מי שנחשב היום לזקן רבני הציונות הדתית אולי איננו נתפס כמי שהר הבית מצוי על סדר יומו, אבל הרושם הזה מטעה: הרב דרוקמן קרא כבר לפני שלושים שנה להקים במקום הקדוש בית כנסת * את הפשטת הצעירים בכניסה להר ביום העצמאות האחרון לצורך חיפוש דגלי ישראל, הוא מכנה "שערוריה" * "צריך שיהודים יהיו שם", הוא מסכם
 |
| הרב חיים דרוקמן: לעלות בטהר להר הבית |
הישיבה המאה-תשעים של הכנסת העשירית התקיימה ב-ז' בניסן תשמ"ג (21.3.1983). ח"כ הרב חיים דרוקמן עלה לדוכן בשעה 16:16 בדיוק: "אדוני היושב-ראש, כשערבים מתפללים על הר-הבית, הם מתפללים ופניהם למכה, ואילו יהודים בכל רחבי העולם מתפללים כשפניהם להר-הבית. כמה מכאיב הדבר שדווקא בהר-הבית אסור ליהודים, ורק ליהודים, להתפלל. הרי זה ממש לא יאומן: לעלות להר-הבית, לטייל שם ולקרוא עיתון – מותר לכל. ואילו להתפלל בחרדת קודש או לקרוא פרק תהילים – אסור דווקא ליהודים. האם אין זה עוול משווע ואפליה לרעת היהודים?
"ואל יטענו, שאם יהודים מתפללים בהר-הבית, תהיה בזה משום פגיעה בערבים. איזו מין פגיעה זו? אם יהודי עומד בפינה ושופך את לבו לפני בורא עולם, האם הוא פוגע בזה בערבים? מדוע? זה בלתי מקובל לחלוטין. עדיין זכור לנו שערבים מנעו מאתנו לחלוטין את כניסתנו למערת-המכפלה, וניתן לנו להתקרב רק עד המדרגה השביעית שם. מאז שיחרורה של מערת-המכפלה, יחד עם שיחרור חברון במלחמת ששת הימים, המקום, ברוך ה', פתוח גם ליהודים וגם לערבים. והרי גם הר-הבית שוחרר במלחמת ששת הימים ביחד עם ירושלים. מדוע נמשכים העוול והאפליה בהר-הבית כאילו לא קרה דבר? האם באמת רק ליהודים אין שום זכות בהר-הבית? האם רק תפילתם מפריעה ופוגעת? זה בלתי נסבל לחלוטין ואסור בשום פנים להשלים עם זה.
"יש מקומות בהר-הבית שאסור על-פי דין להיכנס אליהם, לא רק להתפלל. ויש מקומות בהר-הבית, בוודאי צריך להגביל אותם, שאחרי טבילה כדין מותר להיכנס אליהם ובוודאי מותר לקרוא פרק תהילים.
אדוני היושב-ראש, עלינו לחדש בהר-הבית מסורת עתיקת יומין. הפרופסור בן-ציון דינור, שהיה שר החינוך והתרבות במדינת ישראל, קבע במחקרו, כי אחרי חורבן הבית היה קיים במשך תקופה ארוכה מאוד בית-כנסת על הר-הבית; עד שהחריבו אותו. גם בתשובות הרידב"ז נזכר שיהודים התפללו על הר-הבית. הגיע הזמן שמדינת ישראל תבנה מחדש בית-כנסת בהר-הבית. זה יהיה בית-כנסת שאליו יעלו להתפלל יהודים מכל רחבי העולם, עד שנזכה ויתקיימו בשלמות דברי הנביא: "והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי, עולתיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי, כי ביתי בית-תפלה ייקרא לכל העמים".
הרב דרוקמן, שלושים שנה אחרי, האם אתה עדיין עומד מאחורי הדברים?
"כן. מה השתנה?".
כי אינך ידוע כמי שקורא לעלות להר.
"אינני מבין כלל את השאלה. אני עצמי לא עליתי, אבל אני אומר לתלמידיי שמבקשים לעלות להר, שמי שמרגיש רצון לעלות ונוהג לפי ההלכה, הולך במקומות המותרים בליווי מדריך שמכיר היטב את המקום ונזהר מכרת – יעלה ויבוא. הגיע הזמן לבנות שם בית כנסת, אבל כמובן יבנו אותו רק במקום שמותר לעלות אליו לאחר טבילה. כבר היה בעבר מקום תפילה יהודי בהר הבית. הרמב"ם מזכיר זאת ומציין שבעצמו עלה לשם להתפלל".
יש עניין לעלות לשם?
"יש עניין שיהיו שם יהודים. אינני יכול לומר שיש עניין שכל אחד יעלה, בגלל בעיית הטהרה, אבל חבל שאין ישות יהודית קבועה שנמצאת שם באופן קבוע".
אולי לא עולים לשם יהודים מכיוון שקול הרבנים איננו נשמע בעניין, או שהם אפילו מטיפים שלא לעלות?
"אמנם אני מעט זהיר לגבי קריאה גורפת לעלות בהר, וזאת בשל החששות ההלכתיים שקשורים בו, אבל בני תורה שחשים רצון לעלות לשם, ובוודאי ייזהרו ויקפידו שכל כניסתם תיעשה על פי התורה וההלכה – יעלו ויבואו. המציאות המצערת שם ידועה. היחס ליהודים שם, האיסורים המוטלים עליהם – הם עצמם ביזיון שאין כדוגמתו".
יתכן שהיחס הכל-כך מפלה שם כלפי יהודים נובע מכך שאין מספיק יהודים שומרי מצוות שעולים?
"היחס הזה נובע מכך שמסרו את מפתחות ההר למי שמסרו אותם".
וזה הפיך?
"זה הפיך במובן שצריך לתבוע את הדבר ברשויות המתאימות. לא יכול להיות שתהיה אפליה כזו. זה בוודאי בניגוד לכל חוק. בשביל זה קיימות רשויות במדינה ומהן צריך לתבוע את הדברים".
ביום העצמאות הפשיטו שלושה צעירים שומרי מצוות בכניסה להר כדי לבדוק האם הם נושאים עימם דגלי ישראל.
"זו שערוריה, ריבונו של עולם. מצד אחד אומרים שזו מדינת חוק, שיש כאן משפט, ומצד שני קורים דברים כאלו. זו שערוריה".
מה דעתך על הדרישה לחידוש הקרבת קרבן הפסח בימינו? החת"ם סופר נשאל על כך והשיב (יו"ד רלו) שאם כי השולטן התורכי לא ירשה זאת, מבחינה הלכתית הדבר אפשרי וגם מחוייב. כיום אין כבר שולטן תורכי, אז אולי הגיע הזמן לדרוש זאת?
"יש הבדל בין השאלות הקודמות לבין השאלה הזו. השאלה הזו בוודאי ובוודאי מצריכה עיון. אינני מסוגל לשלוף תשובה מהשרוול בעניין הזה. מצד שני, מי אני שאומר משהו אחרי קביעת החת"ם סופר?".
