‏הצגת רשומות עם תוויות מד הגאולה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מד הגאולה. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 21 בינואר 2014

עולים להר הבית – הנתונים

 

שנת 2009 – 5,658 יהודים ישראלים, 306,947 תיירים.

שנת 2010 – 5,792 יהודים ישראלים, 401,872 תיירים.

שנת 2011 – 8,247 יהודים ישראלים, 370,240 תיירים.

שנת 2012 – 7,724 יהודים ישראלים, 312,302 תיירים.

שנת 2013 – 8,528 יהודים ישראלים, 282,012 תיירים.

הנתונים נמסרו ממשטרת ישראל.
משטרת ישראל אמנם איננה מונה את המוסלמים הנכנסים בשערי ההר, אך מותר להעריך שמדובר במיליונים רבים מדי שנה. זו מסקנה מתבקשת מהעובדה שתשעה משערי ההר מוקצים לכניסת מוסלמים בלבד, בעוד שער אחד בלבד מוקצה לכניסת תיירים ויהודים. גם מהעובדה שההר פתוח לכניסת מוסלמים במשך כל שבעת ימי השבוע במשך כ-16 שעות ביממה ואף יותר, לעומת כארבע שעות כניסה ביום, במשך חמישה ימים בשבוע בלבד – ליהודים ולתיירים. הקטגוריה 'תיירים' מכוונת לאלו שאינם יהודים או מוסלמים, אך נראה שהמשטרה כוללת בה גם יהודים ישראלים שאינם דתיים. הסיבה למנייה הנפרדת של הקבוצות היא העובדה שהמשטרה עצמה יוצרת אבחנה ברורה בין שתי האוכלוסיות בכניסה להר. תיירים שאינם בעלי חזות יהודית-דתית נכנסים באופן חופשי, בעוד יהודים, בעיקר אלו בעלי חזות דתית, מוכנסים להר רק לאחר תדריך שבו הם מוזהרים 'לשמור על הכללים': לא להתפלל, לא להשתחוות, לא לקרוע קריעה וכיוצא באלו. קבוצות יהודיות גם זוכות לליווי צמוד ונוקשה של המשטרה והוואקף.
הגידול במספר היהודים הישראלים העולים להר הוא עקבי למדי, וזאת על אף שבשנה החולפת ההר נסגר בפני יהודים כמה וכמה פעמים, בין השאר בימים שבהם התעתדו לעלות ההרה מאות רבות של יהודים, כדוגמת תשעה באב וכמה מימי חול המועד, חנוכה והימים הנוראים. מהנתונים עולה שבמהלך שנת 2013 עלו להר יותר יהודים מאשר בכל השנים שבהם נבדקים הנתונים, וככל הנראה יותר מאשר בכל שנה אחרת מאז 1967, ואילו במספר התיירים דווקא חלה ירידה. ועדיין, מספר היהודים הישראלים העולים אינו מגיע אף לחמישה אחוזים ממספר התיירים, ותנועות הר הבית היהודיות טרם הצליחו למצוא את הדרך להביא להר ציבור יהודי במספרים משמעותיים.
ההסבר עשוי להיות רתיעה ציבורית מכניסה להר הבית, במיוחד בקהל הדתי, שנובעת מתעמולה רבת שנים נגד העלייה להר מכיוון חלק בלתי מבוטל מההנהגה הרבנית, וכן בשל היחס הקשה המוענק ליהודים דתיים בהר בידי המשטרה והוואקף.
יהודה גליק, מנהל מיזם הליב"ה (לחופש יהודי בהר הבית) הגיב לנוכח הנתונים: "יש לזכור שנתוני המשטרה מדברים על יהודים דתיים בלבד, לא כולל קבוצות של יהודים חילונים וחיילים. להערכתנו מדובר בלמעלה מ-20 אלף יהודים שעלו להר במהלך השנה החולפת, וזאת כאשר ההר פתוח לכניסתם בסך הכל כשלוש שעות ביממה. ניתן לומר בבירור שלמרות שהשנה האחרונה הביאה לשיא את הפגיעה בזכויות היהודים בהר מצד משטרת ישראל, ומספר הימים שבהם נסגר ההר בפני יהודים הגיע גם הוא לשיא ועוד בימים חשובים במיוחד ליהודים – בכל זאת נמנו בשנה האחרונה מספרי שיא שלא נמנו מאז שנת 1967 בעלייתם להר. זה מוכיח לעין כל שעם ישראל רוצה לבוא בשערי ההר, ושאילו ההר היה פתוח בשעות סבירות הציבור היה מגיע אליו במאות אלפים ויותר מכך. אנו קוראים לממשלה להיות קשובה לרחשי לב העם, לפתוח את שערי ההר ליהודים ולהסדיר באופן מלא את זכויות היהודים בהר".

יום שני, 30 בדצמבר 2013

תקציב הוואקף: 30,000,000 ש"ח

במימון ירדני נדיב. איש וואקף בהר הבית
בראיון שנערך באתר אינטרנט איסלמי עם שר הוואקף והמקומות הקדושים לאיסלם בממשלת ירדן, ד"ר עבדול חפיז דאוד, חשף הלה בשבוע שעבר את ממדי ההשקעה הכספית של ממשלת ירדן בהר הבית. ובכן, על פי השר הממונה, מחלקת ההקדשים האסלאמיים בירושלים "עושה מאמצים אדירים כדי להגן על מסגד אל אקצה וקודשי האיסלאם בחסות היסטורית האשמית מאז ימי השריף חוסיין בן עלי" [מייסד הממלכה. א"ס]. במסגרת המאמצים הללו, מציין השר, מחזיקה המחלקה משרד וצוות ובו לא פחות מ-560 עובדים, הפועלים מכוח תקציב ירדני שנתי המגיע עד לשישה מיליון דינר בשנה (כשלושים מיליון ₪). השקעת הירדנים בהר, המתבצעת כחלק מהמאמץ להציב בו דריסת רגל, מתבטאת בין השאר גם במיזמים מיוחדים כדוגמת מימון שיפוצים במבנים עתיקים במתחם המקודש וכן רכישת גנרטורים חדשים עבורו.  

יום ראשון, 29 בדצמבר 2013

המבקר: שורת ליקויים בהתנהלות המשטרה

הרב ישראל אריאל בהר הבית
לאחר שהורחק לפני כשנה וחצי מהר הבית, פנה הרב ישראל אריאל למבקר המדינה בבקשה לבדוק את התנהלות המשטרה בעניין. טחנות הצדק טוחנות לאט, ורק לאחרונה הגיעה התשובה ממשרד המבקר: התלונה נמצאה מוצדקת: "אף שאין חולק על כך שהמשטרה מוסמכת להגביל את חופש התנועה והפולחן בהר הבית מטעמים של שלום הציבור ובטחונו", נענה הרב אריאל, "אין בכך כדי לפטור אותה משמירת זכויות היסוד של המבקשים לעלות להר הבית. בירור התלונה העלה שורה של ליקויים הנוגעים להחלטה למנוע את כניסתך להר הבית".
לא נלאה את הקוראים בכל הליקויים הרבים, רק בחשובים שבהם: "נמצא כי עד היום טרם עוגנו, ולו בנוהל פנימי, ההליכים בעניין מניעת הכניסה להר הבית, לרבות קביעת מנגנון ערר על ההחלטה לפני גורמים בכירים ביותר במשטרה או לפני ערכאה שיפוטית. בנוסף, אין כללים כתובים בדבר האסור והמותר על ההר. דווקא בשל רגישותו הגבוהה של המקום, על הכללים בדבר ההתנהגות על הר הבית, גמישים ככל שיהיו, להיות מפורסמים וידועים לכלל הציבור, כדי שכל מי שמבקש לעלות על ההר ידע את האסור והמותר. נוכח האמור, הבאנו לידיעת מפכ"ל המשטרה את הליקויים שעלו מהבירור, וכי יש להחיש את הכנת הנוהל... בנוסף הבאנו לידיעתו כי יש לפרסם כללים בדבר ההתנהגות המותרת על הר הבית".
ראוי לציין שהרשויות מקפידות כבר שנים רבות על הותרת הכללים המיועדים ליהודים בהר בלתי כתובים. לאחרונה נחשף במקור ראשון שהותרת הנוהל בעל-פה היתה המלצה שקיבלה המשטרה מידי היועץ המשפטי לממשלה עוד בסוף שנות התשעים של המאה הקודמת.
תגובת המשטרה באשר לכתיבת הנוהל המדובר ובאשר למועד שבו הדבר ייעשה, אם בכלל, לא נמסרה עד מועד סגירת הגליון.

יום ראשון, 15 בדצמבר 2013

רבינוביץ': חורג מסמכותו?

הרב שמואל רבינוביץ'
הרב שמואל רבינוביץ' איור: מושיק לין (צילום מסך מעריב)

ח"כ פייגלין הגיש בשבוע שעבר שאילתה למשרד ראש הממשלה בעניין הממונה על המקומות הקדושים הנתון תחת סמכותו, הרב שמואל רבינוביץ'. בדבריו כתב פייגלין: "בשבוע האחרון התפרסם שהממונה על המקומות הקדושים, הרב שמואל רבינוביץ', מחתים רבנים על קורא על איסור עליה להר הבית. לא זו אף זו, על פי אותם פירסומים מפעיל הרב רבינוביץ' איומים מאיומים שונים, כולל ניצול סמכותו למתן היתרי גישה לרכב לרחבת הכותל המערבי כדי להשיג את מבוקשו. האם יש אמת בפירסום זה? במידה שאפילו חלק מהמידע נכון, מה בכוונת השר לעשות כדי למנוע מהרב הממונה לפעול בדרך זו?".
ממשרד ראש הממשלה שתחתיו פועל רבינוביץ' בחרו עד כה שלא להשיב לפנייה, ואולם רבינוביץ' עצמו פנה ביוזמתו לח"כ פייגלין: "הובא לידיעתי כי נטען על ידך שפעלתי לחתימת רבנים על איסור עליה להר הבית תוך 'איומים'... מיותר לציין שזהו שקר מוחלט. מעולם לא איימתי על אדם, ועל אחת כמה וכמה בשאלה הלכתית וכלפי גדולי ישראל. יוזמת ההחתמה גם לא היתה שלי. כמייצג את עמדת הרבנות הראשית לדורותיה השוללת עליה להר הבית באופן מוחלט, לבקשת הרב שלמה אבינר אני משמיע דעה זו בצורה נחרצת".
פייגלין לא נבהל: "לא קבעתי מסמרות בדבר פעילותך, אלא רק הפניתי שאלות לשר הממונה עליך, שאלות שזכותי וחובתי כנציג הציבור לקבל עליהן תשובות. לא ציינת במכתבך מי הוא בעל היוזמה להחתמה המחודשת על מכתב הרבנים הראשיים מלפני שנים רבות. האם הרב אבינר פנה מיוזמתו לרבנים, או שמא היוזם המסתורי להחתמה המחודשת פנה אליו כדי שיפנה לרבנים? ניכר שהיית בסוד העניינים ומשום מה בחרת להתעלם מתשובה ברורה בנושא זה.
"הדיון ההלכתי מוכר וידוע, וכידוע לך ישנה סוללת רבנים מכובדת ובראשה מזקני הדור כמו הרב דב ליאור המתירה ואף מחייבת את העלייה להר בקדושה ובטהרה. איני יודע אם אתה אוכל רק מהכשר הרבנות או גם מהכשרים נוספים כמו הבד"ץ, אבל ברור לי שכממונה מטעם המדינה אינך מנהל קמפיינים נגד מי שלא אוכל מהכשר הרבנות ונסמך על רבנים אחרים. לא ברור לי מדוע בענין זה אתה חורג מתפקידך ורואה חובה לעצמך למנוע מיהודים שסומכים על רבניהם מלעלות להר. יתרה מזו אם אכן אתה רואה עצמך כרב האחראי על המקום הקדוש – הר הבית, כיצד זה אתה מאפשר את הפקרתו בידיים זרות המחללות את קדושתו יום יום שעה שעה?".
 

יום ראשון, 8 בדצמבר 2013

מחתים העצומות

פעם נוספת, אחת מני רבות, התפרסמה השבוע עצומה הקוראת לציבור להימנע מעליה להר הבית. על העצומה חתומים בין השאר הרבנים הראשיים לישראל הנוכחיים. הגורם העומד מאחורי הפקת העצומות הוא רב הכותל שמואל רבינוביץ'. 'מקור ראשון' הפנה ללשכתו של רבינוביץ' כמה שאלות בעניין. תהינו האם הרב מודע לעובדה שחלק גדול מרבני הציונות הדתית מעודד כיום עליה להר הבית או לפחות איננו מתנגד לה. בנוסף לכך שאלנו גם האם החתמת רבנים חרדים על העצומה מהווה המשך להתכתשויות הפוליטיות האחרונות שבין המפלגות החרדיות לדתיות.
תגובת לשכת הרב: "נושא העלייה להר הבית איננו פוליטי, אלא הלכתי בלבד. יוזמת ההחתמה איננה של הרב, אלא של הרב אביגדור נבנצאל ורבנים נוספים. הרב רבינוביץ' חושב שבנושאים הלכתיים אין לקטלג רבנים לפי עמדות פוליטיות, ואף שמע לא פעם ולא פעמיים מהרב אברהם שפירא ומהרב מרדכי אליהו על התנגדותם המוחלטת לעליית יהודים להר הבית ובקשתם לפעול נגד העליה. חובתו כרב הכותל לפעול נגד עליה להר הבית".

יום שישי, 29 בנובמבר 2013

משיאים משואות, מדליקים מנורה

ביום שלישי בערב, עם הדלקת נר שביעי של חנוכה ואור לא' בטבת, ייעשה לראשונה זה שנים רבות נסיון שיחזור של מעמד השאת המשואות מדי ראש חודש הנזכר במשנה, שישולב במעמד הדלקת נרות מנורה כהדמיית ההדלקה במקדש. מדובר בשילוב של כמה וכמה אירועים בו זמנית. אורן יהלום מניר עציון בשיתוף עם פרופ' הלל ויס מאוניברסיטת בר אילן והמדרשה לידע המקדש הצליחו להביא לכך שמהר הזיתים בירושלים ועד ראש הניקרה בצפון, בכעשרים אתרים שונים ברחבי הארץ יודלקו משואות בעת ובעונה אחת. המשואות באות לבשר על כניסת החודש החדש ותיאור מפורט של הליך ההדלקה מתואר בפרוטרוט במשנה. באותה עת ממש יודלקו נרות במנורת-דמה ברחבת מנורת הזהב שבמורדות הרובע היהודי בירושלים. שמן שיימסק במיוחד עבור האירוע בכמה מסיקים ברחבי הארץ יובא לרחבת מנורת הזהב, בואכה הר הבית, ושם בטקס חגיגי תתבצע ההדלקה.
במיוחד לקראת האירוע הזה ייערכו בכמה אתרים ברחבי הארץ מסיקי זיתים חגיגיים, בין השאר ביום ראשון הקרוב בשעה 7:00 בבוקר במטע בלב הגליל ('האוהל של גניש') בהובלת האמן רואי לוי (לשעבר חבר להקת 'שוטי הנבואה') וכן בתל רומידה בחברון ובאיתמר שבשומרון. השמן שיופק ממסיקים אלו יובא בידי נציגים תושבי המקומות הללו לירושלים ביום שלישי בערב, וכאמור ישמש לטקס הדמיית ההדלקה כשהמוֹתר יובא למשמרת במכון המקדש. בשעה 17:00 תצא תהלוכת 'מביאי שמן הזית לאוצר המקדש' משער ציון לכיוון רחבת המנורה הצופה אל הר הבית. בשעה 18:20, בזו אחר זו יודלקו משואות בראשי הרים ברחבי הארץ, במהלך שיועבר בשידור אינטרנטי חי יחד עם מעמד הדלקת המנורה בעיר העתיקה בירושלים.
לפרטים:
·        המסיק הגלילי: 052-2353208,
·        המסיק באיתמר: 050-3337385,
·        המסיק בחברון: 050-4647554.

לתיאום מסיקים נוספים: 054-5720066.
להצטרפות להשאת המשואות: אורן – 0505860906, הלל – 0545343545.


לפרטים נוספים ראו גם:

יום ראשון, 24 בנובמבר 2013

אין (תפילה בשער ה)רחמים

אין (תפילה בשער ה)רחמים

שער הרחמים
מתברר שהמשטרה אוכפת את איסור התפילה המוטל על יהודים בהר הבית גם במורדותיו, מחוץ לחומות המתחם. ארבע צעירות יהודיות, קטינות על-פי הגדרתן, שהתפללו סמוך לשער הרחמים שבכותל המזרחי של הר הבית נעצרו במקום אור ליום שני השבוע. יש לציין שבמקום מצויה תצפית משטרתית וכן חיישנים האמורים להתריע מראש על נוכחות יהודים בשביל העובר ממזרח להר הבית, וקבוצות יהודיות העוברות בו מעוכבות עד לבדיקת הסיבה לשהותן במקום.
בית המשפט השלום בירושלים דחה את בקשת המשטרה להרחיק משערי הר הבית את ארבע הקטינות. כמו כן קבע השופט שלא הייתה הצדקה למעצרן של שתים מהבנות למשך הלילה.
עו"ד איתמר בן גביר המייצג את הבנות טוען שמעצרן הוא שערוריה, "פעם אחר פעם אומרים בתי המשפט שאין לעצור במקרים כאלה אך המשטרה מצפצפת על החוק". לדבריו, "אין ספק שאם היה מדובר בתפילת מוסלמים או נשות הכותל המשטרה הייתה שומרת על זכות התפילה אך כאשר מדובר בבנות יהודיות אין זכויות והמשטרה פוגעת בחופש הביטוי וחופש התנועה".
לשאלת 'מקור ראשון' האם איסור התפילה בהר הבית קיים מבחינת המשטרה גם מחוץ לחומות המתחם המקודש בחרה המשטרה שלא להגיב.

חפירות במקום המקדש

הר הבית - ייתכן שזו שכבת עפר מימי הבית הראשון.
החפירה בשבוע שעבר
כל עבודות להחלפת צינור בהר הבית הן עסק רגיש במקום כה מורכב מבחינה ארכיאולוגית, בוודאי כשקו המים עובר בדיוק במקום שבו ניצבה העזרה. בשבוע שעבר החלו עבודות חפירה בסמוך לכיפת הסלע ממערב לצורך חשיפת צינור מים ישן והחלפתו. העבודות החלו ללא תיאום ואישור מתאים מהמשטרה, וזו עצרה את העבודות. לאחר מכן, הן נמשכו תחת פיקוח של רשות העתיקות ובאופן ידני. בביקור שערך במקום הארכיאולוג צחי דבירה, ממנהלי מיזם סינון עפר הר הבית בעמק צורים, הוא גילה שנחשפה תעלה באורך של כ-20 מ' ובעומק של כ-40 ס"מ, וממנה הוצא עפר במרקם אפור האופייני להר הבית, יחד עם חומרי בנייה מהעת החדשה ששימשו כתשתית להנחת צינור המים.
לדבריו, לא נראו שרידים ארכיטקטוניים בחתכי התעלה, אך בקצה הדרומי שלה נראו מספר אבני שדה ומעט עפר במרקם אדום. להערכת דבירה, אם אכן מדובר באדמת טרה רוסה, יתכן שהחפירה הגיעה לשיכבה הקדומה לחורבן הבית הראשון. את העפר שהוצא מהחפירה איתר דבירה במזרח הר הבית. לדבריו, צר לו על כך שהעפר נזרק ולא נשמר, מאחר שסינון העפר הזה עשוי להוות הזדמנות נדירה לדגום עפר המגיע ממקום המקדש ממש.



יום ראשון, 17 בנובמבר 2013

מסורבים, דגלים ושאר נהלים

למרות טיעוני המשטרה
דגלי הרשות, מצרים וחמאס מתנופפים בהר
בשבוע שעבר, במענה לכתב גלי צה"ל יאיר שרקי, ציינה דוברות מחוז ירושלים במשטרה שמהר הבית מורחקים בעת הזאת כעשרים בני אדם, כעשרה מהם יהודים וכעשרה מוסלמים. לתהיית הכתב מדוע רק הנפת דגל כחול-לבן אסורה בהר ולא דגלים אחרים, כתב הדובר: "כחלק מהסטאטוס קוו המתקיים בהר הבית וכחלק מן ההסדרים החלים בו ולאור רגישות ונפיצות המקום אסורה הנפת דגלים לאומיים ודתיים מכל סוג במתחם ההר. כמו כן אסורות פעולות נוספות העלולות להביא להפרות הסדר ולסיכון חמור לביטחון הנפש והרכוש".
המשפטים הללו גררו מטבע הדברים הרמת יותר מגבה אחת, ו'מקור ראשון' מיהר להעלות את תהיותיו בפני המשטרה. שאלנו:
א. ידוע לנו על הרבה יותר מעשרה יהודים המורחקים מהר הבית כיום, ולמעשה מעל שלושים. אלו שמותיהם של הידועים לנו: הרב ישראל אריאל, גרשון סלומון, יהודה עציון, יהודה גליק, אלכס שכטמן, שלום ברשצקי, ידידיה ניימן, יעקב הימן, מלכיאל שרבט, שמואל לדז'ינסקי, מיכאל פואה, בנצי גופשטיין, איתן קלימן, דני סימן, אריה זוננברג, הרב מיכה פלד, משה חכמון, אלי מן ההר, אריאל דנינו, יאיר קהתי, ידידיה שליסל, חגי וייס, משה פואה, משה פייגלין, אליחי שפירא, ברוך צורי נוקד, אהרן נועם שמחי, דב מורל, אליעזר טרספולסקי, מאיר ברטלר, איתמר חדד ושמריה גרשוני.
ב. לאור תגובתכם בעניין הדגלים אין לנו אלא לצרף לעיונכם מאגר תמונות מרשים של דגלי תורכיה, סוריה, מצרים, חמאס ועוד שנישאו בהר ללא הפרעה (שלחנו לעיון המשטרה תמונות רבות, חלקן טריות מהשבוע שעבר).
ג. נבקש הבהרתכם מהן אותן 'פעולות נוספות אסורות העלולות להביא להפרות סדר ולסיכון חמור לביטחון הנפש והרכוש', בכדי שהציבור ידע וייזהר שלא לבצען חלילה.
תשובת משטרת ירושלים: "המשטרה עומדת על כך שמהר הבית מורחקים נכון לעת הזאת, כעשרה יהודים וכעשרה מוסלמים בלבד. מעבר לכך, אין בכוונתנו להתייחס לקטגוריות נוספות באם ישנן כאלו.
"כל הנפת דגל מטופלת על ידי המשטרה על פי כל דין. ב'פעולות נוספות האסורות בהר' הכוונה היא למגוון פעולות העלולות להפר את הסדר. כל פעולה כזאת, תטופל על פי חוק כפי שנעשה עד היום. המשטרה נוהגת ללא כל משוא פנים כנגד כל גורם שהוא המבצע פעילות העלולה או המפירה בפועל את הסדר בהר הבית. מקור הסמכות והחובה שעליהם נסמכת המשטרה הוא סעיף 3 לסדר הדין הפלילי – לקיום הסדר הציבורי ולביטחון הנפש והרכוש, וכמו כן חוק המקומות הקדושים".

יום שבת, 2 בנובמבר 2013

דתיים שמאלה, חילונים ימינה


דגלים שמותר להניף בהר הבית
בעקבות הנפת דגל ישראל בהר הבית לפני כשבועיים החמירה משטרת ישראל מאוד את הנהלים בכניסה להר ביחס ליהודים שומרי מצוות. כך, בעוד גלויי ראש – תיירים וישראלים חילונים – מורשים להמשיך להיכנס בשערי ההר באופן חופשי, מוגבלות קבוצות דתיות לבנות עשרה מבקרים בלבד. קבוצה המעורבת מדתיים ומחילונים  מופרדת, כשהראשונים מעוכבים בכניסה ואינם מורשים להצטרף לקבוצה של גלויי הראש. קבוצה דתית איננה מורשית להיכנס בשערי ההר בטרם יצאה הקבוצה הקודמת. כך יוצא שבעוד תיירים נכנסים להר במאות ובאלפים מדי יום, מספרם של עולי ההר מקרב יהודים חובשי כיפה איננו עולה על כמה עשרות בודדות. באם המספר חורג מכך, כמה מהמבקשים להיכנס יצטרכו לסוב על עקביהם ולא יזכו לעלות ההרה. 
בנוסף, הבידוק שעובר יהודי דתי כוללת חיטוט בחפציו האישיים, בכיסיו ולעתים אף הפשטתו ממש. זאת מלבד הנוהל הרגיל שלפיו יהודים דתיים, והם בלבד, נדרשים למסור את תעודות הזהות שלהם בכניסה להר לצורך רישום. במטה תנועות המקדש מתרבים לאחרונה קולות הקוראים להסיר את הכיפות בכניסה להר בכדי להתגבר על הגבלות המשטרה, ולשוב ולחבוש אותן רק בהר עצמו, לאחר המעבר במסוף.
בתגובה לטענות הגיבה יו"ר ועדת הפנים של הכנסת, ח"כ מירי רגב: ״סוגיית אפליית יהודים העולים להר הבית מכאיבה לי באופן אישי. רק בחודשים האחרונים הקדישה ועדת הפנים דיונים רבים בנושא. בימים הקרובים נקיים דיון נוסף ונבקש שוב מהמשטרה הבהרות לעניין. על פניו הטענות קשות ודורשות בירור מקיף ויסודי. לא ייתכן שיהודים במדינת ישראל לא יוכלו להעלות להר הבית. זו פגיעה בריבונות ישראלית וללא ספק מדובר בהשפלה ופגיעה בכבודם של היהודים העולים להר״.

ממשטרת ירושלים נמסר: "חלוקת המבקרים לקבוצות, הגבלת מספר המבקרים ובדיקת תכולת תיקים נעשית לאחר בחינת מכלול שיקולים, לרבות שיקולים בטחונים ומבצעיים, ולא משום שיקול אחר כפי שנטען. ההחלטות בנושא הר הבית מתקבלות לאחר הערכות מצב מסודרות ותוך איזון רגיש בין כלל הזכויות והאינטרסים הרלוונטיים".

יום שישי, 18 באוקטובר 2013

דגל ישראל מונף

קריאת שמע בהר הבית
מכה למשטרת ירושלים. למרות מאמציה וידיעה מוקדמת של אנשיה על כוונות להתפלל בהר, למרות הגבלת הקבוצות של שומרי המצוות היהודים בהר לבנות עשרה מבקרים בלבד, למרות ואולי בגלל הרחקת הרב ישראל אריאל ויו"ר הקרן למורשת הר הבית יהודה גליק בשבוע שעבר – נהליה הבלתי כתובים מופרים לאחרונה יותר מתמיד.
יום שני השבוע היה היום שלו חיכו זמן רב בתנועות המקדש. בפעולה מתואמת החלו שתי קבוצות יהודיות בהר להתפלל ולהשתטח בו וגם להניף במקום את דגל ישראל ולשיר את 'התקווה' – במה שלא מופרך להעריך שיהפוך מעתה מודל לחיקוי. מאמצי הוואקף והשוטרים להפסיק את המעשים האסורים מבחינתם לא הועילו, עד להוצאתם בפועל של כל חובשי הכיפות היהודים מההר וסגירתו לכניסת מי שאינם מוסלמים. 13 מחברי הקבוצות נעצרו, מתוכם שלושה קטינים וכן רב הישוב בית חורון מיכה פלד, אדם בן למעלה משבעים שאף נאזק בידי השוטרים.
במשטרה ביקשו להרתיע מקיום מעשים דומים בעתיד וביקשו להאריך את מעצרם של 11 מהעצורים ב-24 שעות. שופט בית משפט השלום דחה ערר של עו"ד נפתלי ורצברגר שדרש לשחררם, אך בתגובה לעירעור דחוף בעניין הורה בית המשפט המחוזי לשחרר את כל העצורים באופן מיידי.

יום רביעי, 16 באוקטובר 2013

עדיין 'סהר על ההר'

בשבועיים האחרונים התראיינו כאן ניר ברקת ומשה ליאון המתמודדים בשבועות אלו על ראשות עיריית ירושלים. שניהם נשאלו כאן על העובדה שהסיור היחיד המוקדש להר הבית מתוך 16 סיורי הוידאו בעיר העתיקה המוצעים באתר הרשות לפיתוח ירושלים, מכונה 'סהר מעל ההר' ובו התייחסות להר רק מההיבט המוסלמי שלו. לשם המחשה, באתר מתייחסים לסביל שהקים השליט הממלוכי קאית באי לפני כ-600 השנה, אבל מילה לא מוקדשת שם לבית המקדש הראשון או השני, כאילו אין להר עבר יהודי כלל.
ברקת הוא ראש העיר וליאון היה עד לאחרונה ראש הרשות לפיתוח ירושלים, ובכל זאת השניים טענו בראיונות לעמוד שלפניכם שמעולם לא שמעו על הבעיה בסיור המדובר. חיפוש קצר באינטרנט מעלה שהסיור 'סהר על ההר' עוד מופיע באותו הנוסח באתר הרשות, וגם ברגע זה אין בו כל התייחסות לעברו היהודי של המקום הקדוש ביותר ליהדות.

יום חמישי, 3 באוקטובר 2013

משבר בשל "הפלישות לאל אקצה"

לפי העיתון 'אל־קודס אל־ערבי', רוחות משבר נושבות לאחרונה בין ירדן לישראל על רקע מה שמכנה העיתון "פשיטות המתנחלים למקומות הקדושים לאסאלם". בייחוד התעורר הזעם, כך על פי העיתון, על "הפלישה הגדולה ביותר מאז 1967" שבוצעה לפי הטענה ביום ראשון שעבר, חול המועד, שאז עלו להר הבית כ־400 יהודים שומרי מצוות.

הווקף האסלאמי בהר הבית, הכפוף לממשלת ירדן, טען בכתבה שמדובר בהפרת הסכם השלום בין ישראל לירדן, שכביכול מחייב התייעצות מוקדמת עם הממלכה ההאשמית בכל עניין הנוגע להר – זאת על אף שההסכם, אם לדייק, מחייב דווקא לשמור על זכויות כל הדתות במקומות המקודשים להן. לדעת ירדן, כך נאמר בעיתון, בקשותיה מישראל לצמצם את כניסת דוברי העברית וחובשי הכיפה למתחם נתקלו באדישות, ולכן התגלע משבר בין המדינות.

יום ראשון, 15 בספטמבר 2013

היהודים נותרו בשוליים

הכניסה להר הבית בערב ראש השנה
אתרי האינטרנט האיסלמיים חגגו השבוע את העובדה שהצליחו לשבש את כניסת היהודים להר בערב ראש השנה ובמהלך החג. למרות היערכות מוגברת של כוחות משטרה, למרות מעצרו של שייח' ראאד סלאח בדרכו למסיבת עיתונאים שכוונה נגד היהודים העולים להר הבית, למרות הרחקת סלאח מירושלים לחצי שנה ועיכוב אוטובוסים שעליהם מוסלמים בדרך להר, ועל אף הבטחות מפורשות של המשטרה בוועדת הפנים של הכנסת – לא הצליחה המשטרה לאפשר עליה חופשית של יהודים להר בערב ראש השנה ובמהלך החג, וכל שהניחה להם לערוך היה ביקור חטוף בן דקות ספורות בשולי ההר. המשטרה גם לא הצליחה למנוע התפרעויות ערביות וידויי אבנים בהר בערב החג ובמהלכו.
יו"ר ועדת הפנים, ח"כ מירי רגב, מסרה בתגובה להגבלת היהודים בהר: "קיימתי בחודשים האחרונים דיונים רבים בנושא. לצערי קיימת בהר מדיניות שאיננה ברורה וסדורה, הפוגעת במימוש הריבונות הישראלית בו. יהודים ומוסלמים צריכים לעלות ולהתפלל על ההר, ללא הבדל וללא אפליה. העליה להר תוך מניעת ביטוי סממנים יהודיים מעליבה, פוגעת ומשדרת מסר של חולשה והעדר ריבונות".

תפילה, נעילה


מפכ"ל המשטרה יוחנן דנינו

מפכ"ל משטרת ישראל יוחנן דנינו התראיין בערב ראש השנה לעיתון 'ישראל היום', ונשאל מה יש לו לומר לח"כים הדורשים תפילת יהודים בהר הבית וטוענים שהמשטרה מונעת זאת מהם. תשובת המפכ"ל: "הרבה פעמים אתה שומע, ולא אציין שמות של ח"כ כזה או גורם אחר, שהם רוצים חופש גישה להתפלל על הר הבית. מי מפריע להם? יש חופש גישה. לא צריך להשתמש בסיסמאות. כל יהודי שרוצה להתפלל על הר הבית יכול להתפלל על הר הבית, אבל בשעות ובזמנים שנקבעו".
לאור הדברים המפתיעים הפנה 'מקור ראשון' למפכ"ל שאלות בעניין. תהינו האם קבע כאן דנינו נוהל חדש שעל פיו מותר כעת ליהודים להתפלל בהר הבית ואם כן, באילו שעות מותרת התפילה. דוברת המפכ"ל מיהרה להתקשר ולהכחיש את היתר התפילה. לדבריה מדובר בטעות סופר של הכתב, והכוונה בדברי דנינו היא לעצם האפשרות הנתונה בידי יהודים לעלות להר, אך לא להתפלל בו. יש לציין שבאתרים האסלאמיים ובדפי פייסבוק המזוהים עם הוואקף הובאו דבריו של דנינו בהרחבה רבה והוסבר שמדובר במהפך בעמדתה המסורתית של המשטרה, שהתנגדה עד כה לתפילת יהודים מחשש למהומות אסלאמיות במקום הקדוש. 
 


יום רביעי, 4 בספטמבר 2013

שקלים חדשים מאוד

מטבע מחצית השקל
ושוב נתרמה הלשכה אמש, ערב ראש השנה. אל תרימו גבה. תרומת הלשכה היא טקס המתרחש, על פי ההלכה וגם במציאות, שלוש פעמים בשנה: בערב ראש חודש ניסן, בערב ראש חודש סיוון ובערב ראש השנה, ובמהלכו מועברים מטבעות מחצית השקל החדשים שהגיעו לקופות המקדש – לרשות ההקדש.
מתברר שמוסד ההקדש של בית המקדש העתידי, שהוא בעצם הגוף המממן שלו, חי ונושם בימינו ואפילו מוּכּר כבר למעלה מעשור על-ידי רשם ההקדשות במשרד המשפטים. שלושת העומדים בראשו, 'נאמני אוצר המקדש' הם תושב מעלה אדומים האדריכל גדעון חרל"פ, בכיר הסוכנות היהודית שלמה נאמן והרב יוסף אלבוים מ'התנועה לכינון המקדש'. כבר כיום מצוי בידי גזברי המקדש העתידי אוצר לא-קטן, כמה אלפי מטבעות ששוויים כמאתיים אלף ₪, ומאוכסנים בכספת שנשמרת אי שם במרכז ירושלים. חרל"פ וחבריו לא הוציאו עדיין שקל או אפילו חצי שקל מהסכום שצברו, מכיוון שהם מייעדים אותו לרגע שבו תיווצר אפשרות לפעולה ממשית בהר הבית.
אדם נוסף שחבר אליהם, ראובן פרגר, מטביע מדי שנה מטבע כסף טהור בשווי מחצית השקל ההלכתי (85 ₪ כיום), ומשווק אותו לציבור לצורך תרומתו ללישכה. לטקס תרומת הלשכה התייצב פרגר כשהוא יחף ובבגד נטול כיסים, וזאת על פי הוראות המשנה שתובעת מהתורם לנהוג כך בכדי להסיר ממנו חשד של נטילת מטבעות מהקופה לכיסו הפרטי (או לנעליו). אגב, לדברי פרגר לא מאוחר עדיין לתרום. לדעות רבות מדובר במצווה מהתורה.
להצטרפות למיזם מחצית השקל: 02-6251112.

יום שני, 2 בספטמבר 2013

רחוב הר הבית

רחוב הר הבית פינת הכותל
בכל הארץ כולה, יש לדעת, קיימים ככל הנראה לא יותר מארבעה רחובות הנושאים את השם הזה. אחד מהם, בבני ברק, אמור להיות מוחלף בקרוב. על פי פירסום של ועדת השמות הבני-ברקית בעיתונות המקומית, שמות של רחובות רבים, וביניהם רחוב הר הבית המדובר, צפויים להשתנות. לפני שנה התכנסה הוועדה, שבראשה עומד חבר המועצה יגאל גואטה, והעלתה הצעה לשנות את שמותיהם של רחובות רבים "עקב הסתלקותם של גדולי ישראל שהטביעו את חותמם על עולם התורה לדורות". על-פי הפירסום, המליצה הוועדה לשנות את שמו של רחוב הר הבית ולקרוא אותו "על שם הרב יעקב מרובקה ז"ל, מוותיקי העיר".
ובלי כל קשר, ממש במקביל להחלפת שמו של רחוב הר הבית בבני ברק, בנתיבות הדרומית ממש לאחרונה נקרא רחוב בדיוק בשם הזה: "רחוב הר הבית".

המזבח כבר מוכן

זה המזבח לעולה
אחרי חודשי עבודה רבים, מאמץ רב והשקעה כספית גדולה, מזבח העולה העתידי כבר ניצב במכון המקדש – מוכן בתוך שעות להצבתו במקומו המיועד בהר הבית הסמוך. מדובר במזבח לבנים שיצר האדריכל שמואל בלזם בגודל המזערי הנדרש, בכדי להקל על שינועו לאתר הקבע שלו ברגע שהדבר יתאפשר. בכל לבינה משוקעות אבנים שנלקחו מים המלח, וזאת על פי הדרישה ההלכתית שהמזבח ייבנה מאבנים שאינן פגומות. איום נוסף על כשרותן של הלבנים הוא מגע ברזל בהן, ובמכון נערכים להגן על המזבח החדש גם מן הסכנה הזו.