מועצת יש"ע קוראת לעלות להר הבית

מודל לחיקוי || ללמוד מהמאבק על חברון

העלון "ישע שלנו" שיוצא לאור על ידי מועצת יש"ע מביא השבוע מאמר (קישור למקור >>) באשר לעמדת מועצת יש"ע באשר להר הבית. המאמר קורא לעלות בהמונינו להר הבית, כי רק כך נצליח לכבוש את ההר ולשנות בו את המצב כמו שהיה במערת המכפלה בחברון.

↓ עמדת מועצת יש"ע - לעלות להר הבית!

 יהודים בהר הבית אילוסטרציה

במרוקו, פולין, אתיופיה וגם סין – יהודי כל העולם, במשך דורי דורות, חלמו על ירושלים. ובחלומם לא את דמות הסינמה סיטי ראו, ולא את דמות אצטדיון טדי ראו. סבותינו וסבתותינו חלמו על הר הבית, על מקום בית מקדשנו. גם כשנענשו על כך, ואף כשהיו חייהם נתונים בסכנה בשל חלומם, לא הפסיקו לחלום, לקוות, להתפלל. השבוע בישעמדה – על פריחתה המחודשת של העלייה להר הבית, שמשלימה מהלך היסטורי שהחל בהקמת המדינה, המשיך בשחרור ההר במלחמת ששת הימים ויושלם רק כאשר יחזרו יהודים לעלות להר כבעלי-בית ולא כאורחים.

כך מתאר הרב אליעזר גרייבסקי מליברפול את ביקורו בעיר העתיקה בשנת 1878, מעל דפי עיתון "הלבנון": "אחרי אשר שפכתי שיח שמה (בכותל המערבי) ובכיתי, לקחני אבי זקני להראות לי את מקום מקדשנו, כי על הר ד' רובץ איסור גדול לבל יעוז איש אירופי מבלעדי המושלמנים (המוסלמים), לגשת אל ההר הזה. הבטתי מרחוק על רחב הר הבית והתבוננתי על כל הבניינים המצוינים העומדים שמה לתלפיות מעשה ידי הערבים ובעמקי רעיוני קודש צללתי כי איך יחריש ד' ויתאפק לראות כי במקום אשר מקדשו היה מתנוסס, נביא עם נכר יכובד, וברעיונות אלה צללתי עד כי הערני אבי זקני המוביל אותי ואמר, מה לך נרדם! קום התאושש וקווה לד' כי עוד עינינו תחזינה בשוב ד' אל נווהו".

70 שנה אחר כך, פספסה ישראל את ההזדמנות הגדולה לחזור אל ההר. עם תום מלחמת העצמאות, היו מנהיגי הימין בישראל ובראשם מנחם בגין מאוכזבים מהותרת הר הבית מאחור. "לו עמדה בראש עמנו לא ממשלת התכחשות של משיח השקר אלא ממשלה לאומית השואפת להוביל את עמנו לניצחון שלם, היינו משחררים את העיר העתיקה, את הר הבית ואת הארץ כולה וקובעים עובדות קיימות לכל העמים", כתב בגין בעיתון "חירות".

למרבה ההפתעה, גם לאחר מלחמת ששת הימים, כאשר שחררה ישראל את הר הבית, נותר ההר נטול יהודים. משה דיין, שר הביטחון, הציע לפתוח את כל השערים אל ההר לכניסת מתפללים יהודים, אך הממשלה קיבלה לבסוף הצעה אחרת לפתוח רק את שער המוגברים ולהגביל את כניסת המתפללים היהודים להר. זאת בניגוד לפסיקת בג"ץ באותם ימים כי מותר ליהודים להתפלל על הר הבית, משום שזוהי "זכות יסודית וחוקית של כל יהודי".

עם השנים, היחס המפוחד כלפי מימוש הריבונות בהר הבית, יצר ריחוק גדול של יהודים מההר, כאשר למרבה האבסורד, העלייה אליו הפכה מחלומם הלאומי של מיליונים למאבקם הסוער וחסר הסיכוי של מתי מעט. רק בשנים האחרונות, תודות ליהודה גליק וחבריו, חל שינוי משמעותי בתפיסה הציבורית הישראלית את המתרחש בהר. אל השיח הדתי סביב הר הבית, הצטרף שיח כלל-ישראלי בדבר הזכות הבסיסית של כל יהודי, מאמין או לא מאמין, להגיע ולבקר במקום ההיסטורי והחשוב ביותר בתולדות העם היהודי.

האיסורים הבלתי-נתפסים על המתפללים היהודים להביט אל השמים, למלמל מילים, להתנועע או להשתחוות, מזכירים מאוד את המציאות במערת המכפלה בחברון, עד לפני 50 שנה. ליהודים הותר אז לעלות עד המדרגה השביעית במעלה רחבת הכניסה אל המערה, ולהתפלל רק שם. דווקא התעקשותם של יהודי חברון, לאחר ששת הימים, לממש את הריבונות במערה, לא רק שלא הביאה למלחמה נוספת באזור, אלא אף הצליחה לייצר יחסים מכבדים בין יהודי וערביי חברון, המתפללים במערה תוך כבוד הדדי ללוחות השנה היהודי והמוסלמי.

חברון בהחלט צריכה לשמש מודל לחיקוי גם בהר הבית. השליטה הבלעדית של הווקף המוסלמי על ההר, היא לא רק כתב ויתור ישראלי על הנכס הלאומי ההיסטורי החשוב ביותר, אלא גם ויתור ביטחוני שמאפשר לערבים להבעיר, כל אימת שירצו, את כל המזרח התיכון כולו, וכפי שכתב המשורר אורי צבי גרינברג: "השולט בהר – שולט בארץ".

'מינוי אהרונוביץ' כמינוי סוסו של קליגולה'

יו"ר מליאת מועצת יש"ע משווה במכתב לליברמן את מינוי אהרונוביץ' לשר לביטחון פנים למינוי סוסו של קליגולה לקונסול.

מאת: שמעון כהן/ ערוץ 7

להאזנה לראיון >>

ביטויים תקיפים מטיח יו"ר מליאת מועצת יש"ע, עדי מינץ, בשר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ' בעקבות התבטאויותיו האחרונות בגנות הישוב יצהר ובעקבות אזלת ידה של המשטרה מול הערבים המתפרעים בהר הבית.

במעין מכתב גלוי וישיר לשר החוץ משווה מינץ בין מינוי של אהרונוביץ' על ידי ליברמן לשר לביטחון פנים למינוי סוסו של קליגולה לקונסול: "הקיסר קליגולה שזלזל מאוד ב'דמוקרטיה' של רומא, מינה את סוסו לקונסול. פעם אחת כבר מינית את הנהג שלך לח"כ והתוצאה בוודאי זכורה לך לרע. גם המינוי של אהרונוביץ' ועוד לשר לביטחון פנים הוא תקלה דומה, כותב מינץ לליברמן.

בראיון ליומן ערוץ 7 מסביר מינץ את הדברים החריפים וקובע כי "ההתנהלות של אהרונוביץ' בתקופה האחרונה מתחת לכל ביקורת. כל עוד השר לביטחון פנים היה עושה את דברו של ליברמן הכל היה בסדר, אבל בזמן האחרון האג'נדה השמאלנית שלו יוצאת החוצה", אומר מינץ ומוסיף כי אמירתו לפיה יש לפנות את הישוב יצהר היא אמירה מטופשת ומטומטמת שאמורה הייתה להיתפס כצחנה פוליטית של אהרונוביץ'.

הדברים, מסביר מינץ, מתחדדים לנוכח האירועים בהר הבית כאשר ערבים מתארגנים, אוספים אבנים "מתפרעים ומשתוללים כדי להרוס את החג שלנו במקום הכי קדוש לעם היהודי והמשטרה במקום לתפוס אותם ולהשליך אותם אוסרת את העלייה על היהודים להר. זו התנהגות מטומטמת ומטופשת".

מינץ תוהה מדוע אותו שר שדרש לפנות את יצהר בשל התפרעותם של כמה נערים לא דורש לפנות את ההר מהערבים שבו בעקבות התרעות חמורה וקשה הרבה יותר.

עוד מוסיף מינץ ומבהיר כי דעותיו של ליברמן על חלוקת הארץ ידועות ומובנות כפי שפורטו בספרו, אך עם זאת ליברמן לא היה מדבר על פינוי יצהר או ישוב אחר, דברים שניתן להבין גם מתפיסתו לפיה הריבונות תעבור במקום שבו מתגוררים יהודים בעוד המדינה הפלשתינית תכלול את ישובי ואדי עארה מתוך גישה ששום ישוב לא יפונה ממקומו.

מינץ סבור שתפיסה זו נובעת מנכונות של ליברמן להגדיר כמדינה את השטח שיקבלו הפלשתינים, אך זאת רק משום שאינו מעוניין לשלוט על עם אחר בעוד תפיסתו המקורית היא שארץ ישראל שייכת לעם ישראל. עוד הוא מזכיר את האג'נדה הביטחונית שבשמה נבחר ולפיה יש לדכא התקוממות והתפרעות מסוג זה שהתרחשה בהר הבית, ומשום כל זאת מפתיע לגלות את ליברמן המאפשר לאהרונוביץ' לבטא את תפיסתו השמאלית.

מינץ מזכיר כיצד כל מי מ'ישראל ביתנו' שלא התבטא בעבר באופן מדויק כרצונו של ליברמן מצא את עצמו מחוץ לרשימה לכנסת ומשום כך תמוה בעיניו כיצד פעם אחר פעם מוצב אהרונוביץ' על ידי ליברמן בתפקידו כשר לביטחון פנים על אף שהוא "מתנהג כשמאלן ומתבטא כשמאלן".

מינץ נשאל בתום דבריו אם חריפותם לא יגררו אותו להתנצלות בפני אהרונוביץ' כפי שהיה בעבר מול השר יעלון בהתבטאויותיהם של אחרים. לדבריו התנצלות שכזו אינה צפויה שכן "המעשים של אהרונוביץ' אינם מזכים אותו בהתנצלות".