עמוק בתוך הקונצנזוס

מהרב דוב ליאור ועד הרב שלמה ריסקין, מהרב דוד דודקביץ' עד הרב יעקב מדן / הלבנון

טורים ארוכים השתרכו למרגלות הר הבית בחוה"מ סוכות האחרון. ראשי ישיבות, רבנים ותלמידיהם לצד ציבור רחב ומגוון, פקדו את ההר ברגל, בשמחה ובטהרה. התמיכה בעליה להר הבית מגיעה מבתי מדרש שונים ומגוונים ואינה תואמת את החלוקות המקובלות בציבור הדתי לאומי.

מאז מלחמת ששת הימים ועד היום, זרם העולים להר הולך וגובר, וקריאות לעלות להר, להתפלל בו, ואף להקים בו בית כנסת - נשמעות שוב ושוב מפי גדולי רבני הציונות הדתית.

ראש וראשון להם היה, כמובן, מרן הרב הראשי לישראל הרב שלמה גורן זצ"ל, אשר פועלו הנרחב בעניין זה תועד על ידו בהקדמה לספרו 'הר הבית'. כבר בשנת תשנ"ד הזהיר הרב גורן מפני אבדן הריבונות בהר ובמכתבו לרה"מ דאז כתב: "עלינו למסור נפשנו על שמירת הריבונות היהודית על הר

הבית, כי הוא מהווה פסגת עשר הקדושות של א"י. ולא נוותר בשום פנים ואופן על זכותנו להתפלל בהר הבית..." (נדפס בספר פניני הלכה בענייני העם והארץ, עמ' 293).

בין הראשונים שטענו כי מותר ואף צריך לעלות להר הבית, נמנה גם הרב יהודה עמיטל זצ"ל שטען כי האיסור לעלות להר יוביל לקריעת המקום מעמנו (עפ"י עדות תלמידו הרב שמואל דוד, רב העיר עפולה).

רבנים רבים בציבור הדתי לאומי מסכימים כי מותר ע"פ ההלכה לעלות להר הבית. מהם המורים לשומעי לקחם לעשות כן, מהם העולים בעצמם, ומהם הנמנעים מלעלות (מסיבות שאינן הלכתיות). נביא כאן מעט מדבריהם:

הרב שאר ישוב הכהן, רב העיר חיפה לשעבר: "הרב צבי יהודה התנגד לעלייה להר הבית כל זמן שהרבנות הראשית לא הוציאה פסק הלכה שקבע את התחומים ואת התנאים ההלכתיים לזה. היום, אינך יכול ללכת להתפלל שם, אבל אתה כן יכול ללכת לטייל שם ולהיות 'בליין', וזה מאוד הרגיז אותו. אם תוציא מהכיס ספר תהילים כשאתה על הר הבית, יגרשו אותך משם. אבל אם תלך שם במלבושי פריצות ובצורה של בילוי סתמי, לא יעשו לך דבר. אם כן הולכים למה לא להתפלל שם?".

הרב דוב ליאור, רב העיר חברון: "ודאי שיש עניין לעלות להר הבית בזמננו. הקריאה לתפילה ולהקמת בית כנסת בהר נקראה כבר לפני קרוב לשמונים שנה על ידי הרב טוקצ'ינסקי זצ"ל בספרו 'עיר הקודש והמקדש', אלא שאז היה זה כקול הקורא במדבר... לא יתכן שבהר הבית הנקרא בית תפילה – "כי ביתי בית תפילה יקרא" – מקום התפילה המיוחד ביותר לעם ישראל, תל שכל פיות פונים בו, לא תותר תפילת יהודים... ככל שיותר יהודים ישראל ומשטרת ישראל לאפשר תפילה במקום".

הרב נחום אליעזר רבינוביץ', ראש ישיבת ההסדר 'ברכת משה', מעלה אדומים: "אין ספק, שרק מי שנכנס להר הבית, והוא מודע כי הוא עומד לפני מחנה שכינה, מסוגל להרגיש את יראת הרוממות שנצטוונו עליה "מקדשי תיראו". כאשר אדם נכנס להר הבית ונוהג בזהירות הראויה, ופורש ממקום שצריך לפרוש - אז מקיים בכך מצוות יראה. אבל אם אינו בא לשם כלל, אין זה אלא כמתעלם ואין בכך לא יראה ולא כבוד".

הרב חיים דרוקמן, ראש ישיבות בני עקיבא: "הגיע הזמן שמדינת ישראל תבנה מחדש בית-כנסת בהר- הבית. יהיה זה בית-כנסת שאליו יעלו להתפלל יהודים מכל רחבי העולם. מי שמרגיש רצון לעלות ונוהג לפי ההלכה, הולך במקומות המותרים בליווי מדריך שמכיר היטב את המקום ונזהר מכרת – יעלה ויבוא".

לתלמידי חכמים אלו, זקני הדור, הצטרפו תלמידי חכמים נוספים:

הרב רצון ערוסי, רב העיר קריית אונו: "ניתן מבחינה הלכתית להורות על מקומות בטוחים מבחינת ההיתר לפי כל דעות החוקרים... ובלבד שלא נפקיר את הר הבית לאויבים אשר מדי יום ויום מעמיקים את השתלטותם על הר הבית ומכחידים כל זכר של היסטוריה יהודית".

הרב אליקים לבנון, רב השומרון: "מי שרוצה ויכול לעלות... יכול לעשות זאת עפ"י התנאים ההלכתיים הנדרשים לכך, אבל עיקר הפעולה היא... לקרב את הלבבות אל מקום המקדש".

הרב שלמה ריסקין, רב העיר אפרת: "אינני מבין מדוע לא עולים כיום יותר יהודים להר הבית, כאשר קיימת האפשרות לעשות זאת. אם היינו מגיעים לשם יותר, זה היה מעביר לכל העולם את המסר שעבורנו זהו מקום מרכזי. צריך להיות ברור שמבחינתנו הר הבית איננו רק חלק מהמולדת, אלא עיקר המולדת".

הרב יעקב מדן, ראש ישיבת הר עציון: "העלייה להר היא קריטית. אחרת, חלילה, עוד עלול להתקבע סטטוס קוו שההר שייך לערבים. חייבים לעלות. אנא רְאו בהגבלות ובטירטורים של המשטרה בהר חלק ממצוות אהבת ה'".

הרב שמואל אליהו, רב העיר צפת: "יש מקומות בהר שבוודאי מותר להיכנס אליהם כיוון שאינם קודש או קודש הקודשים. לכן, מי שרוצה לעלות להר הבית צריך שילך עם אדם המכיר ויודע להיכן מותר ולהיכן אסור להיכנס. לצערנו, המצב כה נורא בהר; המוסלמים הורסים בו מכיוון שהם חושבים שהמקום שייך להם, וגם חולשת הממשלה מעודדת אותם לכך – ולכן חובת העליה גדולה יותר ויותר ויש בה בחינה מסוימת של מצוות כיבוש".

הרב אליעזר מלמד, רב היישוב הר ברכה וראש הישיבה: "מותר לעלות להר הבית על פי הדרכת אנשי משמר המקדש. ובמיוחד יש בזה ערך בתקופה זו, שיש תועלת בעלייה, לשמירת ריבונותנו שם. ואף הנמנעים אינם אומרים שאסור, אלא גודרים גדר, כדרך שגדרו גדולי תלמידי החכמים שבדורות הקודמים. ופעם שאלתי את הרב הגאון מו"ר הרב שפירא זצ"ל ואמר שאי אפשר לאסור את המותר, אמנם גם אינו רוצה להתיר".

בין התומכים הפחות מפורסמים בעלייה להר הבית, ניתן למצוא את הרב חיים דוד הלוי זצ"ל, מחבר ספר 'מקור חיים' ורבה של תל אביב, אשר נמנה בתחילה בין החותמים על הכרוז שפורסם ע"י הרבנות הראשית לישראל באלול תשכ"ז בדבר איסור העליה להר הבית, אך בשו"ת 'עשה לך רב' (ח"א, סי' טו) כתב: "אם תיערך מדידה מוסמכת... יהיה מותר להכנס עד שם, למי שטבל וטיהר עצמו כדין אחרי חליצת מנעלים".

בעמדה זו נקט גם מרן הראשל"צ הרב מרדכי אליהו זצ"ל, אשר כתב: "אנו צריכים לשמור שגם בני ישראל ייכנסו למקום שמותר להכנס בקדושה ובטהרה לפי ההלכה, וע"כ יש לתחם תחומין ולהגביל את העם וקִדשתו".

הרב הלוי מוסיף ומתייחס לטענה המושמעת מפעם לפעם פן היתר הכניסה להר יגרום לכך שיעלו אליו גם כאלו שאינם בקיאים בתחומים המותרים ובדיני הטבילה: "אין כדאי בחששות אלה לאסור על עצמנו הכניסה להר הבית כי אלה שאינם חוששים לקדושת המקום הלא גם עתה נכנסים הם לפני ולפנים, ומי הוא המפסיד מגזירה זאת? רק יראי ה' שלבם יוצא לעמוד במקום הקרוב ככל האפשר לאותה נקודת אור מופלאה, שבה נגלתה בעבר שכינת ה' באור בהיר, ושרויה גם בהווה, אם כי בהסתר פנים".