דור דור ודורשיו

דרישת ציון בימינו || עליה להר הבית

בימים אלו יצא לאור הגיליון השלישי של העלון "הלבנון" העוסק בענייני העליה להר הבית בימינו. הגיליון השלישי יצא כחוברת מהודרת המיועדת ללימוד מעמיק. עותקים מהחוברת יחולקו במוסדות החינוך התורניים ברחבי הארץ.

בימים הקרובים נפרסם מאמרים מתוך הגיליון. הנה המאמאר הראשון:

מאת: הרב מאיר גולדמינץ

'צִיּוֹן הִיא דֹּרֵשׁ אֵין לָהּ' _{(ירמיה ל, יז)} – מכלל דבעיא דרישה.

ר"ה ל.

לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָּׁמָּה.

_{דברים יב, ה}

שתלכו לו מארץ מרחקים ותשאלו אנה דרך בית השם, ותאמרו איש אל רעהו 'לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ד' אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב' _{(ישעיה ב, ג)}

_{רמב"ן שם}

 

הדרישה לציון לובשת צורה ופושטת צורה. דור דור ודורשיו. דור דור ודרישותיו. דור דור וצורת דרישת ציון המתאימה לו.

שהרי, מהי דרישה? דרישה היא כיסופים, כמיהה, התקרבות ובקשת הדרך אל הדבר. מתוך כך, הדרישה לציון בצורתה הראויה, עניינה לעשות כפי יכולתנו למען המקדש, לפי המציאות הקיימת בדור זה.

משחרב המקדש, התקיימה דרישת ציון בעשיית 'זכר למקדש': מדין תורה לולב ניטל במקדש כל שבעת ימי חג הסוכות, ומחוצה לו רק ביום הראשון. תקנו חכמים שיהא לולב ניטל בכל מקום כל שבעת הימים, זכר למקדש (ר"ה ל.).

בעת שהיינו בגלות, בשנים בהן ישבנו בארץ נכר, דרישת המקדש התבטאה בעיקר בתפילות וכיסופים מתי נוכל לחזור לארצנו ולעבוד את אלוקינו בבית מקדשו: "והשב את העבודה לדביר ביתך", "יהי רצון שיבנה בית המקדש במהרה בימינו". בימי הרגלים ובראשי החודשים, מתוך כמיהה והשתוקקות לקיום קרבנות החג, נשאנו זעקה פנימית: "יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו, מלך רחמן, שתשוב ותרחם עלינו ועל מקדשך ברחמיך הרבים, ותבנהו מהרה ותגדל כבודו". ובהמשך: "בנה ביתך כבתחילה, וכונן מקדשך על מכונו. והראנו בבניינו, ושמחנו בתיקונו...".

מלבד הזכרת ירושלים בתפילות, במצוות מסוימות המזכירות את המקדש, דוגמת ספירת העומר, אין אנו מסתפקים ב"זכר למקדש" שהיה, אלא מוסיפים בקשה: "הרחמן הוא יחזיר לנו עבודת בית המקדש למקומה במהרה בימינו".

מאז התחיל ה' לעורר את ליבות עם ישראל לשוב לארצם, לבשה דרישת ציון צורה חדשה בעליה לארץ ישראל. עליה שראשיתה מצער, בקבוצות יהודים שעלו לארץ, ואחריתה ישגה מאוד בבניין המקדש. לא בכדי, הרב צבי הירש קלישר זצ"ל, שניסה בכל כוחו ומאודו לעורר את ליבות ישראל לשוב אל ארץ הקודש, מתוך מחשבה כי תהליך זה יוביל לבניין המקדש ולהקרבת קרבנות, קרא לספרו המפורסם בשם "דרישת ציון".

כבר לאחר עליית תלמידי הגר"א, כשהלך והתבסס היישוב היהודי בארץ ישראל, התבטאה דרישת ציון בהתמקדות בבניינה של ירושלים. לא בכדי כתב החת"ם סופר (סוף פר' אמור) על רעידת האדמה בצפת, שהדבר בא כסימן משמים, שלא די להתיישב רק במרחבי ארץ ישראל, אלא יש לשים דגש גם על בניין ירושלים, שלא תישאר שוממה מבלי בניה.

לא בכדי תושבי ירושלים ואף רבים שבאו לבקר בה, הלכו להתפלל בכותל המערבי. עד לשם אפשר היה להגיע. לא קל היה הדבר. הם היו מוכנים לעמוד בהשפלה תחת השלטון הזר, אשר לא הרשה לשים מחיצת הפרדה בין גברים לנשים או כיסאות לישיבה. לא פעם עברו ישמעאלים עם חמוריהם ברחבה הצרה שהייתה אז לכותל או שוטרים בריטים שהפריעו לתפילה בתירוצים שונים, ואףֿעלֿפיֿכן יהודים רבים הלכו לכותל. זו הייתה האחיזה האפשרית אז בבית המקדש – באמצעות חומת הר הבית, המקשרת אותנו אל המקדש החרב שבתוכו. כך התקיימה דרישת ציון משך דורות רבים.

בדורנו אנו, שזכה לחיות חיי קוממיות בארצו, ואף לשחרר את הר הבית מידי זרים, ולקיים בו שלטון ישראל לראשונה מזה כאלף ותשע מאות שנים, המושג דרישת ציון מקבל פנים חדשות המתאימות לדור. לא רק זכר למקדש כדבר שהיה, אלא זכירת והזכרת עניינו לקראת הבניין העתיד. לא רק תפילות אלא גם מעשים, לא הסתפקות במדרגת הארץ אלא חיפוש דרכים לפעולה לבניין המקדש.

אם במשך דורות התקיימה דרישת ציון באמצעות העליה לארץ או התפילה בכותל, הרי שבדורנו אין להסתפק במדרגת הדור הקודם. צריכים אנו לבנות את מדרגת הדרישה הבאה, על גבי המדרגות של הדורות הקודמים. שהרי המושג 'דרישה', כאמור, עניינו חיפוש ובקשה מה עוד אפשר לעשות למען המקדש. אם אפשר לעשות יותר, הרי שדרישת ציון משמעותה לעשות יותר, ומי שיכול לעשות יותר, ומסתפק בפחות, הרי שאת כל המושג "דרישה" הוא מפספס.

דומה, שמאז נפתחו שערי הר הבית ליהודים, הרי שעיקר מצוות דרישת ציון בדורנו היא העליה להר הבית בטהרה. באמצעותה מכריזים אנו קבל עם ועולם, וממילא גם כלפי עצמנו, שמטרתנו היא בניין המקדש. בכך מביעים אנו את כיסופינו לבניין המקדש, ומתקרבים אליו כפי יכולתנו.

כמובן, המבין את מהותה האמיתית של "דרישת ציון": חיפוש לעשות ככל יכולתנו למען המקדש, כפי השתנות המצבים והזמנים - לא יישאר במדרגת העליה להר הבית, ומגמת פניו תהיה בניין המקדש. כך תתעלה ותשתכלל מצוות דרישת ציון ככל שנהיה ראויים להתקדם אל הקודש פנימה.