איך תיראה שבת בבית המקדש?

אוֹהֲבֵי ה' הַמְחַכִּים בְּבִנְיַן אֲרִיאֵל || בְּיוֹם הַשַׁבָּת שִׂישׂוּ וְשִׂמְחוּ

שבת בבית המקדש. לחם הפנים ושני כבשים למוסף היום באדיבות מכון המקדש

עד לפני חמש עשרה שנים הר הבית היה פתוח בשבתות ליהודים. ותיקי העולים להר הבית מספרים על תחושה עילאית בהר הבית ביום השבת. ואם כך בחורבנו, על אחת כמה וכמה בבנינו...

לשבת קודש בבית המקדש יש אופי מיוחד ושונה מאוד מהשבת שאנחנו מכירים. קדושת השבת וקדושת המקדש נפגשים ויוצרים מציאות עילאית ובלתי מוכרת לנו. לימוד ההלכות עשוי לקרב אותנו במקצת להבנת המציאות המתקרבת.

לקראת שבת חזון שתחול ביום תשעה באב, אנחנו מביאים פרסום חדש של הרב אברהם בורשטיין מתוך הסדרה "מה יעשו היום בבית המקדש?".

↓ שבת קודש בבית המקדש/ אברהם בורשטיין

לקראת שבת במקדש

קבוצה אחת של כהנים – 'משמר', אחראית בכל שבוע על העבודה בבית המקדש. במהלך השבת המשמרות מתחלפות ביניהן, והמשמר ה'נכנס' מחליף את המשמר ה'יוצא'. כהני המשמר הנכנס מגיעים לפני השבת ומתכוננים לעבודתם שתתחיל באמצע השבת. ביום זה, כהני המשמר היוצא מחלקים ביניהם את עורות הקרבנות שמוגדרים כ'קדשי קדשים' שהוקרבו במהלך השבוע. 

הכהנים משתדלים להזדרז לסיים את הקטרת כל אברי קרבן התמיד, מכיוון שבליל שבת אסור להקטירם. בנוסף, יש אומרים שמנקים את המזבח מהדם שזרקו עליו במהלך השבוע בעזרת מטלית.

כאשר השבת מתקרבת הכהנים נכנסים להיכל, וניגשים לשולחן שבו נמצא לחם הפנים. בין שתי ערימות הלחם מונחים קנים מזהב המפרידים בין הלחמים. הם מסירים את הקנים, ומניחים אותם ברווח שבין הערימות.

סמוך לכניסת השבת הכהנים תוקעים בחצוצרות שש תקיעות - שלש תקיעות כאשר השבת מתחילה להתקרב, על מנת להזכיר לעם שעליהם לפרוש מעשיית מלאכה, ושלש בזמן כניסתה של השבת - להבדיל בין קודש לחול.

הכנת לחם הפנים בערב שבת

שבת היא הזמן שבו הכהנים מחליפים את לחם הפנים הנמצא על השולחן בלחם חדש. לצורך כך מכינים כבר ביום שישי לחמים חדשים. 

לחם הפנים צריך להיות לחם שלא החמיץ המוכן מסולת מובחרת. לוקחים כמות גדולה של חיטים, מפרידים את הגרעינים מהקליפות, טוחנים אותם בטחינה גסה, ומנפים אחת עשרה פעמים. מסולת זו מכינים שנים עשר לחמים, שכל אחד מהם עשוי משני עשרונים (כ-5 ליטר).

מערבבים את הסולת עם מים פושרים, ומכינים חלה מלבנית שאורכה עשרה טפחים (כשמונים ס"מ), ורוחבה חמישה טפחים. יש אומרים שמוסיפים לחלה זו חתיכות בצק - 'קרנות' בארבעת פינותיה. לאחר מכן מקפלים כלפי מעלה את שני צידי החלה ויוצרים מעין ח' הפוכה, את החלה מניחים בתוך תבנית מזהב ('דפוס') המתאימה לצורה הרצויה של הלחם. 

את הבצק המוכן של החלות מכניסים לעזרה, ואופים אותן בזוגות בתנור ששם. כשמוציאים את הלחם מהתנור מעבירים אותו לתוך תבנית נוספת מזהב המתאימה לגודלו.

וביום השבת

רוב העבודות בבית המקדש בשבת, מתבצעות באופן דומה לאופן ביצוען בכל יום, אלא שבשבת מקריבים את כל קרבנות הציבור, אך לא את קרבנות היחיד שאין להם זמן קבוע. במהלך העבודות הכהנים נכנסים כבכל יום ללשכת הגזית, כדי לקרוא קריאת שמע ולברך, ובשבת מוסיפים ברכה שמברך המשמר שמסיים את עבודתו את המשמר הנכנס: "מי ששכן את שמו בבית הזה הוא ישכין ביניכם אהבה ואחוה ושלום וריעות". לאחר מכן מקריבים את קרבן התמיד ועושים את שאר עבודות הבוקר, ובסיומן, בעת ניסוך היין, הלווים שרים את פרק: 'מזמור שיר ליום השבת'. 

בחצות היום מקריבים את קרבן מוסף. קרבן זה מורכב משני כבשים, ועימם מביאים סולת, יין ושמן. יש אומרים שהכהנים עומדים על מדרגות האולם ונושאים את כפיהם ומברכים ברכת כהנים. בעת ניסוך היין הכהנים תוקעים בחצוצרות, והלויים שרים פסוקים משירת האזינו.

לחם הפנים

בכל שבת בסיום הקרבת קרבן המוסף הכהנים מניחים על השולחן שנים עשר לחמים חדשים. הלחמים מחולקים לשתי 'מערכות' שבכל מערכת שישה לחמים. ליד כל אחת מהמערכות הם מניחים 'בזיך' שבתוכו לבונה זכה. 

בתחילה מניחים את שנים עשר הלחמים על שולחן של שיש המונח בכניסה לאולם מבפנים. שני כהנים ניגשים לשולחן זה, וכל אחד מהם לוקח ערימה של שישה לחמים. הם נכנסים להיכל, יחד עם שני כהנים נוספים שנושאים בידם את שני בזיכי הלבונה. ארבעה כהנים נוספים מצטרפים אליהם, על מנת שאלה ייקחו מהשולחן את הלחם והבזיכים שהונחו עליו בשבת שעברה. הכהנים הנושאים את הלחם פונים לימין ההיכל (צפון) ונעמדים מימין לשולחן (צפונית אליו). מולם, משמאל לשולחן (דרומית אליו), נעמדים הכהנים שתפקידם לקחת את הלחם שהיה מונח עליו בשבוע החולף. במקביל להנחת הלחמים החדשים, הכהנים שבצד השני מוציאים את הלחמים ה'ישנים', על מנת שהשולחן לא יישאר ללא לחמים אפילו לזמן קצר. יש אומרים שמניחים את הלחם יחד עם התבנית ('דפוס').

שני הכהנים הנוספים נוטלים מהשולחן את בזיכי הלבונה, והשניים האחרים מניחים עליו את הבזיכים החדשים ברווח שבין שתי ערימות הלחם. את הבזיכים שהורדו מהשולחן מקטירים על גבי מזבח החיצון.
מוציאים את הלחמים ה'ישנים' מההיכל, ומניחים אותם על שולחן מזהב הנמצא בכניסה לאולם. הלחם שנשאר משבת שעברה נותר חם וטרי על אף הזמן הרב שעבר עליו, והוא מתחלק בין הכהנים. המשמר ה'נכנס' מקבל שישה לחמים, והמשמר ה'יוצא' גם מקבל שישה, אך כל משמר נותן חצי מהחלות שלו לכהן הגדול. כהני המשמר הנכנס הולכים לצידה הימני של העזרה (צפון) ומחלקים בניהם את הלחמים, וכהני משמר היוצא פונים לצידה השמאלי (דרום) ומחלקים שם. 

לאחר הקטרת הלבונה, במהלך השבת ובמוצאיה (עד חצות) הכהנים אוכלים את לחם הפנים בעזרה.

החלפת המשמרות ותמיד של בין הערביים

לאחר שכהני המשמר היוצא, שעבדו בשבוע החולף, מקריבים את קרבן מוסף, הם מסיימים את עבודתם ועוברים לחדר הנקרא 'מוסך השבת'.

העבודות השונות שנעשות ב'בין הערביים' - קרבן התמיד, הקטרת הקטורת והדלקת המנורה, מתחלקות בין אנשי המשמר הנכנס על ידי פייס מיוחד. הכהנים שזכו בעבודה לובשים את בגדי הכהונה ושוחטים ומקטירים את תמיד של בין הערביים וכן מקטירים את המנחה הבאה עמו, ואת הקטורת של בין הערביים, ומנסכים את היין על גבי המזבח. בשעת הניסוך הלויים שרים. בשבוע אחד שרים את חלקה הראשון של שירת הים, בשבוע שאחריו את חלקה השני ובשבוע שאחריו את שירת הבאר. מדליקים את המנורה.

צאת השבת

בצאת השבת יש אומרים שתוקעים להודיע שיצאה השבת. הכהנים נכנסים להיכל ומניחים בין הלחמים של לחם הפנים מעין 'קנים' מזהב החתוכים לאורכם. עד חצות הלילה צריכים הכהנים לסיים את אכילת כל לחם הפנים.