מאמר תורני לחג || כיצד יתכן להקריב קרבן פסח על הר הבית ללא מזבח
 |
| קרבן פסח |
↓ מקריבים - אף על פי שאין בית
כתוב בגמרא במסכת זבחים דף קז: "א"ר יהושע שמעתי שמקריבין אע"פ שאין בית ואוכלין קדשי קדשים אע"פ שאין קלעים, קדשים קלים ומעשר שני אע"פ שאין חומה מפני שקדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבוא."
וכן נפסק להלכה ברמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ו' הלכה ט"ו "לפיכך מקריבין הקרבנות כולן אע"פ שאין שם בית בנוי, ואוכלין קדשי קדשים בכל העזרה אע"פ שהיא חרבה ואינה מוקפת במחיצה ואוכלין קדשים קלים ומעשר שני בכל ירושלים אע"פ שאין שם חומה, שקדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבוא."
וכן פסק הרמב"ם הלכה למעשה בהלכות מעשה הקרבנות פרק י"ט הלכה ט"ו "מי ששחט קדשים בזמן הזה, והעלם חוץ לעזרה חייב מפני שהוא ראוי ליקרב בפנים. שהרי מותר להקריב אע"פ שאין בית, שקדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבוא כמו שבארנו."
↓ מקריבים - אף על פי שאין מזבח
כתוב בגמרא במסכת זבחים דף נט. "אמר רב גידל אמר רב מזבח שנעקר מקטירין במקומו".
וכן פסק הרמב"ם בהלכות תמידין ומסופין פרק ג' הלכה ב' "מזבח שנעקר מקטירין קטורת במקומו".
וכתב הרדב"ז (שם מובא ברמב"ם פרנקל) "כן הדין במזבח החיצון שנעקר ממקומו, מקריבין במקומו קרבנות כדאמר ר' יהושע (עדויות פרק ח' מ"ו) שמעתי שמקריבין אע"פ שאין בית וכבר הארכתי בזה למעלה שלהי הלכות מעשה הקרבנות ע"ש."
 |
| תצלום רמב''ם מהדורת פרנקל עם פירוש הרדב''ז |
ובהלכות מעשה הקרבנות שם (פרק י"ט הלכה ט"ו – רמב"ם פרנקל) על ההלכה שפסק הרמב"ם "מקריבין אע"פ שאין בית" מקשה הרדב"ז וז"ל: "וא"ת והא ליכא מזבח ואין מקריבין אלא בזמן שהמזבח שלם או פגום (זבחים נט.), וי"ל בזמן שהוא בנוי ופגום אין מקטירין עליו, אבל אם נעקר ממקומו מקטירין במקומו. כדאמרינן מזבח שנעקר מקטירין במקומו". ועוד העריך שם להביא ראיה מהכפתור ופרח להקריב אף בלי מזבח.
 |
| תצלום מספר הרמב''ם |
וזה לשון הגמרא במסכת זבחים דף נט. "מניין למזבח שנפגם שכל הקדשים שנשחטו שם פסולין, שנאמר 'וזבחת עליו עולתיך ואת שלמיך' וכי עליו אתה זובח, אלא כשהוא שלם, ולא כשהוא חסר". ובפשטות נראה שדברי הגמרא קאי רק על "נפגם" וכן נראה מהדרש "ולא כשהוא חסר" = פגום.
↓ ראיה מדברי הרשב''א - בעניין פתיחת דלתות ההיכל
דברי הרדב"ז לעניין מזבח, דומים לדברי הרשב"א על פתיחת דלתות. שכתב הרשב"א במסכת שבועות דף ט"ז. "הא דאמר ר' יהושע שמעתי שמקריבין אע"פ שאין בית וכו', איכא למידק, דהא שחיטת קדשים צריכה פתיחת דלתות, וכדדרשינן אל פתח אהל מועד, בזמן שהפתח פתוח ולא בזמן שהוא נעול (עירובין ב.).
ותירץ הרשב"א שיש לומר "דהתם בזמן שהבית קיים דאיכא פתח ואיכא דלתות".
ודבריו תואמים ממש לדברי הרדב"ז, – שדווקא כשיש מזבח, היה צריך להיות מזבח כדינו, שלם ולא פגום. אבל כשאין מזבח כיון שאנו פוסקים "קדושה ראשונה קדשה לעתיד לבוא", ופוסקים גם "מזבח שנעקר מקטירין במקומו", - א"כ קדושת מקום המזבח לא פקעה, וכמו שאפשר להקטיר קטורת, כך אפשר להקריב קרבנות, כיון שהמקום בקדושתו עומד.
ולסיום כבר מובטחים אנו מהגר"א "קרבן אחד ויהיה כבר לאחר הפעולה" (הובא בדרישת ציון – קלישער)
להגדלה לחץ על התמונות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה