‏הצגת רשומות עם תוויות אבי דיכטר. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אבי דיכטר. הצג את כל הרשומות

יום שני, 6 במרץ 2017

ח"כ דיכטר: יורחבו שעות עליית יהודים להר הבית

הביקוש הרב לעליה להר הבית יגבר || ח"כ אבי דיכטר

חלק ניכר מפגישת ח"כ דיכטר עם חברי מרכז הליכוד בחיפה עסק בהר הבית  דיכטר צופה ששעות הכניסה להר הבית יורחבו עקב הביקוש הגובר לעלייה להר  הוא הבטיח לעלות להר הבית כשיוכל, כדי לחזק את ריבונות ישראל במקום


↓ ח"כ דיכטר בפגישת נאמני ארץ ישראל בליכוד בחיפה

‏יו"ר ועדת החוץ והביטחון ח"כ אבי דיכטר, ראש השב"כ והשר לביטחון הפנים לשעבר נפגש בשבוע שעבר בחיפה עם כשלושים חברי מרכז הליכוד מקרב "נאמני ארץ ישראל בליכוד". הפגישה ערכה זמן רב וחלק ניכר ממנה הוקדש לנעשה בהר הבית.

בפגישה שנערכה ביום ה' 2.3.17 בישיבת "אור וישועה" בראשות הרב אליהו זיני בחיפה, אמר ח"כ דיכטר (לשעבר השר לבטחון הפנים) כי המשטרה תיאלץ להרחיב את שעות הביקור של יהודים ותיירים כדי להדביק את הביקוש הרב לביקורים בהר הבית.

עוד אמר ח"כ דיכטר כי הפלשתינים מנסים לכנות את כל מתחם הר הבית "אל-אקצה", חידוש חסר תקדים בהסטוריה המוסלמית, על אף שבמקורות האיסלאם רק המסגד בדרום הבית מכונה אל-אקצה ונחשב כמקום קדוש למוסלמים, וזאת לאור כשלונם בהפצת הסלוגן של ראאד סלאח "אל-אקצה בסכנה". חברי הכנסת של הרשימה המאוחדת משתפים עימם פעולה בנושא זה. ח"כ דיכטר רואה בכך סכנה לריבונות של מדינת ישראל בהר הבית.

עוד אמר ח"כ דיכטר שכאשר יוכלו חברי הכנסת לעלות להר הבית מחדש, בכוונתו לעלות להר הבית כדי לחזק את ריבונות מדינת ישראל בהר הבית.

עו"ד אביעד ויסולי, אשר שימש בעבר כיו"ר המטה המטה המשותף של תנועות המקדש וכיום אחד הפעילים המרכזיים למען הר הבית, השתתף הפגישה ואף נטל בה חלק מרכזי. ויסולי מספר שהתרשם מאוד מכנות דבריו של דיכטר וכי ניכר מדבריו שהר הבית קרוב מאוד ללבו של דיכטר.

יום ראשון, 21 באוגוסט 2016

ח"כ דיכטר: אל-אקצא בסכנה?

אזהרה לירדן: ישראל עשויה לסלק אתכם מההר || אבי דיכטר

יו"ר ועדת חוץ וביטחון אבי דיכטר: ההסתה השקרית של הפלסטינים התחילה עוד בשנת 1996 כשלמנהרת הכותל נפרץ פתח נוסף ברובע המוסלמי.


↓ מאת: חזקי ברוך/ ערוץ 7

יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ אבי דיכטר, השתתף ביום שישי בבוקר בפרלמנט של הקבוצה הירושלמית.

"בשש השנים האחרונות הפלסטינים הפכו למתוסכלים. הם היו הבייבי של העולם הערבי והמוסלמי. כולם דאגו להם והרעיפו עליהם הבטחות כספיות, שאת חלקן אף מימשו. ואולם מאז יש למדינות ערב צרות משלהם לעסוק בהן. חצי מיליון הרוגים בסוריה, 2.5 מיליון פצועים, 10 מיליון פליטים מהם 3 מיליון לירדן, לבנון ותורכיה ועוד מיליון לאירופה.

בשנת 1987 כשהתחילה האינתיפאדה הראשונה, שמעו הפלסטינים הרבה התחייבויות על כך שיגיעו לעזור להם באנשים ובכספים. באוזני הקהילה הערבית ובעיקר הפלסטינית, הושמע שוב ושוב שירה של הזמרת הנוצרייה 'ווין אל מלאיין' – איפה מיליוני הערבים שהבטחתם שיבואו לעזור לנו".

דיכטר הוסיף, "בשנת 2000 החלה האינתיפאדה השנייה, ואז שוב הושמע השיר 'ווין אל מלאיין', אך הפעם כהתרסה: איפה מליוני הדולרים שהבטחתם לשלוח לנו? במערכות האחרונות בעזה, עבר השיר עיבוד חדש 'ווין אל מלאעין' – איפה המלעונים, המקוללים שהבטיחו להגיע בגופם ובכספם לעזור לנו , לא באו".

על הר הבית אמר ח"כ דיכטר, "מדינת ישראל היא היחידה הריבונית על הר הבית. קריאת הקרב של שייח׳ ראיד וצבא המסיתים שעימו, 'אלאקצא בסכנה', מייצרת את האיום המרכזי של העת האחרונה על ריבונות ישראל בהר הבית. השייח׳ הקיצוני המוביל קמפיין שיקרי ומסית זה, ומשנתו הרוויה הסתה, כבר גרמו לכך שתנועתו, התנועה האסלאמית הפלג הצפוני, הוצאה אל מחוץ לחוק בישראל".

דיכטר הוסיף "ההסתה השקרית התחילה עוד ב 1996 כשלמנהרת הכותל נפרץ פתח נוסף ברובע המוסלמי . כל אחד יודע שמנהרת הכותל הולכת לאורך הכותל המערבי. אין שום קשר בין המנהרה ובין הר הבית ובודאי לא עם אלאקצא. אלו העובדות, אבל מי כמונו יודע שבמזרח התיכון עובדות הן לא תמיד החלק החזק. אי לכך, הם החליטו להפיץ את המושג 'אל אקצא בסכנה' מתוך מודעות שקריאה שכזו תסייע להם לגייס אלפים רבים וכספים רבים.

לאלה התוהים מדוע הקריאה לא היתה גורפת יותר בנוסח 'אלחראם אלשריף (הר הבית) בסכנה', ראוי להבהיר כי השייח׳ וחבר מרעיו, ידעו שקדושת אלאקצא הינה קריטית כדי לטעת שקר גס בתודעה העולמית ובעיקר המוסלמית. באסלאם נאמר כי 'אלאקצא היא אולא אלקבלתיין ות׳אלת׳ אלחראמיין', כלומר המסגד אלאקצא הוא הוא החשוב מבין שני המסגדים שעל ההר ( השני הוא כיפת הסלע המוזהבת אך הנחותה בחשיבותה), ואלאקצא הוא המקום השלישי בחשיבותו באסלאם אחרי מכה ומדינה.

ואולם, מאז מלחמת ששת הימים וחזרת ישראל לכל ירושלים כולל להר הבית, אלאקצא הפך למקום הקדוש ביותר למוסלמים שאינו בשליטה של מדינה מוסלמית. הדבר מטריף את דעתו של כל מוסלמי באשר הוא ובדגש על ירדן שהיתה בעלת הבית בהר עד 1967.

המאמץ של המוסלמים הקיצונים כאן ושל מדינות כמו ירדן ונוספות, הוא להחיל את מעמד הקדושה של אלאקצא על הר הבית כולו. אם חלילה יצליחו, הם יסגרו את ההר לזרים שאינם מוסלמים, בדיוק כפי שנעשה עם שתי הערים מכה ומדינה שאליהן רק מוסלמים רשאים להיכנס.

הראו לי מדינה בעולם שאיסור על בסיס דתי מונע כניסה לעיר שלמה. לא נדרש דימיון מופלג כדי לתאר מה היו עושות מדינות העולם והאו״ם כנגדנו, לו היינו נוקטים בצעד דומה. האם מישהו מדמיין שלט בואכה ירושלים שעליו כתוב באותיות קידוש לבנה: מכאן והלאה מותרת הכניסה לירושלים ליהודים בלבד. אחרים חייבים לפנות שמאלה או ימינה....?!".

"מדינת ישראל היא היחידה שהינה ריבונית על הר הבית. הווקף וירדן ואחרים, יכולים לקבל היתר מישראל לצורך כזה או אחר על ההר. היד שמתירה, תהיה גם היד שתאסור המשך קיומו של ההיתר (אם יפרו את החוקים - תוספת שלי, מתן אשר). את זה חייב להבין כל אדם בעולם, בין אם יהודי הוא, מוסלמי, נוצרי או אחר. ישראל מחוייבת בשמירה על קדושתו ומעמדו באסלאם של מסגד אלאקצא אלמבארכ, בגבולו ההיסטורי בקצה הדרום מערבי של ההר. הר הבית בידינו זו אמירה מיתולוגית של הלוחמים בששת הימים ומאז זהו צווי חוקי כשר למהדרין".

יום ראשון, 2 בפברואר 2014

אבי דיכטר – לשעבר ראש השב"כ והשר לביטחון פנים

"כשמזכירים את ירושלים מתכוונים בסופו של דבר להר הזה. זהו העוגן, זו הנקודה המשמעותית ביותר בהוויה היהודית. בלתי סביר בעיניי שלמקום הזה לא יגיעו המוני יהודים. אין שם היום שום דבר יהודי מלבד הזיכרון היהודי. אין שם לא מקדש, לא דביר ולא בית כנסת, אבל למרות שאין שם כלום – יש שם הכל" 

אבי דיכטר
"הר הבית הוא המקום שבו הכל החל לפני 3,000 שנה. זה המקום שממנו יצאנו כעם. כשבודקים את התפתחות הדתות, מבינים מיד מי היה כאן ראשון. מי היה המחולל. על המקום הזה ניסו להשתלט רבים אחרים. כל אחד מהם ניסה בדרכו שלו לנתץ את ההיסטוריה הזו – בין אם על-ידי הריסת המקדש ובין אם על-ידי בניית מבנה אחר, אבל שום דבר לא יכול לשנות את העובדה ששם התחלנו".
מהו הפיתרון הראוי בעיניך למצב בהר הבית?
"אני עורך הבחנה ברורה בין ההיבט הדתי להיבט המדיני, מכיוון שבהיבט הדתי קיימות ביהדות אסכולות שונות. יש כאלו הסבורים שעד בוא המשיח אסור לעלות למקום הזה, ויש המחמירים עוד יותר ואוסרים עליה לארץ ישראל בכלל. אני אינני רואה זאת כך. קרה מה שקרה והוגלינו משם לפני אלפיים שנה. ואולם זה לא שינה שום דבר מהכמיהה לירושלים, וכשמזכירים את ירושלים מתכוונים להר הזה. גם אם איננו נמצאים כיום במציאות של לפני אלפיים שנה, אנחנו מבינים שזהו העוגן, שזו הנקודה המשמעותית ביותר בהוויה היהודית. בלתי סביר בעיניי שלמקום הזה לא יגיעו המוני יהודים.
"אין שם היום שום דבר יהודי מלבד הזיכרון היהודי. אין שם לא מקדש, לא דביר ולא בית כנסת. המקום הזה חולל כל כך הרבה פעמים, אבל נותר נקי מאוד מבחינת ההוויה היהודית והזיכרון היהודי. למרות שאין שם כלום – יש שם הכל.
"בתוך העם היהודי קיימות היום כל כך הרבה מחלוקות לגבי מה נכון שיהיה בהר הבית ומה צריך שיהיה שם, וזה מגיע עוד לפני השאלה מה אפשר שיהיה שם. זה לא סוד שבהר הבית מצוי המבנה השלישי בקדושתו לאיסלאם. אמנם הוא איננו ניצב במקום הקדוש מבחינתנו, כי 'אל אקצה' כשמו כן הוא, מצוי בקצה הר הבית ואפילו מחוץ לתחומי הקודש. זה הפשט באיסלאם, אבל הדרש מבחינת המוסלמים הוא שהם רואים באל אקצה את המקום המוסלמי הקדוש ביותר שאיננו נמצא תחת שליטה מוסלמית. מאז 67' זה מוציא אותם מדעתם – אבל זו בעיה שלהם, לא שלנו.
"כשמוסלמים באים בטענות על כך ש'אל אקצה בסכנה' – הבדיה והשקר הגסים ביותר שהמציאו אנשי האיסלאם הקיצוני – אני נוהג לשאול אותם היכן נמצא המסגד הגדול ביותר במזה"ת מעבר למכה ומדינה. התשובה היא – בהר הבית. אני שואל אותם מתי הוא נבנה, ומשיב להם שזה לא קרה בימי הטורקים, לא בתקופת המנדט ואפילו לא בימי הירדנים, אלא תחת שלטון מדינת ישראל בשנת 99'. הם קוראים לזה 'אל מרוואני' ואנחנו 'אורוות שלמה'. אל אקצה מעולם לא היה בטוח יותר מאשר כיום, תחת שלטון ישראל".
כשאתה שומע שיהודים נעצרים בהר בשל העובדה שהתפללו, מהן תחושותיך?
"זהו כבר ההיבט הפולחני המעשי של הר הבית על פי המסמרות שנקבעו ב-67'. הרבה דברים נקבעו ב-67' ומהווים מעין הלכה פסוקה מדינית לגבי מה אפשר ומה אי אפשר לעשות בהר הבית".
הסטטוס קוו של היום, שלפיו אין תפילה יהודית בהר אלא רק ביקורי יהודים בו, סביר בעיניך?
"הסטטוס קוו של היום מאפשר לבני הדת המוסלמית ולבני העם היהודי לחיות במצב סביר לשני הצדדים. זהו מצב שמי שקבע אותו זו מדינת ישראל. אסור להסתכל על הר הבית בפני עצמו בלבד. כל בר דעת מבין שהר הבית הוא מקום שמקרין על כל קהילה יהודית בעולם באשר היא. זה לא רק עניין פנים ישראלי. לפני שעורכים שינויים דרמטיים בסטטוס קוו הקיים בהר, צריך לחשוב היטב מה יהיו ההשלכות כתוצאה מכך על הקהילות היהודיות בעולם.
"בעשור האחרון ביצענו את השיפורים הנדרשים ביחס למצב ששרר בהר בעשורים שלפני כן. בעיקר בתקופת האינתיפאדה השניה נעשו שינויים דרמטיים במצב בירושלים ובהר הבית. שמעתי מגורמים בכירים מאוד ברשות הפלשתינית שהנזק הכבד ביותר מבחינתם הוא העובדה שהם נזרקו אז על ידינו מירושלים ומהר הבית. עד האינתיפאדה השניה מצבם בהר הבית היה חזק יותר מאשר היום. במידה לא מבוטלת השבנו את הגלגל לאחור. אני חושב שזה מצב שאיתו אפשר לחיות באופן סביר, כשכל צד מבין שהוא לא יכול לקבל בהר את כל תאוותו".