משפחת הכוהנים עלתה להר הבית והגיעה להכנות לקראת הקרבת הפסח

משפחת אריאל - משפחת כוהנים מקרית ארבע ידיה רב לה בעיסוק להחזרת עטרת המקדש למקומה. האבא עמיחי מגדל ענבים ומייצר יין לניסוך על גבי המזבח וכמובן עולה להר הבית ומדריך עולים אחרים. האמא רינה עוסקת תודעת בהנחלת המקדש יחד עם אחיותיה, עולה להר הבית ומדריכה נשים שעולות בטהרה להר. הילדים מלווים בערגה את פעילות ההורים ומשתתפים בכל הזדמנות בעליות להר ובלימוד עבודת המקדש.

משפחת הכוהנים נאותה לשתף אותנו בחוויתיה מההכנות אתמול להקרבת הפסח:

מאת: רינה אריאל

תרגול הקרבת הפסח

כמשפחת כהנים  היה ברור  שאנו מצטרפים ונוטלים חלק ב(תרגול) קרבן פסח..  עמיחי התחיל את הבקר בעליה להר הבית והדרכה. מאוחר יותר עלינו שוב לעיר כמשפחה. לא צריך חמורים, מספיק להיכנס לרכב, להעמיס עגלה, טיטולים וחטיפים.

בדרך, כל אחד היה עסוק במחשבותיו. לקטנה  סיפרנו שנראה כבשה וכך כל הערב היא חיפשה את המה, מה.. הבינונית ידעה שיש  הצגה יפה  על פסח ואבא משתתף.  והגדולה היתה עסוקה  במשמעות אכילת קרבן פסח לה, כצמחונית. הכהן שלי  הכין עצמו בפעם הראשונה לעמוד בסמוך למזבח דמי עם אחיו הכהנים. ואני? אני  קיוויתי שיהיה ערב חזק ומרגש ושיעבור בשלום.

הגענו  די מוקדם. עשרות היו בחוץ ועוד רבים באולם שומעים שיעורים..

לפנינו מזבח  קטן בנוי  לתלפיות, במרחק עומדת לה בשלווה כבשה (מצאנו את המה מה)  וכל  הכוהנים מתלבשים ומיד נעמדים בשורה לתרגול לפני התרגול. הכהן שלי  נעמד בסמוך למזבח. הבזיק מועבר והוא זורק הדם על היסוד. הם חוזרים בשורה ושוב מתרגלים..

לאט לאט הרחבה מתמלאת,  פוגשים את כל עשרות פעילי המקדש המרכזים ורבים אחרים. העשרות נהפכים למאות הצפיפות מתחילה.

זמן מנחה ולאחריו התרגול מתחיל.

הרב ישראל אריאל שליט"א במרכז מלמד ומסביר, ארנון סגל על הבמה מנחה. הכבשה משמיעה "מה" אחרון ובתי לא יודעת שזהו מה הפרידה שלה. השחיטה בוצעה. ברגע הבא הדם  מועבר לבזיך ושתי שורות הכוהנים נכנסים לפעולה. הבזיכים עוברים מיד לים, הפעם מלאים בדם, אישי הכהן זורקו על היסוד ומיד הדם נקרש, נראה כמו לב פועם.

הבשר מועבר לניקוי והוצאת האימורים. העבודה שם מורכבת, לוקחת זמן. בנתיים הכוהנים ממשיכים. ברקע שירת הלווים. הקהל מוקסם מהאש הבוערת על המזבח וכעבור זמן גם מריח הבשר. הפעם זה רק "על האש"  אבל אולי בפעם הבאה זה יהיה הדבר האמיתי.

במקביל לטקס המיוחד אני עסוקה בלהאכיל, להחליף טיטול ולחשוב שיש לבנות פינה לטף בהר הבית, מקום שיאפשר להם להיות בלי להפריע.. הקטנה רצה- רוצה רק את אבא הכהן..    אבא עומד יחף על הבמה, נראה שקר.. אני חושבת איך מחממים? ניסן בהר הבית – קר..  אני רצה אחרי  הקטנה שושוב מחפשת אחרי הכבשה. קצת דוחפים ונדחפים, קצת נסוגים, מתקרבים.

השמיים מחשיכים.. הזמן נגמר... בשעה זו כל אחד צלה את פסחו ומוכן לסדר.

לשנה הזאת בירושלים הבנויה