מָקוֹם בַּמָּקוֹם: הקרבת קרבן פסח בעזרה

על מָקוֹם - בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' || כפות המנעול

נציגים מכל חבורה יעלו עם קרבן הפסח להר הבית וידאגו להקרבתו בעזרה • את הקרבן יש לשחוט בתוך העזרה • את דם הקרבן יקבלו כהנים בעזרה והוא יישפך אל יסוד המזבח • עור הקרבן יופשט ואמורי הקרבן קרבים על גבי המזבח • בסיום הפשטת הקרבן נציגי החבורה יחזרו עם הקרבן ויצלו אותו על ראשו, על קרבו ועל כרעיו • מה גודל העזרה? • איך תוכל העזרה להכיל מספר כה רב של מקריבי הפסח?

מקום העזרה בהר הבית - מבט מצפון

↓ מאת: פינחס אברמוביץ'/ כפות המנעול

בי"ד ניסן בין הערביים - פסח לה'. תוך שעות בודדות מקריבים כל ישראל את קרבן הפסח. המשנה במסכת פסחים (ה', ה-ז) מתארת את סדר ההקרבה:

"הפסח נשחט בשלוש כיתות... נכנסה כת הראשונה, נתמלאת העזרה, נעלו דלתות העזרה... יצתה כת ראשונה ונכנסה כת שנייה, יצתה שנייה נכנסה שלישית, כמעשה הראשונה כך מעשה השנייה והשלישית. קראו את ההלל. אם גמרו – שנו, ואם שנו – שילשו, אף על פי שלא שילשו מימיהם. רבי יהודה אומר: מימיהם של כת שלישית לא הגיעו ל"אהבתי כי ישמע ה'", מפני שעמהּ מועטין".

מתיאור המשנה עולה, שכל מקריבי הפסח בישראל מילאו סך הכל שלוש כיתות - קבוצות, ואף אלו לא התמלאו עד תום: שתי כיתות התמלאו עד מלוא שטח העזרה, ואילו הכת השלישית לא מילאה את כל שטח העזרה. בברייתא במסכת פסחים (תוספתא פ"ד, בבלי ס"ד:) מסופר שהמלך אגריפס נטל כוליא (= כליה) מכל מקריב קרבן על מנת למנות את מספר הפסחים שהוקרבו, ונמצאו שם 'שישים ריבוא זוגי כליות, כפליים כיוצאי מצרים' (מיליון ומאתיים אלף פסחים – 1,200,000). ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו בספר 'מלחמות היהודים' (ו,ט,ג) נוקב במספר עשרים וחמישה ריבוא וחמשת אלפים ושש מאות (255,600).

שטח העזרה הנזכר במסכת מידות (ה', א) הוא 25,245 אמות רבועות: "אורך מאה ושמונים ושבע על רוחב מאה ושלושים וחמש" (187X135). משטח זה יש להפחית: כ-10,000 אמות רבועות - שטח ההיכל, וכ-1500 אמות רבועות - שטח המזבח והכבש, ועוד מבנים שונים שהיו בעזרה. והנה, שטח העזרה הפנוי להקריב בו פסחים מוערך בכ-12,000 אמות רבועות, שהן כ-3000 מ"ר, ולא יותר!

אף אם נאמר שהמספר הנזכר בברייתא "כפליים כיוצאי מצרים" הוא גוזמא האומרת 'עם רב', הרי יוסף בן מתתיהו נוקב במספר מדויק, ומשמע שכוונתו לנתון מציאותי, וקשה להבין איך נכנסו כולם לשטח העזרה. אם נחלק את מספר הפסחים לשלוש קבוצות ובכל קבוצה היו כ-85,000 איש, ובכל מטר רבוע כ-30 איש.

מקום העזרה בתוך הר הבית

איך הכילה העזרה מספר כה רב של אנשים? 

המדרש מציע לפתור תעלומה זו בעזרת נס מהנסים שנעשו בעזרה (אבות דרבי נתן ל"ה): "שאפילו כל ישראל נכנסים בעזרה - עזרה מחזיקתן". והוא כעין הנס שנעשה במקדש ביום הכיפורים "עומדים צפופים ומשתחווים רווחים", וכמו הנס שנעשה לעולי הרגלים בירושלים "ולא אמר אדם מעולם צר לי המקום שאלין בירושלים", והיינו שהעזרה התרחבה באופן נסי בשעת הקרבת הפסח, עד שהכילה את כולם.

החתם סופר מסביר את הנס של 'לא אמר אדם מעולם צר לי המקום שאלין בירושלים' וזה לשונו: "ולא אמר - 'ולא נדחק אדם מעולם בלינת ירושלים'. משמע שודאי היה צר ודוחק... ובוודאי היו נדחקים, אלא שהנס היה שלא אמר אדם מעולם (שהנס הוא שלא נאמרה תלונה על כך מפי אדם), שמרוב אהבת ה' ושמחה אשר שימחם ה' בהיותם שמה – לא אמר מעולם צר לי המקום".