מָקוֹם בַּמָּקוֹם: שער שושן וזיהויו על פי הכפתור ופרח

על מָקוֹם - בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' || כפות המנעול

'כפות המנעול' הקימה גוף הדרכה יחודי, אשר מתמקצע במקום אחד בעולם - הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' • מדריכי התנועה מלווים מדי יום את העולים להר הבית, תוך התייחסות למגוון הנושאים הנוגעים למקום • 'כפות המנעול פותחת מיזם חדש • מדי פעם תפרסם התנועה הרחבה על נקודה מסויימת בהר הבית לטובת המדריכים ולטובת הציבור הרחב • הפרסום הראשון מתייחס לפורים כמובן

↓ מאת: פינחס אברמוביץ'/ כפות המנעול

"איש יהודי היה בשושן הבירה". סיפור מגילת אסתר ונס פורים מתרחשים בארמון המלך אחשורש בשושן הבירה. והנה, שושן בירת האימפריה הפרסית מקבלת ייצוג הולם אפילו בהר הבית בירושלים שביהודה בשמו של השער המזרחי של הר הבית בימי הבית השני - 'שער שושן'.

המשנה במסכת מידות מונה את שערי הר הבית (א,ג): 

"...שער המזרחי עליו שושן הבירה צורה (=מצויירת)...".

הרמב"ם בפירושו למשנה זו מסביר את סיבת הפיסול של שושן הבירה על השער בירושלים: 

"כאשר עלו משושן הבירה לבנות את בית המקדש כמו שנתבאר ב(ספר) עזרא, צוה אותם המלך לצייר צורת עיר שושן במקדש, כדי שיהא מורא המלך (הפרסי, היושב בשושן) עליהם, ויזכרו ימי ישיבתם בה, ולא ימרדו במלך. לפיכך צרו אותה על השער המזרחי משערי הר הבית".

הגמרא מביאה טעם נוסף (מנחות צ"ח.): "כדי שידעו מהיכן באו", ומבאר רש"י: ויתנו הודאה למלכות שהוציאם משם.

רבי אשתורי הפרחי

בשנת 1313 הגיע לארץ ישראל החכם הפרובינצאי רבי אשתורי הפרחי. הוא שהה בירושלים תקופה קצרה עד שהתיישב בבית שאן. במשך שבע שנים תר את הארץ לאורכה ולרוחבה, ודרש וחקר את היישוב בארץ, את ההיסטוריה, הגיאוגרפיה והצמחייה. בספרו 'כפתור ופרח' על הלכות התלויות בארץ, שכתיבתו הושלמה בשנת 1322, ר' אשתורי הפרחי מתאר בפירוט את זיהוייו למקומות בארץ ישראל, מברר את גבולותיה ההיסטוריים והטופוגראפיים, חלוקתה לנחלות, ועוד. 

פרק ו' בספר מוקדש כולו לבירור התחומים של ירושלים והר הבית. הרב אישתורי הפרחי לא זכה להיכנס לתוך הר הבית עצמו, שכן כבר משנת 1244 אסרו השלטונות כניסת לא-מוסלמים לתוך ההר. על אף זאת, הוא תיקן את מחקרו מחוץ לחומות הר הבית, ובו הוא דן בכותלי הר הבית ובשעריו. בין השאר הוא מזהה את שער שושן עם שער הנמצא בכותל המזרחי בימיו: 

"מה שאנו רואים היום בזמננו זה מהכותלים העומדים האלה, שהם כותלים מחומת הר הבית. עוד היום ניכר שער שושן למזרח והוא סגור אבני גזית".

ברור, שאין כוונתו לשערי רחמים הגדולים, המוכרים לנו היום, שהרי הוא כותב מיד בהמשך: 

"ולצפון הפתח הסגור אשר במזרח - שאמרנו עליו שהוא שער שושן - כמטחוי קשת יש בכותלו שני שערים גבוהים מאד בכיפות מחוץ, ודלתותיהם ברזל והם סגורים לעולם, וקורין להם ההמון שערי רחמים". 

כיום אין ידוע לנו על שער גדול נוסף מלבד שער הרחמים, בכותל ההר המזרחי. יתכן שהשער אליו מכוונים דברי ה'כפתור ופרח' מכוסה תחת שפך העפר הגבוה של בית הקברות המוסלמי הסמוך לכותל המזרחי. אולם, יתכן שדברי ה'כפתור ופרח' מתייחסים לפתח הקטן הסתום באבנים אשר ממוקם בחומה המזרחית מדרום לשער הרחמים כ-20 מטר ומכונה 'שער הלוויות'. שער זה אף נזכר במקורות נוספים מימי ה'כפתור ופרח': החיבור 'צלוואות צלוואת אל-אבואב פי אל-קדס' (=תפילות על השערים בירושלים), שנמצא בגניזה הקהירית, הוא סדר סיבוב שערי ההר, ובו מוזכר שער המזרח כשער העומד ליד שער הרחמים. 

מוג'יר א-דין, שופט ירושלמי מן התקופה הממלוכית, אשר כתב ספר על תולדות ירושלים וחברון בשנים 1495‑1496, כותב: 

"שער נוסף בחומה המזרחית הוא זה הנמצא מדרום לשני השערים האמורים (שערי רחמים). זהו שער קטן סתום באבני החומה וניצב מול מדרגות אלבראק (המדרגות המובילות אל הרמה של כיפת הסלע ממזרח) ... קוראים לו גם שער ההלוויות, כיון שלפנים היו ההלוויות יוצאות דרכו".