רבני בית הלל מוחים על דברי הרב יוסף

כך לא בונים את בית המקדש || כך מחזקים את ידי המרצחים

רבני בית הלל בהר הבית

ארגון רבני בית הלל פרסם הודעה (ר' מקור >>) בה מוחה הארגון על דבריו של הרב יצחק יוסף נגד העליה להר הבית והזלזול בגדולי התורה התומכים בעליה להר. הרבנים גם מוחים על דברי אחיו שקרא לראש הממשלה לסגור את ההר ליהודים בלבד.

↓ הודעת רבני בית הלל

הצטערנו לשמוע את דברי הרב הראשי הראש"ל הרב יצחק יוסף שליט"א, מדבריו עלתה נימה שאינה מכבדת את עמדת הרבנים החשובים המתירים עליה להר הבית.

כמו כן הצטערנו לשמוע את דברי אחיו, הרב דוד יוסף, חבר מועצת הרבנות הראשית, שקרא לראש הממשלה לסגור את הר הבית ליהודים.

דיון על מעמדו של הר הבית, עלייה אליו וזכות תפילת יהודים בו, יש לנהל תוך כבוד הדדי, הקשבה ושמירה על כללי מחלוקת לשם שמים, ולא על ידי פסילת הלגיטימיות של הדעה החולקת.

במציאות בה יהודים נפגעים ונרצחים בארצם, אמירה המאשימה בכך את היהודים העולים להר הבית היא אמירה קשה, ויש בה בכדי לפגוע בזכר הקורבנות, ולחזק את ידי המרצחים.

מוסיף לכאב העובדה שהדברים נאמרו בהלווייתו של אהרון בעדני הי"ד שנהרג בפיגוע הדריסה. במעמד הכואב של לוויית קרבנות פיגוע מתאים להתבטא באיפוק, תוך הימנעות מהעלאת נושאים שנויים במחלוקת.

בכל דברינו, ובפרט בשיח על הר הבית ומקום המקדש, ראוי לזכור שבית המקדש נחרב על שנאת חינם, וכפי שאמר הרב הראשי הראשון, הראי"ה קוק – עתיד המקום להיבנות מתוך אהבת חינם בין חכמי הדור והפלגים השונים בעם ישראל.

הציונות הדתית נעה לכיוון הר הבית

הלכה כבית הלל || הציונות הדתית עולה להר הבית

חוקר הדתות תומר פרסיקו מודאג מההתעוררות בציונות בדתית לכיוון הר הבית. אנחנו מביאים כאן את דבריו ככתבם. קראו ותיהנו!

מאת: תומר פרסיקו

ייתכן שלמראה הסריקה להלן (לחץ כאן לקישור >>) של דברים מאת הרב רונן נויברט רובכם ישאלו את עצמם למה אני בכלל טורח להטריד אתכם עם זה, אבל לדעתי אנחנו רואים כאן אילוסטרציה מדהימה לתהליך משמעותי שעובר בשנים האחרונות על הציונות הדתית, תהליך שבמסגרתו העיסוק בהר הבית ובבית המקדש עובר מלהיות נחלתם של מיעוט המשוגע לדבר, לנחלת המיינסטרים הסרוג.

הרב נויברט הוא מנכ"ל ארגון בית הלל, ארגון הרבנים הליברלי והמתון ביותר בציונות הדתית. אם אפילו הוא מדבר על הצורך לעבור מהכותל להר הבית, על כך שעל ההר יש כרגע "שועלים" ו"בזיון ושממה"(!), ועל ההזדמנות שיש לנו כיום להתקרב "למקדש האמיתי" – נפל דבר, והפעילים למען העלייה להר הבית ובניית המקדש יכולים לברך שהחיינו (אבל קודם לקנות גרביים חדשות כמובן!).

מדובר בתופעה דרמטית, שמתעוררת בניגוד גמור למסורת ההלכתית, ומבטאת שינוי תפיסתי בציונות הדתית. על הגורמים לתהליך הזה כתבתי מאמר שאמור להתפרסם אחרי החגים בגליון 'אקדמות' הבא. על תוצאות התהליך הזה מוקדם לדבר, אבל אני מוכן לנחש שמשם יתחיל מעגל הדמים הבא.

הלכה כבית הלל / הרב רונן נויבירט – רבני 'בית הלל'

מחששות קדושה מיותרים  || לחילול ה'

משום מה, כאשר הדברים נוגעים למקום המקודש ביותר ליהדות, מדיניות הפסיקה של פוסקים רבים בציונות הדתית עוסקת בעיקר בחששות * לצער הלב, גם הרבנות הראשית לוקה בכך

היזהרו מחששות קדושה 
מאת: הרב רונן נויבירט – מנכ"ל אירגון הרבנים 'בית הלל' 

כמו בראשית הציונות. הרב רונן נויבירט

לפני כשבועיים נתבשרנו שרבנות ירושלים לא תכלול בהכשר המהדרין את פירות אוצר בית דין, מדיניות הנהוגה ברשתות השיווק החרדיות. הסיבה למדיניות פסיקה זו היא החשש מטיפול בלתי ראוי בפירות השביעית והבאתם לידי הפסד או שימוש אסור. הפסיקה הרווחת אצל מרבית פוסקי הציונות הדתית, לעומת זאת, על-פי דרכו של הראי"ה קוק זצ"ל, היא להדר ולחזר אחר פירות קדושת שביעית ולדרוש את קדושת הארץ למרות החששות. "המאכל של ארץ ישראל מקודש בפנימיותו, ואינו מגושם כי אם בחיצוניותו, אבל ממאכלי חוץ לארץ צריכים להיזהר" (אורות הקודש ג' רצ"ה). למרות שפירות ארץ ישראל מצריכים תיקון גדול יותר ועשויים לעבור בהם על איסורים שאינם קיימים בפירות חו"ל, אומר הרב קוק שדווקא ממאכלי חוץ לארץ אנו צריכים להיזהר. שיטת הפסיקה של הרב קוק בענייני ארץ ישראל לא נעצרת ב"חשש" אלא שמה את הדגש על ההזדמנות בלי להתעלם חלילה מהחששות. איננו בונים את עולמנו הרוחני מחששות. אנו דורשים קדושה ולא נרתעים ממנה, אם כי עושים זאת באופן זהיר ובגבולות הראויים בבחינת "הגבל את ההר וקדשתו".

ברם, משום מה, כאשר הדברים נוגעים למקום המקודש ביותר ליהדות, מדיניות הפסיקה של פוסקים רבים בציונות הדתית משנה צורה והופכת לפסיקה של חששות וזו לצערנו גם מדיניות הפסיקה של הרבנות הראשית בסוגיה זו. אמנם, קיימת מחלוקת בין הפוסקים שעסקו בסוגיה על גבולות החיל והעזרות, ברם למרבית השיטות, ההולך סמוך לחומות במסלול הסובב את ההר אינו נכנס לשטח החיל והעזרות.

אכן יש לנו מצוות מורא מקדש, וחילול מקום הקודש חמור ומסוכן. זו מצווה יסודית כפי שכותב הרמב"ם בספר המצוות (מצות עשה כ"א): "הציווי שנצטווינו ליראה את הבית הזה הנזכר מאוד מאוד, עד שנקבע לו בלבנו מקום היראה וההערצה, וזו היא מוראת המקדש והוא אמרו יתעלה 'ומקדשי תיראו'". ברם, איך נקבע בלבנו את מורא המקדש, אם לא נדרוש את הקדושה הזו? איך נמצא את מקום הקודש אם נעסוק רק בחששות? את פרדוקס "חשש הקדושה" היטיב לנסח הרב נחום רבינוביץ שליט"א בתשובתו בה התיר עליה להר הבית: "כי כאשר אדם נכנס להר ונוהג בזהירות הראויה, ופורש ממקום שצריך לפרוש – אז מקיים בכך מצוות יראה, אבל אם אינו בא לשם כלל אין זה אלא כמתעלם ואין בכך לא יראה ולא כבוד!".

רבני בית הלל בהר הבית

אם נשאל ברחוב, גם ברחוב הדתי, "מהו המקום המקודש ביותר ליהדות?", ישיבו הרוב המכריע באופן אינסטינקטיבי – "הכותל המערבי". עיוות זה נוצר בגלל מדיניות הפסיקה שמרחיקה אותנו מדרישת קדושת המקדש, בשל "חשש קדושה". אם לא נעורר את הציבור שלנו לדרוש את קדושת הר הבית, ימשיכו שועלים להלך בו, המקום ימשיך להיות לבזיון ושממה ואנו נמשיך בדבקות ובאדישות להתפלל במקדש המעט שלנו ולהחמיץ את ההזדמנות שניתנה לנו אחרי אלפיים שנה להתקרב למקדש האמיתי.

עלינו החובה לעורר געגועים למקום המקדש, שאם לא כן, לא נזכה להגיע אליו כפי שמסיים הריה"ל את ספר הכוזרי: "גם מי שמעורר בלב בני אדם אהבה למקום הקדוש הזה ראוי הוא לשכר בלא ספק והוא מקרב עת בוא תקוותנו, כמה שנאמר 'אתה תקום תרחם ציון, כי עת לחננה, כי בא מועד, כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחננו'. רוצה לומר, כי ירושלים אמנם תבנה כשיכספו לה בני ישראל תכלית הכוסף עד שיחוננו אבניה ועפרה".  עלינו לכסוף למקום המקדש ורק כך נוכל לחננו.

בראשית ימי הציונות והעליות השונות, קמו מרבית הרבנים והתנגדו לעליה לארץ, מאותן הסיבות של "חשש קדושה", אבל המציאות עלתה על דברי החכמים וההתעוררות של העם הביאה לאתחלתא דגאולה. גם לגבי גאולת המקדש, התהליך צפוי להיות דומה כפי שאומר המדרש (ספרי דברים י"ב ד'): "'כי אם אל המקום אשר יבחר ה' א-לוהיכם מכל שבטיכם' – דרוש על פי נביא. יכול תמתין עד שיאמר לך נביא? תלמוד לומר 'לשכנו תדרשו ובאת שמה' דרוש ומצא ואחר כך יאמר לך נביא".

ערב יום הכיפורים שבו אנו דורשים את קדושת השם בכל תוקף, עם כניסת שנת השמיטה שבה אנו דורשים את קדושת הארץ דרך פירותיה הקדושים, הגיע הזמן שנתעורר ונעורר את הציבור לדרישת קדושת מקום המקדש. אם העולם הרבני יוביל תהליך בזהירות, באחריות ובתבונה, נזכה לשנות את הסטטוס של הר הבית, לא במלחמה אלא בדרכי שלום והמחזיר שכינתו לציון, יחזיר את שכינתו למקום הקדוש, הר הבית במהרה בימינו. יהי רצון שנזכה.

רבני ארגון "בית הלל" עלו בצהריים להר הבית לראשונה בתולדות הארגון

הלכה כ(רבני) בית הלל || עולים להר הבית  

רבני בית הלל עלו להר הבית להזדהות עם הדרישה להסדרת תפילה יהודית בהר ולהתפלל לשלום החטופים וחזרתם בשלום לביתם.

↓ רבני בית הלל בהר הבית

רבני בית הלל בהר הבית

הרב ד"ר ג'פרי וולף, שאירגן את עליית רבני בית הלל סיפר שהיוזמה נולדה כעליית הזדהות עם הדרישה להסדרת תפילות יהודים בהר הבית.

"בעקבות האירועים הדרמטיים של השבוע האחרון, העלייה להר הבית לבשה צורה חדשה, עם תפילה ותקווה לשחרור החטופים" אמר הרב.

הרב וולף הנמנה בעצמו על רבני בית הלל, הוא ראש המכון לחקר ההלכה הבתר-תלמודית באוניבסיטת בר אילן, ותלמיד ישיבות בריסק בעבר.

יחד עם הרב יהודה גליק מארגון הליב"ה שהדריך את קבוצת הרבנים בהר הבית, נשאו הרבנים והרבניות תפילה לשחרור החטופים.

רבני בית הלל בהר הבית

גליק מדווח על עליה גדולה במספר היהודים שעולים להר הבית, בפרט בשבוע האחרון. מאז נחטפו שלושת תלמידי הישיבה והודות לפעילות ארגון הליב"ה, הר הבית שוקק מאות עולים יהודים שעולים למקום יום יום. היום עלו גם תלמידי ישיבת אלון מורה, לראשונה בתולדות הישיבה. התלמידים עלו להר בהמלצת ראש הישיבה הרב אליקים לבנון, ובהדרכת הרב יקי סביר מרבני הישיבה.
עלייתם של רבני ורבניות בית הלל להר הבית, מוכיחה עד כמה עמוקה הזיקה והחיבור של עם ישראל להר הבית. הר הבית מחבר את כל הקצוות בעם ישראל לייעוד אחד. מרבני חברון והגבעות עד רבני בית הלל כולם מאוחדים בדרישה לאפשר תפילות יהודים בהר הבית, ולהפסיק את האפליה והכניעה לאיומים ולטרור המוסלמי.

רבני בית הלל עם הרב אלבום ויהודה בהר הבית