כיצד נבצע את מצוות מחצית השקל?

שבת שקלים || כך מתבצעת מצוות מחצית השקל

חלקו של כל אחד מעם ישראל בבית המקדש, מתממש במצוות מחצית השקל • בכל שנה בחודש אדר זוכים עם ישראל לתת מממונם למימון הוצאות בית המקדש.

לדעת השפת אמת זהו המקור לשמחה באדר:

"שם בגמ' כשם משנכנס אב ממעטין בשמחה כך משנכנס אדר מרבין בשמחה, לולי פירש"י משום פורים ופסח, ויותר נראה מהא דתלי ליה באב משום שבאדר היה קיום הקרבנות והמקדש, דבאדר זמן שקלים לחדש בניסן התרומה חדשה ונדבו בני ישראל בשמחה שקלי הקודש וכמבואר כמה פעמים בפסוק כשהתנדבו בני ישראל למקדש היה שמחה גדולה בעולם, וכיון שקבלו עליהם בשמחה נדבת הלשכה עדיין השמחה נמצא באדר וכשקורין פ' שקלים מתעורר זה"

   

כיצד מתבצעת הנתינה? כמה כסף נותנים? היכן מניחים אותו? כיצד משתמשים בו? • על כל אלה ועוד בקבצים שלפניכם:

↓ מה יעשו היום במקדש/ הרב אברהם בורשטיין

קרבנות הציבור והוצאות רבות נוספות הקשורות למקדש, ממומנים מכספי 'מחצית השקל' שעם ישראל מצווים להביא בכל שנה לבית המקדש. בכל שנה, החל מראש חודש ניסן מתחילים להשתמש בשקלים שנתרמו בתרומה חדשה ולכן לקראת זמן זה מתחילים באיסוף כספי מחצית השקל. כל אדם מהגברים שבעם ישראל, מצווה לתת בכל שנה מחצית השקל.

מצוות נתינת מחצית השקל וזמנה

בראש חודש אדר מתחילים להכריז על הצורך להביא 'מחצית השקל'. בכסף זה ישתמשו לקניית קרבנות ציבור ולצרכים נוספים של בית המקדש. בחו"ל מתחילה ההכרזה והגבייה קודם לכן כדי שיספיקו השקלים להגיע עד ר"ח ניסן. בשנה מעוברת דוחים הכל לאדר ב'.

ביום זה מתחלים לפרסם אצל כולם ולהזכירם שעליהם להכין את כספי מחצית השקל. החל מט"ו באדר ועד לכ"ד בחודש מתחיל בפועל האיסוף של מחצית השקל. וכשחל ט"ו ביום שישי או בשבת מתחילים אחרי שבת. מעמידים בכל עיר דוכנים לאיסוף הכסף, ועל גביהם מציבים קופות סגורות. החל מכ"ה באדר הדוכנים מוצבים בבית המקדש, ומאז כופים את מי שלא הביא מחצית השקל - להביא.

מצוות מחצית השקל מוטלת על כל הגברים שהגיעו לגיל עשרים וי"א לגיל שלוש עשרה. נשים וקטנים אינם חייבים לתת אך יכולים. 

כמה כסף מביאים?

התורה ציוותה להביא חצי שקל. היא הוסיפה שכל שקל הוא עשרים גרה (דהיינו משקל של עשרים מעות של כסף טהור). בחישוב התאמת השיעורים לימינו יש לתת כסף בשווי של בין שבעה לתשעה וחצי גרם כסף בערך. את הכסף מאחסנים באחד החדרים (לשכות) בבית המקדש, בתוך שלושה כלים גדולים ('קופות') שכל אחד מכיל תשע סאין (כ75 ליטר וי"א כ130 ליטר).

תרומת הלשכה

הוצאת הכסף לצורך השימוש בו, נקרא בפי חז"ל 'תרומת הלשכה'. תרומת הלשכה מתבצעת שלוש פעמים בכל שנה, חמישה עשר יום לפני כל אחד משלושת הרגלים: בפעם הראשונה בראש חודש ניסן, בפעם השניה חמישה עשר יום לפני שבועות ובפעם השלישית בערב או במוצאי ראש השנה.

האדם שתפקידו לתרום את הלשכה נכנס אליה כשבידו שלוש קופות. קופות אלו מכילות שלוש סאין כל אחת, ומסומנות באותיות א', ב' וג'. הוא שואל שלוש פעמים את העומדים בחוץ: אתרום? והם עונים לו בכל פעם: תרום! ואז הוא ממלא מהכסף שבלשכה את שלושת הקופות לפי הסדר: א', ב' וג', ומוציאן החוצה.

לְמה משתמשים בכספי מחצית השקל?

כספי מחצית השקל ש'נתרמו' בתרומת הלשכה משמשים לקניית קרבנות הציבור ולמימון דברים נוספים המשמשים לצורך עבודה זו. לכן מעבר לקרבנות עצמם קונים בהם: נסכים, מלח, עצים (אם חסר), קטורת, לחם הפנים, פרה אדומה, שעיר המשתלח, פרוכות של שערי המקדש, בגדי כהונה ועוד.

הכספים שנותרים ואינם נכנסים לתוך שלושת הקופות נקראים 'שיירי הלשכה' ובהם משתמשים לקניית צרכים נוספים של המקדש ושל ירושלים. משתמשים בהם לבניית הכבשׁ מבית המקדש להר הזיתים לצורך הפרה האדומה, בניית הכבש להולכת שעיר המשתלח, אספקת מים לירושלים ובניית חומתה וכדומה.