לקראת חידוש עבודת יום הכיפורים במקדש || הרב הלל בן שלמה
ביום הכיפורים מעמידים שני שעירים בעזרה • הכהן הגדול עורך הגרלה, לפיה נקבע מי ישחט ודמו יכנס לפני ולפנים ומי ישלח לעזאזל • לקראת חידוש עבודת המקדש, עורכים ארגוני המקדש תרגולים שנועדו לקדם את המודעות ולהכין את הכהנים מבחינה מעשית • בין הפוסקים יש מחלוקת באשר לגיל השעירים • הרב הלל בן שלמה עונה לשאלה בעניין
↓ גיל השעיר של יום הכיפורים/ הרב הלל בן שלמה
שאלה: לקראת תרגול של סדר עבודת יום הכיפורים, יש לברר - מהו גילם של השעירים המובאים ביום הכיפורים?
תשובה: בני שנתם – לכתחילה החל מהיום השלושים ללידתם, ובדיעבד יש להכשיר כבר מהיום השמיני.
הרחבת דברים:
סתם "עזים" הם בני שנה (והיינו בשנת לידתם). נאמר בתורה (ויקרא טז,ה): "ומאת עדת בני ישראל יקח שני שעירי עזים לחטאת". התורה אינה מציינת את גילם של השעירים, אולם במקום אחר (במדבר טו,כז) נאמר על קרבן החטאת: "ואם נפש אחת תחטא בשגגה – והקריבה עז בת שנתה לחטאת". ומבואר בספרי שם על הפסוק, כי ההדגשה על העז שהיא בת שנתה באה ללמדנו, כי בכל מקום שנאמר עז, צריכה שתהא בת שנתה. בדומה לזה למדים גם בתורת כהנים (דבורא דחובה פרשתא ז י,ב), וכפי שמבאר הראב"ד שם; וכך נאמר במשנה בפרה (א,ד): "חטאות הצבור ועולותיהן, חטאת היחיד, ואשם נזיר, ואשם מצורע - כשרין מיום שלשים והלאה, ואף ביום שלשים ואם הקריבום ביום שמיני כשרים", וכפי שמבארים המפרשים במקום (התפארת ישראל מזכיר בהקשר זה בפירוש את שעירי יום הכיפורים). כך גם מוכח מהסוגיה ביומא (סה,ב) העוסקת בשעירי יום הכיפורים ואומרת, כי לא ניתן לדחות את הבאתם משנה לחברתה, משום שזו תהיה חטאת שעברה שנתה; וכך כותבים הראשונים בביאור הסוגיה שם (רש"י, רבינו חננאל, מאירי, רבינו אליקים). וכך גם כותבים כמה מהמפרשים על התורה (ר' יוסף בכור שור במדבר ז,כג; וכן משמע מרש"י במדבר טו,כז, ואבן עזרא שמות כט,א).
שיטת הרמב"ם – עזים הם בני שנתיים. דברים אלו מופיעים בדברי הרמב"ם בהלכות מעשה הקרבנות (א,יד) ובהקדמתו לפירושו למשנה בקדשים; ודברים אלו מופיעים בדברי כמה מהראשונים (סמ"ג עשין קפג; רשב"ץ בספרו זוהר הרקיע כח,טו; מאירי ראש השנה י,א; רבנו בחיי ויקרא א,ה); וגם בדברי כמה מהאחרונים בהקשרים שונים.
האם יש מקור לדברי הרמב"ם? על פי המקורות הנ"ל, דברי הרמב"ם נראים מוקשים מאוד. אמנם, במקום אחד בגמרא (מנחות צא,ב) משתמע, כי בניגוד לגדי שהוא קטן הרי ששעיר הוא גדול, והיא מעלה אפשרות "יכול נחלק בין נסכי גדי לנסכי שעיר"; וכמו שרש"י במקום מבאר, כי גדי הוא צעיר ושעיר הוא זקן. וכך אנו מוצאים, שהרמב"ם (מעשה הקרבנות טז,א) מחלק בין גדי לשעיר: "הנודר גדי והביא שעיר – יצא"; בהתאם לשיטתו, שהשעיר הוא גדול. מכל מקום, מדברי הגמרא אין כל ראיה שלמסקנה יש הבדל ביניהם. וראה בתורה שלמה (כרך כה עמוד רכג הערה קפא) הכותב, כי מכל המקורות בחז"ל משתמע שלא כמו הרמב"ם, וכל המקורות שמתאימים לדבריו הם מאוחרים לו, וכנראה העתיקו ממנו.
האם יש לשנות את הגרסה ברמב"ם? הכסף משנה מעלה אפשרות לתקן את הגרסה בדבריו ולחלק בין לשון "שעיר עזים", שהוא העז בשנתו הראשונה, לבין "שעיר" שהוא בן שתיים. אולם גרסה זו מוקשית מאוד מכמה סיבות, ורבים ממפרשי הרמב"ם כותבים לדחות את התיקון (ראה במשנה למלך, הר המוריה, מרכבת המשנה, מעשה רוקח); ובהקדמת הרמב"ם למשנה גם כן כתב הרמב"ם ששעיר עזים הוא אחר גיל שנה.
אפשרויות הסבר נוספות באחרונים: יש הכותבים לחלק בין קרבנות חובה, שעליהם להיות בני שנה, לבין קרבנות נדבה שכשרים בני שנתיים (פירוש הר המוריה על הרמב"ם; ובערוך השולחן העתיד סד,כה). ויש מי שכותב לחלק בין שעיר זכר שהוא בן שתיים, לבין שעירה נקבה, שהיא בת שנה (מרכבת המשנה).
מסקנה: גם אם נאמר שיש מקור לדברי הרמב"ם, הרי שרוב מוחלט של המקורות אינם מתאימים לדבריו (ובכלל זה מקורות העוסקים ישירות בסוגיית שעירי יום הכיפורים ושעירי החטאות, ולא אזכורים בדרך אגב), וגם רוב מוחלט של הראשונים אינם סוברים כמותו (ובפרט שגם בדעתו יש המבארים על כל פנים לגבי קרבנות חובה שהשעיר צריך להיות בן שנה). ממילא, אין לנו לעזוב את המקורות הברורים וההכרעה המובנת, בשביל דברים שלא נתברר לנו מקורם, ושרק מיעוט מהפוסקים נוקט כמותם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה