רב, פסיכיאטר או טוקבקיסט מתלהם || השגריר דני נבו
את דבריו התמוהים אמר השגריר בפני סטודנטים באוניברסיטת תל אביב. אחד הסטודנטים - עומר דוסטרי מביא את פניניו של השגריר בטוויטר.
↓ דברים מתוך ציוץ של הסטודנט עומר דוסטרי
חשבתי בלבי לחלוק עמכם את ההרצאה המרתקת שהייתי נוכח בה לפני כשעתיים, מפי שגריר ישראל בירדן, מר דני נבו.
אך במקום זאת, אני אעדיף להתרכז בקטע אחד מסוים מתוך ההרצאה, שבהחלט העיב על כולה (מי שבכל זאת מעוניין במידע מתוך ההרצאה, מוזמן לצפות בשרשור העדכונים שפתחתי בחשבון הטוויטר שלי).
קטע, שבו, אני מוכרח להודות, נעתי וזעתי על מקומי באי-נוחות מודגשת ובמבוכה רבה.
כשהחל לדבר על הנושא הבוער של הר הבית, ציין השגריר נבו את האסלאמיסטיים הקיצונים (אנשי הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית ואנשי חמאס) שמייצרים פרובוקציות במתחם וגורמים לישראל ״לכבוש את אל-אקצה״ (כך, לדבריו, רואים זאת יותר ממיליארד המוסלמים בעולם ומכאן הסכנה שבעליה של יהודים להר).
אך במקום זאת, אני אעדיף להתרכז בקטע אחד מסוים מתוך ההרצאה, שבהחלט העיב על כולה (מי שבכל זאת מעוניין במידע מתוך ההרצאה, מוזמן לצפות בשרשור העדכונים שפתחתי בחשבון הטוויטר שלי).
קטע, שבו, אני מוכרח להודות, נעתי וזעתי על מקומי באי-נוחות מודגשת ובמבוכה רבה.
כשהחל לדבר על הנושא הבוער של הר הבית, ציין השגריר נבו את האסלאמיסטיים הקיצונים (אנשי הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית ואנשי חמאס) שמייצרים פרובוקציות במתחם וגורמים לישראל ״לכבוש את אל-אקצה״ (כך, לדבריו, רואים זאת יותר ממיליארד המוסלמים בעולם ומכאן הסכנה שבעליה של יהודים להר).
לאחר שטען כי ההצהרה, ״הר הבית בידינו״, הייתה שגויה וכי ״טוב שהמוסלמים שולטים שם״, עבר נבו להסביר כי הסטטוס-קוו בהר הבית מאפשר ליהודים לעלות להר, אך לא להתפלל שם וכאן חבש את כובעו כרב והחל לנסות ולהסביר כי לפי היהדות, הכניסה להר הבית אסורה (מזכיר מעט את שולמית אלוני, שאמרה כי ״בשביל שלום אני מוכנה גם לחבוש שטריימל״).
״העניינים נרגעו לאחר שראש הממשלה ביקר בירדן בחשאי וסיכם עם מלך ירדן שיטפל באירועים הנפיצים ובאמת מאז נרגעו כמעט כל המהומות״, הסביר.
״רק מה הבעיה?״, רטן נבו, ״בישראל יש בגץ!״ (מסתבר שנבו מעוניין ברשות שופטת ובדמוקרטיה, בתנאי שהן נעימות לאוזניו) ואז זה הגיע:
״פונה אזרח.. גליק, זה שנדקר. איש מקסים, 'אך משוגע על כל הראש' והוא רוצה שיהודים יתפללו על הר הבית״.
עצם העובדה כי הדבר נאמר כסוג של מליצות וכמי שממתיק סוד בחצי חיוך מול חבורה סגורה של סטודנטים, אינה מנקה את נבו מחומרת הדברים, בייחוד כאשר מדובר בפקיד ציבור שאמור להתנהל באופן ענייני, כמי שנמנה על הדרג המקצועי ולא על הדרג הנבחר.
אינני יודע אם נבו הרשה לעצמו להתבטא כך בחופשיות, בשל העובדה שבקרוב הוא מסיים קדנציה ארוכה בת שש שנים בתפקידו, או שאולי האומץ נבע מהמיקום ומאופי המקום (קבוצה מצומצמת של סטודנטים לתואר שני באוניברסיטת תל-אביב, רובם כמובן מהשמאל), שהשרו עליו ביטחון ושמולם הרגיש בנח.
מכל מקום ותהא הסיבה אשר תהא, חבל מאוד שנבו הצליח להרוס הרצאה מרתקת - כאיש שמכיר את ירדן אולי יותר טוב מכל אחד אחר בארץ - אך בעיקר חבל שהוא שכח את תפקידו כדיפלומט וכאיש מקצוע והרשה לעצמו לחרוג מסמכותו ולהתבטא כמו אחרון הטוקבקיסטים המתלהמים ב-ynet.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה