פרשת המקדש | תרומה || שמואל בן חמו
אנחנו נכנסים לרצף של פרשיות העוסקות בבנין המשכן. המשכן מבטא את הקשר המיוחד בין הקב"ה ובין ישראל כאשר הוא גר כביכול בתוכנו. מה שבולט בפסוקים הראשונים של פרשת תרומה הוא בקשת התרומה מכל עם ישראל. התורה מתארת בפרטי פרטים את רשימת החומרים שיש להביא למלאכת הבנין. כמו שכתוב: וְזֹאת, הַתְּרוּמָה, אֲשֶׁר תִּקְחוּ, מֵאִתָּם: זָהָב וָכֶסֶף, וּנְחֹשֶׁת...... (שמות כט,ג-ז).
↓ מאת: שמואל בן חמו
בסה"כ 15 חומרי גלם שונים נדרשו לבנין המשכן. האם לא היה מקום לדבר על מטרת המשכן או על השכינה שיוצאת ממנו לפני פירוט החומרים?
התורה דווקא פתחה ברשימת חומרי גלם לפני התכלית: וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם (שמות כח,ח).
המאמר מבוסס על הספר "טללי חיים" על פרשת תרומה של ה"חלבן".
הרב חיים כהן "החלבן" מפרש שתהליך בנית המשכן שונה בתכלית ממתן תורה. התורה הינה רוחנית בלבד ללא חומר. זאת הסיבה שנסים רבים התרחשו במעמד הר סיני דרך קולות, ברקים ואור גדול שבני ישראל לא יכלו לעמוד בפנהים. בני ישראל התכוננו שלושה ימים כדי להשיג את המדרגה הרוחנית הראויה לקבלת התורה.
לעומת זאת, בנין בית המקדש או המשכן הינו דבר חומרי השייך לעולם הזה. הקב"ה משרה את השכינה שנמצאת למעלה בבנין חומרי הנמצא למטה.
" התורה היא אור רוחני כִּי נֵר מִצְוָה, וְתוֹרָה אוֹר (משלי ו,כג) ואילו בית המקדש וכל כליו – עשויים מחומרים מהעולם הזה ממש. זוהי קדושה עליונה שבעליונות שאחוזה בחומר ממשי.... " (טללי חיים, שמות דף רמה).
קבלת התורה מקדימה את בנין המקדש כי התורה הינה השורש של המקדש. לאחר התעלות רוחנית וקבלת התורה ניתן לבנות את בית המקדש שהוא כולו חומר.
נראה לומר שמי שאינו התמלא ברוחניות אינו רואה בבית המקדש ועבודת הקרבונות את הקדושה שבו. הוא אינו נחשף אלא לצד החומרי של עבודות המקדש הדומות ממבט חיצוני לעבודת אלילים ח"ו.
מתוך המילה "תרומה" ניתן למצוא את המילה "מתורה". זה רמז לכך שהמקדש בא מכח התורה בלבד. (ראה טללי חיים, שמות דף רן).
ה"חלבן" מביא פירוש נוסף המראה את ההבדל בין התורה ובין המקדש. הוא משווה את בית המקדש לקרבן שלמים ואת התורה לקרבן עולה. מה שמאפיין את קרבן עולה הוא שהוא כולו נשרף על המזבח ואין לאדם חלק בו.
לעומת זאת קרבן שלמים מתחלק בין המזבח, הכהן וישראל. קרבן שלמים מחבר את השמים ואת הארץ ומביא את השלימות לעולם הזה.
כמו שכתוב: " התורה כולה היא עצם רוחני עליון ונעלה, והמקדש בנוי כגוף העשוי מחומר, ובתוכו מתגלית נשמה גדולה. התורה-עולה זאת תורת העולה (ויקרא ו,ב) והמקדש- שלמים, ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון (תהילים עו,ג), ירושלים מלשון שלמים ושלמות. " (טללי חיים, שמות דף רמז).
גם הרמב"ן מפרש את הסמיכות של מתן תורה לבנין המשכן. הרמב"ן מגלה לנו את סוד המשכן: שהשכינה שירדה על הר סיני נשארה בקרב עם ישראל בצורה נסתרת בתוך המשכן.
נראה לומר שמסיבה זאת לוחות הברית שהתקבלו בהר סיני מוסתרות בתוך ארון הברית שבקודש הקדשים. כמו שכתוב: " וסוד המשכן הוא, שיהיה הכבוד אשר שכן על הר סיני שוכן עליו בנסתר. וכמו שנאמר שם (לעיל כד טז) וישכן כבוד ה' על הר סיני, וכתיב (דברים ה כא) הן הראנו ה' אלקינו את כבודו ואת גדלו, כן כתוב במשכן וּכְבוֹד ה', מָלֵא אֶת-הַמִּשְׁכָּן. (שמות מ,לד) " (רמב"ן שמות כה,א).
למעשה בית המקדש הינו מקום מפגש בין השמים ובין הארץ. המדרש תנחומא מגלה לנו שקיים מקדש בשמים והקב"ה ביקש שיהיה לו גם בית בעולם הזה.
כמו שכתוב: "דבר אחר אם בחקתי תלכו מה כתיב שם ונתתי משכני בתוככם אם תקיימו מצותי מניח אני את העליונים וארד ואשכון ביניכם שנאמר (שמות כט) ושכנתי בתוך בני ישראל שעל מנת כן יצאו ממצרים שיעשו את המשכן ותשרה שכינה ביניהם שנאמר (שם) וידעו כי אני ה' אלהיהם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לשכני בתוכם ואם יעשו רצוני אין שכינתי זזה מביניהון למה אמר רבי אמי נתאוה הקב"ה כשם שיש לו דירה למעלה שיהא לו כך דירה למטה" (מדרש תנחומא בחוקותי פרק ג).
מי אנחנו שנלך נגד רצון הקב"ה שרוצה לשכון בביתו בהר המוריה? על סמך מה מעכבים את בנין בית ה'? הרי הדברים הם קל וחומר: אם הקב"ה ציווה את בני ישראל באמצע שום מקום-במדבר לבנות לו בית זמני, אינו דין שכאשר אנחנו שולטים על ארץ ישראל וירושלים ויושבים בדירות של קבע שמחוייבים לבנות לו בית?
הגיליון מוקדש לעילוי נשמת משה בן סולטנה ויעקב דון ולרפואתם השלמה של מרסל מזל טוב בת איבון פתחון ונעמי חיה בת אריאל אסתר ומשה דב בן מלכה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה