להלן מאמר של הרב יצחק לוי* שליט"א שפורסם בעלון צוהר לשבת פרשת ויצא. העלון הוקדש השבת לענין המקדש:
גם כיום כשעל הר המוריה אין בית מקדש, ישנן מצוות, רגשות ומעשים שאותם ניתן ואף חובה לבצע במסגרת שימור זיקתנו ויחסינו למקום המקדש. הכותל המערבי חשוב, אולם חשיבותו נובעת ממה שנמצא מעבר לו.
 |
| הרב יצחק לוי שליט"א בהר הבית |
מאותם רגעים מופלאים של הארת פנים לפני 45שנים, בהם תחושת כולנו הייתה כי "הנה זה עומד אחר כתלנו משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים", כשחיילי חטיבת הצנחנים באותה קפנדריא היסטורית ירדו מן ההר אל הכותל המערבי, הפך הכותל להיות לא מבוא להר הבית והמקדש אלא תחליף לו.
הכותל ומה שמעליו
לכותל ישנה כביכול מורשת עצמית המנותקת במידה רבה מן המקדש. רוב העוסקים בהיסטוריה של הכותל, בתולדותיו ולא במה שמעבר לו, דנים בהיבטים ההלכתיים ובשאלה האם לרחבת התפילה ישנו דין בית כנסת אם לאו. בולטת לעין העובדה שכיוון התפילה של רוב המתפללים הוא אל מול הכותל, ולא אל מה שמעבר לו. נשאלת השאלה: האם אנו מתפללים אל כותל? האם כשאדם הולך לבקר את חברו והוא לא בביתו, האם הוא מרגיש שהוא ביקר בכותל האבנים שבביתו? יש לציין כי ישנה חשיבות עליונה לחבר את כל עם ישראל אל הכותל המערבי. זוהי מגמה שאותה יש לחזק ולהעצים על מנת להגדיל את האחדות והשיתוף של כל ישראל. אולם נשאלת השאלה עד כמה חיבור זה נעשה בניתוק מן ההר שמעליו.
מורא מקדש
אחת התחושות החשובות ביותר שעלינו לחוש כלפי הר הבית היא תחושת יראה. קיימת מצות עשה מן התורה הנוהגת גם כיום לירא במקום ההוא ממי ששיכן שמו בבית הזה .אחת המצוות העיקריות שמקיימים העולים בטהרה אל ההר היא מצוות מורא מקדש על כל גדריה המעשיים. מורא אין פירושו התרחקות, כפי שלא יעלה על הדעת כי מורא אב ואם יתקיים באמצעות התרחקות פיסית של בן מהוריו. לדעת הרמב"ן תכלית העלייה היא על מנת לירוא ולהרגיש את הקרבה מחד ואת הרוממות האדירה והפער העצום מאידך. מכאן שהיה ראוי לאחר מלחמת ששת הימים להקיף בגדר את שטח מחנה השכינה, הוא הרמה המוגבהת שעליה בנויה כיפת הסלע ושתיאסר הכניסה לשטח זה לכל אדם מאחר ולא זכינו עדיין...
המקום המקודש בעולם
על פי רוב הראשונים ,קדושת ירושלים והמקדש קדשה לשעתה ולעתיד לבוא. מימי שלמה ואילך ועד היום ,ישנה קדושה במקום זה והיא אינה תלויה בקיומו של הבניין. עלינו להעמיק ולהתבונן במשמעות הרוחנית של עובדה זו כי למקום ישנה קדושה, כאשר כל מעגלי הקדושה האחרים בעולם כולו סובבים את המקום הזה.
טהרה וקדושה
המדרגה המאפשרת גישה ראויה אל הקודש, מעבר ליראה, היא הטהרה. כל ההכנות שנעשות על ידי האדם לפני עלייתו אל ההר חיוניות בכדי להגיע לקרבת אלוקים על ההר. נדרשת זהירות מופלגת שלא להתקרב מעבר למקום שממנו ואילך אין רשאים להיכנס. הרמב"ם מדגיש כי ריבוי הטומאות נועד למנוע מן העולה למקדש שחיקה והרגל ולעורר אצלו התפעלות והתחדשות.
מקום התפילה
בזמן שבית המקדש היה קיים, כל התפילות היו עולות למעלה כביכול מן המקום הזה כמפורש בתפילת שלמה, דרך המקום בו עיניו ולבו של הקב"ה מצויים כל הזמן. היעב"ץ כותב "להשתוקק להיות זוכה להתפלל שם לפני המלך להתפלל ממש לפני כסא הכבוד."
חילול ה', אבלות וחורבן
אין ספק כי זיקתנו אל ההר בקדושה ובטהרה מאפשרת לחוש בעצמה ובכאב עצום את גודל החרפה והחילול המתרחשים במקום מידי יום ביומו ואת ההסתרה וההעלמה של כל זכר יהודי. הללו מזמינים כל אחד מאיתנו בכלל ואת העולה בטהרה להר בפרט להתחנן לקב"ה מעומק לבו על רצוננו העז בהחזרת שכינה לציון, להתאבל על המקום ולחוש ציפייה לראותו בבנינו ובשמחתו.
החיוניות של הנוכחות היהודית על ההר
נוכחות יהודית בטהרה על ההר הינה הכרחית על מנת לבטא כלפי עצמנו וכלפי העולם כולו את זיקת הנצח של עם ישראל אל המקום המקודש ביותר בכל ההוויה כולה. חובה זו מתעצמת אל נוכח המאמצים של העולם הערבי להכחיש ולהעלים בדיבור ובמעשה כל זיקה יהודית אל המקום. האחיזה היהודית בהר עצמו אינה תלויה כלל ועיקר בשאלה האם הגיע הזמן לגשת להכנות המעשיות לבנין הבית, אלא היא עומדת בפני עצמה והיא דורשת דיון נפרד.
התיקון הרוחני-תנאי לבניין הפיסי
כשם שחורבן הבית השני לא היה של הקירות החיצוניים של הבית אלא של פנימיותו, ושנאת החינם בתוך החברה הביאה לחורבנו, כך גם בנין הבית העתידי אינו בנין של קירות חיצוניים אלא בנין של אומה מתוך אהבת חינם, צדק ומוסר. אבא שלנו לפני אלפיים שנה החריב את ביתו והסתלק ממנו כי הילדים שלו רבים ונדמה כי הילדים עדין רבים ועל כן אבא לא חזר לביתו.
אם "לשכנו תדרשו" אז "ובאת שמה"
גם מי שסובר כי עדין לא הגיע הזמן לגשת לבנין, צריך להציב בבירור את היעד הרוחני של עם ישראל לדורות הבאים והוא ליצור מציאות רוחנית ומעשית של תיקון רוחני וחברתי באומה כולה ורצון עז ומשמעותי לפעול ולצפות באופן מעשי לראות את פני המלך שוב בביתו. וכלשון רבי יהודה הלוי בספר הכוזרי" ירושלים תיבנה כשיתאוו אליה ישראל בתכלית הכוסף". בתכלית הכוסף.
* הרב יצחק לוי הוא ר"מ בישיבת הר עציון, מראשי העולים בטהרה להר הבית ובכיר המדריכים בהר.
