פרסום ראשון: הקלטה מביכה, שוב משטרת ישראל משקרת!

ההקלטה מוכיחה: המשטרה החתימה את מנועי הכניסה להר הבית על מסמכי הגבלה וסירבה לתת להם העתק

בהקלטה שהגיעה לידי 'מקור ראשון' נשמע סגן מפקד יחידת המקומות הקדושים כשאינו מאפשר למסורב כניסה להתייעץ עם עורך דינו ולקבל את טופס ההגבלות לידיו  ■  לטענת כחולי המדים, ההליך עבר אישור של היועץ המשפטי למשטרה

מאת: ארנון סגל/ מקור ראשון

לפני שבועיים, כזכור, חשף 'מקור ראשון' מסמך שהמשטרה התכחשה עד כה לקיומו, טופס התחייבות שהמשטרה מחתימה עליו יהודים שנחשדו בקיום טקסי פולחן יהודיים בהר הבית. בטופס נדרשים החותמים לשלל התחייבויות, בין השאר שלא לשבת במהלך ביקור בהר, לא לשאת בו דגל, לא ליזום ביקור קבוצות בו, להתחייב להימנע מפירסומים שונים אודות קיום פעולות פולחניות בו ובכלל – "לא להתבלט בהר בכל דבר ועניין". בכתבה הובאו עדויותיהם של ארבעה ממנוּעי-הכניסה היהודים להר שנדרשו לחתום על הטופס, שטענו שהמשטרה סירבה לספק להם העתק מהמסמך שעליו חתמו, או אפילו לאפשר להם לרשום לעצמם תזכיר מהתחייבויותיהם בו.

בכתבה הובאו דבריו של, פרופ' אריאל בנדור מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן שהתבטא בחריפות ביחס למסמך: "לא מוכר לי מקור סמכות של המשטרה להחתים אזרחים על התחייבות בנוסח שהועבר לי. בעייתיים במיוחד הם סעיפים שתוכנם אינו חוקי, כגון התחייבות לא לפרסם פרסומים בדבר פעולות שיש בהן כדי להוות הפרה של כללי הביקור המותווים במסמך, לרבות פירסום אודות פעולות בעלות סממנים פולחניים או הפגנתיים, וכו'. התחייבות זאת, שהפרתה עשויה, כאמור במסמך, להוביל למניעת כניסה להר הבית, פוגעת ללא בסיס בחופש הביטוי".

בתגובתה הראשונה ל'מקור ראשון' לפני כחצי שנה, כאמור, התכחשה המשטרה לקיום המסמך וטענה אז ש"המשטרה לא מחתימה על כל מסמך כנטען". בתגובתה לפני כשבועיים, לעומת זאת, היא שינתה את גירסתה והפעם השיבה לנו: "...המשטרה לא מחתימה מבקרים בהר הבית, למעט אנשים שכבר הפרו את כללי ההתנהגות במקום ואת הסדר הציבורי בעברם. עוד נמסר מהמשטרה כי העתקים אכן נמסרים לחותמים".

ואולם בימים האחרונים הגיעה לידי 'מקור ראשון' הקלטה שבוצעה במשרדי הימ"ק (יחידת המקומות הקדושים) ומפריכה גם את הודעת המשטרה הזו. מדובר בהקלטה שנעשתה לפני למעלה משנה, בידי יהודי דתי, מסורב-כניסה להר הבית שזומן להגיע לפגישה בתחנת המשטרה של הימ"ק על מנת לחתום על הטופס הנ"ל. הוא פגש מולו את סגן מפקד ימ"ק, ארז תבור, מכיוון שמפקד ימ"ק עצמו, סנ"צ אבי ביטון, היה באותה עת בחופשה.

הרי עיקרי השיחה שהוקלטה, לאחר שתבור הניח לפני האדם שמולו את נוסח ההתחייבות:

מנוּע הכניסה: בוא נעשה כזה דבר, שכן שלי עורך דין, אני מראה לו את זה ושואל אם זה בסדר, ומחזיר את זה מחר.

תבור: אני יכול לתת לך העתק רק אחרי שחתמת על זה, או שאתה רוצה ללכת אליו ולשאול [כבר כעת, ללא העתק. א"ס]. העתק אני לא אתן לך להראות לו.

מנוע הכניסה: יש בעיה חוקית להראות לעורך דין מסמך לפני שאני חותם עליו?

תבור: אין עם זה בעיה חוקית, אבל זה מה שאנחנו עושים במשטרה. דרך אגב, זה עבר את היועץ המשפטי למשטרה, זה עבר את הכל, זה לא משהו שאנחנו עושים לבד.

הדיון בעניין עוד נמשך. תבור לא מניח למנוע הכניסה להתקשר לעו"ד בעודו מול הטופס.

מנוע הכניסה: מה כל כך כואב לך לתת לי את זה? אני מבין שיש פה משהו לא חוקי.

[...] תבור מקריא מהמסמך: "הנני מתחייב שלא לבצע בהר כל פעולה דתית בעלת סממנים חיצוניים או מופגנים".

מנוע הכניסה: ציצית מותר להכניס?

תבור: 'כל פעולה דתית'  כתוב כאן. אנחנו מדברים על פעולה.         

מנוע הכניסה: ותפילין?

תבור: אתה רוצה לשאול אותי מה מותר ומה אסור?

מנוע הכניסה: כן.

תבור: הבנתי, אז ברגע זה אני מפסיק את המריחה. אתה מכיר את הנהלים, מה מותר ומה אסור. את השאלות האלו שאלת כשעלית להר הבית? ...כנראה שאתה לא מבין את הכללים. עוד פעם אני אומר, זה מה שמותר ואסור ועל זה אתה חותם. דרך אגב, זה כדי לשמור עליך מהפרות סדר.

מנוע הכניסה: גם הערבים חותמים על כאלו דפים כשהם זורקים אבנים?

תבור: אנחנו פשוט לא נותנים להם להיכנס.

מנוע הכניסה: כל אחד צריך להראות תעודה לפני שהוא נכנס ביום-יום?

תבור: בטח, אנחנו בודקים אותם גם כן.

מנוע הכניסה: אני עומד כל יום בשער הכותנה ולא רואה את זה.

תבור: אני מבין שאתה בא לבקר אותנו על העבודה שאנחנו עושים.

מנוע הכניסה: לא, פשוט שיקרת, אז העמדתי אותך על הטעות.

תבור: לא, אנחנו לא בודקים כל אחד, אבל אנשים חשודים אנחנו בודקים. יש ערבים שהם מורחקים, שעושים הפרות סדר, ואנחנו לא נותנים להם להיכנס.

מנוע הכניסה: לא בודקים להם תעודות.

תבור: הם מורחקים, הם לא נכנסים בכלל. ומוסלמים שנכנסים לתוך ההר – יש כאלו שבודקים ויש כאלו שלא, סלקטיבית, אותו הדבר כמו יהודים. אבל זה מה שבאנו לדון, בהסדרי הכניסה למוסלמים?

מנוע הכניסה: באנו לדון למה אני צריך לחתום על זה. למה אני לא יכול עכשיו לעלות.

[...]

מנוע הכניסה: אני רוצה לחתום על ההתחייבות. תביא לי את זה, אני אחזיר לך את זה. אני אחתום בנוכחותך.

תבור: אתה רוצה להתקשר לעורך דין? אז לך תתקשר.

מנוע הכניסה: עצם זה שאתה לא מביא לי את זה [את הטופס. א"ס], זה לא חוקי.

תבור: אז לך תתלונן עלי, תצא בבקשה מהמשרד, תודה רבה.

מנוע הכניסה: אתה יכול בבקשה לתת לי את זה [את הטופס. א"ס]?

תבור: לא, אני לא רוצה לתת.

איפול בהוראה מגבוה

מה אפשר ללמוד מכאן? ראשית, שבמלחמת הגירסאות שבין המשטרה לבין אלו שהחתימה על טופסי ההתחייבות – רק האחרונים דוברי אמת. המשטרה, חד-משמעית, איננה מוכנה לאפשר את הוצאת המסמך הזה משערי תחנותיה. ואין לטעות, בניגוד להתחייבותו של תבור בהקלטה, העתק המסמך לא סופק למסורב-הכניסה מההקלטה שלפנינו גם לאחר שנאלץ לבסוף לחתום על המסמך ללא נוכחות עורך דין, ממש כשם שלא ניתן העתק לאף אחד מהחותמים האחרים על ההתחייבות.

אבל זה לא הכל. אפשר שוב לראות את המאמץ המשטרתי שלא להותיר עקבות כתובים של נהלים הנוגעים ליחס ליהודים בהר הבית. תבור מעט מסתבך בעניין הזה כשמנוע-הכניסה מתחקר אותו על מהות ההגבלות וטעמיהן, כמו גם על ההבדלים שבין בידוק היהודים בכניסה לבין בידוק הערבים, אבל מיד מתעשת, חוזר למדיניות השוּ-שוּ בעניין וטוען ש"אתה מכיר כבר את הנהלים".

תבור טוען בהקלטה ש"זה לא מאיתנו", דהיינו שכל ההגבלות נעשות על סמך אישורו של היועץ המשפטי למחוז ירושלים במשטרה. אין סיבה לפקפק בנכונות הטענה הזו. קשה להניח ששוטרי ימ"ק היו מנפיקים מסמך משפטי כזה לבדם.

ממלא מקום היועץ המשפטי של מחוז ירושלים במשטרה כיום [היועץ המשפטי עצמו הלך לעולמו לפני כחצי שנה] הוא מיכאל פרנקנבורג, יהודי חובש כיפה, תושב ראש צורים ובוגר ישיבת ההסדר בירוחם. גורמים שמעורים בנושא הר הבית והמדיניות המשטרתית בעניינו מציינים שפרנקנבורג הוא נציג פרקליטות המשטרה בכל דיון משפטי או מדיני המתקיים בשנים האחרונות בעניין היחס ליהודים בהר הבית.

בתשובה לפנייה חוזרת שלנו לפרופ' בנדור מאונ' בר אילן בשאלה בעניין העובדה שהמשטרה מסרבת לאפשר לעורכי הדין לחזות בטופס המדובר וכן מסרבת לספק העתק ממנו, הוא השיב: "כפי שכבר כתבתי, לא מוכר לי מקור סמכות להחתמה על התחייבות כזאת, שיש בה גם הוראות שעל-פניהן אינן נראות חוקיות. מכל מקום, מאחר שמדובר במסמך הנחזה כהתחייבות משפטית, מן הדין לאפשר להיוועץ בעורך-דין לפני החתימה עליו, לרבות מתן אפשרות לעורך-הדין לעיין במסמך – עיון ההכרחי למתן יעוץ מקצועי ראוי לשמו. ככלל, גורמי הרשות המבצעת מחוייבים לפעול בהתאם לייעוץ המשפטי שהן מקבלות ממנגנון הייעוץ הפנימי של המדינה, בראשותו של היועץ המשפטי של הממשלה. מהחומר שנמסר לי לא עולה אם ייעוץ כזה אכן ניתן, ואם פעלו על פיו".

מההקלטה שלפנינו נראה שאפילו להפך. לאור הדברים הללו, לא מופרך להניח שמדיניות הסתרת הנהלים הכתובים בנושא הזה, ההתכחשות המשטרתית לקיום המסמך בתחילה וגם הסירוב לספק העתק מהטופס לחותמים עליו – כל אלו מגיעים גם הם מגבוה, בהוראה ישירה של היועץ המשפטי של משטרת המחוז. כלומר, ביתר בהירות, נראה שהגורמים המשפטיים שמודעים לחוק האוסר על קיום טופס התחייבות כזה, במקום לציית לחוק ולוותר על השימוש בו, הורו להסתיר אותו מרשויות החוק האחרות ומגורמים שהיו מסוגלים לדווח עליו לבית המשפט. האם רק נדמה שהממונים על אכיפת החוק מתודרכים כיצד לעקוף אותו?

ממשטרת ירושלים נמסר בתגובה: "מזה כמה חודשים, מבקר החותם על המסמך ומבקש העתק, אכן מקבלו".

אנחנו מודים לעיתון מקור ראשון על הסכמתו לפרסום ועל דבקותו בחשיפת האמת ללא בושה.