‏הצגת רשומות עם תוויות ישיבת הר הבית. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ישיבת הר הבית. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 30 ביוני 2017

הזמנה: שיעור חודשי בהלכות המקדש

בשבעה עשר בתמוז בטל התמיד || בט' בתמוז שיעור על עולת התמיד

מדי יום שני בין השעות 17:30 ועד 19:45 מתקיים בישיבת הרעיון היהודי לימוד משותף בדיני קודשים וטהרות • אחת לחודש מתקיים שיעור לציבור הרחב בנושא מסויים בהלכות המקדש • השיעור החודשי הקרוב יתקיים ביום הבקעת חומות ירושלים בחורבן בית ראשון ויעסוק בהלכות עולת התמיד • יום שני, ט' בתמוז (3/7) בשעה 18:00 • ישיבת הרעיון היהודי, רח' שמריה11, שמואל הנביא ירושלים • עזרת נשים פתוחה

↓ ישיבת הר הבית מזמינה את הציבור לשיעור החודשי מפי הרב אליהו ובר

יום חמישי, 1 ביוני 2017

הזמנה לשיעור בהלכות ביכורים ביום שני

החלה עונת הביכורים || שיעור הלכתי על ביכורים בזמן הזה

שיעור בהלכות ביכורים מפי הרב אליהו ובר שליט"א • יום שני, י"א בסיון בשעה 18:00 • רח' שמריה 11, שמואל הנביא ירושלים • הציבור מוזמן

↓ הזמנה לשיעור בהלכות הבאת ביכורים


כבר עשר שנים מתאספת מדי שבוע חבורה של עולי הר הבית ללימוד משותף של הלכות קדשים וטהרות. השיעור נערך מדי יום שני בין השעות 17:30 ועד 19:45.

את השיעור ייסד יצחק אימס הי"ד, אשר ייסד גם את העליה השבועית להר הבית מדי יום רביעי בשעה 7:30. מזה כשבע שנים משמשת ישיבת הרעיון היהודי כאכסניה של תורה עבור השיעור השבועי ועבור כל עניין שבקודש.

במסגרת השיעור השבועי נערך מדי חודש שיעור בנושא מיוחד מפי הרב אליהו ובר שליט"א, אשר עולה מדי יום להר הבית, מלמד ומדריך בענייני קדשים, טהרות ושאר ענייני ההר והבית.

השיעור ביום שני הקרוב יעסוק בענייני הבאת הבכירות לבית המקדש בבניינו ובחורבנו.

הציבור מוזמן!

יום חמישי, 4 במאי 2017

הזמנה לשיעור לקראת פסח שני

שיעור הלכתי מקיף על מצוות פסח שני || ישיבת הר הבית

ישיבת הר הבית מזמינה את הציבור לשיעור מפי הרב אליהו ובר בעניין פסח שני בימינו ובעתיד • שיעור הלכתי מקיף שיעסוק בחיוב בפסח שני, סדרו ואכילתו בימינו ולעתיד • השיעור יתקיים ביום שני י"ב באייר (8/5) בשעה שש אחה"צ • בישיבת הרעיון היהודי רח' שמריה 8, שמואל הנביא ירושלים • תפילת ערבית בסיום השיעור


↓ ישיבת הר הבית מזמינה
  • כיצד נראה ליל הסדר של פסח שני?
  • מה ההבדל בין הסדר של ניסן לסדר של אייר?
  • האם ניתן להקריב פסח שני במקרה שלא הוקרב פסח ראשון?
  • האם אדם שהיה בדרך רחוקה בפסח שהוקרב בטומאה יוכל להקריב פסח שני?
  • האם זבים וזבות יוכלו להקריב פסח שני אם פסח ראשון הוקרב בטומאה?
  • האם מותר לאכול יחד עם המצה גם חמץ בסעודה בה נאכל פסח שני?
על שאלות אלו ועוד יענה הרב אליהו ובר בשיעור הכנה לקראת פסח שני.

שיעור מפי הרב אליהו ובר בעניין פסח שני בימינו ובעתיד

ביום שני י"ב באייר (8/5) 
בשעה שש אחה"צ 
בישיבת הרעיון היהודי רח' שמריה 8, שמואל הנביא ירושלים.

תפילת ערבית בסיום השיעור

השיעור ניתן במסגרת השיעור השבועי של ישיבת הר הבית המתקיים במקום מדי יום שני בין השעות 17:30 ועד 19:45.

הציבור מוזמן

יום שני, 2 בדצמבר 2013

בעקבות עצירת הגשמים, תפילה לגשם והתעוררות לתשובה

חזרה בתשובה, עליה להר הבית, בנין המקדש
תפילה לגשם שמפיצים עולי הר הבית

פעילי המקדש מפיצים בימים אלו עלון הכולל תפילות שיש לומר בעת עצירת גשמים בליווי דברי התעוררות וחזרה בתשובה. העלון כולל תפילות לגשם כמנהגי העדות השונות ודברי התעוררות לנוכח המצב ולנוכח התרשלותנו בכל הנוגע למצב הר הבית ובנין המקדש.

העלון הודפס ביוזמת ישיבת הר הבית, עד שבחברון (פעילי הר הבית בחברון ובנותיה) והקרן למורשת הר הבית. העלון מוקדש לזכרם של יצחק וטליה אימס הי"ד, מהעולים הבולטים להר הבית והפעילים לבנין המקדש והפצת תודעתו.

 

להלן תוכן העלון (8 עמודים): 


תפילה בעת עצירת גשמים
והתעוררות  לתשובה
לזכר חברנו יצחק אימס זצ"ל ואשתו טליה ע"ה
שנרצחו על קידוש ה' בהרי חברון. הי"ד

יש להוסיף בברכת שומע תפילה:
וַעֲנֵנוּ בּוֹרֵא עוֹלָם בְּמִדַּת רַחֲמֶיךָ, בּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְרָאֵל, לְהוֹדִיע גָדְלוֹ וְהַדְרַת כְּבוֹדוֹ, שוֹמֵעַ תְּפִלָּה, תֵּן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל פְנֵי הָאֲדָמָה, וְשַׂבַּע אֶת הָעוֹלָם כֻּלוֹ מִטּוּבֶךָ, וּמַלֵּא יָדֵינוּ מִבִּרְכוֹתֶיך וּמֵעֹשֶר מַתְּנַת יָדֶיךָ. שָמְרָה וְהַצִּילָה שָנָה זוֹ מִכָּל דָּבָר רָע וּמִכָּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי פוּרְעָנוּת, וַעֲשֵה לָהּ תִּקְוָה וְאַחֲרִית שָלוֹם. חוּס וְרַחֵם עָלֵיהָ וְעַל כָּל תְּבוּאָתָה וּפֵירוֹתֶיה, וּבָרְכָהּ בְּגִשְמֵי רָצוֹן בְּרָכָה וּנְדָבָה וְחַיִים וְשוֹבַע וְשָׁלוֹם כַּשָנִים הַטּוֹבוֹת. וְהָסֵר מִמֶנוּ דֶּבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב וְחַיָּה רָעָה וּשְבִי וּבִיזָּה וְיֵצֶר הָרָע, וָחֳלָיִים רָעִים וְקָשִים, וּמְאוֹרָעוֹת רָעוֹת וְקָשוֹת. וּגְזוֹר עָלֵינוּ גְזֵרוֹת טוֹבוֹת מִלְּפָנֶיךָ, וְיָגֹלוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ, וְתִתְנַהֵג עִם בָּנֶיךָ בְּמִדַּת רַחֲמִים, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָתֵנוּ:


בעת פתיחת ההיכל אומרים בקשה זו:
אֵ-ל חַי יִפְתַּח אוֹצְרוֹת שָׁמָיִם.יַשֵּב רוּחוֹ יִזְּלוּ מָיִם: בְּגִשְמֵי רָצוֹן תְּבָרֵךְ עֵדָה. בְּפַחֵי יָגוֹן. כְּצִפּוֹר לְכוּדָה. בְּצִדְקַת אָב הֲמוֹן. הֵכִין סְעוּדָה. ואָמַר יֻקַח נָא מְעַט מָיִם: ישב גֶשֶם נְדָבוֹת. מִשְּׁמֵי עֲלִיָּה. תּוֹרִיד בְּצִיָּה. רַב עֲלִילִיָּה. בְּצִדְקַת נֶעֱקַד. בְּהַר הַמּוֹרִיָּה. וְשָב וְחָפַר בְּאֵרוֹת הַמָיִם: ישב דְּלֵה עַמְּךָ מִמְהוּמָה וְהַצֵּל. וְרוּחַ קָדְשְךָ עָלָיו הַאֲצֵל. בְּצִדְקַת אִישׁ תָּם. מַקְלוֹת פִּצֵּל. בָּרְהָטִים בְּשִׁיקֲתוֹת הַמָּיִם: ישב הָאֵר פָּנִים. עַל עַם דָּל בְּשַׁוְעוֹ. נִלְכַּד בְּפִשְעוֹ. וְעַל כֵּן אֵחַר יִשְׁעוֹ. בְּצִדְקַת עָנָיו נָס מִפַּרְעֹה. וַיֵשֶב עַל בְּאֵר הַמָּיִם: ישב וְתַזִּיל מִטְרוֹת עֹז מִמְעוֹנִים. וּתְבוּאוֹת שָׁנָה יִהְיוּ דְשֵׁנִים. בְּצִדְקַת נִכְנָס לִפְנַי וְלִפְנִים. אֲשֶׁר צֻוָּה עַל נִיסּוּךְ הַמָּיִם: ישב זְכוֹר רַחֲמֶיך יוֹצֵר מְאוֹרוֹת. וְצַוֵּה עָבֶיךָ יְרִיקוּן אוֹרוֹת. בְּצִדְקַת מֶלֶךְ נְעִים זְמִירוֹת. אֲשֶׁר אָמַר מִי יַשְׁקֵנִי מַיִם: ישב חַשְרַת מַיִם עַל יַבָּשָה. תַּזִּיל וְתוֹצִיא אֶבֶן הָרֹאשָׁהּ. בְּצִדְקַת לָקַח צְלוֹחִית חֲדָשָה. וְעַל יָדוֹ נִרְפְאוּ הַמָּיִם: ישב טַרְפֵי צֶמַח אֲדָמָה הַמְצִיא. הָפֵק רְצוֹנִי. חִזְקִי וְאַמְצִי. בְּגִשְׁמֵי נְדָבוֹת לְמַעַן מוֹצִיא. מֵחַלָמִישׁ לְמַעְיְנוֹ מָיִם:
אֱלֹהֵינו  וֵאלֹהֵי  אֲבוֹתֵינוּ
בְּגִשְמֵי אוֹרָה . תָּאִיר אֲדָמָה:        בְּגִשְמֵי בְרָכָה .  תְּבָרֵךְ אֲדָמָה:
בְּגִשְמֵי גִילָה .  תָּגִיל אֲדָמָה:          בְּגִשְמֵי דִיצָה  .  תְּדַשֵּן אֲדָמָה:
בְּגִשְמֵי הוֹד .  תְּהַדֵּר אֲדָמָה:         בְּגִשְמֵי וַעַד טוֹב. תְּוַעֵד אֲדָמָה:
בְּגִשְמֵי זִמְרָה. תְּזַמֵּר אֲדָמָה:         בְּגִשְמֵי חַיִים  .   תְּחַיֶה אֲדָמָה:
בְּגִשְמֵי טוֹבָה. תֵּטִיב אֲדָמָה:         בְּגִשְמֵי יְשוּעָה. תּוֹשִיעַ אֲדָמָה:
בְּגִשְמֵי כַלְכָּלָה. תְּכַלְכֵּל אֲדָמָה:
אָנָּא הוֹרִידֵם לְאוֹרָה. לִבְרָכָה. לְגִילָה. לְדִיצָה. לְהוֹד. לְוַעַד טוֹב. לְזִמְרָה. לְחַיִּים טֹובִים. לְטוֹבָה. לִישוּעָה. לְפַרְנָסָה וּלְכַלְכָּלָה. כְּמוֹ שֶאַתָּה הוּא ה' אֱלֹהֵינוּ רַב לְהוֹשִיעַ מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם לִבְרָכָה.

תוכחת הנביא בעת עצירת גשמים ומשבר כלכלי
בעקבות התרשלות בבנין בית המקדש
כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת לֵאמֹר הָעָם הַזֶּה אָמְרוּ לֹא עֶת בֹּא עֶת בֵּית ה' לְהִבָּנוֹת:  וַיְהִי דְּבַר ה' בְּיַד חַגַּי הַנָּבִיא לֵאמֹר:  הַעֵת לָכֶם אַתֶּם לָשֶׁבֶת בְּבָתֵּיכֶם סְפוּנִים וְהַבַּיִת הַזֶּה חָרֵב:  וְעַתָּה כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת שִׂימוּ לְבַבְכֶם עַל דַּרְכֵיכֶם:  זְרַעְתֶּם הַרְבֵּה וְהָבֵא מְעָט אָכוֹל וְאֵין לְשָׂבְעָה שָׁתוֹ וְאֵין לְשָׁכְרָה לָבוֹשׁ וְאֵין לְחֹם לוֹ וְהַמִּשְׂתַּכֵּר מִשְׂתַּכֵּר אֶל צְרוֹר נָקוּב:  כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת שִׂימוּ לְבַבְכֶם עַל דַּרְכֵיכֶם:  עֲלוּ הָהָר וַהֲבֵאתֶם עֵץ וּבְנוּ הַבָּיִת וְאֶרְצֶה בּוֹ (ואכבד) וְאֶכָּבְדָה אָמַר ה':  פָּנֹה אֶל הַרְבֵּה וְהִנֵּה לִמְעָט וַהֲבֵאתֶם הַבַּיִת וְנָפַחְתִּי בוֹ יַעַן מֶה נְאֻם ה' צְבָאוֹת יַעַן בֵּיתִי אֲשֶׁר הוּא חָרֵב וְאַתֶּם רָצִים אִישׁ לְבֵיתוֹ:  עַל כֵּן עֲלֵיכֶם כָּלְאוּ שָׁמַיִם מִטָּל וְהָאָרֶץ כָּלְאָה יְבוּלָהּ:  וָאֶקְרָא חֹרֶב עַל הָאָרֶץ וְעַל הֶהָרִים וְעַל הַדָּגָן וְעַל הַתִּירוֹשׁ וְעַל הַיִּצְהָר וְעַל אֲשֶׁר תּוֹצִיא הָאֲדָמָה וְעַל הָאָדָם וְעַל הַבְּהֵמָה וְעַל כָּל יְגִיעַ כַּפָּיִם: (חגי א)


לָמָּה צַּמְנוּ וְלֹא רָאִיתָ עִנִּינוּ נַפְשֵׁנוּ וְלֹא תֵדָע
·    כבר שנים אנו מרגישים את חרון אף ה' על עמו ועל נחלתו, אך נראה כאילו תפילותינו מושבות ריקם. – למה?
·    בשנת תשכ"ז זכינו בחסדי ה' לחזור לחבלי נחלתנו ובפרט להר בית קודשנו.
·    במקום להחזיר את הר הבית לידיים נכונות ולחדש את עבודת המקדש, השארנו את ההר בשליטה מוסלמית.
·    לא רק קורבנות נמנע מאתנו להביא, אלא אפילו תפילה בציבור נאסרת במקום.
·    בשנים האחרונות עלו להר הבית רבנים חשובים, ראשי ישיבות ורבני ערים, אולם הצבור טרם הצטרף בהמוניו לעליות.
·    אין ספק, שהתעלמות שלנו מחילול ה' ומגלות השכינה, מביאה קטרוג גדול, אשר לתוצאותיו אנו עדים.


מצות עשה לעשות בית לה'. מוכן להיות מקריבים בו הקרבנות...שנאמר "ועשו לי מקדש".  רמב"ם בית הבחירה פ"א ה"א
ומשלחין זבין וזבות נידות ויולדות חוץ...להר הבית. טמא מת, אפילו המת עצמו מותר להיכנס להר הבית שנאמר "ויקח משה את עצמות יוסף עימו". הלכות ביאת המקדש, פ"ג, ה"ג, ד
ראוי לכל ירא שמים שיהא מצר ודואג על חורבן בית המקדש שולחן ערוך ס"א
חובה על כל יהודי לעשות ככל הניתן לבנין המקדש: תפילה, תיקון חצות, לימוד קדשים וטהרות ועוד.
אולם כשם שתפילה על רפואה לא פוטרת אדם משמירה על בריאותו, כך תפילה על בנין בית המקדש לא פוטרת מצעדים מעשיים.
הצעד המעשי ביותר שניתן לעשות לבנין המקדש הוא – עליה בטהרה להר הבית.
הר הבית הוא המקום דרכו עולות התפילות לפני כסא הכבוד. המקום נקבע עוד על ידי האבות כמקום התפילה החשוב ביותר.
זה המקום להתפלל על עם ישראל וארצו.

שאלות הלכתיות ניתן להעביר:
בפקס 077-5552067  או בדוא"ל Pmikdash@gmail.com
שאלות יועברו לרבנים הגאונים שליט"א – הרב דוב ליאור, הרב ישראל אריאל, הרב יהודה אדרי, הרב יהודה קרויזר, הרב י. אלבום.


לתאום הדרכה ופרטים נוספים:
הרב יהודה גליק – 052-8990399 , התנועה לכינון המקדש – 050-8649968
שעות פתיחה ליהודים בימים א – ה:
מ-7:30 עד 10:00 (בשעון קיץ עד 11:00)
ומ-12:30 עד 13:30 (ש.קיץ מ-13:30 עד 14:30)

קיצור הלכות כניסה להר הבית ומורא מקדש
·      יש לטבול במקוה כשר לפני העליה (רצוי באותו יום עצמו).
·      לפני הטבילה, יש להתרחץ היטב, לצחצח שיניים היטב, לנקות אף, אוזניים, עיניים, ציפורניים, להסתרק ולהסיר כל לכלוך.
·      יש לטבול בבת אחת את כל גופו במים.
·      ככלל – ניקיון הגוף צריך להיות כמו לפני שבת, חג, חתונה וכו'.
·      אין להכנס להר הבית בנעלי עור, ניתן לעלות בנעלי יום כיפור.
·      יש לנהוג בהר בכובד ראש, כיאה למקום השראת השכינה ולבוא בלבוש הולם.
·      יש להקיף את ההר מימין.
·      אין לעלות לרמה המוגבהת שעליה עומדת אבן השתיה (כיפת הסלע).
·      בעליה הראשונה יש להצטרף לעולה ותיק.