השנאה הערבית ותאוות הרצח קיימים ממילא || הר הבית הוא תירוץ
טענה זו מופרכת.
↓ מאת: הרב משה צוריאל- ערוץ 7
נענה ע"י שני רעיונות תורניים. הרב איסר זלמן מלצר (ראש ישיבת עץ חיים, וידידו של הרב קוק) שאל על סתירה בין שני מדרשים. בראשון מובא כי אברהם היה צריך לחיות 180 שנה, אבל הקב"ה קיצר מחייו חמש שנים כדי שלא יראה את נכדו עֵשָׂו יוצא לתרבות רעה, ולכן נפטר בגיל 175. במדרש השני מובא שכאשר עֵשָׂו בא מהשדה עייף ויגע, ופגש את יעקב מכין סעודת הבראה, כי בו ביום נפטר אברהם אבינו, טען עֵשָׂו הצעיר "מה?! צדיק כזה גדול ועצום גם הוא מת? אם כן אין דין ואין דיין ואפשר לכל אחד ואחד להתפקר".
שואל הרב, אם סיבת התפקרותו של עֵשָׂו היא מיתתו של אברהם, היה הקב"ה יכול להמתין עוד חמש שנים, לתת לאברהם להשלים את התקופה שהוקצבה לו של 180 שנה, ורק אז ימות. כי הרי הסיבה הגורמת להתפקרותו של עֵשָׂו תידחה?
ועונה הרב: מה שהבחור עֵשָׂו טען היה רק כסות-חיצונית. הוא היה בָּשֵׁל ומוכן להתפקר רק אחז בעילה סתמית על כל מה שיזדמן לו לטעון. עד כאן חידושו של הרב. כך נאמר גם אנו בעניננו. אנשי הטרור הערבי שונאים ליהודים בכל מצב שהוא. תירוץ שאומרים בפיהם, הוא רק עֲלֵה-תאנה. עובדה היא שעסקו בטרור גם לפני מלחמת ששת הימים, וגם לפני קום המדינה, וגם לפני תקופת הרצל לכל הדורות.
עוד מדרש המתאים לבאר מצבנו. אחרי תקופת חורבן הבית היה קיסר רומי בשם אדריינוס. מסופר במדרש איכה (ג, אות ר, ראיתָ ה' וכו'). יהודי אחד עבר לפניו ושאל בשלומו. כעס הקיסר: "מה אתה מדבר אלי בלי שהרשיתיך לדבר?" אמר לזקיף שלו "התיז ממנו את ראשו" והרג את היהודי. עבר יהודי אחר, ראה מה שאירע, והחליט לשתוק ולא לדבר. כעס המלך: "מה זה שאתה עובר לפני ואין לך נימוס לדרוש בשלומי?" הורה לזקיף שלו: התיז את ראשו!. שאל אותו הסגן שלו, מדוע פעם טען כך ופעם טען להיפך? ענה לו "מה אתה מייעץ לי כיצד אני צריך להרוג את שונאי?"
כך עלינו לדעת כי גם בלי עלייה להר הבית, עסוקים שונאינו במזימותיהם להרוג את היהודים. לא נלך שולל אחרי דיבורי פיהם. לא נתפתה!
לפי ההסטוריה נתניהו נתן למוסלמים את אורוות שלמה בזמן מהומות מנהרת הכותל בזמן האינתיפדה השנייה נסגר המסגד ליהודים והוגבלה כניסת יהודים דברים אלו סוכמו בסתר והתגלו רק לאחר זמן רב,
השבמחקלכן אנו צריכים להיות מאוד מודאגים ממה שמבטיח נתניהו לירדנים ולווקאף ולעוד מוסלמים בעניין הר הבית כדי להרגיע את השטח, הנה פתאום טיבי מוותר על תביעתו לעלות להר הבית,
האם לאור כל הנ"ל לא סביר שהייתה איזו התחייבות נסתרת?
האם אולי היינו צריכים לפעול בדרכים צנועות ושקטות יותר ופחות לעורר מהומה ורעש על אפס התקדמות (לוחות שניות שנתנו בצנעה נתקיימו)
אם היתה התקדמות כלשהי בנושא הר הבית היא בעיקר ואולי רק בכך שיש יותר תמיכה רבנית בעלייה להר ולשם כך ממש לא נדרש רעש וניפוח תקשורתי וככל שתהיה יותר תמיכה רבנית נרחבת וממילא תמיכה גדולה יותר של הציבור הדתי כל השאר יהיה פשוט יותר, וזה בתנאי שלא נציג וננפח הישגים לא נפרסם ונעשה רעש ונדגיש כל הזדמנות שמישהו בירך ברכה בהר , מה יצא לנו מזה שפירסמו ברשת על שתיית מים שלא נתנו לשתות מים והאמת שלא היה לנו כל הישג (השתקת המורביטאת זה לא הישג) והפירסומים על הישגים לא אמיתיים לא מעודדים אצלינו כלום ובמקום להשתיק את האוייב הם רק יוצרים לחץ בצד הערבי שדורש תמורה וגורם לשינוי הסטטוס קוו עוד יותר לרעתינו
מחק