יום שישי, 12 במאי 2017

אמור: כהן לוי וישראל כולנו עם אחד!

פרשת אמור || שמואל בן חמו

בפרשת אמור התורה מבדילה את הכהנים מכלל ישראל עם מצוות מיוחדות. הכהנים מובדלים משאר ישראל כי הם עובדים בבית המקדש ובעיקר מקריבים את הקרבנות. כמו שכתוב: קְדֹשִׁים יִהְיוּ לֵאלֹקיהֶם וְלֹא יְחַלְּלוּ שֵׁם אֱלֹקֵיהֶם כִּי אֶת־אִשֵּׁי ה' לֶחֶם אֱלֹקֵיהֶם הֵם מַקְרִיבִם וְהָיוּ קֹֽדֶשׁ׃ (ויקרא כא,ו).


↓ מאת: שמואל בן חמו

בפרשת אמור התורה מבדילה את הכהנים מכלל ישראל עם מצוות מיוחדות. הכהנים מובדלים משאר ישראל כי הם עובדים בבית המקדש ובעיקר מקריבים את הקרבנות. כמו שכתוב: 
קְדֹשִׁים יִהְיוּ לֵאלֹקיהֶם וְלֹא יְחַלְּלוּ שֵׁם אֱלֹקֵיהֶם כִּי אֶת־אִשֵּׁי ה' לֶחֶם אֱלֹקֵיהֶם הֵם מַקְרִיבִם וְהָיוּ קֹֽדֶשׁ׃ (ויקרא כא,ו).

בתחילת פרשת קדושים אנחנו רואים שגם בני ישראל מצווים להיות קדושים בדיוק כמו הכהנים. כמו שכתוב: 
דַּבֵּר אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם--קְדֹשִׁים תִּהְיוּ: כִּי קָדוֹשׁ, אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכם. (ויקרא יט,ב). 

רבי חיים כהן, ה"חלבן" מקשה על הסתירה הקיימת בין שני הפסוקים האלה (ראה טללי חיים, אמור דף תעד). 

בפרשת אמור אנחנו רואים שהקדושה שייכת לכהנים בלבד בגלל עבודת הקרבנות. לעומת זאת בפרשת קדושים התורה מדגישה שדרגת הקדושה שייכת גם לישראל. 

ניתן לשאול שאלה נוספת לגבי מעמד הלווים. בספר במדבר משה רבנו מבדיל את הלוויים מבני ישראל כדי לקבל את דרגת הטהרה שהיא פחותה מדרגת הקדושה. כמו שכתוב: 
קַח, אֶת-הַלְוִיִּם, מִתּוֹךְ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וְטִהַרְתָּ, אֹתָם. ז וְכֹה-תַעֲשֶׂה לָהֶם לְטַהֲרָם, הַזֵּה עֲלֵיהֶם מֵי חַטָּאת; וְהֶעֱבִירוּ תַעַר עַל-כָּל-בְּשָׂרָם, וְכִבְּסוּ בִגְדֵיהֶם וְהִטֶּהָרוּ (במדבר ח, פסוקים ו-ז). 
הפועל "טהר" מופיע שלוש פעמים כאשר אין התיחסות לענין של קדושה כמו לבני ישראל או לכהנים. 
איך יתכן שהלוויים בדרגה גבוהה יותר מבני ישראל ופחותה מהכהנים אינם קרויים קדושים? 

ה"חלבן" עונה לשאלות האלה מתוך הבהרת היסוד של קדושת ישראל. הקדושה טמונה בכל אחד מישראל כי הקב"ה ברא אותנו עם נשמה קדושה שהיא חלק אלוקה ממעל. כמו שכתוב: 
קְדֹשִׁים תִּהְיוּ: כִּי קָדוֹשׁ, אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכם. (ויקרא יט,ב). הקדושה שלנו נובעת מהקדושה של הקב"ה. 
קדושת הכהן או טהרת הלוי אינן שונות מקדושת ישראל. הקדושה היא כללית ושייכת לכל עם ישראל. 

מה שמבדיל את איש ישראל מן הלוי ובעיקר מן הכהן הוא ההוצאה מכח אל הפועל של הקדושה הטמונה בכולם בצורה שווה. כמו שכתוב: 
"בשעה שעם ישראל מביט על כהני ה', כהני עליון, הוא צריך לדעת שאין מדובר ב'קדושה אחרת' שאיננה שייכת אליו. הכהן מגלם בחייו את הדרגה הפנימית שגנוזה בתוך כל עם ישראל. הכהנים בעצם חייהם, מהווים מעין 'חלון' אל מה שגנוז במעמקי עם ישראל כולם- קדושה עליונה של בית המקדש והדבקה האלוקית השלמה והתדירית." (טללי חיים, אמור דף תפא). 
כל איש מישראל מכיל בתוכו קדושה עצומה. הכהנים מצליחים לממש את הפוטנציאל של הקדושה הטמונה בתוכם בזכות עבודת הקרבנות. 

הכהנים צריכים לעבוד כדי להשיג את המדרגה של קדושה. על הכהנים לקיים את המצוות המגלות את קדושת כלל ישראל דרך המצוות שבין אדם לחברו. 

פרשת אמור סמוכה לפרשת קדושים. מכאן ניתן ללמוד על סדר בהשגת מדרגות הקדושה. 

פרשת קדושים מכילה מצוות בין אדם לחבירו לקיום חיי חברה תקינים. פרשת אמור עוסקת בדיני קדשים וטהרות עבור הכהנים. 

מדובר בשני שלבים להשגת הקדושה. כהן השואף להתעלות צריך לקיים לפני כן את המצוות הבסיסיות שנתנו בפרשת קדושים. 

כאשר יהודי מקיים את המצוות החברתיות של פרשת קדושים הוא ישיג את הדרגה של קדושה השמורה לאיש ישראל ויקיים את דברי הפסוק: קְדֹשִׁים תִּהְיוּ. 

פרשת אמור מסתיימת בפרשת החגים. למעשה המועדים ממחישים את העובדה שלעם ישראל על כל חלקיו יש קדושה אחת בלבד. 

פרשת המועדים מראה לנו איך ישראל יכול להתעלות לדרגה של כהן בבית המקדש. 

בזמן עלייה לרגל, ישראל מתקרב לדרגה של הכהן. הכהן מושך כלפי מעלה את עם ישראל וכך יכול לראות את פני ה' בבית המקדש. 

בית המקדש הוא מקום של גילוי השכינה המחייב התנהגות מתאימה בקדושה וטהרה. 

נראה לומר שבית המקדש הוא מקום המטשטש את ההבדלים בין ישראל ובין הלויים והכהנים. הכניסה לבית ה' מותרת רק למי שטיהר את עצמו מכל סוגי הטומאה. 

בהר הבית כולם טהורים, כולם שווים בקדושתם. 

השכינה שנמצאת בהר הבית משפיעה על כל מי שנמצא בחצר בית המקדש. כאשר מתכוננים לעלייה להר ה' וגם מקריבים קרבנות זה גורם לעלייה רוחנית. 

אומות העולם, בתת מודע שלהם מרגישות את זה לכן הן רוצות להיות שותפות למעמד הזה השייך רק לעם ישראל. 

עלינו לשאוף ולעלות בדרגות הקדושה. בזכות עבודת הקרבנות בבית המקדש נוכל להמשיך ולהתעלות מתוך אחדות עם ישראל. 

בע"ה נזכה השנה להתאסף בחצרות המקדש ולעלות לרגל כדי לראות את פני ה' אמן ואמן.

הגיליון מוקדש לעילוי נשמת הלל יפה בת רינה, משה בן סולטנה ולרפואתם השלמה של יוסף בן שבה ונעמי חיה בת אריאל אסתר ומשה דב בן מלכה


תגובה 1:

  1. טענות כאלו כבר טען קורח אף על פי שלא היה חלבן

    השבמחק