פרשת המקדש || פרשת דברים תשע"ה | שמואל בן חמו
מדוע ביום חטא המרגלים נקבע יום אבל לדורות?
איך ניתן להפוך את יום תשעה באב ליום חג?
מאת: שמאול בן חמו
פרשת דברים חלה תמיד בסמוך לתשעה באב. בע"ה ננסה להעמיק ולהבין את המשמעות של יום תשעה באב.
מצד אחד זהו יום אבל לאומי ומצד שני זהו יום שמח ומלא תקווה.
ראשית, נשאל מדוע הקב"ה קבע את יום של חטא המרגלים כיום של בכייה לדורות? למה הקב"ה לא בחר בחטאים אחרים שאינם חמורים פחות כמו חטא העגל, מרד קרח ועדתו או חטא בנות מדין?
נראה לומר שחטא המרגלים שונה בתכלית משאר החטאים. עבודה זרה או גילוי עריות הם דברים מובנים שיש להתרחק מהם. אין צורך בהסברים עמוקים או חינוך מיוחד כדי להבין שאין לשמוע ליצר הרע השוכן בתוכנו. אלה מצוות לא תעשה וחובתנו להשמר מפניהם ולא ללכת אחרי היצר לתאוות הגשמיות הטמון בנו.
לעומת זאת מצוות כיבוש ארץ ישראל ובנין בית המקדש הן מצוות מעשיות הדורשות מאמצים רבים. יש להילחם נגד אוייבים אכזריים היושבים בבתיהם ובערים בצורות.
בני ישראל צריכים למסור את נפשם כדי לקיים את מצוות כיבוש הארץ. בנוסף לכך לאחר הכיבוש יש להקים כפרים, ערים, חקלאות ולבסס שלטון בארץ הכבושה.
גם בנין בית המקדש אינו משימה פשוטה וקלה לביצוע. לאחר המלחמות הקשות של כיבוש הארץ, עם ישראל צריך להתאחד כאיש אחד ולהירתם למשימה לאומית חדשה של בנית בית לה' בירושלים.
יום תשעה באב נועד לחזק אותנו ולעודד אותנו לקיים את מצוות יישוב הארץ ובנין בית המקדש.
נראה לומר הסבר נוסף, כאשר לאורך כל הדורות עם ישראל התקשה לכבוש וליישב את הארץ וגם לקיים את מצוות בנין המקדש.
יהושע בן נון התעכב מעבר למתוכנן בכיבוש הארץ והשאיר את הארץ הנותרת. דוד המלך יזם והוביל את בנין בית המקדש הראשון ללא שיתוף פעולה מלא מצד עם ישראל. (ראה את סיבת המגיפה בגלל שלא תבעו את בנין בית המקדש. מדרש תהילים מזמור יז ורד"ק על שמואל ב פרק כד פסוק כה).
בית המקדש השני נבנה על ידי חלק קטן מהעם שעלו מגלות בבל. עלו לארץ רק 42,360 מתוך מיליוני יהודים שהיו בגלות, כמו שכתוב: כָּל-הַקָּהָל, כְּאֶחָד--אַרְבַּע רִבּוֹא, אַלְפַּיִם שְׁלֹשׁ-מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים. (נחמיה ז,סו).
בזמן גזרות יוון על ישראל, מיעוט קטן-החשמונאים החלו במרד נגד תרבות יוון ונגד הרוב המתיוון.
אפשר להביא דוגמאות נוספות, אבל נסתפק בכך כי הרעיון ברור.
גם היום אנחנו נתקלים באותם קשיים. מיליוני יהודים הנמצאים בתפוצות אינם רוצים לעלות לארץ. תושבי הארץ אינם משתדלים מספיק ליישב את כל חלקי הארץ: יהודה, שומרון, עזה, סיני, דרום לבנון, ירדן כדי לממש את הבטחת ה' לאבותינו.
הר הבית אינו זוכה ליחס הראוי לו ואין אנחנו פועלים מספיק לקידום בנין בית המקדש השלישי.
בעקבות הקשיים האלה המוטבעים עמוק בעם ישראל מראשית דרכם, הקב"ה קבע לדורות את יום תשעה באב. ביום זה עלינו לזכור בחולשות שלנו בנוגע לארץ ישראל ובנין המקדש ולנסות לתקן אותן.
תשעה באב הינו יום של חשבון נפש לאומי וזיכרון לדורות לחנך את העם לחיבת הארץ ועידוד למען בניית בית ה'.
המדרש תנחומא מקשר את חטא המרגלים לחורבן בתי המקדש. כאשר בני ישראל בכו במדבר בגלל דיווח המרגלים, הקב"ה קבע שביום זה יצאו לגלות ויחרבו שני בתי המקדש.
"... ביום שאמרתי ליתן לכם נחלת אבותיכם, עשיתם קלון בעולם. וכאב אנוש (ישעי-ה יז, א), זו הפורעניות שנטלתם ירושה לדורות, שבכו העדה בליל תשעה באב, ואמר להם הקדוש ברוך הוא, אתם בכיתם בכיה של חנם לפני, אני אקבע לכם לילה זו בכיה לדורות. ומן אותה שעה נגזרה על בית המקדש שתחרב, ועל ישראל שיגלו בין אומות העולם." (סימן יב מדרש תנחומא שלח לך ).
למה הקב"ה העניש את ישראל דווקא על ידי חורבן בתי המקדש וגלות ולא גזרות אחרות?
נראה לומר שיש קשר הדוק שלא ניתן להתיר בין מצוות יישוב הארץ ובין בנין בית המקדש. הקב"ה בא להזכיר לנו שמצוות אלה מהווים יחידה אחת: הארץ והמקדש. אי אפשר לקבל אחת ללא השנייה לאורך זמן.
במשך כל ההיסטוריה של עם ישראל הקב"ה מזכיר לנו ביום תשעה באב את חשיבות החזרה לארץ ובנין המקדש. אירועים כמו חורבן ביתר, גירוש ספרד, גירוש אנגליה ולאחרונה גירוש גוש קטיף התרחשו דווקא ביום הזה.
כל עוד אין בית בנוי לה' לא תהיה לנו מנוחה בארץ. קיימות שתי גישות בציבור הדתי. אחת טוענת שהגלות הסתיימה ואנחנו נמצאים בתהליך מתקדם של גאולה. השנייה מאמינה שכל עוד המשיח לא התגלה הגלות חיה ובועטת, אפילו ששולטים בארץ ישראל. גישה זאת אינה משלימה עם המציאות של היום כסיום הגלות כל עוד אין מקדש ואין משיח. לכן הם אינם מסתפקים בהקמת המדינה וממשיכים לעבוד ולהתפלל לגאולה השלמה.
לעומת זאת הציבור הציוני דתי מסתפק במה שהושג עד היום בסיום הגלות ואינו פועל במרץ לקידום במעשים את תהליך הגאולה. למשל נושא בנין המקדש, מחיית עמלק-הפלסטינאים ויישוב אינטנסיבי של כל חלקי ארץ ישראל אינו מקבל את העדיפות הראוייה.
אני קורא לחיבור ואיחוד שתי הגישות האלה שיובילו לגאולה: להכיר בסיום הגלות ולהתקדם על ידי מעשים לזירוז הגאולה השלמה.
לסיכום נראה לומר שיום תשעה באב היה אמור להיות יום חג כמו פסח או שבועות: חג הכניסה לארץ ישראל. לדאבונינו בני ישראל סירבו להיכנס לארץ לכן יום תשעה באב נהפך משמחה לאבל.
למרות החטא, הקדושה הטמונה ביום הזה עומדת במקומה. היום הזה יכול להיות שמח וכולו אור. זה בידיים שלנו!
לכן לעתיד לבוא יום תשעה באב יהפך ליום של שמחה ולא יבוטל. כמו שכתוב בזכריה: כֹּה-אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית-יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, וּלְמֹעֲדִים, טוֹבִים; וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם, אֱהָבוּ. (זכריה ח,יט).
איזה משמעות אנחנו נותנים לצום שלנו?
העמלקים מזכירים לנו בדיוק את מה שעלינו לעשות: ליישב את יהודה, שומרון וחבל עזה ולבנות את בית המקדש בהר הבית.
מחירי הנדל"ן מאמירים לשמים כדי שנפתור את מצוקת הדיור על ידי בניה מסיבית בכל חלקי הארץ.
העמלקים משתוללים ללא פחד בהר הבית ומזדהים בגלוי עם דע"ש כדי שנבין את הרמז ונוציא את כל הגויים מהר הבית ונתחיל בחידוש עבודת הקרבנות. הממשלה אינה רואה את מה שברור לכל בר דעת עם אמונה תמימה. בע"ה מנהיגי ישראל יבינו בקרוב מאוד את הרמזים שהקב"ה שולח לנו ונבנה בכל הארץ ובעיקר בהר הבית בב"א.
הגיליון מוקדש לרפואתם השלמה של משה בן איבון פתחון ונעמי חיה בת אריאל אסתר ומשה דב בן מלכה.
לקריאת מאמרים נוספים : WWW.OTZMA1.BLOGSPOT.COM
כתבה ילדותית עמלק - פלסטינים? מי שאתה שונא לא הופך לעמלק
השבמחק