‏הצגת רשומות עם תוויות אברהם בלוך. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אברהם בלוך. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 22 בינואר 2017

למה גורשה כלה מהר הבית לפני חתונתה

ככה יעשה לכלה ביום חופתה || מעשה בכלה ושוטר בהר הבית

אברהם בלוך הדריך היום קבוצת יהודים בהר הבית  בין היתר הוא זכה להדריך כלה ביום חופתה שעלתה עם אמה להר הקדוש כמה שעות לפני חתונתה  שוטר בעל הבחנה דקה ביותר, הצליח להבחין בתנועת שפתיים חשודה  לאחר שהעיר לה פעמיים, פרצה הכלה בבכי  על ההמשך מספר אברהם בלוך  פרטי המקרה הובאו בפני פיקוד המשטרה  תגובתם מובאת להלן
ולכלה היקרה: מי ששיכן שמו בבית הזה ישמח אותך בבנים ובבנות  כשם ששמת את לבך לבית ה' החרב,כך ישים ה' את לבו לביתך ותזכי להקים בית נאמן בישראל יחד בחיר לבך!


↓ מאת: אברהם בלוך

זה התחיל כשעמדנו בפינה הצפונית מערבית של הר הבית המקורי, לצד הכותל המערבי של ימי הבית הראשון.



היא עמדה שם, שלובת זרוע עם אמה, מאושרת.


היום בערב היא תינשא לבחיר ליבה וקצת לפני כן היא רצתה להגיע למקום הקדוש הזה ולזכור איזה חורבן היא מעלה על ראש שמחתה.

היא דיברה עם אמה או התפללה בשקט לאוזנה. בחיי שאני לא יודע. עמדתי קרוב והדרכתי והיא, היא דיברה כה בשקט שאפילו אני לא שמעתי אותה.

אחד השוטרים במקום כנראה ניחן בחוש שמיעה על טבעי. מהמרחק בו עמד הצליח לשמוע אותה. ולא זו בלבד, אלא הצליח לקבוע שהתפללה. האיומים גרמו לשפתה לרטוט והיא עקרה את רגליה, מתקדמת הלאה, אל היציאה מההר.

עצרנו עוד פעם אחת, מול מקום קודש הקודשים. הפעם הייתי עם הפנים אליה, מסביר על המקום שלפני ולפנים. היא לא הניעה את שפתיה, ושוטר אחר נכנס למרחב האישי שלה, מאיים. הוא היה כל כך קרוב שגם האדם האפטי ביותר היה נרתע.



↓ המשטרה מבטיחה לשנות



גורמים מקרב עולי הר הבית פנו למפקדי משטרת ישראל עם פרטי המקרה והפנו את תשומת לבם לפיקוח ההדוק מדי אחר העולים מצד מספר שוטרים בהר הבית.

המפקדים בדקו את המקרה ואמרו שהפרטים אינם מדויקים. לדבריהם הכלה התפללה במשך כל זמן שהותה בהר הבית והשוטרים לא ידעו שמדובר בכלה.

המפקדים הבהירו את מגמת הפיקוד הבכיר להקל על העולים להר הבית ואמרו שיפעלו להטמעת מגמה זו גם בקרב דרגי השטח וכי השינוי יורגש כבר בימים הקרובים.

יום שלישי, 30 באוגוסט 2016

הפשע הנורא של הנערות: התפללו בעיר העתיקה

מעצר בגין תפילה בעיר העתיקה? || הגזמתם!

שתי נערות נעצרו שלשום, לא בגלל שהתפרעו  הן לא פגעו ברכוש, לא זרקו אבנים, לא דקרו או פגעו בשלום הציבור  הן רצו להתפלל ליד שערי הר הבית  האם אנחנו עדיין בימי השלטון העות'מאני?!

הפגנת חוזרים להר נגד מעצר המתפללות

↓ מאת: אברהם בלוך

אני כבר לא יודע את מי להאשים.

את הקצונה הבכירה במשטרת ירושלים, את השוטרים הפשוטים שמרגע שביצעו מעצר המערכת מחוייבת לו, אולי המפכ"ל, השר לביטחון פנים או שזה שוב ביבי נתניהו וכל השאר הם ה"המן הרע הזה" בדומה למלאך כשמסית את ידה של אסתר מאחשוורוש.

יש כאלה שיגידו ששמירה על הסטטוס קוו, היא דבר חשוב. סתם לדוגמא, מציאות הסטטוס קוו בישראל מונעת חילולי שבת. בהר הבית, הסטטוס קוו מאפשר את הסכם השלום עם ירדן שמשום מה חיוני למדינת ישראל.

גם אם נזרום עם הדברים הנ"ל, בהר הבית ישנה חתירה מתמדת ליצירת סטטוס קוו כנגד היהודים. אני לא מאשים את הקצינים בשטח, אני משער שהם מקבלים פקודות. השאלה היא ממי בדיוק.

סתם כדי לסבר את האוזן לגבי הסטטוס קוו, כשהרב גורן אירגן תפילת יהודים על הר הבית בשבת נחמו לאחר מלחמת ששת הימים, התקבלה ההחלטה היחידה בממשלת ישראל בעניין הר הבית.

החלטה 761 שהתקבלה באוגוסט 67' קבעה שיהודי הרוצה להתפלל על הר הבית יופנה על ידי כוחות המשטרה אל רחבת הכותל המערבי. מאז, המלצות המשטרה בדבר הפניית מתפללים אל הכותל המערבי הפכו לפתיחת ההר בשעות מסויימות בלבד שלילת חופש התנועה והפולחן על הר הבית ועוד.


הפשע: התפללו בירושלים

הגדילו כוחות הביטחון ועצרו אתמול שתי נערות.

בהר הבית מושמעות הקריאות מוות ליהודים ומוות לישראל, דגלי אש"ף חמאס ודאע"ש מונפים שם בריש גלי ודרשות השיטנה שמהדהדות במסגדי ההר הוציאו מחבלים רבים.

אותן נערות לא התפרעו. הן לא פגעו ברכוש, לא זרקו אבנים, לא דקרו או פגעו בשלום הציבור. הן רצו להתפלל. תפילה של גאולה, לא מול הכותל המערבי, סמל הגלות ממקום הקודש. אך ההר היה סגור והן אזרחיות שומרות חוק. לפיכך במקום לפרוץ את שעריו, הן סבבו את הר הבית, כמהות לשכינה שבפנים ומלאות במדקרות כאב על השכינה הגולה שאיש זר לצעקה "לה' אין בית", לא יבין.

סיבוב השערים כולל הליכה פשוטה ברחובות העיר העתיקה. ליד שער הכותנה עצרו שתי הנערות להתפלל. מחוץ להר הבית, במקום חופשי ללא הגבלות בחוק. הן התפללו ברחוב בעיר העתיקה של ירושלים והן נעצרו.

אחת מהן חתמה על תנאי לשחרור בו היא מורחקת מהעיר העתיקה והשניה סירבה לחתום על תנאי מעורר גועל שכזה ומשטרת ישראל בסמכות שופטת השאירה אותה עצורה עד לבוקר, עד דיון בעניינה בבית המשפט.

במה חטאו אותן נערות?

האם אנחנו עדיין בימי השלטון העות'מאני והתנועה בעיר העתיקה מוגבלת ליהודים? האם איסור התפילה והגבלת חופש התנועה על הר הבית פשה גם למבואות ההר? אם כן, מה הגבול? מה הצעד הבא, איסור תפילה גם ברחבת הכותל המערבי? בשאר העיר העתיקה?

או שמא הן פשעו בכך שהלכו ברחובותיה של עיר הבירה של מדינת ישראל כמותר במדינה דמוקרטית?

בהמנון המדינה מוזכר "להיות עם חופשי בארצנו", אך אולי מסורת 2,000 השנים של רדיפת יהודים יותר חשובה מאשר באמת לתת להם להיות חופשיים ואם כן מי שימנע מהם את החופש יהיו אחיהם, יהודים אחרים.

יום חמישי, 11 באוגוסט 2016

מותר לטבול בתשעה באב כדי לעלות להר הבית

מצווה לעלות להר הבית ואפשר לטבול || הרב ישראל אריאל

בפסיקה לקראת צום תשעה באב קובע ראש מכון המקדש ורבה של ימית לשעבר הרב ישראל אריאל, כי מותר לעולים להר הבית לטבול אפילו בעיצומו של הצום, אם משום סיבה שהיא לא טבלו לפני, או שטבלו ונטמאו.


↓ הרב ישראל אריאל: הלכה למעשה

בדף הנחיות של שאלות ותשובות שפורסם בחוגי שוחרי המקדש, משתמש הרב אריאל בנימוק תקדימי, כי העליה להר הבית היא מצווה דאורייתא שכוללת כמה וכמה ציוויים מן התורה. לעומת איסור הרחיצה בתשעה באב שהיא הוראת חכמים, ואי לכך מצוות התורה גוברת.

אברהם בלוך שראיין את הרב אריאל וערך את הדברים מספר כי לדעת הרב לכתחילה צריך לעשות את כל ההכנות לטבילה ואף לטבול עוד לפני שבת. מי שמכל סיבה שהיא לא טבל לפני שבת, מותר ועדיף שיטבול בשבת. 

אולם בדיעבד, כל אדם שמתכוון לעלות להר הבית ביום הצום, וזקוק לטבול מותר לו לטבול אפילו בעיצומו של הצום. 

יצויין, שפסיקת הרב אריאל תואמת את פסיקת אחיו הרב יעקב אריאל רבה של רמת גן, שבספרו באהלה של תורה (ח"ד סי' כג) הכריע שמותר לטבול בתשעה באב כדי לעלות להר הבית, בנימוק כי זוהי טבילת מצוה שכלל לא נאסרה על חכמים.

יום שלישי, 24 במאי 2016

עולה ומתמלא בקדושה עילאית/ אברהם בלוך - גולני

מביט בחרדת קודש למעלה || אברהם בלוך

אברהם בלוך משרת בגולני ומנצל כל אפשרות לעלות להר הבית  אברהם מאמין שאם גולני היו מקבלים את משימת שחרור הר הבית בכ"ח באייר תשכ"ח, התוצאות היו שונות  אולי כן ואולי לא  על כל פנים אברהם מנסה לשנות את המציאות בדרך לוחמנית פחות ועקשנית יותר  הנה דברים שכתב השבוע, לאחר עלייתו האחרונה להר הקודש

↓ מאת: אברהם בלוך

שוב ושוב אני עולה ומתמלא בקדושה עילאית.


בחרדת קודש אני מביט למעלה, אל חורבות ארמון המלך.
מבין החרכים משתפך אור זיוו, עוצר בעצמו שלא להישפך אלינו במלוא חמלה ואהבה, מצפה שאנחנו נהיה אלו שנשוב אליו.

רבים אמרו שאסור להתקרב להריסות, אמרו שהן רדופות ברוחות טמאות, אבל יחד עם רבים אחרים גם אני נמשכתי לשם בעבותות אהבה לא מובנים.

השתוקקנו לחזות בפני המלך ולהידבק מאורו הגדול, לעשות כמצוות רצונו ולבנות שוב את ביתו בכדי ששוב ימלוך עלינו במלוא כבודו, אך מרבית מעבדיו הנחשבים תמיד גערו בנו ואמרו שזה לא רצונו עכשיו. "אתם לא מוכנים למלך" ליהגו.

ואני הרגשתי את צערו כצערי.
איך אותם העבדים שתפקידם היה להחזיר את כוח המלוכה אליו, נוטלים שררה ומונעים מרוב בניו לעלות אליו ולהקשיב לו.

ואני בן ככל בניו, עבד ככל העבדים, הושטתי אליו יד והתהלכתי בחצרות ביתו ההרוסים.

ומאז כל פעם שאני יכול, אני עולה אל מקום ביתו החרב.

והוא שם, מחכה.

מצפה לבניין אריאל