לעבוד את אדוננו במקום הקדוש || לא צריך להישאר בגדר חלום
"בשלב המדיני הנוכחי, לצערנו, הרצון לחדש את עבודת הקודש בהר איננו ישים ונשאר בגדר חלום. עם זאת, אינני מוציא מכלל אפשרות שבמסגרת הסדר מדיני אחת הדרישות של מדינת ישראל תהיה מימוש הזכות שמגיעה לנו להתפלל, לעלות ולעבוד את אדוננו במקום הקדוש ביותר. לא נראה לי שזה צריך להישאר רק בגדר חלום"
↓ אנרון סגל מראיין את ח"כ יעקב פרי
"הר הבית הוא המקום הקדוש ביותר לעמנו. אין ספק שהוא משאת נפשם של היהודים כדי לחדש שם את עבודת הקודש. יחד עם זאת הר הבית הוא גם חבית חומר נפץ באם אנחנו, מדינת ישראל או פרטים בה, נחרוג מהסטטוס קוו.
"בשלב המדיני הנוכחי, לצערנו, הרצון לחדש את עבודת הקודש בהר איננו ישים ונשאר בגדר חלום. עם זאת, אינני מוציא מכלל אפשרות שבמסגרת הסדר מדיני אחת הדרישות של מדינת ישראל תהיה מימוש הזכות שמגיעה לנו להתפלל, לעלות ולעבוד את אדוננו במקום הקדוש ביותר. לא נראה לי שזה צריך להישאר רק בגדר חלום. זו זכותה ואפילו חובתה של מדינת ישראל. ואפשר להגיע בעניין הזה להישגים. אין ספק שזו תהיה דרישה לגיטימית, אך כעת אין עם מי לדבר ואין על מה לדבר".
נוח לך עם הידיעה שהר הבית הוא המקום היחיד בעולם שבו עוצרים יהודים בעוון תפילה?
"אי אפשר לחיות עם זה בשלום, אבל זו מציאות שנכפית עלינו. הסכמנו לסטטוס קוו הזה סמוך למלחמת ששת הימים, ואם לא הצלחנו ולא השכלנו לשנות אותו בכל עשרות השנים שעברו, נצטרך לחכות לפרשת הדרכים הבאה, שלפי דעתי תהיה פרשת דרכים מדינית. כרגע הנזק משינוי הסטטוס קוו עלול להאפיל על כל הישג.
"לא הציבור אשם בסטטוס קוו שנוצר אלא הממשלה. בכל הממשלות, כולל ממשלות הליכוד מאז שנת 77' – אף מנהיג לא העז לשנות אותו. אז יש מציאות, ואני לא שמח בה, אבל צריך ללמוד לחיות איתה. אפשר לשנות אותה בעזרת יוזמה מדינית והסדר כזה או אחר שהירדנים יהיו שותפים לו וגם הפלסטינים ומדינת ישראל, ואז כל הדתות יקבלו את מה שהן זכאיות לקבל".
למה כשזה נוגע לנשות הכותל ולצועדי מצעד הגאווה הסטטוס קוו ניתן לשינוי מיידי, ואילו בנוגע להר הבית הס מלהזכיר זאת?
"באופן כללי אני נגד פרובוקציות ונגד הפרעה לאנשים ופגיעה באמונתם ובדרך חייהם. אינני חושב שצריך לנסוע במפגיע בשבת בשכונות שבהן נוהגים להימנע מכך. אינני חושב שצריך לצעוד במקומות שבהם זה מפריע למישהו. צריך לשמור על כבוד, על נימוס ועל הגינות ולא להפריע זה לזה. אני גם מתנגד שמישהו יכפה עלי את מה שאינני רוצה בו".
באופן מסורתי אנחנו הולכים בהר הבית על קצות אצבעותינו ומקפידים מאוד שהצד היהודי לא ירגיז את המוסלמים – ולמרות כל זאת השטח שם בוער. אולי המדיניות שלנו שם מוטעית?
"נוכחנו שכאשר נוקטים ביד קשה נגד אותם מסיתים – מוראביטון, מוראביטאת והפלג הצפוני של התנועה האיסלמית – בסופו של דבר אפשר להשיג שקט יחסי. מצד שני, כל עוד נמשך המתח בין יהודים לבין פלשתינים, במיוחד במזרח ירושלים, אסור לאפשר לאף צד להפר את החוק".
איזה חוק? הסטטוס קוו בהר הבית מנוגד בעצמו לחוק.
"זה ברור, אבל הוא לא מנוגד למציאות. הוא לא סותר את המציאות. עד כמה שזה כואב, הוא מתיישר עם המציאות".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה