היחיד מבין ארבעה ששרד || ארבעה חיסולים מטווח אפס בחודש חשוון
ר ' יהודה גליק שבימים אלה מחלים מהפציעה בפיגוע שהוגדרה "אנוש", שיפר בס"ד את דיבורו, והשבוע הוא כבר במצב שיכול להתראיין בשיחה שוטפת
↓ ראיון נרחב עם יהודה גליק במגזין "שעה טובה"
מאת: א. ירושלמי/ שעה טובה
ר' יהודה גליק, מי שהירי בו מטווח אפס זיעזע את המדינה, גם את יריביו הפוליטיים, עשה את כל הדרך "משם", מכמעט מעבר לחיים, לתיפקוד משתפר והולך, בבית, כשעל הדרך עם ישראל עוקב במתח אחרי השלבים, כולל הודעת ה"יצא מכלל סכנה", שבאה אחרי חיסול המחבלים שירו בו. הם כבר לא פה, ויהודה מתחזק.
"הקב"ה מלווה את כולנו, מה שהיה אצלי זו השגחה גלויה"
גם את השיחה עמנו מתחיל "יהודה גליק", היום כבר מותג, בעוד סיפור של "על הניסים", הפרטיים:
"אתה מדבר עם יהודי שהקדוש ברוך הוא מלווה אותו בכל צעד ושעל"..והוא מסביר: "הקדוש ברוך הוא מלווה כל אחד מאתנו, כי מלאכיו יצווה לך לשמרך בכל דרכיך.. אלא שלא תמיד רואים ומרגישים, מה שהיה אצלי היה השגחה שמיימית נראית לעין רגילה..."
מה המצב?
"ברוך השם אני מתפקד. מה זאת אומרת מתפקד? אני מהלך בתוך הבית, וגם מצליח ללכת כמאתיים מטר. אחרי 200 מטרים הדופק כבר עולה, כאילו עשיתי כמה קילומטר. כשהגעתי הביתה בקושי הלכתי מטר.. אני גם מצליח לעלות קומה במדרגות. כל הזמן משתפר. בכל יום באים לדירה אנשים שמומחים בתחומים שונים של שיקום. כי אני בתוכנית של שיקום. אני זקוק להרבה שיקום נשימתי, בכל זאת חטפתי כדור בריאות, בגללו גם הורידו קטע קטן מהריאות. הנשימה שלי עוד קטועה, ולכן אני גם לא מדבר באופן רצוף".
מכאן אתה חוזר לרגע ההוא...
"נפצעתי ב-ו' חשוון, הייתי בהרדמה".
כל הכדורים עברו ליד...
הרדמה בגלל שהרדימו אותך, או שלמעשה היית חסר הכרה?
"כשהגעתי לבית חולים הייתי קרוב למצב של מחוסר הכרה. היו המון דימומים, ובעיקר הרבה מאד ניסים. אתה צריך להבין, חטפתי כדור בריאות, וגם כדור במעיים. אבל בדרך ניסית ולא מוסברת, ברוך השם שום כדור לא פגע בלב ולא בעורק דם ראשי, כך שהדימומים היו נשלטים וניתנים להצלה. גם לא ספגתי בעמוד השדרה ולא בחוט השדרה, כך שאני יכול ללכת. היה כדור שחלף ליד הכבד ועשה שריטה קטנה בכבד, אבל לא פגע בו. היה כדור שפגע ביד. ב"ה אף כדור לא פגע בשום דבר במערכת הנוירולוגית, וכאמור לא באברים מרכזיים, כאשר כל הכדורים הסתובבו ליד המקומות הכי אסטרטגיים בגופי. הקיצור, היו דברים קשים, פגיעות של כמה כדורים, אבל שוב, בדרך נס כל מה שקרה היה הפיך..
הוציאו לי חלק מהמעיים ותפרו לי מחדש, והם )המעיים) מתפקדים בלי אותו החלק. הוציאו לי גם חלק מהריאה והרופאים טוענים שבעזרת השם זה יסתדר".
תחזור לנשימה רגילה?
"כך הם טוענים, וגם אני מרגיש שיפור. בשבוע שעבר הצלחתי לנשוף החוצה 6 שניות. השבוע כבר
12 שניות. היום התאמנתי על לנפח בלון ועל אופני כושר, שזה קשור לנשימה".
כשנפצעת לא הייתה אופטימיות, וזה בלשון המעטה.
"כששומעים על 'פצוע אנוש' אנשים חושבים שזו דרך נעימה להגיד שעוד מעט הוא בקבר. כך אנשים קיבלו את זה, באו להיפרד ממני, אשתי אמרה לקדוש ברוך הוא: "שמרת עלי 48 שנה בכל המצבים, תמשיך לשמור על יהודה." לעומת זאת היו גם כמה אנשים שאמרו: יהודה חזק והקדוש ברוך הוא יהיה איתו. גם הרופאים לא היו אופטימיים. חלקם היו ענייניים. אחד מהרופאים הבכירים אמר לי, שתמיד הוא אופטימי, בכל מצב, אך כשראה אותי בכלל לא היה אופטימי. לעומת זאת סיפר לי מנהל 'שערי צדק', שאחרי שהכניסו אותי לסיטי וראו איך הכדורים נכנסו, דהיינו שעברו ליד כל המקומות המסוכנים ביותר, שכל פגיעה בהם משמעותה ברורה, אבל לא הייתה פגיעה כזאת, עמד לידו סטאז'ר אתאיסט, שאמר: "אחרי מה שראיתי בדרך שעברו הכדורים מחר אני חוזר בתשובה". הוא ראה דבר מדהים, שום כדור לא פגע במקום בלתי הפיך!!! זה היה על־טבעי.
כאן התחיל המאבק, הקרב הקשה להצלתי. בחדר טראומה סגרו ראשית את כל הדימומים, ואחר כך התחילו הניתוחים וכל השאר".
מי חוזר לחיים מטווח אפס?
(חוזר לנס) "נפגעתי במרחשוון, במרחשוון מזכירים שלושה יהודים שירו עליהם מטווח אפס :רבין, גנדי והרב כהנא. כולם נהרגו כמעט בו במקום. אין מקרים שמטווח אפס נשארים בחיים. כשאדם עומד בטווח של חצי מטר ויורה בך לא יוצאים מזה חי, אלא אם כן ריבונו של עולם מחליט אחרת".
באו לבקר אותך גם יריבים פוליטיים.
"הרבה אנשים, מכל המפלגות. גם מ'יש עתיד 'וגם מ'התנועה 'וכמוהם מהליכוד ומ'הבית היהודי'. כל עם ישראל. היה אצלי אלי ישי, הרב עמאר, הרב לאו, הייתה קבוצה של חסידי בעלז שבאו, הרבה חב"דניקים, יהושע פולק, אבל בזמן העיקרי, שבו הפגיעה הייתה בתודעה, הייתי בתרדמת ולא יודע מי היה אצלי. גם לא נתנו להיכנס אלי".
"כשהתעוררתי הבן שר זמירות שבת, לא הבנתי :הרי עבר רק יום"..
זכרת את הפיגוע?
"נגיד ככה, האירוע היה ביום רביעי. זכרתי את הפיגוע וחשבתי שנפצעתי קל. אחד הזיכרונות הראשונים כשהתעוררתי, היה שהבן שלי עומד ליד המיטה ושר זמירות שבת. זכרתי את הפיגוע, אבל חשבתי שהתעוררתי יום למחרת, שזה אומר שאני עכשיו ביום חמישי, ושאלתי אותו מה פתאום זמירות שבת ? כשהוא אמר לי ששבת היום, חשבתי שהייתי שלושה ימים בבית חולים, ולא ידעתי שזו כבר השבת השניה".
ממה התעוררת?
ביום חמישי, אחרי 8 ימים ב'שערי צדק', שיחררו את ההרדמה. ביום שישי התחלתי להתעורר, ופתחתי עיניים. זה היה בטיפול נמרץ, נשארתי עוד בטשטוש מסוים בגלל התרופות, וחלק גדול מהזמן אני לא זוכר."
מתי התברר שעברת את זה?
"אחרי שהתעוררתי. אחרי עוד שלושה ימים ניסו לנתק אותי ממכונת ההנשמה, בעזרתה נשמתי וראו שאני לא מצליח לנשום. אחרי יומיים, ביום חמישי, הצליחו ונשמתי בכוחות עצמי. זה היה רגע חשוב.
המעניין, שאשתי לא עזבה אותי כל הזמן, אבל באותו יום חמישי בו ניתקו אותי אמרו שזה ניתוח של כמה שעות, והיא נסעתי לקבר של רבי אשר פרוינד, אשתי קוראת את ספריו והנכד שלו בא לבקר. אחר כך התברר לנו, שהאחים של אשתי היו בקשר איתו. הרב שמואל טל (ראש הישיבה המפורסמת מגוש קטיף, 'תורת החיים', שהיום נמצאת ביד בנימין, שהתחרד לאחר ההתנתקות, אבל יש לומר שבחלק מילדותו למד בביה"ס 'זכרון מאיר' של החיהע"צ בבני ברק, בה גר אביו, חותנו של יהודה גליק, עו"ד בנציון לנגנטל, שבן אחר שלו היה חה"כ נחום לנגנטל מהפלג המתון במפד"ל), הוא אח של אשתי, והוא היה מחובר לרבי אשר פריינד".
"ואז הרופאים העזו להגיד כי זה נקרא: "יצא מכלל סכנה..."
"כשאשתי חזרה מהקבר התברר כי גם אין צורך במשהו זמני שתיכננו לתת לי לנשימה, כי חשבו שאי אפשר בלעדיו. ניתקו אותי לגמרי מצינור הנשימה ואחרי כמה ימים החליטו שאני נושם בכוחות עצמי )עצמונית) ואז הרופאים העזו להגיד כי זה נקרא: "יצא מכלל סכנה..." אמרו לי כי בכל זאת יש הרבה עבודה וגם עכשיו אני בהליכי החלמה. חלק מהבטן עוד פתוח ואני מחליף כל הזמן תחבושות, אבל זה משתפר מיום ליום".
מה אמרו הילדים?
"קיבלו את זה בתחילה מאד קשה, היו צמודים אלי. אחר כך, כשהתעוררתי, כל אחד מהם חזר לישיבה שלו. יש לי בן שלומד בירוחם, בן בשיעור ג' בישיבה גבוהה באלון מורה, בן בגבעת אולגה. הוא הגיע לשם לשנה על מנת להתגייס בתום השנה, ובינתיים נשאר שנה שלישית ללמוד. שלושת ילדיי שנשואים הם בן ביד בנימין, שהוא אברך בכולל אצל גיסי, יש לי בת שבעלה הוא גם אברך ביד בנימין, והבן הגדול שלי בקיבוץ יבנה לומד במכללה החרדית מינהל עסקים. ויש לי גם שתי ילדות קטנות שנמצאות אצלנו באומנה ומטופלות כרגע אצל שכנים ופעם בשבוע באות אלינו, כל זה אחרי שהם אצלנו במשפחה כבר שש שנים, ועתה הם לא יכולות להיות אתנו, כי אני גר בישוב עתניאל בדרום הר חברון, והיום עושה שיקום בירושלים".
"אבא טיפל בבאבא סאלי"
במהלך האשפוז וימי המתח הגדולים, אנשים התוודעו לאביך הפרופסור
"כן, אבי הוא פרופסור לרפואה, דיקן של בית הספר לרפואה בבאר שבע. כשאדמו"רי גור היו בערד ביקשו שאבי יהיה בכוננות. הוא גם טיפל בבאבא סאלי. מאז שעלינו לארץ היה שותף להקמת בית הספר לרפואה בבאר שבע. הוא עוסק הרבה באתיקה רפואית, ובהקשר זה היה בן בית אצל רבי שלמה זלמן אוירבך. כל שאלה של רפואה והלכה הביא בפניו, והוא נעשה 'יוצא ונכנס' אצל רבי שלמה זלמן, שמאד סמך עליו בכל שאלה בנוגע לרפואה וענייני השתלות.
אני עצמי עליתי עם ההורים שלי לארץ כשהייתי בן שמונה וחצי וגרתי בבאר שבע".
האבא חרדי?
"חרדי קשה להגיד, כי יהודי ארצות הברית מוגדרים אחרת. למשל, אני למדתי בחיידר שהמנהל שלו היה חסיד סאטמר. אבא שלי שלח אותי ל"ישיבה" (כך נקראים גם החיידרים (בברוקלין בראשה עמד חסיד סאטמר, הרב מנדל, ואנחנו הגענו לארץ ישראל. לעומת זאת, השכן שלנו, שלח לבית ספר ציוני ולבסוף הוא נשאר עם ילדיו הציונים באמריקה, ואנחנו שלמדנו אצל חסיד סאטמר שהוא כמובן לא ציוני, נמצאים ברוך השם בארץ ישראל.
להורים שלי למעלה ממאה וחמישים צאצאים, וכולם בלי עין הרע שומרי תורה ומצוות. אגב היחס של חסידי סאטמר, חצי שנה לפני שעלינו לארץ הייתה מלחמת יום הכיפורים. כל התלמידים היו בהאזנה מלאה למה שקורה בארץ ישראל, ועקבו במתח רב אחרי הנעשה. איתי בכיתה אגב היו גם חסידי גור וחסידי בעלז. אבל בעצם למה שלא נלמד אצל חסיד סאטמר? הרי חומש עם רש"י, משניות עם ברטנורא, אתה יכול ללמוד מיהודי עם מבטא חסידי ועם יהודי בעל מבטא ליטאי, זה אותו חומש עם אותו רש"י ואותם משניות. כמובן שלמדנו באידיש. אם כי אני לא זוכר הרבה מהאידיש".
ומה עושה אביך היום?
"על אף שהוא בן, 82 אבא שהוא יהודי עם זקן לבן, עדיין מלמד באוניברסיטה את קורס אתיקה רפואית. עדיין פעם בשבוע הוא מתנדב ומקבל חולים. זה חוק בל יעבור, עד שאצלנו במשפחה יודעים כי אם יש ברית ביום רביעי עושים אותה רק בבוקר.
אבל הוא ממש לא בדעות שלך.
"בהרבה עניינים לא, נכון. אבל ברוך השם הבית הוא בית טוב. איך כתוב? לא נמנעו לשאת נשים בית הלל ובית שמאי זה מזה. אצלנו לא נמנעו מלשבת יחד זה עם זה.. אגב, האח הגדול שלי הוא חרדי ומשגיח בישיבה בירושלים. קודם היה משגיח בלייקווד ירושלים, היום בישיבה בנוה יעקב. הוא למד בישיבת 'בית התלמוד, אצל רבי בערל שוורצמן, והוא מלמד בעיקר בישיבות אמריקאיים. כי הוא כשעלה לארץ היה קצת יותר מבוגר ונשארה בו הזיקה האמריקאית. על כל פנים, אצלנו כולם מכבדים את כולם, כשאנחנו נפגשים כל אחד עם הדעות שלו."
יש מהאחים שלך שהם בדעות שלך?
"שאלה באיזה עניינים?"
הר הבית למשל...
"אנחנו ששה אחים ואחיות, ארבעה עולים. אחי הגדול כאמור חרדי, לא עולה. אחותי שבעלה הוא אברך צדיק מ'מרכז הרב' לא עולה להר הבית.
אבל היום רוב מוחלט של רבני "הציונות הדתית" בעד לעלות להר הבית, על אף שחלקם לא עולים, כי שמעו מרבותיהם שלא לעלות, אבל חושבים שצריך לעלות..
חלקם לא עולים כי הרבנות הראשית אוסרת, והם מקבלים את פסקי הרבנות הראשית אבל מעודדים את העליה, למשל הרב דרוקמן. אבל רוב ראשי ההסדר, הרב דוב ליאור, הרב צפניה דרורי, הרב נחום רבינוביץ', הרב יעקב מדן, הרב ראם הכהן, הרב אליעזר מלמד, הרב אליקים לבנון, וגם הרבה קיצוניים מיצהר הרב דודקביץ, הרב שפירא וגם רבני צוהר, בית הלל, הרב שרלו. שם זה כמעט מקיר לקיר בעד לעלות להר הבית".
אתה מתכוון לחזור לשם?
"כשאוכל. בינתיים אני עם גבס על היד וכך גם בששת השבועות הקרובים, כך שאינני יכול לטבול, שזה תנאי לעליה להר הבית. כשהכוחות יאפשרו לי והקדוש ברוך הוא יתן לי את הכוח ואוכל הלכתית, אהיה שם שוב"..
מעבר לנושא ההלכתי, בוודאי שמעת את ההאשמה כי העליה להר מסכנת את עם ישראל, כי מסכסכת אותנו לא רק עם מאות מיליוני ערבים, אלא גם עם מיליארד וחצי מוסלמים.
"אספר לך סיפור, בשנת 28' שלח המופתי של ירושלים מכתב לרב קוק, כרב הראשי, וכתב לו כי רחבת הכותל המערבי היא שטח מוסלמי והמוסלמים בנדיבותם מרשים ליהודים להגיע לשם, אבל לא לקרוא בתורה ולא להתפלל. אחרי מאורעות תרפ"ט אמר המופתי כי מי שאשם בפרעות זה היהודים שהתפללו בכותל ותקעו בשופר.. זה היה הרבה לפני שיהודה גליק עלה להר הבית. הערבים שנכנסו להר נוף נכנסו בגלל יהודה גליק? השאהידים שפעלו ליד ישיבת מיר בירושלים או בדולפינריום בתל אביב, גם הם לא עשו את זה בגלל שיהודה גליק עלה להר הבית, הם פשוט לא אוהבים אותנו ולא יאהבו אותנו, אין לזה קשר להר הבית. הלכה בידוע היא כי עשיו שונא ליעקב. הגויים לא אוהבים אותנו לא כי אנחנו עניים או כי אנחנו עשירים, אלא כי אנחנו יהודים.. זה נכון שהמחבל ירה בי ואמר כי הוא יורה בגלל שאני האויב של אל אקצה, אבל כללית השנאה של הערבים והרצחנות אינה תלויה בדבר, וגם אם נמסור להם את הכותל ינסו לרצוח אותנו."
"על נושא הר הבית אני רוצה להגיד לך עוד משהו. הפיגוע היה אחרי כנס שאנחנו עושים כל שנה ב-ו' מרחשוון. ולמה ב-ו' מרחשוון ?כי יש את האיגרת שהרמב"ם כתב לבנו, רבי אברהם, כשהגיע לארץ ישראל ואז כבר הגיע לעכו, והוא כותב: "ב-ו' חשוון עליתי להר הבית. ב-ט' חשוון עליתי לקברי האבות בחברון ואני מבקש ממך שבמשפחה תקחו את הימים האלה לימי שמחה". לכן בחרנו בתאריך הזה, שנזכיר את עליית הרמב"ם להר הבית. ולא רק זה, אלא שהרמב"ם התיר במפורש בפרק ג' ובפרק ז 'של הלכות בית הבחירה, שטמא מת מותר לעלות להר הבית. אבל אומר שצריך לנהוג כפי שנהגו בימי בית המקדש, שלא לירוק בהר הבית ולא לעלות בסנדלו, ולא לעשות קפנדריא, וזבים ויולדות גם הם אסורים, ולכן אנחנו טובלים".
מה מניע אותך למסור את נפשך בנושא הזה?
"קודם כל זה 'מת מצווה', הר הבית הוא משאת נפש של עם ישראל, אבל לא מטפלים בו".
עובדה שגדולי הדורות נמנעו מלעלות להר הבית?
"תגיד גדולי הדורות האחרונים. אנחנו יודעים כי האיסור הגורף לעלות להר הבית מופיע לראשונה
אצל רבי ישראל משקלוב. לפניו, הרדב"ז שהיה הרב הראשי לירושלים כותב איפה מותר להסתובב בהר הבית ואיפה אסור לעלות להר הבית. אם כי נכון שה'מנחת יצחק', הרב עובדיה יוסף, הרב אלישיב וה'ציץ אליעזר' כתבו בשו"תים שאסור לעלות".
גם רבי שלמה זלמן אותו הזכרת..
"הוא לא כתב. אני יודע ששאלו אותו האם לברך על הטבילה לקראת עליה להר הבית, הוא דן על זה
ולא אמר לשואל שאסור לעלות. מישהו היה אצל רבי שלמה זלמן אוירבך שאמר, אני עולה להר הבית. שאל אותו רבי שלמה זלמן מי מתיר לך, הרב..., אם כך יש לך על מי לסמוך. אני מניח שאם מישהו היה בא לרבי שלמה זלמן היה אומר לו לא לעלות, אבל לא אסר את זה לגמרי".
"הרב מרדכי אליהו כותב שהוא חשש שיהודים יסתובבו במקומות אסורים לכן הקים ארגון שבנו הוא נשיא הארגון ורצה להקים בית כנסת בהר הבית. שמצד אחד יגיעו להר הבית ומצד שני לא יסתובבו. הרב שמואל אליהו תומך בנו תמיכה מלאה ומגיע לכינוסים שלנו. הרב אלי בן דהאן אמר שהרב אליהו תומך בפעילות שלנו. אני לא רואה סיבה שלא נעלה ולא נקיים את המצווה".
גם לשיטתך, למה אתה קורא לזה מצוה?
"כי כתוב בתורה "שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך", וכתוב שאם אי אפשר לעלות בתאריכים המסוימים עולים בתאריכים אחרים. זאת מלבד דברי הרמב"ן שאומר שיש מצווה מיוחדת לעלות למקום המקודש".
אם תחזור להר הבית, יש להניח כי העליה תהיה מאד דרמאטית. תקשורת מכל העולם תלווה אותך.
"אני לא עולה בשביל הדראמה, אני עולה בכדי להיות במקום שממנו עולות כל התפילות. הלוואי שהייתי יכול להגיע בלי שאף אחד ישים לב, אני לא בא להפגין, אני לא בא לשים את האצבע שלי בעין של מישהו.
"אני מכבד מאד את הפוסקים שאוסרים לעלות להר הבית, מי שרבותיו אוסרים עליו ואינו עולה אני מכבד אותו מאד. הרב קניבסקי לא צריך את ההסכמה של יהודה גליק. אחי החרדי הלך להתפלל עלי בכותל ולא בהר הבית ושמחתי".
מעכשיו, ו' במרחשוון בוודאי יהיה אצלך יום מיוחד..
"בעזרת ה', חשוב לי שתאמר שאני לא יודע למה הקדוש ברוך הוא הציל אותי, אבל אני יודע שהתפילות, מיליוני התפילות, בין אלה שמסכימים איתי ובין אלה שלא, עשו את שלהם, הקדוש ברוך הוא לא פוסח על אף תפילה. אני מודה לכל מי שהתפלל, במיוחד למי שהתפלל ולא מסכים איתי.
אני מאד מעריך את זה. אומנם שמעתי על זה רק כשהתעוררתי אבל אני יודע שבכל העולם התפללו לרפואתי".
בסוף השיחה כבר היה יהודה גליק עייף ומותש, כמו אחרי מאמץ אדיר, אבל הוא מעיד כי עד לפני כמה ימים גם שיחה כזו הייתה קשה עליו עד בלתי אפשרית. הרופאים שבלילה ההוא היו מאד לא אופטימיים, היום אופטימיים מאד.
הכל גלוי וידוע ומתועד בניירות רפואיים ובעדות רופאים ומטפלים, וכדי לא להגיע לאמונה מסיפורו של יהודה גליק, לא מספיק להיות אפיקורס, צריך להיות גם כסיל, מאד כסיל...
"כמה שהסכסוך מעיב על העניין, מדובר במקום קסום ומיוחד מאוד שצריך לאפשר לכולם לעלות אליו. הוא מיוחד באמת ולא רק בהיבט הדתי, זה מקום רוחני מאוד"
"הר הבית הוא אחד המקומות הקדושים בעולם כולו. מקום שמקודש לשלוש הדתות וכמובן לעם היהודי. הייתי על ההר כקצינת חינוך בצבא בשנות התשעים, לקחתי אז קבוצה של חיילים וטיילנו בכיפת הסלע. ראינו את אבן השתיה. וכמה שהסכסוך מעיב על העניין, מדובר במקום קסום ומיוחד מאוד שצריך לאפשר לכולם לעלות אליו. הוא מיוחד באמת ולא רק בהיבט הדתי, זה מקום רוחני מאוד. אבל הביקור בו צריך להיעשות מתוך שיתוף של כל הצדדים ולא מתוך מלחמה וסכסוך".
