זֹאת תּוֹרַת הַבָּיִת עַל רֹאשׁ הָהָר || כיפת הסלע - מקום המקדש
 |
| כיפת הסלע ניצבת בדיוק על מקום המקדש |
המאמר השישי בסדרת המאמרים מתוך עלון 'הלבנון', עוסק בזיהוי מקום המקדש.
לזיהוי מקום המקדש יש חשיבות הלכתית עליונה, כדי לקבוע את הגבולות בהר הבית, המותרים בכניסת טמאי מת וכדי לחדש במהרה את סדר עבודת בית א-לוהינו.
↓ הלבנון: זיהוי מקום המקדש
הידיעה שכיפת הסלע נבנתה על אבן השתיה במדויק, עברה במסורת מדור לדור ונחשבה כדבר ידוע כבר מזמן בניית הכיפה. יהודים הגיעו לירושלים גם בשנים שלאחר החורבן וכך נשתמרה המסורת על מקום המקדש. מסורת זו נקבעה להלכה על ידי הרדב"ז בתשובה שכתב בעניין העליה להר (שו"ת תרצ"א): "וזה כי הדבר ברור שתחת הכיפה [=כיפת הסלע] שם אבן השתיה בלי ספק הנקרא אצלם [=עד היום] אל-סכרא... אין ספק כי האבן הזאת אשר תחת הכיפה היא אבן השתיה אשר עליה היה הארון בבית קדש הקדשים לצד מערב".
על תוקפו של זיהוי זה, ניתן ללמוד מדבריו של הגר"א שפירא זצ"ל, הרה"ר לישראל וראש ישיבת מרכז הרב, בעניין זיהוי אחר של הרדב"ז בדבר יהדותם של יהודי אתיופיה (מנחת אברהם ח"א טז): "אין בכח רבני דורנו לדחות פסק שפסק הרדב"ז שהיה גדול הדור, ובין תלמידיו המפורסמים היו האר"י הקדוש ורבי בצלאל אשכנזי, והיה מגדולי המשיבים בכל הדורות ומימיו אנו שותים, ובין שואליו נמנו רבותינו הב"י והמבי"ט הרד"ל והרשד"ם ועוד גדולי הדורות".
דברי הרדב"ז הובאו להלכה בפוסקים האחרונים, כמו בספר ברכי יוסף (או"ח תקסא סק"ג) לחיד"א [הוא ר' חיים יוסף דוד אזולאי, אשר התגורר בירושלים לפני למעלה ממאתים שנה], בספר שערי תשובה (שם ד"ה 'היה הולך'), בספר כף החיים (שם אות ח) ובספר ליקוטי הלכות מבעל ה'חפץ חיים' זצ"ל (זבחים נה, ב).
מלבד הרדב"ז, כתב גם תלמיד הרמב"ן שעלה לארץ לפני כשבע-מאות שנה: "על אבן שתיה בנו מלכי ישמעאל בנין מפואר מאד, עשו אותו בית תפלה, ובנו למעלה מן הבניין כפה נאה מאד, והבניין על בית קדשי הקדשים ועל ההיכל" (עי' 'כפתור ופרח' הוצאת ביהמ"ד להלכה בהתיישבות, תשנ"ז, נספחים לחלק ב, עמ' תלט).
וכן לעתיד לבוא, יעמוד הבית השלישי בראש ההר: "זֹאת תּוֹרַת הַבָּיִת עַל רֹאשׁ הָהָר [-'הר הבית. והוא, ההיכל, יהיה בראש ההר' - רד"ק] כָּל גְּבֻלוֹ סָבִיב סָבִיב קֹדֶשׁ קָדָשִׁים" (יחזקאל מג, יב).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה