פרשת המקדש || פרשת שופטים תשע"ה | שמואל בן חמו
למה הקב"ה מצווה אותנו למנות מלך ככל הגויים?
איך לזרז את הגאולה?
↓ מאת: שמואל בן חמו
פרשת שופטים עוסקת בסדרי השלטון של עם ישראל. המאמר מבוסס על פירוש "טללי חיים" של הרב חיים כהן "החלבן" על פרשת שופטים דפים: תטו-תצג.
קיימות ארבע בחינות של הנהגה בתוך עם ישראל וכולן מופיעות בפרשת שופטים: המלכות, הסהנדרין, הכהונה והנבואה.
מרכזי השלטון האלה פועלים בתחומים שונים ואינם מתנגשים ומזרימים חיים בעם ישראל.
ניתן לראות את עם ישראל כאדם כללי ולדמות את העם לחלקים השונים המרכיבים את האדם. האדם בנוי מארבעה חלקים: הנפש, הרוח, הנשמה והחיה. כל בחינה של הנהגת העם מקבילה לחלק בגוף האדם.
המלכות העוסקת בחיים החומריים של עם ישראל מקבילה לנפש.
הסנהדרין שמכוון את חיי עם ישראל על פי התורה בא כנגד הרוח.
הכהונה האחראית על עבודת המקדש ומחברת את ישראל לשכינה באה כנגד הנשמה.
ולבסוף הדרגה הגבוהה ביותר, הנבואה המביאה את דבר ה' לעם ישראל כנגד החיה.
מי מנהיג את ישראל? המלך, הכהן הגדול או נשיא הסנהדרין?
עם כל כך הרבה מנהיגים זה עלול לגרום לבלבול גדול ואי-יציבות שלטונית.
למעשה כל אחד מנהיג בתחומו ולא מתנגש עם האחרים.
לדוגמא, המלך אחראי על הנושאים הקשורים לביטחון, לכלכלה, לרווחה, לתשתיות וכד'.
לעומת זאת הסנהדרין מכוון את המלך כדי שיפעל בדרכי התורה גם בהחלטות שלכאורה אינן קשורות באופן ישיר להלכה.
הכהן הגדול נמצא בלב עבודות הקרבנות ומהווה מקור של רוחניות לכל עם ישראל כדי לחזק את דבקות העם בהקב"ה.
כל אחד מראשי העם הינו יחיד והינו הלב של חלק מהאדם הכללי הנקרא עם ישראל. מערכת השילטון של עם ישראל מורכבת מארבעה רבדים כאשר כל אחד הינו הלב של הרובד שלו.
עכשיו נתמקד בפסוקים העוסקים במינוי המלך.
אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ, כְּכָל-הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי. טו שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ, אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹקיךָ בּוֹ (דברים יז,יד-טו).
לפי פשט הפסוק הדרישה של המלך באה מצד העם כדי להידמות לאומות העולם. בהמשך הקב"ה מצווה אותנו למנות מלך שייבחר על ידו. לכאורה יש כאן סתירה. האם שורש המצווה בא מבקשת עם ישראל או ציווי אלוקי?
ניתן ליישב את הקושי על פי הדברים שהבאנו למעלה. בחינת המלך הינה גשמית ועוסקת בניהול היום יומי של חיי העם. על פניו, גם באומות העולם הבחינה של מלכות קיימת.
התורה באה לומר לנו, שמלכות ישראל שונה בתכלית מהגויים. כי המלך נמנה על ידי הקב"ה ועל פי התורה. הקב"ה לא רצה שתפקיד כה חשוב של הנהגת הנפש של עם ישראל יתקיים ללא מצווה מן התורה והתערבותו הישירה.
נכון שתהליך מינוי המלך מתחיל מרצון העם אבל הוא ממשיך דרך מצוות עשה מן התורה.
יתר שלושת הבחינות: הסנהדרין, הכהונה והנבואה אינן שייכות לאומות העולם. אין להן חלק בכל מה שקשור לנשמה של עם ישראל והקשר המיוחד עם הקב"ה.
בעזרת מצוות מינוי המלך הקב"ה מרחיק אותנו מהנפש של אומות העולם, כאשר יש דימיון רב בחיצוניותה של מלכות ישראל והגויים. הקב"ה מזהיר אותנו שלא למנות מלך ככל הגויים. לכן, למלך יש מצוות מיוחדות: לא להרבות בנשים, בסוסים וכסף וזהב. כמו שכתוב: רַק, לֹא-יַרְבֶּה-לּוֹ סוּסִים, וְלֹא-יָשִׁיב אֶת-הָעָם מִצְרַיְמָה, לְמַעַן הַרְבּוֹת סוּס; וַה', אָמַר לָכֶם, לֹא תֹסִפוּן לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה, עוֹד.: וְלֹא יַרְבֶּה-לּוֹ נָשִׁים, וְלֹא יָסוּר לְבָבוֹ; וְכֶסֶף וְזָהָב, לֹא יַרְבֶּה-לּוֹ מְאֹד (דברים יז, טז-יז).
נראה לומר, ששיטת הממשל של היום דומה למלכות בכל דבר ועניין, כאשר ממשלת ישראל מחליטה לצאת למלחמה, לגבות מיסים ולחוקק חוקים. יש מקום להבחין בין המלכות ובין המלך.
המלכות יכולה להתקיים ללא מלך, כאשר המימד הגשמי והנפשי של עם ישראל מתפקד היטיב.
מה שעדיין חסר לנו היום זה המלך היירא את דבר ה' וכפוף לסנהדרין של שבעים ואחד.
עלינו לשאוף באמת לממש את כל הבחינות האלה, כך הן תתקיימנה בפועל. אחד היסודות לקידום הגאולה הינו לחשוב ולהתפלל לקיום המציאות השלמה של הנהגת עם ישראל.
אין להסתפק בעצמאות גשמית של ישראל וחוזק עולם התורה. עלינו לכוון מעלה מעלה בכל תפילותינו ובכל נפשנו ולבקש מהקב"ה שנזכה למלך יירא שמים, שנזכה לחידוש הסנהדרין בלשכת הגזית, שנחדש את עבודת הכהנים ולבסוף הנבואה תחזור לישראל.
כמו שדוד המלך כתב: שִׁיר, הַמַּעֲלוֹת: בְּשׁוּב ה', אֶת-שִׁיבַת צִיּוֹן--הָיִינוּ, כְּחֹלְמִים. (תהילים קכו,א). כאשר חולמים על שיבת ציון בסופו של דבר החלום מתקיים. אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק, פִּינוּ-- וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה:
כולנו מרגישים, כולל אוייבינו הרבים בכל העולם ובעיקר בארץ, שאנחנו לקראת התגלות המשיח. הרבה תלוי בנו, בתפילות שלנו, בכוונת שלנו וכמובן במעשים שלנו. בע"ה נבין את מהות השלטון האמיתי של ישראל ונפעל לממש אותו במקום המקדש בב"א.
הגיליון מוקדש לרפואתם השלמה של מרסל מזל טוב בת איבון פתחון ונעמי חיה בת אריאל אסתר ומשה דב בן מלכה לקריאת מאמרים נוספים : WWW.OTZMA1.BLOGSPOT.COM
קיימות ארבע בחינות של הנהגה בתוך עם ישראל וכולן מופיעות בפרשת שופטים: המלכות, הסהנדרין, הכהונה והנבואה.
מרכזי השלטון האלה פועלים בתחומים שונים ואינם מתנגשים ומזרימים חיים בעם ישראל.
ניתן לראות את עם ישראל כאדם כללי ולדמות את העם לחלקים השונים המרכיבים את האדם. האדם בנוי מארבעה חלקים: הנפש, הרוח, הנשמה והחיה. כל בחינה של הנהגת העם מקבילה לחלק בגוף האדם.
המלכות העוסקת בחיים החומריים של עם ישראל מקבילה לנפש.
הסנהדרין שמכוון את חיי עם ישראל על פי התורה בא כנגד הרוח.
הכהונה האחראית על עבודת המקדש ומחברת את ישראל לשכינה באה כנגד הנשמה.
ולבסוף הדרגה הגבוהה ביותר, הנבואה המביאה את דבר ה' לעם ישראל כנגד החיה.
מי מנהיג את ישראל? המלך, הכהן הגדול או נשיא הסנהדרין?
עם כל כך הרבה מנהיגים זה עלול לגרום לבלבול גדול ואי-יציבות שלטונית.
למעשה כל אחד מנהיג בתחומו ולא מתנגש עם האחרים.
לדוגמא, המלך אחראי על הנושאים הקשורים לביטחון, לכלכלה, לרווחה, לתשתיות וכד'.
לעומת זאת הסנהדרין מכוון את המלך כדי שיפעל בדרכי התורה גם בהחלטות שלכאורה אינן קשורות באופן ישיר להלכה.
הכהן הגדול נמצא בלב עבודות הקרבנות ומהווה מקור של רוחניות לכל עם ישראל כדי לחזק את דבקות העם בהקב"ה.
כל אחד מראשי העם הינו יחיד והינו הלב של חלק מהאדם הכללי הנקרא עם ישראל. מערכת השילטון של עם ישראל מורכבת מארבעה רבדים כאשר כל אחד הינו הלב של הרובד שלו.
עכשיו נתמקד בפסוקים העוסקים במינוי המלך.
אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ, כְּכָל-הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי. טו שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ, אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹקיךָ בּוֹ (דברים יז,יד-טו).
לפי פשט הפסוק הדרישה של המלך באה מצד העם כדי להידמות לאומות העולם. בהמשך הקב"ה מצווה אותנו למנות מלך שייבחר על ידו. לכאורה יש כאן סתירה. האם שורש המצווה בא מבקשת עם ישראל או ציווי אלוקי?
ניתן ליישב את הקושי על פי הדברים שהבאנו למעלה. בחינת המלך הינה גשמית ועוסקת בניהול היום יומי של חיי העם. על פניו, גם באומות העולם הבחינה של מלכות קיימת.
התורה באה לומר לנו, שמלכות ישראל שונה בתכלית מהגויים. כי המלך נמנה על ידי הקב"ה ועל פי התורה. הקב"ה לא רצה שתפקיד כה חשוב של הנהגת הנפש של עם ישראל יתקיים ללא מצווה מן התורה והתערבותו הישירה.
נכון שתהליך מינוי המלך מתחיל מרצון העם אבל הוא ממשיך דרך מצוות עשה מן התורה.
יתר שלושת הבחינות: הסנהדרין, הכהונה והנבואה אינן שייכות לאומות העולם. אין להן חלק בכל מה שקשור לנשמה של עם ישראל והקשר המיוחד עם הקב"ה.
בעזרת מצוות מינוי המלך הקב"ה מרחיק אותנו מהנפש של אומות העולם, כאשר יש דימיון רב בחיצוניותה של מלכות ישראל והגויים. הקב"ה מזהיר אותנו שלא למנות מלך ככל הגויים. לכן, למלך יש מצוות מיוחדות: לא להרבות בנשים, בסוסים וכסף וזהב. כמו שכתוב: רַק, לֹא-יַרְבֶּה-לּוֹ סוּסִים, וְלֹא-יָשִׁיב אֶת-הָעָם מִצְרַיְמָה, לְמַעַן הַרְבּוֹת סוּס; וַה', אָמַר לָכֶם, לֹא תֹסִפוּן לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה, עוֹד.: וְלֹא יַרְבֶּה-לּוֹ נָשִׁים, וְלֹא יָסוּר לְבָבוֹ; וְכֶסֶף וְזָהָב, לֹא יַרְבֶּה-לּוֹ מְאֹד (דברים יז, טז-יז).
נראה לומר, ששיטת הממשל של היום דומה למלכות בכל דבר ועניין, כאשר ממשלת ישראל מחליטה לצאת למלחמה, לגבות מיסים ולחוקק חוקים. יש מקום להבחין בין המלכות ובין המלך.
המלכות יכולה להתקיים ללא מלך, כאשר המימד הגשמי והנפשי של עם ישראל מתפקד היטיב.
מה שעדיין חסר לנו היום זה המלך היירא את דבר ה' וכפוף לסנהדרין של שבעים ואחד.
עלינו לשאוף באמת לממש את כל הבחינות האלה, כך הן תתקיימנה בפועל. אחד היסודות לקידום הגאולה הינו לחשוב ולהתפלל לקיום המציאות השלמה של הנהגת עם ישראל.
אין להסתפק בעצמאות גשמית של ישראל וחוזק עולם התורה. עלינו לכוון מעלה מעלה בכל תפילותינו ובכל נפשנו ולבקש מהקב"ה שנזכה למלך יירא שמים, שנזכה לחידוש הסנהדרין בלשכת הגזית, שנחדש את עבודת הכהנים ולבסוף הנבואה תחזור לישראל.
כמו שדוד המלך כתב: שִׁיר, הַמַּעֲלוֹת: בְּשׁוּב ה', אֶת-שִׁיבַת צִיּוֹן--הָיִינוּ, כְּחֹלְמִים. (תהילים קכו,א). כאשר חולמים על שיבת ציון בסופו של דבר החלום מתקיים. אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק, פִּינוּ-- וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה:
כולנו מרגישים, כולל אוייבינו הרבים בכל העולם ובעיקר בארץ, שאנחנו לקראת התגלות המשיח. הרבה תלוי בנו, בתפילות שלנו, בכוונת שלנו וכמובן במעשים שלנו. בע"ה נבין את מהות השלטון האמיתי של ישראל ונפעל לממש אותו במקום המקדש בב"א.
הגיליון מוקדש לרפואתם השלמה של מרסל מזל טוב בת איבון פתחון ונעמי חיה בת אריאל אסתר ומשה דב בן מלכה לקריאת מאמרים נוספים : WWW.OTZMA1.BLOGSPOT.COM
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה