תופעה עממית מתגברת || חוזרים הביתה
התפילה עדיין אסורה בהר ויהודים עוד נעצרים בו בעוון מלמול, אבל יותר מ-1,600 יהודים שהעפילו ההרה בסוכות וכ-3,000 בכלל החודש מוכיחים שתמורה משמעותית מתרחשת שם למעלה • ציון דרך |
| יהודים בסוכות בהר הבית צילם: אדם פרופ |
↓ מאת: ארנון סגל
למעלה מ-1,600 עולים יהודים להר הבית בחג וכ-3,000 בכלל חודש תשרי נשמעים אולי כנתון שאיננו מקפיץ מהכסא, אבל האמת היא שמדובר בגידול דרמטי ובשיא שכמותו לא נרשם כנראה מאז 1967. לשם השוואה, בחג הסוכות בשנה שעברה עלו להר בסך הכל כ-950 יהודים.
כדי להבין את משמעות המהפך יש לזכור שההר פתוח למספר שעות מצומצם בלבד, ואף זאת בזמנים לא נוחים במיוחד ולא בכל ימות השבוע. לכך יש להוסיף את העובדה שהעליה כרוכה במאמץ בלתי מבוטל, בפרט למקפידים על ההלכה, וגם שהיחס המשטרתי המוענק לעולים לא תמיד נעים בלשון המעטה, כרוך באפליה מובנית של יהודים ביחס לבני דתות אחרות, בזירוז ובדחיקה תמידיים מצד השוטרים תוך דרישה למהר, ללכת באופן אחיד ומרוכז וכמובן לא להתנועע ולא למלמל. כל זאת כשאיום ממשי במעצר מרחף כל העת מעל חברי הקבוצות. לא פעם גם נדרשים יהודים דתיים להמתין זמן ממושך בכניסה, תוך צפיה בתיירים ובשאר גלויי ראש החולפים על פניהם ועולים מעלה בחופשיות. בקיצור, לא מדובר בחוויה מפנקת מאוד.
ובכל זאת, רבים טרחו ונהרו למקום. בפירוש לא מדובר רק בפעילי ההר אלא בקהילה הולכת ומתרחבת של עולים מכל קצות הארץ: מהרצליה, מחיפה, מעכו, מצפת, מבאר שבע, מהגולן ומנתניה. לא כאלו שאפשר לתייג בהכרח כשייכים לזרם מסויים או למפלגה מסויימת. הרבה בטרם עלתה השמש, למעלה משעה לפני זמן הפתיחה, כבר צבאו על שער הלל בואכה ההר עשרות ממתינים, מוכנים למסור תעודות זהות לבידוק הנדרש. לפנות בוקר יצאו מסוכותיהם וגמאו את המרחק רק כדי לפקוד את המקום הקדוש בעולם.
והיו גם תסכולים. רב של מוסד אקדמי מובחר מצפון הארץ עשה את כל הדרך הארוכה לירושלים יחד עם ילדיו רק כדי לגלות במסוף הכניסה שעלייתו למקום הקדוש נמנעת בשל סיבה של מה בכך (נעצר בפסח בהר לאחר שלפי חשד המשטרה הורה לילדיו הקטנים להתפלל בהר). חמזה דיסי, לעומתו, איש וואקף אלים שנעצר לפני חודשים אחדים בחשד להכאת ארכיאולוגים ישראליים בהר – דווקא נצפה בתוככי המתחם המקודש כשהוא מפקח על המבקרים היהודים. רק בהר הבית השועל מתבקש לשמור היטב על השמנת. מלבד כל אלו נמנו בהר 17 עצורים בימי החג, רובם בעוון השתחוויה, חלקם בעקבות סיבוב שערי המתחם.
ואחרי כל זאת, אין בהצקות המקומיות המטרידות כדי להעיב על ההישג המשמעותי, חסר התקדים כמדומה. תנועת היחידים של פעם הולכת והופכת בהדרגה למסה גדולה, לגדוד שכבר אי אפשר לדרוס מתחת לרדאר כמו בעבר. מדובר במהלך עממי למהדרין שמתעורר מהשטח ללא כל יד מכוונת, ללא מימון, בלי הסעות מאורגנות. כל זאת למול עיניהם המשתאות של הפעילים הוותיקים שזוכרים ימים אחרים לגמרי ולא רחוקים כלל שבהם אף יהודי לא עמד בשער.
לא הרבנים דחקו בקהל הגדול הזה להגיע לכאן. גם לא השלטון. ממש להפך. נתניהו כמו גם הרבנים הראשיים הנוכחיים היו מעדיפים שהציבור הזה יישאר בביתו ולא יתייצב במקום הקדוש. חלק מהמגמה המתעוררת אפשר אולי לייחס לאונסק"ו, אולי גם לשקט היחסי שחזר להר הבית, ליחס המשתפר אט אט בכניסה מצד המשטרה ולמודעות הגוברת בציבור בעניין ההר.
כך או אחרת, נראה ששנת החורף היהודית הממושכת בכל הנוגע לאתר השכוח הזה פשוט הגיעה לסיומה. אם הגידול יימשך בשיעור הנוכחי, השטף הגדול כבר בדרך ובקרוב יגיעו אל ההר עשרות ומאות אלפי יהודים. כשזה יקרה, אף שוטר לא יוכל עוד למנוע בכוח מהשפתיים למלמל ומהגוף להתנועע ואפילו להשתחוות. התפילה תתאפשר כמו גם שאר מאפייני חופש הפולחן היהודי שנעדר מהמקום שנים רבות מדי. זהו בדיוק המתווה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה