פרשת המקדש || פרשת ראה תשע"ה | שמואל בן חמו
למה משכן שילה נבנה בחלק של יוסף?
במה משכן שילה עדיף על בית המקדש בירושלים?
↓ מאת: שמואל בן חמו
תחילת פרשת ראה עוסקת בכניסה לארץ והיחס הנכון לעבודה זרה והקרבת קרבנות לה'. ראשית יש לאבד כל דבר של עבודה זרה ולהקריב קרבנות רק במקום המיועד לכך בהר הבית.
כמו שכתוב: אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת-כָּל-הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ-שָׁם הַגּוֹיִם (דברים יב,ב). כִּי אִם-אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר ה' אֱלֹקיכֶם, מִכָּל-שִׁבְטֵיכֶם, לָשׂוּם אֶת-שְׁמוֹ, שָׁם--לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ, וּבָאתָ שָּׁמָּה (דברים יב,ה).
בפסוק ט' התורה רומזת על משכן שילה, כמו שכתוב: כִּי לֹא-בָאתֶם, עַד-עָתָּה--אֶל-הַמְּנוּחָה, וְאֶל-הַנַּחֲלָה (דברים יב,ט). רש"י מביא את דברי התלמוד: "מנוחה זו שילה ונחלה זו ירושלים" (זבחים דף קיט ע/א).
נתמקד בפסוק זה וננסה להבין את המשמעות של משכן שילה המוגדר כזמני, שהתקיים 369 שנים.
מדוע אין ציווי אלוקי או נבואה המכוונת את בני ישראל לבנות את המשכן במקום קבוע בשילה?
למה בחרו בשילה הנמצאת בנחלה של בני יוסף ולא בירושלים? מדוע למשכן שילה היה דין שונה ביחס לבית המקדש בנוגע לאכילת קדשים קלים?
הקמת משכן שילה מופיעה בספר יהושע באמצע חלוקת הארץ לשבטים. הקמת המשכן מופיעה בפסוק אחד בלבד, סמוך לחלוקת הארץ לשבט יהודה ולבני יוסף: אפרים ומנשה.
כמו שכתוב: וַיִּקָּהֲלוּ כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, שִׁלֹה, וַיַּשְׁכִּינוּ שָׁם, אֶת-אֹהֶל מוֹעֵד; וְהָאָרֶץ נִכְבְּשָׁה, לִפְנֵיהֶם. (יהושע יח,א).
ראוי לציין שבפסוק המתאר את הקמת המשכן בשילה מוזכרים נושאים מרכזיים כמו אחדות העם וכיבוש הארץ. הפסוק מתתחיל באחדות: וַיִּקָּהֲלוּ כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל ממשיך בהקמת המשכן וַיַּשְׁכִּינוּ שָׁם, אֶת-אֹהֶל מוֹעֵד ומסיים בכיבוש הארץ ללא מאמץ: וְהָאָרֶץ נִכְבְּשָׁה, לִפְנֵיהֶם.
נראה לומר, שאחדות העם צריכה להקדים את בנין המשכן או בית המקדש ולאחר מכן הקב"ה עוזר לכבוש את הארץ ביתר קלות.
נראה לומר שלאחר שמשכן שילה נבנה מתוך אחדות וללא ציווי אלוקי הוא עמד תקופה ארוכה מאוד של 369 שנים. עלינו ללמוד מבאי הארץ, ולבנות מזבח בהר הבית כדי לחדש את עבודת הקרבנות, לאחר שהקב"ה כבר נתן לנו את מדינת ישראל וירושלים.
המלבי"ם מפרש למה יהודה ויוסף קיבלו את נחלתם לפני כולם, לפני הקמת משכן שילה. משבטים אלה עתיד לצאת שני משיחים: משיח בן יוסף ומשיח בן דוד.
" כי ליהודה ויוסף, יען שעתיד לצמוח מהם חוטר מלוכה ושני משיחים הקדימו לקחת חלקם " (מלבי"ם, יהושע יח,ב).
בני ישראל הקימו את המשכן בשילה ולא בירושלים, כי עיר הקודש עדיין לא נכבשה. כמו שכתוב: וְאֶת-הַיְבוּסִי יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם, לֹא-יוכלו בְנֵי-יְהוּדָה לְהוֹרִישָׁם; וַיֵּשֶׁב הַיְבוּסִי אֶת-בְּנֵי יְהוּדָה, בִּירוּשָׁלִַם, עַד, הַיּוֹם הַזֶּה ( יהושע טו,סג).
למשכן שילה היה יתרון על פני בית המקדש לגבי אכילת קדשים קלים. כל מי שהיה רואה את משכן שילה היה יכול לאכול את הקרבן שלו.
לעומת זאת בבית המקדש, היה ניתן לאכול קדשים קלים רק בשטח של ירושלים שבין החומות. יוצא מכאן שבשילה היה אפשר לאכול קדשים קלים במרחק גדול יותר מאשר בבית המקדש שבירושלים.
כמו שכתוב במשנה: "באו לשילה נאסרו הבמות ולא היה שם תקרה אלא בית אבנים בלבד מלמטן והיריעות מלמעלן והיא היתה מנוחה. קדשי קדשים נאכלין לפנים מן הקלעים וקדשים קלים ומעשר שני בכל הרואה ...... באו לירושלים נאסרו הבמות ולא היה להן היתר והיא היתה נחלה. קדשי קדשים נאכלין לפנים מן הקלעים קדשים קלים ומעשר שני לפנים מן החומה" (זבחים דף קיב ע/ב משנה).
מדוע משכן שילה עדיף על בית המקדש?
התלמוד מתייחס לשאלה הזאת ואומר שזה היה בזכות יוסף הצדיק ששמר על עיניו ולא חטא עם אשת פוטיפר.
" רבי אבהו אמר אמר קרא (בראשית מט) בן פרת יוסף בן פרת עלי עין עין שלא רצתה לזון וליהנות מדבר שאינו שלו תזכה ותאכל כמלא עיניה" (זבחים, קיח ע/ב).
בעל ה"בית גנזי" מאיר את עינינו ומביא את דברי האר"י ז"ל. הקדושה של משכן שילה אינה עצמית אלא באה בזכות יוסף הצדיק וכלי המשכן. יוסף הצדיק שהוא מידת היסוד ושמירת הברית גורם לאהבה ללא גבולות וצמצום מצד הקב"ה. לכן במשכן שילה הנמצא בנחלה של יוסף אין חומות והשכינה זמינה לכל רואה. לאחר חורבן משכן שילה לא נותרה קדושה במקום עצמו.
לעומת זאת בהר הבית השכינה נמצאת שם מבריאת העולם והמקום מייועד להשכנת השכינה אפילו ללא בית מקדש בנוי. הקדושה עלולה לסנוור את כל רואיה, לכן נדרש צמצום על ידי הצבת גבולות פיזיות וחומות מאבן.
החומות מסביב למקדש מציינות את הקשר המיוחד הקיים בין ישראל ובין הקב"ה ובד בבד להרחיק את אומות העולם. (ראה בית גנזי, ויחי, דפים תתתרלו-ז).
בע"ה גם אנחנו נפעל כמו בני ישראל שבנו את משכן שילה על דעת עצמם ומתוך אחדות, ונבנה באהבה את בית המקדש השלישי בהר הבית בב"א.
הגיליון מוקדש לרפואתם השלמה של משה בן איבון פתחון ונעמי חיה בת אריאל אסתר ומשה דב בן מלכה
לקריאת מאמרים נוספים : WWW.OTZMA1.BLOGSPOT.COM
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה