איסור עליה להר הבית - גזר דין מוות על יהודה ושומרון

הימנעות מעליה להר הבית והמשך הפקרת הר הבית, משמעותם (מלבד החומרה בעצם הענין) הפקרת ארץ ישראל והבאת חורבן על העם היושב בציון • עוד קצת על יהודה גליק • מה עוד צריכים הערבים לעשות כדי להבהיר שהם הצד המסוכן והאלים בהר הבית?

שלום ירושלמי מנתח את המציאות מנקודת המבט שלו, נקודת מבט שאינה בדיוק העמדה של לוחמי - חולמי המקדש. בדבריו על יוזמת ז'נבה גם אם בלי כוונה, הוא מספק למעשה עוד הוכחה שמאבק לאומי רחב על הר הבית, עשוי להציל לא רק את ההר עצמו, אלא את כל ארץ ישראל. במילים אחרות, האיסור לעלות להר הבית, פירושו ויתור על יהודה ושומרון ועל חלקים מירושלים, גם אם לא לכך התכוונו האוסרים.  ירושלמי מספר מנקודת מבטו על יהודה גליק ועל הצלחתו במאבקו מול משטרת ישראל בעקבות המגבלות עליו ומעצרי השוא שלו.  ירושלמי חושש מהתפרצות שתבוא בעקבות מעשי היהודים, להתנהגות הערבים, נראה שהוא מתייחס כאל תופעת טבע נתונה שאין דרך למונעה וההתמודדות מולה היא הורדת הראש וניסיון לא ללבותה. (א.ל.)

להלן קטע מדבריו על יוזמת ז'נבה וכל הדברים על הר הבית:

מאת: שלום ירושלמי / סופשבוע - מעריב

...יוסי ביילין, הרוח החיה מאחורי ז'נבה (יחד עם יאסר עבד רבו הפלסטיני), הציע שלשום נוסחה יצירתית חדשה לעניין זכויות הפליטים והשיבה. המתנחלים, כך אמר, יוכלו להישאר במקומם תחת ריבונות פלסטינית. אחרי חמש שנים מיישום ההסכם ייעשה מפקד אוכלוסין. אם יישארו, נאמר, 50 אלף איש בפלסטין, יוכלו 50 אלף פליטים לחזור לתחומי ישראל. במילים אחרות: אחד על אחד בחילופי שטחים. אחד על אחד בחילופי אוכלוסין. 

ומה אומרת היוזמה על סידורי הביטחון בבקעת הירדן, הנושא העיקרי ואולי היחיד שעומד ברגע זה על הפרק ותוקע את המשא ומתן? לפי ז'נבה, צה"ל יישאר על נהר הירדן גם אחרי שרוב ההתנחלויות יפונו (גם מבקעת הירדן), דגל פלסטיני יתנופף מעל הר הבית והפליטים ישובו בחלקם. רק אחרי שלוש שנים מיישום ההסכם יחליף את צה"ל כוח רב- לאומי שישמור על הגבול. לתשומת לבם של ג'ון קרי ובנימין נתניהו. 

אש אדומה על הר הבית

בעל נוכחות. יהודה גליק צילום: פלאש 90

הרב יהודה גליק התהלך בסוף השבוע זקוף גב. גם כך קומתו גבוהה, הזקן האדמוני שלו והליכתו המתנדנדת בולטים למרחקים. בחודש האחרון הוא נחל שני ניצחונות גדולים על המשטרה וכוחות הביטחון אחרי מאבקים שניהל במשך שנים. לפני שלושה שבועות, אחרי 12 ימים שבהם שבת למרגלות הר הבית נגד ההחלטה להרחיק אותו מתחומי כיפת הסלע, הודיעה לו המשטרה כי היא מרשה לו לעלות שוב. ביום שלישי האחרון הורה בית משפט השלום בירושלים לפצות את גליק בסכום של 30 אלף שקל על שני מעצרי שווא לפני ארבע שנים, גם הם כאשר שהה מול עמדת הבידוק בכניסה לגשר המוגרבים שמוביל להר.

גליק הוא מה שנקרא בעל נוכחות, איש גדול ורועש שיודע להקהיל קהילות. מבחינת המשטרה, מדובר בנוכחות מפחידה ומאיימת במקום הכי רגיש בעולם. גליק מסתובב בהר הבית שנים, פעם בראש ארגון כזה, פעם בראש תנועת שוחרים אחרת. הכל סביב מורשת בית המקדש. המטרה המוצהרת שלו היא להחזיר את עם ישראל אל ההר. "המקום אשר בחר ה' לשכן שמו שם", חוזר גליק על הציטוט שמופיע 15 פעמים בספר דברים. גליק גם מתפרנס יפה מההר. הוא מעלה לשם את היהודים, אבל גם מדריך אותם בתשלום. מי שסוגר בפניו את שער הכניסה להר פוגע במטה לחמו, כך טען. 

המשטרה עוקבת אחרי גליק בשבע עיניים. בעיקר אחרי מוצא פיו. על הר הבית אסור לקיים פולחן יהודי. גליק מודה שהוא מתפלל על ההר, אבל רק מניע את שפתיו בשקט. המשטרה חושבת שהוא לא כזה תמים ומשוכנעת שהוא מסית גם את האחרים, ומכאן הדרך למהומות קלה. גליק הורחק אינספור פעמים מההר. בפעם האחרונה הוא החליט לשבות רעב ליד הכותל. גליק טוען שהוא סבל שם פעמיים. גם בקטע הפיזי, אבל זה פחות נורא, וגם מבחינת ההרגשה הרוחנית שליוותה אותו שם. את הכותל הוא מכנה "חניה אחורית של הסוסים והגמלים. קיר חסר כל חשיבות". בדיוק כך. 

"הכותל המערבי הוא חסר משמעות מיוחדת", פוסק הרב גליק. "מי המציא את הקיר הזה בכלל? אפשר לקרוא לו קונספירציה. לקחו מקום לפני 200 שנה וקבעו שהוא קדוש ליהודים. מה פתאום? איפה הוא בכלל מוזכר? קראת עליו בכתבי חז"ל? אצל הראשונים, אצל האחרונים? פרופ' ישעיהו ליבוביץ קבע שזה 'דיסקו-כותל'. אני מסכים איתו. זה כלום. כדי לעלות להר הבית אתה צריך קודם לטבול במקווה, להוריד נעליים. זה מקום קדוש. איזה כללים יש בכלל לכניסה לכותל?" 

גליק לא היה מכריז על שביתת רעב אילו היו הורסים את הכותל. "מבחינתי זהו קיר חוסם להר הבית. כמו מכשול. זה מפריע לי. כאשר אני רוצה להתפלל באמת אני עומד ליד אחד השערים, בדרך כלל שער הכותנה, משם רואים את מקום המקדש הכי טוב. בשבילי זה מקום בעל משמעות אמיתית". 

מי יפוצץ ראשון?

ב-14 בנובמבר, שבועיים אחרי שלבש חולצה עם הכתובת "שובת רעב" והסתפק רק במים, קיבל גליק את הטלפון המיוחל ממפקד נקודת המשטרה בהר הבית, שם התבשר כי צו ההרחקה שהוטל עליו מבוטל. המשטרה נכנעה. במהלך חג החנוכה כבר הדריך גליק מאות יהודים שעלו להר, בניגוד חמור לדעתם של רוב הרבנים במדינה. הביקורים על ההר לא עברו בשקט, חיכוכים פרצו כמעט מדי יום בין יהודים וערבים, והמשטרה החליטה כמה פעמים לסגור את השערים בשעות הביקור המעטות ממילא. 

הרב גליק התקומם שוב. פסק הדין של השופטת מלכה אביב העניק לו תחושת עליונות כפולה על המשטרה. במהלך 2009 נהג גליק, שהיה גם אז תחת צו הרחקה, לצלם את תחנות הבידוק בכניסה להר כדי להוכיח את טענתו כי יהודים בעלי זקן וחובשי כיפה, כמוהו, מופלים לרעה. בפעם אחרת הוא ניסה לחדש את עבודת הקורבנות והגיע עם גדי קטן למורדות הר הבית. המשטרה ראתה בכך פרובוקציה ועצרה אותו שלוש פעמים. השופטת לא הסכימה עם שני המעצרים הראשונים, גם אם גליק מסומן כפרובוקטור. 

גליק כבר בטוח בעצמו ובמעשיו הבעייתיים על ההר. "נחלתי ניצחון היסטורי", הוא אומר. השבוע הוא הקים תנועה חדשה, ליב"ה שמה, ראשי תיבות של "לחופש יהודי בהר הבית". הוא הוביל את הביקורים מול מתפללים ערבים זועמים, שקראו לסלק אותו ואת חבריו. "אני כבר לא אזרח סוג ב'", הוא מספר. "אני אומר תפילה לשלום המדינה על ההר ואומרים שאני מפר את הסדר. צריך להפסיק את הביזיון הזה. המשטרה צריכה להגן עליי מפני הערבים ולא להרחיק אותי, כפי שהגנו על מצעד הגאווה בירושלים". 

המשטרה חרדה מכם. צריך דווקא לשבח את הרגישות של כוחות הביטחון. כל הפרת סטטוס קוו על ההר עלולה לגרום לפיצוץ עולמי. 

"המשטרה טועה. היא מונעת מאיתנו לעלות להר וגורמת לתסכול אדיר. אתה יודע מה יקרה בסוף? יבוא גולדשטיין חדש ויעשה טבח בערבים או שיגיע מחבל מחמאס ויהרוג עשרות יהודים". 

למה שיגיע מחבל מחמאס?

"כי המשטרה לא מגנה עלינו". 

ועל זה נאמר: המשך יבוא.