מתקרבים אל היעד || הקרבת הפסח במועדו ובמקומו
זה לא ייעשה במקום המיועד אלא בהר הצופה אליו ולא בזמן המיועד אלא ארבעה ימים קודם לכן, ובכל זאת זהו אירוע שאמור לדמות כמעט במדוייק את הקרבת קרבן הפסח במקדש. ביום שני הקרוב, י' בניסן (18.4.16), כמדי שנה בשנים האחרונות, יקיימו תנועות המקדש יחד עם ציבור רחב בבית אורות שבהר הצופים מעמד חגיגי של תרגול הקרבת הפסח.
↓ מאת: ארנון סגל
תנועות המקדש לא המציאו את רעיון החתירה לחידוש הקרבת הפסח. פוסקי הלכה רבים ראו בקרבן הפסח חובה הלכתית תקפה לגמרי בזמננו. החת"ם סופר כתב כך במפורש לפני כ-180 שנה בתשובה לשאלת הרב צבי הירש קלישר: "לפי עניות דעתי לא צריכים לכהן מיוחס ונאכל שם מן הפסחים על כל פנים" (שו"ת יו"ד רלו), וכך כתב גם בן תקופתו הרב צבי הירש חיות, המהרי"ץ: "לא מצאתי שום דבר החוצץ היום להקריב קרבן פסח אחר שיבנה היום מזבח על מקום אשר היה בנוי בראשונה" (שו"ת עו, ב-ג). דברים זהים נכתבו גם בשו"ת 'נודע ביהודה' ואילו החזון אי"ש הוסיף שאין לבטל את הקרבת קרבן הפסח אם תימצא אפשרות לעשות זאת.
האמת היא שקרבן הפסח לא היה עניין פשוט גם בעוד ניצב הבית על עמדו. הכתובים מספרים שבימי המלך חזקיה, שלהי תקופת הבית הראשון, נעשו הכנות לקיום קרבן הפסח – ככל הנראה לאחר שנים רבות שבהן לא נחגג כלל. אולם אפילו אז, לא מעט לעג נשפך על ראשי החותרים לקיום העניין: "וַיַּעֲמִידוּ דָבָר לְהַעֲבִיר קוֹל בְּכָל יִשְׂרָאֵל מִבְּאֵר שֶׁבַע וְעַד דָּן לָבוֹא לַעֲשׂוֹת פֶּסַח לַה' אֱ-לוהֵי יִשְׂרָאֵל בִּירוּשָׁלִָם כִּי לֹא לָרֹב עָשׂוּ כַּכָּתוּב... וַיִּהְיוּ הָרָצִים עֹבְרִים מֵעִיר לָעִיר בְּאֶרֶץ-אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה וְעַד-זְבֻלוּן; וַיִּהְיוּ מַשְׂחִיקִים עֲלֵיהֶם, וּמַלְעִיגִים בָּם. אַךְ-אֲנָשִׁים מֵאָשֵׁר וּמְנַשֶּׁה וּמִזְּבֻלוּן נִכְנְעוּ וַיָּבֹאוּ לִירוּשָׁלִָם... וַיֵּאָסְפוּ יְרוּשָׁלִַים עַם-רָב לַעֲשׂוֹת אֶת-חַג הַמַּצּוֹת" (דהי"ב ל).
ליל הסדר המקורי, זה שבו מתווספת קושיה לארבעת הקושיות – מדוע הלילה הזו כולו צלי, אמור להיערך בתוככי ירושלים המקודשת, כלומר השטח שהיה מוקף חומות בימי הבית, והפסח נאכל בו בידי המוני בית ישראל כשהם ישובים חבורות חבורות. "פסחא בזיתא והלילא מתבר איגריא", מספר התלמוד הירושלמי. כלומר, הפסח חולק בצימצום מרוב משתתפים אולם שירת ההלל שנשמעה מכל פינה בעיר – בקעה את הגגות. את הרגעים הנשכחים הללו עמלים בקרב ארגוני המקדש לשחזר במסגרת מעמד התרגול.
את הפסח משפדים על רימון מפני שאסור לבשל אותו אלא רק לצלות. שפוד של רימון, כלומר ענף מהעץ הזה, איננו פולט נוזלים וכך הבשר נצלה מחמת האש בלבד. החלק הצר של השפוד, זה שהיה רחוק מהקרקע כאשר הענף עוד צמח על העץ, מוכנס ראשון לתוך פיו של השה. לאחר מכן נלקח השפוד, ועליו הטלה או הגדי, אל מחוץ להר הבית ונצלה בשכונות העיר. את קרבן הפסח תולים בתנור כך שהבשר לא יגע בדופנו, וגם זאת בכדי שיצלה מחום האש ולא מחומה של דופן התנור. בנוסף לכך, קיים איסור לשבור עצם מעצמות קרבן הפסח, ולכן מקפידים לחלק אותו בזהירות מרובה.
* * *
ובחזרה למציאות הנוכחית ולמעמד התרגול:
בשעה 14:00 יתקיים פאנל רבני בבית המדרש של ישיבת בית אורות בשאלה האם יש לחתור בימינו לחידוש עבודת הקרבנות. כן יתקיימו שיעורים בעניין קרבן הפסח מפי הרבנים אורי שרקי, מנחם בורשטין, מנחם מקובר, בניהו ברונר, ויצחק יעבץ.
בשעה 17:00 יחל האירוע המרכזי ויכלול ברכות רבנים ואנשי הציבור. בין המברכים יהיו רבה של ירושלים – הרב אריה שטרן, רבה של צפת – הרב שמואל אליהו, ראש ישיבת הר עציון הרב יעקב מדן, חבר הכנסת מיקי זוהר (הליכוד), חבר מועצת עיריית ירושלים – דב קלמנוביץ', הרב ישראל אריאל – נשיא מכון המקדש, רבה של אפרת – הכהן הרב שלמה ריסקין, יהודה גליק ורבים נוספים. לאחר מכן יתקיים מעמד התרגול עצמו ויכלול עבודת כהנים בבגדי כהונה כשרים, חצוצרות ושירת הלל כבימי המקדש, שחיטת טלה וצלייתו ראשו על כרעיו ועל קרבו וכן הדגמת הפעולות הנדרשות במקדש על גבי מבנה דמוי מזבח.
הכניסה חופשית. הסעות מגבעת התחמושת לאירוע ובחזרה יתקיימו החל מהשעה 13:30 ולאורך כל שעות האירוע. חנייה בגבעת התחמושת. לפרטים: מטה ארגוני המקדש 054-5720066, 055-6676764.
בנוסף, המטה מציע לציבור להתמנות על קרבן הפסח האמיתי – למקרה שיתאפשר, ובדרך הזו לתמוך בקיום אירוע התרגול. כל זאת באמצעות אתר Headstart: "תרגול קרבן פסח תשע"ו".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה