא חקירה). עוד 3 יהודים נעצרו, 2 בכניסה להר. 6 פורעים ערבים נעצרו מתוך עשרות שהתפרעו.
*הנתונים
המובאים נאספו ע"י מתנדבי ארגון" ייראה" שנמצאים בימי העליות
הגדולות בכניסה להר הבית ומדווחים מהשטח.
5.
הגבלת תנועת והתנהלות היהודים בתוך הר הבית,
בצורה לא חוקית:
בתוך
הר הבית, יהודים בעלי סממנים דתיים אינם רשאים ללכת בהר הבית באיזורים מסוימים
ובאופן כללי, כפופים להנחיות שאינן מעוגנות בחוק, איסורים ספונטניים ועוד.
כך,
יהודים בהר הבית לעתים נתקלים באיסור לשתות מים מברזיות בהר הבית (ראו נספח 13 א'),
איסור אכילת תפוח (ראו
נספח 13 ב'), ואיסור הליכה באיזורים מסוימים. משטרת ישראל אינה מאפשרת
ליהודים להגיע לאיזור אורוות שלמה, לרמה המוגבהת או לאיזור שער האריות, ואף אינה
מאפשרת לארכיאולוגים שונים להיכנס ולחקור ממצאים בהר הבית, וזאת בהוראת קציני
משטרה בהר. על כך אמר הארכיאולוג צחי
דבירה, מנהל פרוייקט סינון עפר הר הבית, לאחר קיום עבודות לא-חוקיות שביצע הווקף
בהר הבית, בסמוך לאבן השתייה, באפריל 2015:
"לא יתכן שהחלטות על פעולות שיש בהן
נגיעה לחשיפת מידע היסטורי רב משמעות ואף סיכוי לפגיעה במורשת ההיסטורית במבנה זה,
יאושרו על ידי מספר קציני משטרה בלבד, מבלי להתייעץ עם שורה רחבה יותר של
גורמים הנוגעים בעניין". (ראו
נספח 13 ג').
6.
הסתה ותקיפות כלפי יהודים בהר הבית:
הר הבית הפך למעוז של הסתה, שנאה ואנטישמיות.
הגורמים השולטים בהר הבית הם בין השאר תנועת חמאס, המפרסמת כרוזים
המנציחים את שליטתה בהר הבית ומשלמת לקבוצות "לומדים" ולקבוצות הידועות
בשם "מראבטון ומראבטאת" היושבים על-מנת להתנגד לעליות יהודים להר
הבית ולהפסיק את ביקוריהם על-ידי צעקות, וכן גורמים נוספים מהתנועה האסלאמית
הנושאים דרשות של שנאה והסתה חדשות לבקרים, ותוך התעלמות המשטרה. (ראו נספח 3 א').
ביום רביעי ה- 15.10.14, נשא נאום סגן ראש
התנועה האסלאמית שיח' כמאל ח'טיב בתוך הר הבית, ואיים כי מיליוני מוסלמים ירדפו את
הישראלים, וכי כמו שהנוצרים הסתלקו מהאיזור, יסלקו הערבים את השליטה היהודית
מאלאקצא. כמו כן הוא מאיים על רה"מ נתניהו והשר לביטחון פנים אהרונוביץ' שאין
להם שום זכות לאיים על המוסלמים בסגירת הר הבית כפי שעושים ליהודים, כי ליהודים
אין שום זכות ב"אלאקצא". מאחורי הנואם ניתן לראות את ח"כ מוחמד
ברכה וג'מאל זחאלקה הנוטלים חלק באירוע ההסתה. (ראו נספח 3 ב')
בהקשר זה, מצורפת תשובתו באימייל לפניית אחד
מפעילי ארגון "סטודנטים למען הר הבית" של ח"כ טאלב אבו עראר, הטוען
שליהודים הר הבית צריך להיות סגור כל הזמן כי "אין להם מה לעשות שם". (ראו נספח 3 ג') התוצאה היא המון משולהב,
הקורא קריאות הסתה לרצח כלפי יהודים, המניף שלוש אצבעות על-רקע חטיפת שלושת
הנערים, או הקורא לשואה נוספת ביהודים (ראו נספח 3 ד').
מדוע
ארגונים כמו התנועה האסלאמית והמימון הרב המגיע לקבוצות המתפרעות בהר אינו נפסק בהוראת
המדינה ?
7.
חוסר-אכיפה כלפי אלימות וכוונות אלימות ברורות
של מתפרעים בהר הבית, ואיבוד הריבונות:
חוסר האכיפה והפעולה של משטרת ישראל כלפי אלימות
קשה וכוונות לאלימות של מתפרעים מוסלמים בהר הבית בולטים וברורים.
המתפרעים המוסלמים במסגד אלאקצא מתארגנים מספר
ימים מראש, כשהם מצליחים להכניס למתחם הר הבית (הסגור באמצעות כ- 10 כניסות שונות
שכולן מפוקחות ע"י כוחות משטרת ישראל) מריצות מלאות בסלעים ואבנים (ראו נספח 4 א'),
זיקוקים, וכלי נשק אחרים. משטרת ישראל נמנעת מסיכול מקדים של פעילות זו, וכן
כשהתפרעויות אלו מתרחשות, לרוב נמנעת המשטרה מטיפול בהן, ומעדיפה את סגירת ההר
בפני יהודים ותיירים בלבד, או בפני יהודים בלבד. בנספח 4 ב' ניתן לראות כיצד נראה מסגד
אלאקצא בערב שלפני התפרעות, כשהסלעים מונחים ומחכים להשלכתם בבוקר שלמחרת.
המוסלמים המתפרעים נוהגים לפרסם מראש את
כוונותיהם האלימות, הכוללות איומים רבים, וכן חשוב לציין כי ראשי המשטרה הצהירו
בעבר כי הינם מודעים לכוונות אלו אך למרות זאת אינם פועלים בנושא כ"תרופה
מקדימה למכה". כך בחודש יולי 2014 במהלך משפטו של הרב יהודה גליק, העיד
נצ"מ אבי ביטון: "כבר
ביום חמישי קיבלנו מידע מודיעיני על כוונות של המוסלמים להפר היום את הסדר בהר
הבית", אמר ביטון וסיפר כי במוצאי שבת "התבצרו במסגד אל אקצה עשרות מוסלמים רעולי
פנים. ההתבצרות כללה הכנת אבנים וזיקוקים". (ראו נספח 4 ג').
8.
הווקף, המראבטון והמראבטאת בהר הבית:
אנשי הווקף בהר הבית מתנהלים כבעלי הבית
הבלעדיים. הם רשאים להורות למשטרת ישראל להוציא מבקרים יהודים מהר הבית על-דעתם
ומבלי לספק הוכחות או הסברים לרצונם. כמו-כן, אנשי הווקף נוהגים תכופות לחלק
הוראות לאנשי המשטרה ואף לצעוק ולקלל אותם כשהם מעזים להעיר למוסלמים הצועקים
באוזני יהודים והתוקפים אותם בעת ביקורם, כפי שניתן לראות בנספח 4 ד'. אנו ממליצים לצפות
בסרטון המצ'ב בנספח 4 ה',
המראה כיצד פורצים ערבים את אחד משערי הר הבית באלימות ומסתננים להר הבית,
בעוד שמשטרת ישראל נעדרת מהשטח.
בהר הבית נתקלים העולים היהודים בשינויים
בלתי-פוסקים בסטטוס-קוו בהר הבית, כשבכל יום חדש מוצאים העולים להר הבית
"הפתעה" חדשה, כגון זריקת נעליים, קבוצות המראבטון והמראבטאת המתיישבות
בתוואי ההליכה של היהודים ומפריעות לביקורם על-ידי קללות, צעקות ואף דחיפות,
וכל-זאת ללא תגובת השוטרים. קבוצות אלה, שעוברות על סעיפי חוק רבים כגון התקהלות
אסורה, פגיעה במקומות קדושים, חוק העונשין ועוד – ממשיכות להטריד, לתקוף ולפגוע
ביהודים בהר הבית, ללא תגובה.
על רשויות
המדינה לנקוט ביד קשה כלפי פורעי החוק המסכנים את חיי הנוכחים בהר הבית, לשמור על
סדר ולחדול ממתן פרסים לטרור שרק מביאים להגברת התופעות ולסיכון היהודים המבקרים
בהר הבית.
9.
סגירת הר הבית בפני מבקרים יהודים ותיירים למרות
שמקור ההתפרעות בפורעים מוסלמים:
באופן קבוע ותוך החמרת ודרדור מצב הסטטוס-קוו
בהר הבית, נוהגת משטרת ישראל לסגור את הר הבית בפני עליות יהודים (ולעתים גם בפני
תיירים) מדי מספר ימים, ובמיוחד במהלך חגים יהודיים, בהם מתארגנים מראש (כמצוין
בסעיף 4 לעיל) מתפרעים מוסלמים כדי להפריע ולסכל את עליות היהודים להר הבית.
אין אנו
רואים שום היגיון או חוקיות בסגירת הר הבית בפני יהודים ו/או תיירים בעת התפרעות
של כמה עשרות צעירים מוסלמים בהר הבית. אנו מאמינים שלכוחות המשטרה יש את המודיעין
והיכולת להתמודד עם מתפרעים אלה, ובמידה ולא – על הר הבית להיסגר דווקא בפני מבצעי
המהומות, המוסלמים, ולא היהודים. כמו כן, על משטרת ישראל לדאוג ליידע
את הציבור בעת סגירת הביקורים בהר הבית מבעוד מועד. גם ועדת המשנה בראשות ח"כ דוד
צור (התנועה), במסגרת ועדת הפנים של הכנסת המליצה על ביצוע צעדים זהים.
10.
הפקרת יהודים בהר הבית במהלך ביקורם בהר הבית:
בהר הבית מבקרים עשרות ומאות יהודים ביום (כל
עוד הדבר מתאפשר להם). במהלך ביקורם הם מותקפים מטווח קרוב בידי מוסלמים הצועקים,
זורקים לעברם נעליים ומשפילים אותם בקללות ויריקות. למרות נוכחות המשטרה, שוטרי
משטרת ישראל אינם מרחיקים את הפורעים וגורמים לביקור היהודים בהר הבית להפוך לסיוט
מתמשך, בו לא ניתן לדבר מבלי לחוות צעקות "אללה אכבר", ולא ניתן
לסייר במקום הקדוש מבלי לחוש תחושת איום ופחד אמיתי, איומים וגידופים. ניתן
לראות את אוזלת ידה של המשטרה, למרות שהמתפרעים אינם חמושים וניתן להרחיקם פיזית,
עד למצב של סכנה אמיתית לפגיעה בילדים יהודים, בנספחים 6 א' ו- ב'.
למרות קיום נהלים הדורשים ממשטרת ישראל להרחיק
את המתפרעים מרחק מסוים מיהודים המבקרים בהר הבית, מאפשרת משטרת ישראל למתפרעים
להגיע למרחק פיזי מיהודים המסתובבים בהר הבית, וכך יהודים מותקפים מילולית ופיזית
כששוטרי משטרת ישראל אינם עושים דבר למנוע זאת. המצב המסוכן וחוסר-האונים מתגבר עם
הידיעה שברגע שיהודי המבקר בהר הבית יגיב ולו במילים למעשם אלו, הוא יובל למעצר
מיידי על-ידי המשטרה. ראו
נספח 6 ג'.
על משטרת
ישראל לדאוג לביטחונם של המבקרים בהר הבית, להרחיק את המתפרעים הנצמדים לקבוצות
היהודים המבקרים בקריאות, קללות, יריקות ודחיפות למרחק של 10 מטרים לםחות ובצורה
שתאפשר ביקורים סדירים ושקטים בהר הבית. משטרת ישראל יכולה וצריכה להיות מסוגלת
לשמור על אזרחיה, גם במקום מאתגר כמו הר הבית.
בנוסף
לכך, יש לשקול הגדרת שטח מסוים – רצוי שטח פתוח, יתכן במזרח ההר ליד מבנה שער
הרחמים – ולשטח זה לא תותר כניסת מוסלמים כאשר נמצאים בו מבקרים יהודים. דבר זה
יכול שיעשה בהוראת המשטרה, אך עדיף שיעשה מכוח תקנות לחוק השמירה על המקומות
הקדושים תשכ"ז – תקנות שיתוקנו ע"י השר לשירותי דת, כשם שהותקנו תקנות
לרחבת הכותל המערבי. תקנות אלה תוכלנה גם להסדיר תפילת יהודים בשטח המדובר, אך
כאמור הן נחוצות אפילו להסדרת חופש הגישה כשלעצמו, המופרע ומופר כיום ברגל גסה.
11.
סגירת הר הבית ליהודים במהלך חגים ומועדים
מוסלמים:
במהלך השנה נוהגת משטרת ישראל לסגור את הר הבית
במהלך מועדים מוסלמים בפני יהודים ותיירים. כך עושה המשטרה במהלך ליל אלקדר, חלק
מחודש הרמדאן, חג הקורבן, ועוד. במהלך ליל אלקדר האחרון אפשרה משטרת ישראל התפרעות
חסרת-תקדים בהר הבית, שכללה את שריפת נקודת המשטרה בהר הבית, גניבת והשחתת רכוש
משטרתי יקר-ערך והפקרת אלפי מסמכים רגישים בידי פורעים מוסלמים. (מצ'ב תמונות
מהאירוע בנספח 7 א'
ו- ב')
כלפי אירוע זה התבטא נצ"מ אבי ביטון, ממ"ר
דוד באוקטובר 2014 כי " הצעד הזה בא במטרה לא
להעמיד בהתלבטות את המשטרה האם לפרוץ להר או לא, ואנחנו לוקחים בחשבון שהנקודה
עלולה להישרף. אין בזה שום פגיעה בריבונות. אנחנו הריבון בהר. אתה חושב שלמישהו יש
ספק בזה? כשאנחנו רוצים אנחנו סוגרים אותו וכשאנחנו רוצים אנחנו פורצים אליו.
אנחנו שולטים שליטה מלאה על מה שקורה בהר הבית." (ראו נספח 7 ג').
12.
מגבלות וקשיים נוספים בעלייה להר הבית:
להר הבית כ- 10 שערי כניסה פעילים. מתוכם רק אחד
נועד לשימוש יהודים ותיירים. הדבר יוצר תנאים בלתי-אפשריים, במסגרתם נוצר דוחק,
תסיסה ותורים בלתי-נגמרים בעלייה להר הבית. (ראו נספח 10 א'). זמני הכניסה ליהודים ולתיירים
להר הבית הוא כ- 20 שעות בלבד בשבוע, לעומת 840 שעות למוסלמים
בשבוע. המצב הנ"ל משקף מצב בלתי-אפשרי ועוול גדול, זאת מבלי לציין את איסור
התפילה החל על יהודים בלבד (וזהו המקום היחיד בעולם המערבי שהדבר אסור ליהודים).
לאחרונה המליצה ועדת המשנה בראשות ח"כ דוד
צור (התנועה), במסגרת ועדת הפנים של הכנסת על "הגדלתן בדחיפות של כמות נקודות
הבידוק, וזאת בכדי להקל על צוואר הבקבוק בכניסה לגשר המוגרבים ולזמני ההמתנה
הארוכים". אנו תומכים בהמלצה זו וקוראים לישומה.
כצעד ראשון ניתן לקבוע שער נוסף לכניסת יהודים ותיירים – כדוגמת
שער השבטים הסמוך לשער האריות של העיר העתיקה. שער זה נמצא ברחבה פתוחה, ללא צורך
להידחק בסימטאות השוק. כניסת מבקרים דרכו – עם האבטחה הנדרשת – תחזק את נוכחות
המדינה במעלה מוטה גור ובשער עצמו, ואף תאפשר הקמת נקודת הנצחה ללוחמי הצנחנים
שנפלו תוך שחרור העיר העתיקה והר הבית.
13.
העדפת תיירים ואפלייה קשה בכניסה להר הבית:
בכניסה להר הבית מתרחשת מזה שנים רבות אפלייה קשה על רקע דתי,
כשיהודים חובשי כיפה לא מורשים להיכנס לתחומי הר הבית אלא בקבוצות קטנות מאוד
ולאחר סלקציה קפדנית, ושאר הנכנסים, תיירים מחו"ל, נכנסים באין מפריע, כל זאת
דרך שער המוגרבים הפתוח לכניסת יהודים ותיירים (בנוסף לעוד כ- 10 שערים הפתוחים
לכניסת ערבים בלבד, שגם זו אפלייה קשה שיש לטפל בה).
האפלייה הזו אינה מוסתרת על-ידי השוטרים, שפעמים רבות מכניסים קבוצות
רבות וגדולות של תיירים להר הבית, בעוד שהיהודים ממתינים בשמש הקופחת או בגשם שעות
רבות.
ברוב הפעמים, יהודים ממתינים מעל שעתיים בכניסה
להר הבית, בעוד התייר הממוצע ממתין דקות ספורות עד חצי שעה. דוגמה לכך מה- 17.5.15 ניתן לראות בנספח 12 א', וכן מה-
9.4.15 (ראו נספח 12 ב')
יש להורות
לרשויות ולמשטרת ישראל לדאוג בכל אמצעיה שמי שהגיע לתור הכניסה להר הבית יתועדף
לפי זמן הגעתו, ולא לפי גזעו או דתו.
14.
איומים על חייהם של פעילי הר הבית ללא תגובת
המשטרה:
העולים ומדריכי הר הבית המוכרים נתונים זה מכבר
לאיומים בלתי-פוסקים של גורמים מוסלמים ברשת והן מעבר לרשת. המדובר באיומים
המפורסמים בצורה פומבית וכוללים איומים מפורשים כמו "אני אהרוג אותך" או
"אני אחתוך את הראש שלך מהגוף שלך". למרות מספר תלונות שהוגשו במשטרה,
ההסתה והאיומים כלפי פעילי ומדריכי הר הבית נמשכת. (ראו נספח 11 א').
יש לטפל ביד
קשה כלפי המסיתים לאלימות והמאיימים ברצח, כולל מעצרים ועקירה מהשורש של התופעות,
ולא – לצערנו לא רחוק היום בו יקרה אסון.
15.
הטרדות מיניות והתנהגות משפילה כלפי נשים בהר
הבית:
הטרדות מיניות והתעסקות-יתר בלבוש נשים ובמראה
שלהן ניכרים בהר הבית לצערנו בצורה מאוד בולטת. במספר מקרים בהם נכחנו, טענו שוטרי
משטרת ישראל כי הם אינם אחראים על הוראות ההתנהגות ו/או הלבוש בהר הבית,
וכך למעשה מתקיים מצב בו נשים יהודיות הנכנסות להר הבית עוברות מסכת של השפלות
והטרדות מיניות, כשאנשי ווקף (בניגוד לחוקי מדינת ישראל) נוהגים לבחון במבטים
ארוכים את מראה הנשים היהודיות, להצביע בצורה פומבית על איברי גופן תוך צחקוקים
וחיוכים רבים, ולהתערב בלבושן (הצנוע ממילא) ולגרום להוצאתן מההר. כשפנינו בנושא
למשרד הדתות, גם שם השיבו שאיזור הר הבית לא נמצא באחריותם.
על תופעה זו
להיפסק לאחר הבהרה ברורה לאנשי הווקף את מגבלות סמכותם, מטעם משטרת ישראל.
נספחים:
1 א':
1 ב': פנייה ועדכון מראש למשטרת ישראל על כוונה
לקיים הפגנה לא חוקית בהר הבית ב- 5.6.15:
1 ג': קיום ההפגנה הלא-חוקית ללא הפרעה ב-
5.6.15:
1 ד': הראיון המלא:
1 ה':
2 א':
2 ב':
3 א':
(תרגום החלק השני של המודעה):
תנועת ההתנגדות האסלאמית
חמאס קוראת לכולם להגיע למסגד אלאקצא המבורך, וקיום הרבאט בתוכו החל ממחר, יום
שישי ה- 10.10.14 ולהגן עליו מהמתקפות הציוניות הנשנות והתנגדות לפעולות טימואו
מטעם הכיבוש. כדי שידעו הציונים שהמחסום שיונח באלאקצא יהפוך לפצצות וירי על ראשי
חייליהם ובחזי מתנחליהם. הרי אנחנו עם שלא מתפשר על מקומותיו הקדושים ונילחם עד
טיפת דמנו האחרונה מבלי יהוד אקצא שלנו.
3 ב':
נאום
שיח' כמאל ח'טיב בהר הבית, 15.10.14:
3 ג':
3 ד':
סרטון מאוגוסט 2014 במהלך צוק איתן:
4 א':
מוסלמים
מכניסים מריצות מלאות בסלעים המיועדים לפגיעה בכוחות המשטרה וביהודים, בלילות
שלפני התפרעות (התמונה מתאריך 12.10.14, חוה"מ סוכות תשע"ה):
4 ב':
4 ג':
4 ד':
איש
ווקף נוזף בשוטר משטרת ישראל על כך שהעיר על תקיפת יהודים:
4 ה':
סרטון
מה- 15.10.14, פריצת מוסלמים את אחד משערי הר הבית באלימות:
5 א':
סגירת
הר הבית בפני יהודים בלבד ללא סיבה, יוני ויולי 14:
6 א':
תקיפת
ילדים חרדים בהר הבית, אפריל 2014:
6 ב':
תקיפת
קבוצת יהודים בהר הבית, יוני 2014:
6 ג':
מעצר
יהודי שצילם מוסלמים שזורקים אבנים בהר הבית, דצמבר 2013:
7 א':
7 ב':
7 ג':
הראיון
המלא:
8 א':
הראיון
המלא:
9 א':
הראיון
המלא:
9 ב':
בג"ץ 530/01 - משה
יוגב נ' ניצב מיקי לוי פ"ד נו(1), 22 ; בג"צ 2697/04 - גרשון סלומון
נ' ניצב מיקי לוי, מפקד מחוז ירושלים . פ"ד נח(4), 572 ,עמ' 573-574.
ע"י כב' הנשיא א' ברק]: "נקודת המוצא, המוסכמת על הצדדים, היא כי לכל
יהודי עומדת הזכות לעלות להר הבית, ולהתפלל בו. זהו חלק מחופש הפולחן הדתי ומחופש
הביטוי [אזכור פסיקה הושמט] אין חולק כי זכות זו עומדת גם לעותר."
בג'צים דומים:
1. בג"צ 2725/93 -
גרשון סלומון נ' מפקד מחוז ירושלים ואח' . פ"ד מט(5), 366 ,עמ' 368-369.
[ע"י כב' הנשיא א' ברק]
2. בג"צ 8988/06 - יהודה
משי זהב נ' אילן פרנקו - מפקד מחוז ירושלים תק-על 2006(4), 4663 ,עמ' 4672.
[ע"י כב' הנשיאה ד' בייניש]
3. בג"צ 292/83 - נאמני הר הבית נ' מפקד משטרת מרחב ירושלים . פ"ד לח(2), 449 ,עמ' 457-458.
9 ג':
9 ד':
10 א':
11 א':
איומים
על חייו של העיתונאי ארנון סגל:
12 א':
12 ב':
13 א':
13 ב':
13 ג':
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה