לוח השנה והמקדש

לוח השנה והמקדש
הרהורים בעקבות חידוש החודש

ג' מרחשוון תשע"ד 

מאת: אסף פריד 

 הלבנה בחידושה כפי שנצפתה אור ל-ג' חשון תשע"ד
אסף פריד, נגוהות

 הלבנה בחידושה

החודש (מרחשוון תשע"ד) חל יומיים לפני התאריך שראש החודש היה חל בו אם היינו מקדשים חודשים על פי הראיה כמו שנצטוונו, ונושא זה ראוי לדיון נפרד. אולם העיסוק בנושא העלאה אצלי מספר שאלות שבעקבותם התחדדו לי מספר דברים בנושא לוח השנה בכלל.

כולנו מכירים את המשנה במסכת ראש השנה (פרק ב') "ב.  בראשונה, היו משיאין משואות; משקילקלו המינים, התקינו שיהו שלוחים יוצאים. ... ד.  ומניין היו משיאין משואות:  מהר המשחה לסרטבה, ומסרטבה לאגריפנה, ומאגריפנה לחוורן, ומחוורן לבית בלתין; ומבית בלתין לא זזו, אלא מוליך ומביא ומעלה ומוריד, עד שהוא רואה את כל הגולה לפניו כמדורת האש."

המשנה מתארת בצורה מפורטת את דרך ידוע העם על קידוש החודש, מפרטת את צורת העברת הידיעה. מיקום ההרים בהם הודלקו המשאות ומה נעשה לאחר שקלקלו המינים.

אולם מה עשו בבית ראשון? איך פרסמו אז את קידוש החודש?

יתר על כן, מעיון במשנה מתברר שמערכת המשואות לא נועדה לפרסם את דבר קידוש החודש  בארץ ישראל, אלא דווקא בבבל! שרשרת המשואות עברה באזורים רקים יחסית מיהודים. מהר הזיתים לסרטבא - ובבקעת הירדן משם לאגריפנה שמזוהה עם כוכב הירדן גם כן בבקעת הירדן והלאה לסוריה ולבבל, מערכת זאת מדלגת עם הריכוזים הגדולים של היהודים בימי בית שני ביהודה ובגליל.

ברור אם כך, שמערכת המשואות ומערכת השליחים שהחליפה אותה, לא באה להודיע על קידוש החודש לעם בארץ ישראל, אלא דווקא  לעם בבבל, וזאת מסיבה פוליטית, עקב התחרות בין המרכז היהודי בארץ ישראל שהמקדש במרכזו, ובין המרכז בבבל, בראשות ראשי הגולה - צאצאי מלכות דוד. שרידים לתחרות זאת אנחנו מוצאים בגמרא בסוף מסכת ברכות בסיפור על חנינא בן אחי רבי יהושע.

אם כך, איך פרסמו לעם בארץ את קידוש החודש?

 הלבנה בחידושה כפי שנצפתה אור ל-ג' חשון תשע"ד
אסף פריד, נגוהות



אבל בעצם השאלה עמוקה עוד יותר, מדוע חשוב לדעת מה התאריך המדויק? כל אחד יכול לדעת בקלות מתי מתחיל חודש באמצעות סימן פשוט בשמים שגלוי לכל אדם, מה המשמעות לאנשים שחיים ביהודה או בגליל אם היום ז' בחודש או היום ח' בחודש?

התורה ציוותה אותנו לשמור שבת ולקיים את המועדים. קביעת שבת אינה מסורה לאדם, אלא נקבעה מששת ימי בראשית ובכל מקום גם אם אינו מקושר לבית הדין הגדול יכול כל אדם לספור עד 7 ולקדש את היום השביעי, אולם איזה חשיבות יש לאדם לידיעה מתי חל ראש חודש? בכל מקרה כל הדברים שנצטוונו לעשות בראש חודש - הינם במקדש, אשר בו ישב בית הדין שקידש את החודש. לאדם הפשוט ביהודה או בגליל אין כל חשיבות בידיעה ברורה מתי ראש חודש. מאידך לקיום המועדים סוכות ופסח בזמניהם חשיבות רבה, אבל בהם כל העם עלה למקדש, אדם יודע שהתחיל חודש ניסן ולא משנה אם ראש חודש היה ביום ראשון או שני (זאת הרי הטעות האפשרית) ויוצא לדרך לבית המקדש, כאשר יגיע לירושלים ויפגוש שם את כל העם, הוא כבר ידע בדיוק מתי חל פסח, כנ"ל לגבי סוכות, מאידך חג השבועות חל בתחילת החודש לכן טעות של יום יכולה להיות משמעותית ביותר, אבל כידוע שבועות חל 50 יום לאחר פסח, ואינו תלוי בלוח כלל.

טעות נוספת שיכולה להתרחש בישובי הפריפריה, קשורה לעיבור השנה, ולכן קבעו חז"ל שניתן לעבר רק את חודש אדר. 30 יום לפני חודש ניסן הוא זמן מספיק שהשמועה על עיבור השנה תתפשט בכל הארץ גם למקומות הנידחים ביותר באופן טבעי בלי צורך במערכת העברת הודעות מסודרת. הפעם היחידה בתנ"ך שמוזכר על פרסום זמן קרבן פסח היה בימי חזקיהו (דברי הימים ב' ל' א') " וַיִּשְׁלַח יְחִזְקִיָּהוּ עַל-כָּל-יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה וְגַם-אִגְּרוֹת כָּתַב עַל-אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה לָבוֹא לְבֵית-ה' בִּירוּשָׁלִָם לַעֲשׂוֹת פֶּסַח לַה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל " ושם אמרו חז"ל שחזקיהו נהג שלא כדין ועיבר ניסן בניסן ולכן לא היה זמן לשמועת עיבור השנה להתפשט בצורה טבעית, על כן נאלץ חזקיהו לשלוח שליחים לפרסם את עיבור השנה ומועד הפסח.

לסיכום:

בימי המקדש הראשון והשני, לא היתה חשיבות לפרסום מדוייק של מועדי השנה, מאחר וציון ראשי חודשים נעשה במקדש בלבד, ולרגלים בא כל העם למקדש. פרסום קידוש החודש בוצע בבבל בלבד. מסיבות פוליטיות.