הדיון בנושא המרגלים במשנה- על שום מה?/ הרב ישראל אריאל

פרשת המקדש || שלח תשע"ז

מדוע עוסקת המשנה במעמדם של המרגלים בעולם הבא, למרות שלא מדובר בעיסוק הלכתי? • מה הלקח שלנו מהדיון במשנה? • על כך במאמרו של הרב ישראל אריאל שליט"א לפרשת השבוע

↓ מאת: הרב ישראל אריאל

במשנה סנהדרין י, נאמר, שדור המדבר אין להם חלק לעולם הבא. זו לשון המשנה: 

כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא.... ואלו שאין להם חלק לעולם הבא: האומר... אין תורה מן השמים ואפיקורס... מרגלים אין להם חלק לעולם הבא שנאמר (במדבר י"ד) וימותו האנשים מוציאי דבת הארץ רעה במגפה לפני ה'. וימותו - בעולם הזה, במגפה - בעולם הבא. דור המדבר אין להם חלק לעולם הבא ואין עומדין בדין, שנאמר (שם במדבר י"ד) במדבר הזה יתמו ושם ימותו, דברי רבי עקיבא. רבי אליעזר אומר עליהם הוא אומר (תהלים נ'): אספו לי חסידי [ישראל לרגלי הר סיני] כורתי בריתי עלי זבח [בקרבנות שהקריבו בתחתית ההר].

אומרת על כך הגמרא בסנהדרין קי, ב: 

תנו רבנן: דור המדבר אין להם חלק לעולם הבא, שנאמר: 'יתמו - בעולם הזה, ושם ימתו - בעולם הבא'. ואומר: 'אשר נשבעתי באפי אם יבאון אל מנוחתי', דברי רבי עקיבא. רבי אליעזר אומר: באין הן לעולם הבא, שנאמר אספו לי חסידי כרתי בריתי עלי זבח, אלא מה אני מקיים אשר נשבעתי באפי? - באפי נשבעתי, וחוזרני בי. רבי יהושע בן קרחה אומר: לא נאמר פסוק זה אלא כנגד דורות הבאים: אספו לי חסידי - אלו צדיקים שבכל דור ודור, כורתי בריתי - אלו חנניה מישאל ועזריה שמסרו עצמן לתוך כבשן האש, עלי זבח - [אלו] רבי עקיבא וחביריו שמסרו עצמן לשחיטה על דברי תורה... אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: שבקה רבי עקיבא לחסידותיה.

ויש לשאול: מה ענינה של המשנה לדון בענין עולם הבא של המרגלים ודור המדבר, הרי המשנה עוסקת בהלכה, ומה לה ולכל הדיון? – מאי דהווה הווה!

שתי תשובות בדבר: 

האחת: לא פסו מרגלים מישראל, ובכל דור ודור יש לו את ה'מרגלים' שלו, המוציאים את דיבת הארץ, לפיכך צריך לידע להודיע ולהיוודע שייענשו בעולם הזה ובעולם הבא.

השניה: המשנה מדברת על אפיקורס, שאין לו חלק לעולם הבא, לפיכך מביאה את פרשת המרגלים להודיעך, שאין זו רק שאלה של ויכוח בטחוני, האם ניתן לכבוש את ארץ כנען אם לאו? אלא מי שהולך בדרכי המרגלים הווה אומר, שנזרקה בו אפיקורסות ואינו מאמין בבורא עולם. וכדרך שאמרו חז"ל בגמרא (סוטה לה, א): 

דבר גדול דברו מרגלים באותה שעה, כי חזק הוא ממנו - אל תקרי ממנו, אלא ממנו, כביכול, אפילו בעל הבית [הקדוש ברוך הוא] אינו יכול להוציא כליו משם. 

ארץ ישראל ירושה היא לישראל מאז ימי אברהם, מצינו במסכת עבודה זרה (נג, ב): שם נאמר, שארץ ישראל 'ירושה היא להם מאבותיהם' – מאברהם יצחק ויעקב. וכדברי רש"י שם: 'הארץ וכל המחובר לה - ירושה לישראל היא מאבותיהם.

שלח לך: בדרך המעפילים נלך

תיקון חטא המרגלים || פרשת שלח לך

חטא המרגלים פגע בדור המדבר ובכל הדורות כולם. בכל זאת היתה קבוצה מתוך בני ישראל שרצתה לתקן את חטא המרגלים. חז"ל קראו להם "המעפילים" שניסו להיכנס לארץ למרות הגזרה שגזר הקב"ה על ישראל. 

↓ מאת: שמואל בן חמו

ננסה להבין בדרך חדשה את פרשת המעפילים בעזרת הפסוקים והמדרש רבה. 

ראשית נשאל מספר שאלות לפי פשט הפסוקים: 

1- למה הביטוי "ראש ההר" מופיע פעמיים והביטוי "ההר ההוא" פעם אחת בפרשת המעפילים? 

וַיַּשְׁכִּמוּ בַבֹּקֶר, וַיַּעֲלוּ אֶל-רֹאשׁ-הָהָר לֵאמֹר... וַיַּעְפִּלוּ, לַעֲלוֹת אֶל-רֹאשׁ הָהָר... וַיֵּרֶד הָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי, הַיֹּשֵׁב בָּהָר הַהוּא.

2- מדוע משה רבנו מתיחס אליהם בכבוד למרות שהם מתנגדים לרצון ה', מיד לאחר גזירת עונש המרגלים? 

3- יותר מכך, לפי פסוק מד, נראה שמשה רבנו מתלבט האם להצטרף למעפילים עם ארון הברית! 

וַאֲרוֹן בְּרִית-ה' וּמֹשֶׁה, לֹא-מָשׁוּ מִקֶּרֶב הַמַּחֲנֶה.

4- מדוע התורה כותבת כאן שהעמלקים ישבו בראש ההר, כאשר כמה פסוקים לפני כן כתוב שהם ישבו בעמק? 

כמו שכתוב:

וְהָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי, יוֹשֵׁב בָּעֵמֶק... וַיֵּרֶד הָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי, הַיֹּשֵׁב בָּהָר הַהוּא (במדבר יד, פסוקים כה ו-מה).

נראה לומר שקיימת תשובה אחת לכל השאלות. המעפילים התכוונו לתקן את חטא המרגלים דרך כניסה לארץ ישראל והקרבת קרבנות בהר הבית. 

הם רצו לתקן את החטא בעלייה למקום המיוחד עם "ה" הידיעה, כמו שכתוב: 

הִנֶּנּוּ, וְעָלִינוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר ה' כִּי חָטָאנוּ. (במדבר יד,מ). 

המעפילים למדו מאדם הראשון איך לתקן את החטא ולחזור אל ה'. לאחר שאכל מעץ הדעת, אדם הראשון הביא קרבן בהר המוריה והקב"ה כיפר על חטאו. כמו שמובא בהלכות בית הבחירה של הרמב"ם: 

"המזבח, מקומו מכוון ביותר; ......, והוא המזבח שהקריב עליו קין והבל. ובו הקריב אדם הראשון כשנברא קרבן, ומשם נברא; אמרו חכמים, אדם ממקום כפרתו נברא." ( רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ב הלכה א). 

כוונת המעפילים היתה טהורה ונקיה מכל נגיעה אישית לכן משה רבנו קיבל אותם בכבוד ואפילו שקל להצטרף אליהם עם ארון הברית. כמו שמובא במדרש רבה: 

"...(דברים שם, מא מב): ותחגרו איש את כלי מלחמתו, ויאמר ה' אלי אמר להם לא תעלו ולא תלחמו, סבור הייתי לעלות אתכם, עכשו לא תעלו, ירידה היא לכם, אף על פי כן ותחגרו, נעשיתם כלכם אחת (שם): ותהינו לעלת ההרה, מהו ותהינו, שהיו אומרים מטפה לטפה נתמלא ההין....." (מדרש רבה שלח לך יז,ג). 

גם לפי פשט הפסוק ניתן לראות שמשה רבנו היסס לאור צדקות טענתם. לכן התורה מציינת בצורה מפתיעה שמשה רבנו וארון הברית לא הלכו עם המעפילים, כמו שכתוב: 

וַיַּעְפִּלוּ, לַעֲלוֹת אֶל-רֹאשׁ הָהָר; וַאֲרוֹן בְּרִית-ה' וּמֹשֶׁה, לֹא-מָשׁוּ מִקֶּרֶב הַמַּחֲנֶה (במדבר יד,מד). 

ראוי לציין את תגובת הכנענים ובעיקר העמלקים. הם שמעו שיש קבוצה מתוך בני ישראל הרוצה לעלות להר ה' כדי להביא קרבנות. הם עזבו את מקום מושבם בעמק כמו שמובא כמה פסוקים לפני כן: וְהָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי, יוֹשֵׁב בָּעֵמֶק (במדבר יד,כה) כדי למנוע את עליית בני ישראל להר הבית. 

העמלקים התיישבו בהר הבית כמו שכתוב הַיֹּשֵׁב בָּהָר הַהוּא ונלחמו במעפילים וניצחו אותם: 

וַיֵּרֶד הָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי, הַיֹּשֵׁב בָּהָר הַהוּא; וַיַּכּוּם וַיַּכְּתוּם, עַד-הַחָרְמָה (במדבר יד,מה). 

היום אנחנו מתמודדים עם אותה בעיה של עמלקים המונעים מעם ישראל לחזור להר ה' ולבנות שם מזבח. ההיסטוריה חוזרת על עצמה כאשר מאז שחרור ירושלים בתשכ"ז העמלקים של ימינו מנסים בכל דרך להטיל אימה על ישראל כדי שלא יחשבו להתקרב אל ה' ולבנות את בית המקדש השלישי. 

המעפילים ניסו לתקן את חטא המרגלים ללא הצלחה כי גזירת חטא המרגלים היתה תקפה. הם התבססו על דרכי אבותינו הקדושים בדרך לתיקון החטא. הם מסרו את נפשם כדי להביא קרבנות בהר הבית. האם ניתן לומר שגם היום אנחנו מחוייבים לגזירה הזאת? עם כל הנסים שהקב"ה עשה לנו בכיבוש הארץ, יישובה והקמת המדינה אין מקום לספקות: הקב"ה רוצה שבניו יחזרו לארץ ישראל ויתיישבו בה. 

לכן עלינו ללכת בדרכי המעפילים ולהרחיק את העמלקים מהר הבית כדי לחדש את עבודת הקרבנות בהר המוריה בב"א.

לקריאת מאמרים נוספים : WWW.OTZMA1.BLOGSPOT.COM

שלח: חטא המרגלים - נסכים, חלה וארץ ישראל

פרשת שלח || מכון המקדש

חז"ל שאלו מדוע נסמכה פרשת המרגלים לפרשת צרעת מרים? אלא שהיו המרגלים צריכים ללמוד ממרים ולא להוציא דיבה על מנת שלא ילקו, ובכל זאת לא חששו והוציאו דיבה רעה (מדרש בהעלותך- שלח יג). לפי זה אף אנו נוסיף לשאול, מדוע נסמכה פרשת הנסכים לפרשת המרגלים?

↓ מאת: הרב אבי כהנא

המדרש (במדבר רבה שלח יז), מביא את דברי ר' חנינא: "'אכול בשמחה לחמך' - זו פרשת חלה. 'ושתה בלב טוב יינך' - זו פרשת נסכים. מהו 'כי כבר רצה'? וגו' זו הכנסת ישראל לארץ..." כלומר, בזכות הפרשת חלה ובזכות יין הנסכים בישר לנו הקדוש ברוך הוא שניכנס לארץ (רש"י במדבר טו,ב). ובכל זאת, מה מיוחד בשתי מצוות אלה שבזכותן זכינו להיכנס לארץ?

המרגלים חטאו בכך שמאסו בארץ חמדה, כבר בתחילת הליכתם הלכו בעצה רעה, וזה לא היה רצון ה' אלא שיכנסו לארץ ישראל ויקיימו מצוותיה. המרגלים לא עשו את תפקידם המוטל עליהם: לרגל את הארץ ולהתחזק ולהביא מפרי הארץ.

דומה שהתיקון לחטא המרגלים שסיפרו בגנות הארץ, צריך להיות כבר מהשורש: צריך כבר בתחילת הליכתם לשנות את היחס לארץ ישראל, לאהוב את הארץ, להכיר בקדושתה להידבק בה כארץ ה' וכארץ הקודש, לשם כך זכינו במצוות הפרשת חלה, שכבר בתחילת כניסת עם ישראל לארץ ישראל נצטווינו להפריש חלה, כמצוה הנוהגת אך ורק בארץ ישראל שהיא ראשית עריסותינו. 

במצוה זו אנו זוכים להכיר בארצנו ובמצוות שניתן לקיים בה. מוסיף הרב זמבה ואומר על פי המשנה בביכורים: שאם רואה תאנה שביכרה, אשכול שביכר, רימון שביכר - קושרו בגמי כדי לסמן אותו לקראת הביכורים. המשנה נתנה דוגמאות של אותם פירות בדיוק שהביאו המרגלים! שלאחר מכן יבוא אותו אדם, יעלה למקדש ויקרא את פרשת הביכורים, יודה להקב"ה ויספר בשבח ה' ובשבח הארץ: "ואת האדמה אשר נתת לנו". זהו ממש תיקון לחטא המרגלים.

יתירה מזאת, המרגלים השתמשו בפרי הארץ על מנת להוציא דיבת הארץ שכל דבר שאין בו מקצת אמת אינו נשמע (רש"י במדבר יג,כז), ויש בזה לרמז על מאיסה גם בבית המקדש, שכן בזכות המקדש יש ברכה בפירות האילן. אנו מנסכים את היין בקרבנות עולה ושלמים, ובכך גם מתקנים את חטא המרגלים, כדי להודות להקב"ה ולעבדו במקדשו. 

נמצא שהתיקון לחטא המרגלים במאיסה בארץ ובמקדש נעוצה בחשיבה החיובית וברצון לקיים את מצוות ה'. בריחה ממצוות ה' גם אם הכוונות טובות, הרי שאנו חוזרים שוב לחטא המרגלים של מאיסה בארץ ובמקדש.