מזעזע! כך נראה הר הבית בלי יהודים

הסתה לטרור ומזללה המונית || ביום רביעי היהודים חוזרים

מראות קשים בהר הבית • שלטי טרור • ממתקים עם תמונות של רוצחי יהודים • דגלי אוייב • בובות בידור • הסעדה ציבורית • ביום רביעי הר הבית יפתח שוב ליהודים • ביום חמישי תתקיים עליה המונית להר

↓ מראות קשים

הדרת היהודים מהר הבית כבר 8 ימים ברציפות, נותנת את אותותיה במקום בהשתלטות איסלאמית קיצונית, הסתה גלויה לטרור ועידוד למרצחי יהודים.

התיעוד והתמונות היוצאות ממתחם הר הבית, מציגים חזות קשה מהמתרחש במקום מאז שנסגר ליהודים לפני שבוע.

שלטי ענק של אירגוני הטרור נפרשו ברחבי הר הבית, אריזות ממתקים שנושאות את דיוקניהם של רוצחי יהודים מחולקים במקום הקדוש, דגלי אלג'יר והרשות התומכת בטרור מונפים ונתלים. 

במעקב אחר הקורה בהר הבית נצפו במקום שוב בובות בידור ומשחק, המחללים את מקום המקדש. 

בניגוד לחוק ולמרות פסקי בג"צ, חזרו למקום גם מראות הפיקניקים וההסעדה הפוגעות בקדושת המקום וברגשות היהודים. משאיות אוכל שהוכנסו למקום רומסים גם את רחבת 'העזרה' המקודשת שבמקום המקדש. 

למרות שחודש הרמדאן תם כבר בשבת, הר הבית ייפתח ליהודים רק ביום רביעי השבוע. לטענת המשטרה מראשון עד שלישי המוסלמים חוגגים את האיד אל פיטר, וימים אלו הם מסוכנים ליהודים בהר הבית.

ביום חמישי הקרוב תתקיים עלייה יהודית המונית להר הבית, לרגל פתיחתו מחדש ליהודים ובמלאת שנה לרציחתה של הלל יפה אריאל הי"ד. לאחר תפילת שחרית תתקיים בשער הכניסה אזכרה ללוחמת הדס מלכא הי"ד ולאחריה עליית התנחומים, בהשתתפות רבנים ושרים.

במטה ארגוני המקדש מגיבים בחריפות נוכח ההתרחשויות הקשות בהר הבית. "על אלה חשכו עינינו". עלינו לסלק את השוד האיסלאמי מהר הבית אומרים במטה, וקוראים להתעשתות ציבורית וממשלתית לשמירת כבוד המקדש ושחרורו מידי אוייבי ישראל ומחללי המקום הקדוש.

במשוך היובל המה יעלו בהר

חמישים שנות הדחקה || התעוררות עממית

אשרי הזוכה להלך בו בטהרה אפילו ארבע אמות
יהודים חוזרים להר הבית

מה שעשו אלפיים שנות גלות לארץ ישראל עשתה מדינת ישראל להר הבית: וירטואליזציה. ממקום על פני האדמה הוא הפך בעוונותיו ובעוונותינו למושג מופשט. ובכל זאת, בלי עידוד השלטונות והרבנות ובלי טובות צמחה כאן, ממש בשנים האחרונות, תנועה עממית לחלוטין של שיבה אליו. קשר השתיקה הופר, סוף סוף 

↓ מאת: ארנון סגל

חלפו האביבים, אוטוטו חצי מאה עברה ותלתלים הפכו שיבה בינתיים, אבל על הר הבית כמו מאומה לא קרה. כמעט חמישים שנה העברנו פה ימי ירושלים בנאומים מסוגת גבוהה-גבוהה וים של מלל נשפך אודות איחוד העיר. מנהיגים נשבעו בזה אחר זה אמונים לבירת הנצח של העם היהודי, ובזה אחר זה הפרו אותם. מאז נשמע שופר קורא בהר הבית, נשמע שם בעשורים האחרונים רק קול מואזין, אבל אנחנו היינו עסוקים בכל הזמן הזה בהתבשמות מריקוד הדגלים ובהתרגשות מקריאת ההלל השלם. פחות מדי שעות הר המוריה צרכנו ויותר מדי שעות כותל, גבעת התחמושת ובית הספר לשוטרים. תמיד זה הסתיים בבית הספר לשוטרים. וכבר השעה מאוחרת. מאוחרת מאוד. 

הדור שלא ידע את ששת הימים גדל כאן – אפילו אם צמח בציונות הדתית – כשהר הבית הוא בעיניו אתר בלתי קיים במציאות, בלתי נגיש ולגמרי לא ממשי. יותר מדי גורמים חברו יחדיו כדי להוציא אותו מהלקסיקון, מהתודעה, ממורשת הקרב ומספר האזרחות. מה שעשו אלפיים שנות גלות לארץ ישראל עשתה מדינת ישראל להר הבית: וירטואליזציה. ממקום על פני האדמה הוא הפך בעוונותיו ובעוונותינו למושג מופשט. הבית הגדול והקדוש הפך לעניין שהיה אבל לגמרי לא עתיד להיות, 'דרוש וקבל שכר' – אך לעולם לא הלכה למעשה. 

אולם בעוד ארץ ישראל היתה אכן, באופן אובייקטיבי לחלוטין, בלתי מושגת עבור יהודי בן המאה ה-15 או ה-11, בין אם התגורר במזרח אירופה או בצפון אפריקה, הר הבית היה כאן כל הזמן בידינו בזמן שהתעלמנו מקיומו. חי, בולט, נוכח, קרוב ובועט. ארץ הקודש, הבה נזכור, היתה כה רחוקה מעין יהודי הגלות עד שרבי נחמן מברסלב נאלץ להבהיר את העובדות כהווייתן ולצאת נגד בני דורו שטענו שהיא איננה קיימת כלל במציאות: "כי באמת ארץ ישראל היא כמו מדינות אלו ממש", כתב, "ועפר ארץ ישראל הוא במראה ודמות כמו עפר מדינות אלו ממש, כי באמת בדמות ותמונה אין חילוק כלל בין ארץ ישראל ובין שאר מדינות להבדיל, ואף על פי כן היא קדושה מאוד מאוד בתכלית הקדושה עצומה ונוראה מאד. אשרי הזוכה להלך שם אפלו ארבע אמות". 

יום אחד, כשהדורות הבאים יתקשו להבין איך ייתכן שעברו כמעט חמישים שנה מעת שחרור ההר ועדיין לא עשינו בו כלום, נצטרך לספק הסברים. אבל מה נסביר? שבגן הילדים לא לקחו אותנו להר? וגם לא בבית הספר היסודי, בתיכון ובצבא? שרבנינו לא אמרו לנו לפקוד אותו אלא להפך – גערו בעולים והחרימו אותם, וגם בתקשורת הוא הוזכר רק בהקשרים שליליים? שמעולם לא טרחו להזמין אותנו להעפיל מעלה מעלה אלא להפך, דחקו בנו לא להגיע? ששום ראש ממשלה ישראלי לא הציג עליו את כף רגלו מאז הסתיימו חגיגות שחרורו אי שם במהלך 67', ואף גורם שלטוני לא עודד את המוני בית ישראל לעשות זאת מאז ועד היום? 

ובכל זאת, בלי עידוד השלטונות והרבנות ובלי טובות צמחה כאן, ממש בשנים האחרונות, תנועה עממית לחלוטין של שיבה אל ההר. קשר השתיקה הופר, כלאחר יאוש. כיוון הרוח השתנה סוף סוף. למרות ההתנכלות וההתנכרות, למרות המייאשים והמכשילים מכל כיוון אפשרי ובעיקר מצד הממסד, כחלוף יובל שנים תופעת העליה במעלה המוגרבים פורחת ומתעצמת אט אט. הדרישה נשמעת והנוכחות היהודית בהר מתגברת. וקריאת הכיוון הזו, שמי שצריך היה לקרוא אותה לא קרא, מוצבת שוב בפני מדינת היהודים ומעוררת תקווה. מתהום הנשיה של אלפיים שנות שיכחה + חמישים שנות השכחה יש כבר מי שזועק שהר הבית עדיין כאן, קדוש בקדושה עצומה ונוראה מאוד. אשרי הזוכה להלך בו בטהרה אפילו ארבע אמות. 

צו הפסקת עבודה לוואקף למבנה החדש ליד הר הבית

הצתה מאוחרת || צו הפסקת עבודות למבנה שכבר הוקם

הוואקף המוסלמי לא מכיר בחוק הישראלי • לאחרונה פרץ הוואקף פירצה בחלק הצפוני של הכותל המערבי (ר' כתבה: צפו: עומדים לפרוץ את הכותל המערבי >>) והחל בבניית מבנה לא חוקי על שרידי מצודת אנטוניה • עיריית ירושלים הודיעה היום על הוצאת צו הפסקת עבודה • מה יקרה בשטח? ימים יגידו...

↓ הצו הוצא, האם העבודות יפסקו?

עיריית ירושלים הוציאה היום (שלישי), בתיאום עם רשות העתיקות, צו הפסקת עבודות מנהלי למבנה חדש שמקים בימים אלו הוואקף מחוץ לחומה המקיפה את הר הבית.

בעירייה מציינים כי מדובר במבנה שבנייתו החלה באופן לא חוקי וללא אישורי בניה ובטיחות וכולל בתוכו חדרי שירותים ומקלחות.

הצו הוצא לאחר עדכון הגורמים הרלוונטיים, זאת לאחר שבימים האחרונים התקבלה תלונה על העבודות המתבצעות במקום בניגוד לחוק.

"עיריית ירושלים ומשטרת ישראל בתיאום עם הוואקף יסייעו בהצבת תאי שירותים ניידים במהלך חודש הרמאדן לרווחת המתפללים והמבקרים", נאמר בהודעת העירייה.

לפי הפרסומים אודות הבניה באזור בימים האחרונים, הווקף המוסלמי הפר את הסטטוס קוו ובנה בחודשים האחרונים מבני ציבור לא חוקיים על אתר עתיקות מוכרז של רשות העתיקות שבו נמצאו שרידי "מצודת אנטוניה" שבנה המלך הורדוס בתקופת בית שני.

השר אורי אריאל הודיע שמחר (רביעי) הוא מתכוון לבקר במקום, כדי לראות מקרוב את היקף הבניה הלא חוקית של הוואקף המוסלמי והפגיעה בעתיקות הקיימות במקום.

מה חושבים המועמדים לכנסת על הר הבית?

בחירות תשע"ה || מי בוחר בבית הבחירה?

מה אמרו ועשו נבחרינו בעניין הר הבית? – סיכום חלקי

מי בעד, מי נגד?

מאת: ארנון סגל

הליכוד

בנימין נתניהו [נגד]

ראו קישור: ישראל נגד ההר  (http://the--temple.blogspot.co.il/2015/03/blog-post_29.html)

בוגי יעלון [נגד]

בראיון לתוכנית "המטה", ערוץ 10, בסתיו האחרון אמר: "אי אפשר להתעלם מזה שחלק מהאירועים [הכוונה לפיגועים. א"ס] זה ניצול של מה שעשו, לצערי, שרים וחברי כנסת כשעלו להר הבית. יש פה סטטוס קוו מאוד רגיש שמסוכם בינינו ובין ירדן וצריך לעמוד בו. אנחנו לא צריכים לתדלק את זה. כשמישהו בא באופן פרובוקטיבי ומתחיל את המסע שלו בפרסומים באינטרנט ערב קודם, קורא תיגר על הסטטוס-קוו שאנחנו מחוייבים לו כממשלה, ברור שזה מסית".

ציפי חוטובלי [בעד]

פקדה את ההר ביום חתונתה וכן לאחר ההתנקשות ביהודה גליק. בדיון נדיר שהתקיים אשתקד במליאת הכנסת בנושא הר הבית אמרה חוטובלי: "יש כאן תנועה עממית שמתחילה לקום. אני קוראת לממשלת ישראל להרחיב את שעות הביקור בהר ולממש את זכות התפילה".

מירי רגב [בעד]

כיו"ר ועדת הפנים בקדנציה החולפת קיימה כ-15 דיונים בוועדה בנושא זכויות היהודים בהר הבית, הקימה תת ועדה שהמליצה לפתוח את ההר ליהודים גם בשבתות, להביא לפתיחת עמדות נוספות לכניסת יהודים ותיירים להר ולהפסקת החתמת פעילים יהודים על נהלי התחייבות מפלים.

הבית היהודי

נפתלי בנט [בעד]

בראיון ל-CNN לאחר ההתנקשות ביהודה גליק התבטא: "הר הבית הוא המקום הקדוש ביותר ליהודים בכל העולם ורק השלישי בקדושתו למוסלמים. לכן אנחנו צריכים למצוא את הדרך שבה שתי הדתות יוכלו לממש את מלוא זכותן להתפלל".

הרב אלי בן דהן [בעד]

בתקופתו כסגן השר לשירותי דת פעל משרדו – לראשונה מאז מלחמת ששת הימים – לתקן תקנות שאמורות להסדיר תפילת יהודים בהר הבית. התקנות הושלמו אך טרם הועלו להצבעה בממשלה בשל התנגדות ראש הממשלה.

אורי אריאל [בעד]

עולה ההרה מעת לעת מזה שנים רבות ובשנה וחצי האחרונות אף מפעיל אתר אינטרנט שמקיים סיור וירטואלי על הר הבית בעקבות גדרי הקדושה של ההלכה היהודית במקום.

יחד – העם איתנו

אלי ישי ויוני שטבון [נגד]

במסגרת האיחוד בין מפלגת יחד למפלגת עוצמה יהודית נחתם הסכם שעל פיו מועמד 'עוצמה יהודית' ברשימה, ברוך מרזל, לא יעלה להר הבית לכל אורך הקדנציה. מכיוון שההסכם חסוי לא ניתן לדעת האם קיימים סעיפי התחייבות נוספים.

 [הערת העורך:  ברוך מרזל הבטיח לי אישית שמיד אחרי הבחירות הוא יפעל למען הר הבית בשיתוף פעולה עם פעילי המקדש]

ש"ס

אריה דרעי [נגד]

בראיון לתוכנית 'פגוש את העיתונות', ערוץ 2 בסתיו האחרון התבטא: "לעלות להר הבית זה כמו לאכול ביום כיפור, זה מיתה בידי שמיים. בגלל שיהודים עולים להר הבית – פחות אנשים מגיעים לירושלים, פחות תלמידים עולים, כל העולם נגדנו. ירושלים הופכת שוב להיות מבודדת".

יצחק כהן [נגד]

בדיון מיוחד שהתקיים בעניין הר הבית במליאת הכנסת אשתקד התבטא בחריפות כנגד יוזם הזיון, ח"כ פייגלין: "אתם רומסים את המקום הקדוש ביותר לעם היהודי. אתם מעודדים יהודים לעלות להר-הבית וגורמים להם נזק באיסורי כרת. אותו הנזק שגרם אריאל שרון כשרמס את הר-הבית בספטמבר 2000. כשפרצה האינתיפאדה. כמה יהודים נהרגו באינתיפאדה בגלל אותה עלייה להר? החבר'ה מהבית היהודי מחרחרי ריב. הם רוצים שיגייסו את בחורי הישיבות כדי להרגיע את המהומות שהם מדליקים בהר-הבית".

ישראל ביתנו

אביגדור ליברמן [נגד]

בראיון לרשת ב' בסתיו האחרון הגדיר עליית שרים וח"כים להר הבית "טמטום שנועד לתפוס כותרות. רדיפה אחר פרסום זול, ניצול ציני של המצב המורכב וחוסר חוכמה".

יצחק אהרונוביץ' [נגד]

במסגרת תפקידו כשר לביטחון פנים הביע כמה וכמה פעמים התנגדות נחרצת למתן חופש פולחן ליהודים בהר. כך, בדיון בוועדת הפנים של הכנסת יומיים לפני ההתנקשות ביהודה גליק, 27.10.14, אמר: "אני מציע לכולם לא להתעסק עם הר הבית. תשאירו זאת לי. לא אשנה את הסטטוס קוו בירושלים ובהר הבית".

יש עתיד

יאיר לפיד [נגד]

בראיון לגל"צ בסתיו האחרון אמר לפיד: "עליית חכי"ם להר הבית היא חוסר אחריות. חברי כנסת ושרים שעושים הון פוליטי על סיטואציה כל כך בוערת מתנהגים באופן בלתי אחראי. הסכסוך הלאומי בין ישראל לפלסטינים יהפוך לסכסוך דתי בין יהודים למוסלמים".

מיקי לוי [נגד]

לפני שנתיים כמעט, בראשית ימי הכנסת ה-19, תקף בחריפות את כוונת ח"כ מירי רגב לסייר בהר הבית עם חברי ועדת הפנים שבראשותה: "כוונתה של מירי רגב לקיים ישיבת ועדה על הר הבית הינה הצהרה פרובוקטיבית ומיותרת שעלולה לגרום להצתת השטח ולתוצאות חמורות".

בראיון למקור ראשון טרם הבחירות האחרונות התבטא: "אם לא ניזהר בנפשותינו, מהמקום הזה, הר הבית, תצא מלחמת עולם שלישית. כל כוונה לשנות את הסטטוס־קוו בהר הבית תיתפס כניסיון רגשי-דתי, והחורבן, הנזק, הנפגעים בנפש ואובדן הדם לחינם מי ישורם. אין מי שיכול למדוד זאת. אין חופש תפילה בהר הבית".

המחנה הציוני [נגד]

יצחק הרצוג

בסתיו האחרון, כשהארץ רעשה בעקבות גל פיגועים שקושר להר הבית אמר שאם היה ראש הממשלה היה אוסר לעלות להר. לאחר שהתפרסם שבכוונת ח"כ חיליק בר להצטרף לח"כ מירי רגב בהגשת הצעת חוק שתסדיר תפילת יהודים בהר הבית זימן אותו הרצוג לשיחה, שבה הבהיר לבר שעמדת מפלגת העבודה מתנגדת להצעת החוק הזו. בתגובה משך בר את ידיו מהצעת החוק.

מרצ

זהבה גלאון [נגד]

בדיון מיוחד שהתקיים בעניין הר הבית במליאת הכנסת בשנה שעברה אמרה: "מי שעומד כאן היום על דוכן הכנסת וקורא לעלות להר– מבצע פרובוקציה שיש לה רק מטרה אחת: לפוצץ את יחסי ישראל והעולם המוסלמי. מי שקורא בנקודה הרגישה הזו לעלות להר הבית זורק גפרור שיצית חבית אבק שריפה. אתם מבקשים לסכן את מדינת ישראל". 

ישראל נגד ההר

בנימין נתניהו || מדיניות מופקרת - כמו השמאל

גם אם בתסריט הזוי כלשהו זהבה גלאון תיבחר לעמוד בראשות הממשלה ב-17.3, היא לא תתנהל בהר הבית אחרת מנתניהו

מאת: ארנון סגל

בנימין נתניהו. פועל בהר הבית כמרצ

כשהמדובר בהר הבית, פשוט אין כל הבדל אם ביום שלישי הקרוב ייבחר בוז'י הרצוג לעמוד בראשות הממשלה, או לחילופין ציפי לבני, יאיר לפיד או בנימין נתניהו. למען האמת, אין פער ממשי בין מדיניות ראש הממשלה הנוכחי בעניין המתחם המקודש בעולם לבין זו של זהבה גלאון. גלאון – לו היה סיכוי שתעמוד בראשות הממשלה – לכל היותר היתה מנהלת בגלוי את תהליך מסירת ההר וסביבתו לניהול ירדני, אותו תהליך בדיוק שנתניהו מקיים תוך דממת אלחוט ומאחורי הקלעים. 

לשם התרשמות מדמיון דרכם של השניים האחרונים בנוגע להר, כך אמרה גלאון על נתניהו בדיון בענייני האתר הזה שיזם ח"כ פייגלין במליאת הכנסת בחורף שעבר: "זה לא מקרי שראש הממשלה נתניהו, שאינני נוהגת לשבח אותו בדרך כלל, נוהג במדיניות מאופקת בסוגיית הר הבית. הוא מבין שאנשים כמו אלו שיזמו כאן את הדיון היום מבקשים לסכן את מדינת ישראל ולהצית את חבית אבק השריפה".

וכך נראית המדיניות המאופקת של ראש הממשלה: בתקופת נתניהו הראשונה (96'-99') הניחה ממשלת ישראל לוואקף לייסד בהר שני מסגדים חדשים, תת קרקעיים – בשערי חולדה ובאורוות שלמה – צעד שלא קרה בהר בכל 1,300 השנים שקדמו לכך. אחד המסגדים, 'אל מרוואני' שמו, עשוי להכיל 10,000 מקומות ישיבה והוא כיום המסגד הגדול במזרח התיכון. בתקופת נתניהו הנוכחית נמנעת עליית חברי כנסת להר, הוצתה נקודת המשטרה היחידה במקום הקדוש בידי פורעים איסלמיים ומאז – שבעה חודשים – טרם שבה והופעלה. 

בנוסף, נמנעת בניית גשר הקבע בשער המוגרבים (ליתר דיוק: דווקא התחילו בשושו בבניית גשר הקבע, אך הוא פורק ברגע שנודע לירדנים מהעניין), ובאופן כללי השליטה בפועל בקדוש שבמקומותינו נתונה לממלכה השכנה ולגחמותיה. בגלל ירדן נתניהו ניסה למנוע בשנה שעברה אפילו את התכנסותה של מליאת הכנסת לדיון בנושא ההר. 

לא מופרך להניח שנתניהו משתוקק לבצע בפועל את מה שיו"ר המחנה הציוני הרצוג כבר הצהיר שבכוונתו לעשות אם יעלה לשלטון: לסגור כליל את ההר בפני יהודים. אחרי הכל, בפועל כבר כיום ההר לא ממש פתוח בפניהם. צעד כזה הרי יביא ליעד המבוקש בעיניו – שקט: אפס בילבולי מוח ירדניים בעניין הפרות כביכול של הסטטוס קוו בהר, קטיעת הסאגה של החזרות שגרירים ירדניים להתייעצות ברבת עמון, העדר פיגועים המתרחשים בתגובה למה שמכונה בקרב הגורמים האיסלמיים 'חילול מסגד אל אקצה בידי יהודים'. למה לא לסגור, בעצם? עם בילבולי המוח מהצד היהודי של המתרס בשל נעילת המתחם בפניו נתניהו כבר יתמודד בהצלחה. 

צעד מפלה כזה – סגירת ההר ליהודים – מנוגד אמנם לחוק יסוד המקומות הקדושים, לעקרונות דמוקרטיים בסיסיים ובעצם לבסיס הציונות, אך הוא בהחלט לא בגדר הבלתי אפשרי בישראל 2015. הבה נזכור שבעבר כבר נקטה בו המדינה, כשנעלה את ההר למשך שלוש שנים תמימות בפני לא-מוסלמים (2000-2003). 

ובכל זאת, ראש הממשלה לא מצליח לבצע זאת, מסיבה פשוטה: לוּ יחליט נתניהו לנעול את המקום הקדוש כליל בפני יהודים, בשם איזשהו שריד של מראית עיניים שוויונית הוא ייאלץ לנקוט בצעד מקביל גם לגבי תיירים נוצרים – וזו כבר בעיה קשה בהרבה. מעשה כזה יצייר את ראש הממשלה בעולם באור לגמרי לא חיובי, וגם לא כל כך דמוקרטי. 

ובשל כך, התסריט הסביר ביותר הוא ששום דבר לא ישתנה בהר, לפחות כל עוד המפלגה היחידה בכנסת שמצהירה על רצונה לאפשר חופש פולחן לכל הדתות בהר – הבית היהודי – לא תהפוך למפלגת שלטון. כלומר, ביתר פירוט: יהודים שומרי מצוות ימשיכו לעלות ההרה, לפחות אלו העקשנים ובעלי העצבים החזקים, אך גם ימשיכו להיות מטורטרים בו או בכניסה אליו. המדינה תוסיף לשדר להם שעדיף שידירו רגליהם מהמקום הזה וההפקרות הכללית במקום בנוגע לחוקי המדינה תימשך אף היא. 

מה שבכל זאת עלול לטרוף את הקלפים, וזה קורה לפעמים, הוא התרחשויות בשטח שאינן תלויות בהנהגה הישראלית. כי בשטח, יש לזכור, נושא הר הבית ער יותר מאשר אי פעם מאז 67'. סקר אחר סקר שבודק את הנושא מוצא תמיכה נרחבת בציבור היהודי בישראל במתן אפשרות לחופש פולחן כולל בהר. מכיוון אחר, גם משענת הקנה הרצוץ שעליה מבסס ראש הממשלה את מדיניותו בעיר הנצח – ממלכת ירדן – בהחלט עלולה לקרוס בזמן מן הזמנים, והדבר עשוי להביא לחשיבה מחודשת במסדרונות השלטון לגבי המשך אפליית היהודים בהר. 

בקיצור, עם כל הכבוד לבחירות, לא הכל זה פוליטיקה. וגם אם בבית ראש הממשלה – ובאמת אין זה משנה מי השוכנים בו – בורחים מהנושא כמו מפצצה מתקתקת, ההתרחשויות במקום הקדוש לא תמיד טורחות לשאול להסכמתם.

ירדן וסעודיה נלחמות על הר הבית. איפה ישראל?

עימות בין ירדן לסעודיה, עקב הצעה סעודית כביכול לקבל לידיה את האחריות על הר הבית

האם ישראל מפשרת בין ירדן וסעודיה באשר לשליטה בהר הבית?
תמונת מסך מאתר האינטרנט הירדני

אתר חדשות ירדני מדווח על ניסיון סעודי להתערב במאמציו של קרי לכופף את ישראל. הסעודים הציעו לתת חסות למה שמוגדר בפיהם כ"מקומות הקדושים בירושלים". במסגרת זו הציעו הסעודים להעביר לחסותם את הר הבית.

למרות חשאיות השיחות והסודיות המוחלטת עליה שומרים הצדדים, היוזמה נודעה לירדנים והם מיהרו להתערב ולסכל אותה, לדבריהם.  ההתערבות הירדנית נעשתה באמצעות שיחות עם נציגים ישראלים ואמריקאים, אשר הבטיחו לדחות את היוזמה הסעודית.

הירדנים טוענים שכל יוזמה כזאת עומדת בסתירה מוחלטת להסכם שנחתם בינם לבין הרש"פ בענין "המקומות הקדושים" (ר' ירדן והפלסטינים חתמו על הסכם להגנה על ירושלים). לפי ההסכם ירדן תהיה אחראית על הר הבית והואקף המוסלמי יהיה כפוף למלך ההאשמי בעבר הירדן.

נזכיר שעד כה לא ידוע על כל תגובה ישראלית להסכם שחתמו נציגי הממלכה ההאשמית בעבר הירדן על מעמדן בשטח ריבוני בתוככי מדינת ישראל בעיר בירתה - ירושלים. אם הדיווח באתר נכון, הרי שיש שלוש ישויות זרות שמתווכחות ביניהן על הר הבית. האם הדבר מוכיח שממשלת ישראל כבר ויתרה מראש על המקום הקדוש היחיד לעם ישראל?

נציגי ארגוני המקדש עמם שוחחנו מעלים תמיהות באשר לפרסומים אלו ושואלים לאן התדרדרנו. האם לנציגי ממשלת הליכוד את הבית היהודי אין מה לומר על מעמדה של ישראל המקום המקדש? האם ישראל אמורה לשמש כמפשר בין המלך ההאשמי מעבר הירדן למלך הסעודי באשר לשליטה במקום מקדשנו - בהר הבית בלב עיר בירתנו - ירושלים?

למרות רצונם העז של אנשי תנועות המקדש, לבטל את דברי התקשורת הערבית ולא להתייחס ברצינות לדברים, המציאות העגומה בשטח מוכיחה שניתן לסמוך על דברי הערבים הרבה יותר מאשר על דברי נציגי ממשלת ישראל. ממשלת ישראל מתנהגת כבר כיום כמי שויתרה לחלוטין על ריבונותה בהר הבית.