מה קורה מתחת להר?

מחלוקת בין חברת הוועד למניעת הרס עתיקות בהר הבית, למנהל רשות העתיקות במרחב ירושלים, על הנעשה בחלל שמתחת לשער הרחמים

מאת: נדב שרגאי / ישראל היום

הכניסה למוסלמים בלבד! שומר מוסלמי בעמדה שמעל שער הרחמים

האם הוואקף מתכנן או מכשיר בפועל מסגד חמישי במזרח הר הבית, בחלל התת־קרקעי שמתחת לשער הרחמים? הוועד למניעת הרס עתיקות בהר הבית מסתמך על תמונות עדכניות שפורסמו בעמודי הפייסבוק של קבוצות מוסלמיות וטוען - זו אכן המציאות. בשנים האחרונות הכשירו כידוע המוסלמים שני מסגדים חדשים בהר הבית, תוך כדי פגיעה קשה בעתיקות ההר, וזאת נוסף על אל־אקצא ועל כיפת הסלע (שבמקור אינה מסגד, אך בפועל הפכה לכזה): מסגד "אל־מרואני" באורוות שלמה ואל־אקצא הקדום, מתחת למסגד אל־אקצא.

מבקר המדינה מתח כזכור ביקורת קשה על התנהלות רשויות המדינה אל מול הנעשה לאורך השנים האחרונות בהר הבית, אולם הדו"ח שחיבר בנושא נאסר לפרסום.

סימני שאלה. תלמידים מוסלמים בשער הרחמים

ד"ר אילת מזר מהאוניברסיטה העברית, חברת הוועד למניעת הרס עתיקות בהר הבית, אומרת כי באולם הגדול, מתחת לשער הרחמים, הולכת ונרשמת "התפתחות משמעותית חדשה המעוררת חששות כבדים".

ברשות העתיקות טוענים לעומת זאת כי אין כל חדש בנעשה שם, וכי בחלל זה מתבצעת פעילות לימודית מוגבלת בלבד של המוסלמים, ללא כל פגיעה בעתיקות.

החלל המדובר שימש בעבר את התנועה האיסלאמית הישראלית ואת השייח' ראאד סלאח ונסגר בצו אלוף לפני כעשר שנים. בשנים האחרונות התקיימה בו פעילות לימודית מוסלמית, אלא ש"בחודשים האחרונים", לדברי מזר, "עבר המקום שיפוץ, הואר בתאורה מודרנית, הוכנסו לתוכו שטיחונים והוצבה עליו שמירה מוסלמית המונעת גישה והתקרבות של מבקרים למקום.

לומדים או מתפללים. המסגד החמישי בהר הבית?

"המוסלמים", חוששת מזר, "הופכים את המקום בהדרגה למסגד ומנכסים אותו למוסלמים בלבד". לדברי מזר, "זו התפתחות חמורה מאוד, גם אם הדבר נעשה בהיתר, ועוד יותר מכך, אם הוא נעשה שלא בהיתר".

מזר מכנה את המציאות השוררת כיום במזרח הר הבית במילה אחת חריפה: "מחפירה". לדבריה, "הר הבית, בייחוד חלקו המזרחי, דומה בימים אלו לשילוב של מזבלה ענקית ואתר בנייה פעיל (ראו תמונות), ואינו מזכיר במראהו אתר היסטורי וארכיאולוגי בעל חשיבות עליונה לכל שוחר תרבות, כמו הר הבית.

"המוסלמים", מאשימה מזר, "עושים בהר הבית ככל העולה על רוחם, ואין פיקוח והשגחה ארכיאולוגית רצינית. האזור שמסביב לשער הרחמים מוצף בחומרי בנייה ובפסולת בנייה: אבנים מסותתות, אבני ריצוף, שחלקן ארוזות וחלקן מפורקות, חול זיפזיף.

בניגוד לכללי הארכיאולוגיה. בובקאט עובד בהר הבית

"טרקטורים עובדים בלי סוף באתר הארכיאולוגי הכי חשוב בארץ ישראל, אם לא בעולם כולו, בניגוד לכל כללי הארכיאולוגיה, האוסרים שינוע של כלים כבדים כאלה באתר כה רגיש".

עוד מעידה ד"ר מזר: "החלל שמתחת לשער הרחמים - סגור", ומציינת: "על גג שער הרחמים הוצב שומר מוסלמי. סביב המקום פוזרו קבוצות לימוד המשגיחות ומונעות מזרים להתקרב למקום, בזמן שעבודות בנייה מתבצעות סמוך לו.

"אנחנו כוועד", ממשיכה מזר, "רואים כאן תוכנית מאוד דקדקנית. שום דבר לא מקרי. זו פגיעה בעוד אתר עתיקות בעל חשיבות עליונה בהר הבית, שאין שני לו, והמשך המגמה של הפיכת כל מתחם הר הבית למסגד אחד גדול. שום היגיון בריא אינו מסוגל להסביר את התנהלות המדינה באזור הכה רגיש הזה".

"לגיטימי ומקובל"

כאמור, רשות העתיקות אינה שותפה לדעה הרווחת בקרב חברי הוועד למניעת הרס העתיקות בהר הבית. ברשות מציגים את התמונה באור שונה. ד"ר יובל ברוך, מנהל מרחב ירושלים של רשות העתיקות, אומר כי האולם המדובר וחללי השער משמשים עתה לעריכת בחינות הבגרות של בתי הספר הפעילים בהר, וכי החרגה זו מעוגנת בצו הסגירה שהוצא למקום כבר לפני שנים רבות. "אנחנו

אתר בנייה אינטרסנטי. טרקטור עובד בהר הבית

מבקרים במקום באופן סדיר. אין שם שינוי. אין שם עבודות, וממילא אין שם פגיעה בעתיקות", כך ד"ר ברוך.

באשר לעזובה וללכלוך בחלקו המזרחי של ההר, ד"ר ברוך אומר כי המדינה דווקא ביקשה לפנות את ערימות העפר והלכלוך שבמקום, אך בכל פעם שניסתה לעשות זאת עצר אותה הוועד, בין היתר באמצעות פנייה לבג"ץ, שהחליט למנוע זאת (מדובר בעפר שחלקו נחפר מהבור הגדול באורוות שלמה, כאשר המוסלמים הפכו את המבנה למסגד. הוועד סבור שיש לסנן את העפר במקום, לפני שמוציאים אותו מההר; נ"ש).

"מטבע הדברים", אומר ד"ר ברוך, "כשאנשים רואים ערימות עפר ולכלוך, הם שופכים לשם עוד זבל. ניסינו להגיע להסדר עם הוועד, וגם יו"ר ועדת הפנים ח"כ מירי רגב העירה להם שעמדתם מוטעית, אבל הם מתעקשים על כך".

ד"ר ברוך מבהיר כי "אבני הבניין באזור משמשות את המוסלמים לשיקום החומה המזרחית של ההר, ולא לשום מטרה אחרת". ברוך גם דוחה את הטענה שאין לשנע כלים כבדים, כולל דחפורים, בהר הבית, ומציין שכלים כבדים מסתובבים גם באתרים בהרודיון ובקיסריה, וכי הדבר "לגיטימי ומקובל".

ד"ר אילת מזר

לדברי ד"ר ברוך, כל מה שנעשה כיום בהר, נעשה בהיתר ועדת שרים מיוחדת, בפיקוח רשות העתיקות, ודיווחים שוטפים מועברים לגורמים הרלוונטיים בהתאם להנחיות היועץ המשפטי.

"המצב כיום בהר הבית טוב לאין שיעור מאשר היה לפני שבע או שמונה שנים", מסכם ד"ר ברוך בביטחון רב.

אין מסגד

ממשטרת ירושלים נמסר: "לא מתבצעות כל עבודות בחלל שמתחת לשער הרחמים, והמקום אינו עומד להפוך למסגד".

גם במשטרה, בדומה לרשות העתיקות, סיפרו על ניסיונות להידבר עם הוועד למניעת הרס עתיקות בהר הבית, כדי שימשוך את עתירתו לבג"צ, האוסר הכרגע על פינוי שפכי העפר מהחורשה המזרחית של הר הבית.