הדרך לבנין המקדש || המקדש בפ"ש
↓ מאת: נחשון עמית
פרשת האזינו טומנת בחובה בקיצור דברים את העבר ההווה והעתיד של עם ישראל בצורה כה מדוייקת עד שכותב הרמבן: "ואלו היתה השירה הזאת מכתב אחד מם החוזים בכוכבים שהגיד מראשית אחרית כן, היה ראוי להאמין בה מפני שנתקיימו כל דבריה עד הנה לא נפל דבר אחד. ואף כי אנחנו נאמין ונצפה בכל לב לדברי האלהים מפי נביאו הנאמן בכל ביתו אשר לא היה לפניו ואחריו כמוהו עליו השלום" - אפילו אם מישהו סתם היה אומר אותה היינו צריכים להאמין לספוה המדבר על הגאולה כי את כל התיאורים עם ישראל חווה במדוייק.
ובודאי כשמשה רבינו אמר אותה. וכן דברי הספרי: "גדולה שירה זו שיש בה עכשיו ויש בה לשעבר ויש בה לעתיד לבוא ויש בה בעולם הזה ויש בה לעולם הבא"
וקודם כותב הרמבן: "וזה דבר ברור כי על הגאולה העתידה יבטיח כי בבניין בית שני לא הרנינו גויים עמו"
הנצי"ב כותב בהקדמה לספר בראשית: והדבר נתבאר בשירת האזינו על הפסוק הצור תמים פעלו ... צדיק וישר הוא דשבח ישר הוא נאמר להצדיק דין הקב''ה בחרבן בית שני שהיה דור עיקש ופתלתול ופרשנו שהיו צדיקים וחסידים ועמלי תורה אך לא היו ישרים בהליכות עולמם ע"כ מפני שנאת ליבם שבלבם זה את זה חשדו את מי שנוהג שלא כדעתם ביראת ה' שהוא צדוקי ואפיקורוס ובא ע"י זה שפיכות דמים בדרך הפלגה ולכל הרעות שבעולם עד שחרב הבית."
מדברי הנציב אנו רואים שמה שנאמר שבית המקדש נחרב על ידי שנאת חינם משמעו הפיכת המחלוקות ההלכתיות, התורניות, הקשורות לעבודת ה' – למחלוקות אישיות עד כדי שחשדו את מי שלא בדיוק כמותם בתורה כצדוקי. על הפסוק דור עיקש ופתלתול כותב הנציב: "שהיה הולך בעקשנות ותועה מדרך השכל ומפותל הרבה ומעורב ומסובך במעשים טובים עם מעשים רעים וקשה להפריד הטוב מן הרע באשר הרע נעשה לשם שמיים".
ואיזה דור יותר מדורינו אנו יותר רווי במחלוקת לשם שמיים שהפכו לחשד האחד את השני שהוא אפיקורוס ועובר על התורה? ובפרט במחלוקת על ענייני המקדש שכל צד במחלוקת אוחז שהצד השני רשע גמור עובר על כריתות או שקרן גמור המעוות את הדין ואוסר את המותר מטעמים צדדיים.
אך בית המקדש דווקא בגלל המחלוקות האלה נחרב. וככה לא יבנה עד שישרור דיון תורני אמיתי ללא פניות אישיות. שנזכה בימים אלה ימי התשובה לשוב בתשובה על חטא זה של מחלוקת שאינה לשם שמיים שאין סופה להתקיים ונבנה בית המקדש במהרה בימנו אמן
ובודאי כשמשה רבינו אמר אותה. וכן דברי הספרי: "גדולה שירה זו שיש בה עכשיו ויש בה לשעבר ויש בה לעתיד לבוא ויש בה בעולם הזה ויש בה לעולם הבא"
וקודם כותב הרמבן: "וזה דבר ברור כי על הגאולה העתידה יבטיח כי בבניין בית שני לא הרנינו גויים עמו"
הנצי"ב כותב בהקדמה לספר בראשית: והדבר נתבאר בשירת האזינו על הפסוק הצור תמים פעלו ... צדיק וישר הוא דשבח ישר הוא נאמר להצדיק דין הקב''ה בחרבן בית שני שהיה דור עיקש ופתלתול ופרשנו שהיו צדיקים וחסידים ועמלי תורה אך לא היו ישרים בהליכות עולמם ע"כ מפני שנאת ליבם שבלבם זה את זה חשדו את מי שנוהג שלא כדעתם ביראת ה' שהוא צדוקי ואפיקורוס ובא ע"י זה שפיכות דמים בדרך הפלגה ולכל הרעות שבעולם עד שחרב הבית."
מדברי הנציב אנו רואים שמה שנאמר שבית המקדש נחרב על ידי שנאת חינם משמעו הפיכת המחלוקות ההלכתיות, התורניות, הקשורות לעבודת ה' – למחלוקות אישיות עד כדי שחשדו את מי שלא בדיוק כמותם בתורה כצדוקי. על הפסוק דור עיקש ופתלתול כותב הנציב: "שהיה הולך בעקשנות ותועה מדרך השכל ומפותל הרבה ומעורב ומסובך במעשים טובים עם מעשים רעים וקשה להפריד הטוב מן הרע באשר הרע נעשה לשם שמיים".
ואיזה דור יותר מדורינו אנו יותר רווי במחלוקת לשם שמיים שהפכו לחשד האחד את השני שהוא אפיקורוס ועובר על התורה? ובפרט במחלוקת על ענייני המקדש שכל צד במחלוקת אוחז שהצד השני רשע גמור עובר על כריתות או שקרן גמור המעוות את הדין ואוסר את המותר מטעמים צדדיים.
אך בית המקדש דווקא בגלל המחלוקות האלה נחרב. וככה לא יבנה עד שישרור דיון תורני אמיתי ללא פניות אישיות. שנזכה בימים אלה ימי התשובה לשוב בתשובה על חטא זה של מחלוקת שאינה לשם שמיים שאין סופה להתקיים ונבנה בית המקדש במהרה בימנו אמן
שבת שלום!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה