מצווה לעלות להר הבית ואפשר לטבול || הרב ישראל אריאל
בפסיקה לקראת צום תשעה באב קובע ראש מכון המקדש ורבה של ימית לשעבר הרב ישראל אריאל, כי מותר לעולים להר הבית לטבול אפילו בעיצומו של הצום, אם משום סיבה שהיא לא טבלו לפני, או שטבלו ונטמאו.
↓ הרב ישראל אריאל: הלכה למעשה
בדף הנחיות של שאלות ותשובות שפורסם בחוגי שוחרי המקדש, משתמש הרב אריאל בנימוק תקדימי, כי העליה להר הבית היא מצווה דאורייתא שכוללת כמה וכמה ציוויים מן התורה. לעומת איסור הרחיצה בתשעה באב שהיא הוראת חכמים, ואי לכך מצוות התורה גוברת.
אברהם בלוך שראיין את הרב אריאל וערך את הדברים מספר כי לדעת הרב לכתחילה צריך לעשות את כל ההכנות לטבילה ואף לטבול עוד לפני שבת. מי שמכל סיבה שהיא לא טבל לפני שבת, מותר ועדיף שיטבול בשבת.
אולם בדיעבד, כל אדם שמתכוון לעלות להר הבית ביום הצום, וזקוק לטבול מותר לו לטבול אפילו בעיצומו של הצום.
יצויין, שפסיקת הרב אריאל תואמת את פסיקת אחיו הרב יעקב אריאל רבה של רמת גן, שבספרו באהלה של תורה (ח"ד סי' כג) הכריע שמותר לטבול בתשעה באב כדי לעלות להר הבית, בנימוק כי זוהי טבילת מצוה שכלל לא נאסרה על חכמים.
דבריו תמוהים ואינם להלכה ראשית איסור רחיצה בתשעה באב עצמו הוא דין גמור ולא מנהג
השבמחקרמב"ם הלכות תעניות פרק ה
עוברות ומניקות מתענות ומשלימות בתשעה באב, ק ואסור ברחיצה בין בחמין בין בצונן ואפילו להושיט אצבעו במים,
כנראה מה שהטעה אותו זה הגמ' בר"ה דלהלן שרצו מתענים רצו אינם מתענים שזה הולך רק על שאר צומות ולא על תשעה באב כמו שהגמ' מפורשות אומרת (וזו הסיבה שתשעה באב לילו כיומו בניגוד לשאר צומות)
תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף יח עמוד ב
ין שמד ואין שלום, רצו - מתענין, רצו - אין מתענין. אי הכי, תשעה באב נמי! - אמר רב פפא: שאני תשעה באב, הואיל והוכפלו בו צרות.
חוץ מזה כתבו הראשונים שגם לשאר צומות אמנם לאחר החורבן היה תלוי בשמד ושלום אולם בימינו אחר שקיבלוהו כל ישראל הוא דין גמור ולא מנהג
לגבי לעבור על דרבנן בקום וכעשה נגד דאורייתא בשב ואל תעשה ידוע שחכמים העמידו דבריהם(רק במקום מצווה שיש בה כרת לא העמידו וכדלהלן)
רמב"ם הלכות תמידין ומוספין פרק ח הלכה טז
שתי הלחם הבאות בפני עצמן בלא כבשים כיצד עושין בהן, יונפו ותעובר צורתן ויצאו לבית השריפה גזירה שמא ימצאו כבשים לשנה הבאה ויביאו לחם בלא כבשים, הפר ושני האילים ושבעת הכבשים והשעיר הבאים ביום זה בגלל הלחם אינן מעכבין את הלחם ולא הלחם מעכבן.
רמב"ם הלכות קרבן פסח פרק ו הלכה ט
האונן ראוי לאכול הפסח לערב, מפני שאנינות לילה מדבריהם לא העמידו דבריהם במקום כרת בדבר זה אלא שוחטין עליו וטובל ואחר כך אוכל כדי שיפרוש מאנינותו ולא יסיח דעתו, במה דברים אמורים שמת לו המת אחר חצות שכבר נתחייב בקרבן פסח, אבל אם מת לו המת קודם חצות אין שוחטין עליו אלא ידחה לשני,
בנוסף אף שהכניסה להר הבית בטהרה וביראה לדבר מצווה מעלה גדוה יש בה יותר מכניסה לבית כנסת לדבר מצוה, אין לעבור על איסורים כדי לעלות להר הבית (וק"ו לא כדי להתפלל בבית כנסת).
אולם עדיין יש מקום להתיר ראשית לדעת המתירים טבילת קרי ביוה"כ בזה"ז, וכן כשיש חשש שבלי טבילה יעלה בטומאה.