‏הצגת רשומות עם תוויות הבית היהודי. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות הבית היהודי. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 15 בינואר 2015

האם הבית היהודי ירים את נס הר הבית?

בניגוד לליכוד || אנשי הר הבית קודמו

בניגוד לליכוד, מתפקדי הבית היהודי בחרו לקדם כמה מעולי הר הבית והנאבקים לחזרתו לידי עם ישראל. עולי הר הבית מברכים את ח"כ שולי מועלם, סגן השר הרב אלי בן דהן, רונן שובל, דני דיין וזבולון כלפה. לעומת הבית היהודי, בליכוד נדחקו ח"כ משה פייגלין וח"כ ציפי חוטובלי מהרשימה ונשארה רק מירי רגב.

↓ ברכות לעולי הר הבית ופעיליו שזכו באמון הציבור

עולי הר הבית מברכים את ח"כ שולי מועלם על שיבוצה בין מובילי רשימת הבית היהודי לכנסת. ח"כ מועלם היתה אחת הח"כיות הבולטות ביותר במאבק על הר הבית. היא עלתה כמה פעמים להר והשתתפה בפעילות פרלמנטרית למענו. עולי הר הבית סמוכים ובטוחים שח"כ מועלם תמשיך בפעילותה הברוכה גם בעתיד.

העולים מברכים גם את סגן השר הרב אלי בן דהן על האמון הרב זכה לו ומאמינים שהוא יצליח להביא את התקנות להסדרת תפילת יהודים בהר הבית לאישור סופי, את ד"ר רונן שובל מראשי המאבק למען הר הבית ואת דני דיין שעלה להר וייצג נאמנה בתקשורת את זכותו של עם ישראל בהר הבית. יש לציין את השר אורי אריאל הכהן שנצא במקום השני ברשימה ונמנה על העולים המסורים להר הבית.

עולי הר הבית מקווים שבכנסת הבאה הבית היהודי יוביל מהפך במעמדו של הר הבית ובריבונות היהודית במקום.

יום חמישי, 8 בינואר 2015

עולי הר הבית בבית היהודי מתכוננים לפריימריז

פריימריז בבית היהודי || שאלון למתמודד

המטה המשותף של ארגוני המקדש הפיץ שאלון בין המתמודדים בפריימריז בבית היהודי. השאלון עוסק ביחס המועמד להר הבית ולפעילותו בעבר למען ההר. תשובות המועמדים יפורסמו באתר זה לטובת המצביעים בפריימריז לרשימת מועמדי המפלגה לכנסת.

↓ השאלון למתמודדי הפריימריז בבית היהודי




יום ראשון, 10 בנובמבר 2013

"בית יהודי" בלי הבית הוא לא "בית יהודי"

על הר הבית - הבית היהודי - כותרות בעיתונים - מעשים בשטח והקשר (הקלוש) ביניהם

מאת: אסף פריד
הר הבית, הבית היהודי וכותרות בעיתונים
ביום רביעי, י"ט מרחשוון (23.10) היה אמור להתקיים דיון בועדת הפנים של הכנסת, הדיון היה אמור להיות המשך לדיון שהתקיים כחודש וחצי לפי כן, בעניין הערכות המשטרה לעלית יהודים בחגי תשרי. מאחר וארועי סוכות זכורים היטב לכל שוחרי המקדש ובהם סגירת הר הבית בפני מאות ילדים, תכננו רבים להגיע לדיון ולדרוש תשובות מהמשטרה.
יומים לפני הדיון, התקבלה במפתיע הודעה על ביטול הדיון, ביטול הדיון הפתיעה רבים שכן בראש ועדת הפנים עומדת ח"כ מירי רגב, שפועלת בנחישות רבה לטובת הר הבית ויזמה כבר מספר דיונים בנושא.
כעבור מספר ימים, הובהרה סיבת הביטול. סגן שר הדתות הרב אלי בן דהן, פנה לח"כ מירי רגב, העומדת בראש הועדה וביקש לדחות את הדיון בשבועיים שכן הוא מעוניין להגיש לועדה את התוכנית, המתגבשת בימים אלו במשרד הדתות, תוכנית להסדרת תפילת יהודים בהר הבית. מנוסח הדברים הובן שמשרד הדתות שוקד בימים אלו על ניסוח תקנות לגבי תפילת יהודים, וכמובן שקביעת תקנות כאלו מצדיקות דחיה של שבועיים בדיון.
השמועה על קביעת התקנות החדשות, או ליתר דיוק הגשת תוכנית לביצוע להתקנת תקנות לתפילת יהודים בהר הבית, שמחה מאוד את כל פעילי הר הבית, פעם ראשונה מאז שחרור הר הבית במלחת ששת הימים משרד ממשלתי  לוקח אחריות על הר הבית, ומסדיר את תפילת היהודים במקום. אין ספק שפעמי משיח נשמעים ברקע... על מנת שלא לפגוע במיזם הכל כך חשוב נתבקשו כל פעילי הר הבית לשמור על דממה תקשורתי לבל תדלוף חלילה התוכנית להתקנת תקנות, כידוע עיתון שמאלני יכול לקלקל כל תוכנית.
באופן מפתיע כשבוע לפני הדיון התפרסמו כתבות גדולות בכל העיתונים בסגנון:
"הר הבית היהודי"
בדרך למשבר הקואליציוני הבא?  הבית היהודי מקדם הצעת חוק שתאפשר ליהודים להתפלל בגלוי בהר הבית לראשונה מאז 1967
אין ספק שדובר הבית היהודי עבד קשה...

הפרסום המקדים יצר התעניינות רבה בדיון שהתקיים ביום שני ב' כסלו בועדת הפנים של הכנסת, לדיון הגיעו נציגים רבים מאמצעי התקשורת, חברי כנסת ערבים וחברי כנסת מהבית היהודי, גם כאלה שלא הגיעו לדיונים קודמים הקשורים להר הבית. הדיון היה סוער ביותר. הח"כים הערבים כמעט ולא נתנו לסגן שר הדתות לדבר, הם התעניינו האם סגן שר הדתות מדבר בשמו או בשם הממשלה, טענו שאין דבר כזה "הר הבית" יש רק "אל-אקצה" איימו בפתיחת אינטיפדה ובכלל התנהגו כבריונים.
הבריונות הערבית וההתעניינות האדירה בנושא מלמדת שהם אכן מפחדים מהסדרת תפילת יהודים בהר.
אחרי חצי שעה של צעקות, הצליח סגן שר הדתות לדבר, הוא לא הגיש תוכנית, אפילו לא סיפר על ההכנות שנערכות במשרד הדתות, הוא רק אמר שביקש מהרבנות הראשית לחוות את דעתה בנושא, הח"כים הערבים פרצו בצחוק רם ועזבו בחיוך גדול את הדיון.
הפעולה האומללה אותה נקט סגן השר, בבקשת חוות דעת מהבנות הראשית, חוות דעת שהוא התחייב פומבית לקבל (בניגוד, למשל, לשינוי החקיקה בדבר פתיחת אזורי הרשום לנישואין, בה בחר להתעלם מעמדת הרבנות) מחזירה את המאבק על תפילת יהודים בהר הבית שנים אחורה, אם בשנים האחרונות הדיון נסב סביב עקרונות כמו 'חופש דת' או  'ריבונות', הדיון הועמד כרגע על עמדת הרבנות. משום מה לא קשה לנחש מה עמדתה...
בכל מקרה, מדוע?
מדוע לכנס את ועדת הפנים עם בשורה על  התקנת תקנות לתפילת יהודים בהר הבית, מדוע לצאת בפרסום גורף בכל העיתונות, בשביל למסור הודעה לקונית על העברת הנושא לרבנות הראשית?
ליחצני הבית היהודי פתרונים.
בכל מקרה, תמיד טוב לנסות להסיק מסקנות, בשבועות האחרונים ספג הבית היהודי ביקורת קשה מימין על רקע שני ארועים, הראשון שחרור  המחבלים כמחווה לשיחות השלום, השני שמועות על ויתורים גדולים בשיחות השלום שמקיימת שרת המשפטים בעוד סיעת הבית היהודי יושבת בקואליציה ושותפה מלאה לכל המהלכים הללו, האם הבית היהודי ביצע ספין תקשורתי בשביל לשמר את התדמית הימנית?
את הכותרות הבומבסטיות בעיתון יזכרו עוד זמן רב, גם הדיון הסוער והאלים בו מככבים חברי כנסת מהבית היהודי ישאר בזכרון הציבורי, לעומת זאת תוצאת הדיון נשכחה עוד לפני סוף הדיון. וכך הרגנו שתי ציפורים במכה אחת, גם הצטירנו כנלחמים על הר הבית וגם לא הסתכסכנו עם שאר הקואליציה. נשמע הזוי? יש לזכור שהבית היהודי סרב להכניס בהסכם הקואליציוני כל סעיף בנוגע להר הבית.
אז מה אם הסדרת תפילת יהודים בהר הבית לא תתקים בזמן הקרוב, העיקר שקבלנו כותרת בעיתון

* למען הסר ספק, מאמר זה נכתב על ידי, על דעתי בלבד.

אסף פריד, נגוהות
ה' כסלו תשע"ד

יום שבת, 30 במרץ 2013

הבטיחו, אז מה? על ההבטחות באוויר של הבית היהודי

"אציע לדרוש במשא ומתן הקואליציוני לפחות שוויון זכויות ליהודים בהר הבית" הצהיר כאן לפני שלושה חודשים אורי אריאל, כיום שר הבינוי והשיכון. הוא לגמרי לא היחיד ממפלגתו שדיבר ברוח זו * אז הבטיחו. בפועל, 57 הסעיפים של ההסכם הקואליציוני בין הבית היהודי לליכוד ביתנו עסקו בכל נושא אפשרי, אבל התעלמו לגמרי מעניין הר הבית * ומתברר שכבר יש תקדים להתנהלות מעין זו בעניין הכאוב והמושתק כל כך

52% מהציבור הישראלי תומך בהיתר לתפילת יהודים בהר הבית, כך עלה מסקר מקור ראשון שנערך ערב תשעה באב האחרון. 71% ממצביעי הימין תמכו באותה דרישה על פי סקר מעריב-מקור ראשון שנערך ערב הבחירות. 71% זה קונצנזוס, זה הרבה יותר מההסכמות בקרב מצביעי גוש הימין לגבי כל נושא אחר שנשאלו עליו באותו סקר (הקמת מדינה פלשתינית, התנגדות לאקטיביזם השיפוטי וכיוצא באלו). 
אבל בפנים ההר כמו מאומה לא קרה, אותה הדומיה וגם אותם הנהלים המשטרתיים המפלים. חודש לפני הבחירות ראה כאן אור ראיון ארוך ומלא ההבטחות שהעניק אורי אריאל (על קצה המזלג: "טוענים שיש החלטת ממשלה משנת 67' שאוסרת על יהודים תפילה בהר. נו, אז מה? הממשלה החליטה – שהממשלה תשנה. לא כתוב בתורה ולא בקוראן שאסור ליהודים להתפלל שם"). ימים ספורים לפני הבחירות שמנו לב שתביעה לשוויון זכויות יהודי בהר איננה נזכרת במצע הבית היהודי. בכירי הבכירים בתנועה, ביניהם נפתלי בנט עצמו, הבטיחו לתקן. בפועל המצע לא תוקן. כשהתעניינו מדוע הדבר מתעכב טרח אחד הח"כים העתידיים להסביר לנו שלא חשוב מה כתוב במצע, העיקר הוא מה שייכתב בקווי היסוד של הממשלה, ו'אל תדאגו, יהיה בסדר'.
ובכן, קיבלנו את ההבטחות והמתנו בשקט עד לשבוע שעבר. הרי התוצאות: ב-57 הסעיפים של ההסכם הקואליציוני בין שתי המפלגות מדובר על אלף עניינים: על האופן שבו ניתן לפטר שרים, על סמכויות המשרדים, על הורדת מחירי הדיור ועל מעמדם הכלכלי של מוסדות הציונות הדתית. ומה לא נכלל שם? נחשו לבד. פניותינו להבהרות בנושא מפי הגורמים המשפיעים בבית היהודי – שרים, ח"כים ובעלי תפקידים – לא נענו כלל.
זה מזכיר משהו. התרחשות דומה מאוד אירעה גם בתנועת החירות בעת המהפך הגדול של 77'. תיעוד מדוייק של האירועים דאז מובא בספרו המצויין של נדב שרגאי, 'הר המריבה'. הרי ציטוטים נבחרים מעמ' 374 והלאה:
"בוועידה האחרונה של תנועת החירות לפני הבחירות לכנסת, דרש חבר ההנהלה המצומצמת של התנועה, גרשון סלומון, לכלול במצע התנועה לקראת הבחירות סעיף מפורש המבטיח כי ממשלה בראשות חירות תשנה את הסטאטוס קוו ותתיר תפילת יהודים על הר הבית. סלומון... עורר בכך ויכוח קשה. כל החברים צידדו ברעיון אולם היססו לכלול אותו במצע מחשש שהתנועה תצטייר כקיצונית מדי. סלומון נקרא לשיחה בארבע עיניים עם מנחם בגין.
בגין: "כמוך אני סבור שהר הבית הוא המרכז, הנשמה של העם היהודי. הלב – מוסרית, רוחנית ודתית. כמוך אני סבור שבמלחמת ששת הימים נעשה דבר חמור: מסירת הלב היהודי לערבים. כמוך אני סבור שהר הבית צריך לחזור לידיים יהודיות כולל דגל יהודי, אבל הגד לי גרשון: האם אתה רוצה שהר הבית יישאר כפי שהוא והמערך יישאר בשלטון, או שאנו נגיע לשלטון ונממש את מדיניותנו גם בהר הבית? אסור לנו להכניס זאת למצע".
גרשון סלומון: "מר בגין, אני מבקש לדעת מה תעשה בעניין הר הבית כאשר תהיה ראש ממשלה".
בגין: "אם אהיה ראש ממשלה, הר הבית יחזור להיות מרכז החיים הלאומיים והדתיים. אתיר תפילת יהודים במקום והחרפה הזאת תוסר מעם ישראל".
וההמשך: "ב-17 במאי 1977 הביס הליכוד את המערך בבחירות לכנסת... בחדרו שבבית החולים, בעודו מחלים מהתקף לב, זימן אליו בגין את משה דיין והציע לו לכהן בממשלתו כשר חוץ. דיין... החליט להיענות בחיוב להצעת בגין, אך הציב לראש הממשלה המיועד שני תנאים. הראשון: כל עוד הוא, דיין, שר בממשלה, לא תוחל הריבונות הישראלית ביש"ע. והתנאי השני: בפרק זמן זה לא תותר תפילת יהודים בהר הבית. להפתעת דיין קיבל בגין את תנאיו".
עד כאן הציטוט. ובכל זאת הדברים כיום שונים לחלוטין. בניגוד לתקופה הרחוקה ההיא, שבה פקדו את הר הבית יהודים מעטים כל כך עד שאת מספרם אפשר היה למנות באצבעות שתי ידיים, כיום זוכה התביעה לשוויון זכויות ליהודים בהר הבית להסכמה גורפת בחברה הישראלית. כמעט מכותל לכותל. בתקופת בגין, סלומון וחבריו נאלצו לקבל את הדין, נשכו את השפתיים ולא הניעו אותן בתפילה במקום הקדוש. כיום קבוצת היהודים הפוקדים את ההר הולכת ומתרחבת. ההגבלות הקשות וההטרדה הבלתי פוסקת מצד המשטרה מביאות לאחרונה את סבלנותם של אלו לסף פקיעה. אם בהנהגת המדינה והבית היהודי לא שמו עדיין משום מה לב למצוקה הזאת, לא יעבור הרבה זמן ומישהו או משהו כבר יכריח אותם לשים לב לכך. בואו נקווה כולנו שזה ייגמר בטוב.