פרשת האזינו || הארץ מכפרת
משה רבנו מבשר, כי לעתיד לבוא הגויים ישבחו את ישראל, כאשר ה' יקום את דם ישראל מצריו, ומסיים הפסוק: "וכפר אדמתו עמו". מפסוק זה דרשו חז"ל, בשבח ארץ ישראל, שכל הנקבר בארץ ישראל מוחלים לו עוונותיו, ובלשון חז"ל: "כאילו קבור תחת המזבח", שכן במזבח נאמר: "מזבח אדמה תעשה לי", וכאן כתוב שהאדמה מכפרת על העם (כתובות קיא,א).
↓ מאת: הרב אבי כהנא
נמצא לפירוש זה, שארץ ישראל כולה, הרי היא כמקווה טהרה, וכמזבח אחד גדול – ארץ ישראל מכפרת! מכאן היה ר' מאיר אומר: כל הדר בא"י, אוכל חולין בטהרה, וקורא קריאת שמע שחרית וערבית, ומדבר בלשון הקדש הרי הוא בן העולם הבא. שכל המעשים הנ"ל גורמים טהרה לגוף ולנפש.
ארץ ישראל מתכפרת: באשר לקשר בין תחילת הפסוק לסוף הפסוק "הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ כִּי דַם עֲבָדָיו יִקּוֹם וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ" (דברים לב,מג): יש לשאול, מה עניין הנקמה בגויים שתהא לעתיד לבוא, לבין אדמת ארץ ישראל המכפרת על הקבורים בה? ועוד קשה, אם הארץ מכפרת על הנקברים בתוכה, הפסוק היה צריך לומר בלשון נקבה: "וכפרה אדמתו – [על] עמו"?
האבן עזרא (דברים לב,מג) הציע פשט אחר לפסוק: לומר שהכתוב מבשר, כי לעתיד לבוא, ישראל יקומו על אויביהם אשר שפכו את דם העם בארצו ויעשו נקמה בגוים. בכך יכפר העם על אדמת ארץ ישראל, על כל דמם של ישראל, שנשפך על ידי הגויים! כמו שנאמר: "ולארץ [ישראל] לא יכופר, לדם [ישראל] אשר שופך בה, כי אם בדם שופכו [הגויים]" (במדבר לה,לג).
למדנו כי יש זכות בישיבה בארץ ישראל המכפרת על היושבים בתוכה כשם שהמזבח מכפר, ומאידך, ארץ ישראל תובעת את הגויים על דם ישראל שנשפך! אכן ראינו את עוצמת עם ישראל, דווקא בעת שובם ארצה, עינינו חזו בניצחונות המלחמות והניסים הגלויים כנגד הגויים הבאים עלינו לכלותינו, כל זה מכוחה של ארץ ישראל. יה"ר שנזכה שנה זו וכל שנה ושנה, לכח ולעוצמה, לשבת בטח איש תחת גפנו ותחת תאנתו.
