הרב שלמה ריסקין, רבה של אפרת וגם כהן, כבר מחזיק בביתו סט מוכן של בגדי כהונה, וטוען שהקרבת קרבן פסח בהר הבית בימינו היא מעשה אפשרי לגמרי * הוא אפילו מכיר כמה שייח'ים שמבינים את רצונו לעשות זאת, ואפילו לא מתנגדים * אז היכן הבעיה? הרמז טמון אולי באירוע הטראומטי שעבר עליו עם נכדו במקום הקדוש, זה שגרם לו לעתור לבג"ץ בעניין * ואולי אלו דווקא זרמים רבניים מסויימים שמעכבים את הגאולה מלבוא
בדרך כלל רגילים לשמוע אותו מתבטא בהקשרים ליברליים כלשהם: זכויות נשים, נוצרים אוהבי ישראל או מוסלמים חובבי ציון. פחות יוצא לשמוע את דעותיו של הרב שלמה ריסקין בענייני מקדש והר הבית. פשוט לא מסתדר לפגוש התייחסות חד משמעית כל כך לעניינים גאוליים ומשיחיים נפיצים בהקשר הגוש עציוני הרך וממי שנחשב לגירסה רבנית ידידותית במיוחד, אבל הדברים אכן נאמרו בקולו של הרב ריסקין. מתברר לפתע שבנוגע למה שפנימה משער המוגרבים, דעתו של הרב האנגלו-סכסי החביב איננה שונה מהותית מזו של הרב דוב ליאור או הרב איציק שפירא. רק הטון אולי שונה במעט. אגב, מעניין שדווקא הקצוות הרחוקים יחסית בציונות הדתית – בעלי הקו המיליטנטי יותר ולעומתם אלו המשוייכים לזרם הליברלי כדוגמת הרב יעקב מדן, הרב יובל שרלו וגם הרב ריסקין – רואים את המצב בהר הבית עין בעין. אלו ואלו מסכימים שיש לעלות ההרה.
עוד מעט ימלאו לרב ריסקין 73. בדיוק שלושים שנה חלפו מאז עלה ארצה יחד עם 195 משפחות מקהילתו בניו-יורק כדי להקים את אפרת. מיום היווסדה ועד היום הוא מכהן כרב המקום. הוא גם מייסד רשת המוסדות אור תורה סטון, ומי שעומד בראשה. בנוסף מנהל הרב גם את "המרכז להבנה ושיתוף פעולה יהודי נוצרי" במקום מגוריו, וזאת בשותפות עם הכומר האוונגליסטי ג'ון האגי מטקסס. ולא רק עם נוצרים – הרב ריסקין מאמין בשיח גם עם העולם המוסלמי ואף מקיים שיחות ומפגשים עם שייח'ים מכפרים ערביים בגוש עציון.
ובכל זאת, כאילו בלי סתירה, הרב ריסקין הוא אחד מאותם 41 כהנים שכבר רכשו ממכון המקדש בגדי כהונה הכשרים לשימוש בבית השלישי, לכשייבנה: כתונת, מכנסיים, אבנט ומצנפת שהותאמו במיוחד עבורו. רבה של אפרת גם השתתף במעמד זכר להקהל שקיים מכון המקדש בסוכות תשס"ט. יחד עם כהנים אחרים שרכשו בגדי כהונה הוא תקע אז בחצוצרות וקרא בתורה. הבגדים שמורים בביתו, ממתינים לשעת כושר. הרב ריסקין, שאף מקפיד לפקוד את הר הבית אחת לחודש, מאמין שעוד יזדקק להם.
רכשת ממכון המקדש בגדי כהונה. מה תאמר למי שרואה בצעדים שמבטאים את דרישת המקדש בימינו צעד הזוי ומנותק?
"אינני מבין את השאלה. אפשרות החזרה לארץ ישראל נחשבה להזויה מאוד במשך כמעט אלפיים שנה. לא היתה אף אומה שהתנתקה ממולדתה אפילו למשך מאתיים שנה והחזיקה מעמד כאומה, ואילו אנחנו התנתקנו קרוב לאלפיים שנה – וחזרנו. זה הדבר ההזוי. אם אנחנו כאן, וזכינו לראות בעינינו את חזון העצמות היבשות שביחזקאל קורם עור וגידים, בניין הבית הוא כבר כמעט דבר טריוויאלי.
"אחד הדברים הכי עצובים הוא שהמקדש נחשב לעניין הזוי ולא מציאותי. יש לנו אחריות. יש לנו שליחות לכל העולם. כשהקדוש ברוך הוא בחר באברהם אבינו הוא אמר 'ונברכו בך כל משפחות האדמה'. אנחנו עדי ה', נס בעמים, אור לגויים. איננו יהודים רק בכדי לאכול חמין בשבת בצהרים, אלא בשביל לתקן עולם במלכות ש-די, ולפי כל הנביאים האמצעי לעשות זאת יהיה בית המקדש: 'ונהרו אליו כל הגויים', 'כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים'. עלינו ללמד בכל העולם את תורתנו הקדושה, להיות גוי קדוש וממלכת כהנים, וזאת בעיקר באמצעות מקדש.
"להבנתי אנחנו נמצאים בדור גורלי מאוד. זכינו לקיבוץ גלויות ולנסים גלויים, אבל עכשיו עלינו להכין עצמנו להיות כהנים לכל העולם. כל מצווה דורשת הכנה, ואם אנחנו אכן קרובים כל כך לתקופה הזו, אז בראשונה הכהנים עצמם צריכים למלא את תפקידם. זו מבחינתי משמעותם של בגדי הכהונה שבביתי. אין לי בגדים יקרים וחשובים יותר מאלו. מעמד זכר להקהל שהתקיים בסוכות תשס"ט היה אחד הימים החשובים בחיי".
חידוש קרבן הפסח בימינו, למשל, הוא עניין ריאלי?
"כך זה צריך להיות. עיקר הציונות של הרב צבי הירש קלישר ושל הרבה מהציונים הנלהבים בדור שעבר התבטאה בניסיון לחדש את קרבן הפסח".
אתה מדבר על מקדש לכל העמים, אבל לא נראה שהערבים יסכימו לכך.
"הערבים לא הסכימו גם להקמת המדינה. לא הערבים צריכים להסכים, הקדוש ברוך הוא צריך להסכים, ואנחנו צריכים להיות ראויים. אינני יודע מדוע החזרנו את מפתחות ההר לוואקף. קטונתי מלבקר זאת, אבל כנראה שלא היינו ראויים אז. אינני חושב שעלינו לעשות איזו התקפה על ההר, רחמנא ליצלן, להכריז מלחמה או לגעת כהוא זה במסגדים שם, אבל להבנתי יש מקום אפילו במצב הנוכחי בהר הבית, לקיים בו את מצוות קרבן הפסח. זה צריך להיות אחד מיעדינו. כשיהיה שלום תהיה לנו זכות לעשות בהר הבית את מה שאנחנו מבקשים לעשות בו, לצד עמים אחרים. הקמת מקדש איננה אומרת שיהיה צורך להוציא משם עמים אחרים.
"הבעיה היא שאמירה כזו מתפרשת על פי רוב כפנאטית וקשורה למלחמה מיידית. זה לא צריך להיות כך, ואני מקווה שיגיע היום שנוכל להגיע עם הערבים להבנה בעניין הזה. זה לא אמור להיות קשה מדי. אין שום סיבה אמיתית לכך שלא נמצא עד היום מקום לבניית בית כנסת בהר הבית, ולכך שאין לנו רשות לבנות שם מזבח. אינני מבין מדוע לא עולים כיום יותר יהודים להר הבית, כאשר קיימת האפשרות לעשות זאת. באמריקה היינו אומרים "If you don't use it – you loose it". אם היינו מגיעים לשם יותר, זה היה מעביר לכל העולם את המסר שעבורנו זהו מקום מרכזי".
הרב רואה איזו נכונות ערבית למקדש? מהאתרים האסלאמיים נראה שהם רואים בעליה היהודית להר אוייב מסוכן, וזאת על אף כל הדיבורים הישראליים על כך שאין כל כוונה לפגוע בהם ובאפשרותם להתפלל בהר.
"אינני מגלה שום סוד באמירה שירושלים והר הבית אינם מופיעים כלל בקוראן. צריך להיות ברור שמבחינתנו הר הבית איננו רק חלק מהמולדת, אלא עיקר המולדת. נוכחות עם ישראל בהר הבית מסמלת במובהק את השלום. היא קיומו של הפסוק 'וכיתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות, לא יישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה'. זו הרי עיקר הנבואה בנוגע לאחרית הימים. אני מכיר בסביבת אפרת כמה שייח'ים שמקבלים את האפשרות שיבנה מזבח יהודי בהר הבית. זה לא כל כך רחוק מהם. לשם כך צריך להמשיך בדיבורי שלום בינינו לבינם".
מהו התסריט שלך לאחרית הימים? איך זה אמור להיראות?
"אני לא אוהב להיכנס לזה. דבר אחד ברור – 'אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכויות בלבד'. מכאן נובע שאנחנו צריכים לשלוט במקום הקדוש לנו. אחרית הימים תהיה תקופה של שלום, ואנחנו צריכים לעשות הכל כדי שיהיה שלום".
המפתחות נפלו
כיום המשטרה עוצרת יהודים שמתפללים בהר או משתחווים בו. מה דעתך על כך?
"בעבר הגשתי בג"ץ בעניין הזה, וקיבלתי תשובה שהמצב בהר שברירי מאוד ובגלל זה מסרבים אפילו לדון בזה. קטונתי מלהבין איך ייתכן שלכל בן דת ההינדו, בודהיסטי, נוצרי או מוסלמי מותר להתפלל שם ורק אנחנו מנועים מכך. אינני רואה לזה שום הצדקה. אני עצמי מקפיד לעלות להר הבית מדי חודש, ותמיד מתרגש מכך מאוד. לפני שנתיים עליתי להר עם אחד מנכדיי, כבן 11. הראיתי לו את מקום קודש הקודשים, ואחר כך לקחתי את מפתחות הרכב שלי וכאילו בטעות הפלתי אותם. התכופפתי כדי להרים אותם ותוך כדי כך השתחוויתי והכרזתי 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד'. הנכד שלי הסתכל אז עלי ואמר לי: 'סבא, אבל זה מעשה של אנוסים'. פרצתי בבכי. הרגשתי שזה לא צריך להיות כך".
בפועל די ברור למה המצב שם נותר כך. לאחר מלחמת ששת הימים הצליח שיתוף פעולה של הנהגת המדינה עם הרבנות הראשית בעניין הזה להוציא את הר הבית מהמחשבה של דור שלם.
"נכון. יש כאן ברית לא כל כך קדושה בין החילונים והחרדים, שהסכימו שאנחנו לא צריכים לעלות להר".
אבל אלו לא רק החרדים, אלא גם הזרם ששלט בציונות הדתית, בעיקר יוצאי 'מרכז הרב', שמתנגד לעליה להר.
"מה שאתה אומר לגבי מרכז הרב הוא נכון, זה המצב, אבל אני לגמרי לא מבין זאת. הרי הרב הנזיר והרב צבי יהודה קוק עלו בעצמם להר הבית ביום שיחרורו".
יש טוענים שהם לא ידעו להיכן מוליכים אותם.
"אינני מאמין. הם בוודאי ידעו. הרב שאר ישוב כהן, שהיה קרוב מאוד לשניהם, רואה גם הוא בחיוב את העליה להר".
יש למשפחתך תעודות יוחסין המעידות על היותכם כהנים?
"לא, אבל כדי להקריב קרבן אין צורך דווקא בכהן מיוחס".
להבנתך כל כהן צריך לרכוש כיום בגדי כהונה?
"נסים מתחוללים באמצעות בני אדם. חשוב מאוד שאנחנו עצמנו נאמין שאפשר ואפשר שיגיע היום שלפחות נזכה בהקרבת קרבן פסח. אם אנחנו באמת מאמינים שזה אפשרי, אז צריך להתכונן, והדרך להתכונן עוברת ברכישת בגדי כהונה".
רוב מוחלט של תומכים באירוע התרגול במשאל אינטרנטי שקיים ערוץ 7, למעלה מ-2/3 שליש מהנשאלים, 68%, סברו שמעשה תרגול קרבן הפסח הוא אירוע 'ראוי ויפה', לעומת כ-31% שסברו שטרם הגיעה השעה לכך. במשאל האינטרנטי השתתפו למעלה משש מאות איש ובארגוני המקדש הופתעו לראות את תוצאות הסקר שלא היה ידוע להם על עריכתו.
מימון האירוע בידי ההמונים במסגרת ה'הדסטארט' ממשיך לטפס אף שכבר חצה את רף מאת האחוזים. טריבונות הוקמו לקליטת ההמונים שינהרו למקום החל משעות הצהרים מחר.
לפני אירוע התירגול יתקיים בישיבת בית אורות הסמוכה למצפה פאנל רבנים בשאלה "האם לחתור בימינו לחידוש עבודת הקרבנות?".
